ירמיהו 20‏:1‏-18

  • פשחור מכה את ירמיהו ‏(‏1–6‏)‏

  • ירמיהו אינו יכול לחדול להכריז את דבר אלוהים ‏(‏7–13‏)‏

    • דבר אלוהים כאש בוערת ‏(‏9‏)‏

    • יהוה כלוחם אימתני ‏(‏11‏)‏

  • תלונתו של ירמיהו ‏(‏14–18‏)‏

כ  וּפַשְׁחוּר בֶּן אִמֵּר,‏ הַכֹּהֵן,‏ אֲשֶׁר הָיָה גַּם הַפָּקִיד הָרָאשִׁי בְּבֵית יְהֹוָה,‏ הִקְשִׁיב כַּאֲשֶׁר נִבֵּא יִרְמְיָהוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.‏  אָז הִכָּה פַּשְׁחוּר אֶת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא וְשָׂם אוֹתוֹ בַּמַּהְפֶּכֶת*+ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר בִּנְיָמִין הָעֶלְיוֹן,‏ אֲשֶׁר בְּבֵית יְהֹוָה.‏  אַךְ לְמָחֳרָת,‏ כַּאֲשֶׁר הוֹצִיא פַּשְׁחוּר אֶת יִרְמְיָהוּ מִן הַמַּהְפֶּכֶת,‏ אָמַר אֵלָיו יִרְמְיָהוּ:‏ ‏”‏לֹא פַּשְׁחוּר קָרָא יְהֹוָה אֶת שִׁמְךָ,‏ כִּי אִם אֵימָה מִסָּבִיב.‏*+  כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏ ’‏אֶהֱפֹךְ אוֹתְךָ לְסִבָּה לְאֵימָה לְךָ וּלְכָל יְדִידֶיךָ,‏ וְהֵם יִפְּלוּ בְּחֶרֶב אוֹיְבֵיהֶם בְּעוֹד עֵינֶיךָ מַבִּיטוֹת;‏+ וְאֶת כָּל יְהוּדָה אֶתֵּן בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל,‏ וְהוּא יַגְלֶה אוֹתָם לְבָבֶל וִימִיתֵם בַּחֶרֶב.‏+  וְאֶתֵּן אֶת כָּל עֹשֶׁר הָעִיר הַזֹּאת,‏ אֶת כָּל מַשְׁאַבֶּיהָ,‏ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַיְּקָרִים בָּהּ וְאֶת כָּל אוֹצְרוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם.‏+ וְהֵם יִבְזְזוּ אוֹתָם וְיִתְפְּסוּ אוֹתָם וְיִקְּחוּ אוֹתָם לְבָבֶל.‏+  וְאַתָּה,‏ פַּשְׁחוּר,‏ וְכָל יוֹשְׁבֵי בֵּיתְךָ תִּלָּקְחוּ בַּשֶּׁבִי.‏ אֶל בָּבֶל תָּבוֹא וְשָׁם תָּמוּת,‏ וְשָׁם תִּקָּבֵר עִם כָּל יְדִידֶיךָ,‏ כִּי נִבֵּאתָ לָהֶם שְׁקָרִים’‏”‏.‏+   פִּתִּיתָ אוֹתִי,‏* יְהֹוָה,‏ וְהִתְפַּתֵּיתִי.‏ הִשְׁתַּמַּשְׁתָּ בְּכוֹחֲךָ נֶגְדִּי וְגָבַרְתָּ עָלַי.‏+ הָיִיתִי מֻשָּׂא לִצְחוֹק כָּל הַיּוֹם;‏הַכֹּל לוֹעֲגִים לִי.‏+   כִּי בְּכָל עֵת שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר,‏ עָלַי לִזְעֹק וּלְהַכְרִיז,‏‏”‏אַלִּימוּת וְהַשְׁמָדָה!‏”‏ דְּבַר יְהֹוָה הָיָה לִי לְחֶרְפָּה וּלְקֶלֶס כָּל הַיּוֹם.‏+   לָכֵן אָמַרְתִּי:‏ ”‏לֹא אַזְכִּיר אוֹתוֹוְלֹא אֲדַבֵּר עוֹד בִּשְׁמוֹ”‏.‏+ אַךְ בְּלִבִּי הָיָה הוּא כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת אֲצוּרָה בְּעַצְמוֹתַי,‏וְנִלְאֵיתִי מִלַּהֲכִילָהּ בְּתוֹכִי;‏לֹא יָכֹלְתִּי לָשֵׂאת זֹאת.‏+ 10  כִּי שָׁמַעְתִּי שְׁמוּעוֹת מְרֻשָּׁעוֹת רַבּוֹת;‏אֵימָה סָבְבָה אוֹתִי.‏+ ‏”‏הַאֲשִׁימוּ אוֹתוֹ;‏ הָבָה נַאֲשִׁים אוֹתוֹ!‏”‏ כָּל הַדּוֹרֵשׁ בִּשְׁלוֹמִי הִתְבּוֹנֵן בִּי בְּצִפִּיָּה לְמַפַּלְתִּי:‏+ ‏”‏אוּלַי יַעֲשֶׂה טָעוּת טִפְּשִׁית,‏וְנוּכַל לִגְבֹּר עָלָיו וּלְהִתְנַקֵּם בּוֹ”‏.‏ 11  אַךְ יְהֹוָה הָיָה אִתִּי כְּלוֹחֵם אֵימְתָנִי.‏+ עַל כֵּן רוֹדְפַי יִכָּשְׁלוּ וְלֹא יִגְבְּרוּ עָלַי.‏+ הֵם יֵבוֹשׁוּ מְאוֹד,‏ כִּי לֹא יַצְלִיחוּ.‏ כְּלִמָּתָם הַנִּצְחִית לֹא תִּשָּׁכַח.‏+ 12  אַךְ אַתָּה,‏ יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ בּוֹחֵן אֶת הַצַּדִּיק;‏אַתָּה רוֹאֶה כְּלָיוֹת* וָלֵב.‏+ אֶרְאֶה נָא אֶת נִקְמָתְךָ בָּהֶם,‏+כִּי בְּיָדְךָ הִפְקַדְתִּי אֶת רִיבִי.‏+ 13  שִׁירוּ לִיהֹוָה!‏ הַלְּלוּ אֶת יְהֹוָה!‏ כִּי הִצִּיל אֶת הָאֶבְיוֹן* מִיַּד עוֹשֵׂי רָעָה.‏ 14  אָרוּר הַיּוֹם אֲשֶׁר בּוֹ נוֹלַדְתִּי!‏ הַיּוֹם אֲשֶׁר בּוֹ יָלְדָה אוֹתִי אִמִּי אַל יִהְיֶה מְבֹרָךְ!‏+ 15  אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר בִּשֵּׂר לְאָבִי וְאָמַר:‏ ‏”‏נוֹלַד לְךָ בֵּן זָכָר!‏”‏ וְשִׂמֵּחַ אוֹתוֹ עַד מְאוֹד.‏ 16  יִהְיֶה נָא הָאִישׁ הַהוּא כֶּעָרִים אֲשֶׁר הִשְׁמִיד יְהֹוָה לְלֹא חֲרָטָה.‏ יִשְׁמַע הוּא זְעָקָה בַּבֹּקֶר וְקוֹל תְּרוּעָה* בַּצָּהֳרַיִם.‏ 17  לָמָּה הוּא לֹא הֵמִית אוֹתִי בָּרֶחֶם,‏כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה אִמִּי לְקִבְרִיוְרַחְמָהּ יִהְיֶה הָרֶה* לְעוֹלָם?‏+ 18  לָמָּה יָצָאתִי מִן הָרֶחֶםלִרְאוֹת צָרוֹת וְיָגוֹן,‏לְסַיֵּם אֶת יָמַי בְּבוּשָׁה?‏+

הערות שוליים

או ”‏בסד”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏מגור מסביב”‏.‏
או ”‏שיטית;‏ היתלת בי”‏.‏
או ”‏את המחשבות הכמוסות ביותר;‏ הרגשות הכמוסים ביותר”‏.‏
או ”‏את נפש האביון”‏.‏
או ”‏אזעקה”‏.‏
או ”‏בהיריון”‏.‏