ירמיהו 30‏:1‏-24

  • הבטחות שיקום וריפוי ‏(‏1–24‏)‏

ל  הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהֹוָה בְּאָמְרוֹ:‏  ‏”‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏ ’‏כְּתֹב בְּסֵפֶר אֶת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֲנִי מְדַבֵּר אֵלֶיךָ.‏  כִּי ”‏הִנֵּה יָמִים בָּאִים”‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה,‏ ”‏וְאָשִׁיב אֶת שְׁבוּיֵי עַמִּי,‏ יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה”‏,‏+ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏ ”‏וַאֲשִׁיבֵם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתֵיהֶם,‏ וְהֵם יִירְשׁוּ אוֹתָהּ שׁוּב”‏’‏”‏.‏+  אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֵּר יְהֹוָה אֶל יִשְׂרָאֵל וְאֶל יְהוּדָה.‏   כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ‏”‏קוֹל רְעָדָה שָׁמַעְנוּ;‏יֵשׁ פַּחַד,‏ וְאֵין שָׁלוֹם.‏   שַׁאֲלוּ נָא אִם גֶּבֶר יָכוֹל לָלֶדֶת.‏ אִם כֵּן,‏ מַדּוּעַ רוֹאֶה אֲנִי כָּל אִישׁ חָזָק שָׂם יָדָיו עַל בִּטְנוֹ*כְּאִשָּׁה יוֹלֶדֶת?‏+ מַדּוּעַ הֶחְוִירוּ פְּנֵי כֻּלָּם?‏   אֲבוֹי!‏ כִּי נוֹרָא* הַיּוֹם הַהוּא.‏+ אֵין כָּמוֹהוּ,‏וְעֵת מְצוּקָה הִיא לְיַעֲקֹב.‏ אַךְ מִמֶּנָּה הוּא יִוָּשַׁע”‏.‏  ‏”‏וּבַיּוֹם הַהוּא”‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ ”‏אֶשְׁבֹּר אֶת הָעֹל מֵעַל צַוָּארְךָ,‏ וְאֶת רְצוּעוֹתֶיךָ אֶקְרַע לִשְׁנַיִם;‏ וְלֹא עוֹד יְשַׁעְבְּדוּ אוֹתוֹ* זָרִים.‏  הֵם יַעַבְדוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם וִישָׁרְתוּ אֶת דָּוִד מַלְכָּם,‏ אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם”‏.‏+ 10  ‏”‏וְאַתָּה,‏ עַבְדִּי יַעֲקֹב,‏ אַל תִּירָא”‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה,‏‏”‏וְאַל תִּתָּקֵף אֵימָה,‏ יִשְׂרָאֵל.‏+ כִּי אוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹקוְאֶת זַרְעֲךָ* מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם.‏+ יַעֲקֹב יָשׁוּב וְיִשְׁקֹט וְיִהְיֶה שַׁאֲנָן,‏וְאִישׁ לֹא יַחְרִידֵם”‏.‏+ 11  ‏”‏כִּי אִתְּךָ אֲנִי”‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה,‏ ”‏לְהוֹשִׁיעֲךָ.‏ אוּלָם אָבִיא הַשְׁמָדָה בְּקֶרֶב כָּל הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר אֲלֵיהֶן הֵפַצְתִּי אוֹתְךָ;‏+אַךְ אוֹתְךָ לֹא אַשְׁמִיד.‏+ אָטִיל עָלֶיךָ מוּסָר* בַּמִּדָּה הָרְאוּיָה,‏וּבְשׁוּם אֹפֶן לֹא אֶפְטֹר אוֹתְךָ מֵעֹנֶשׁ”‏.‏+ 12  כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ‏”‏אֵין מַרְפֵּא לְשִׁבְרֵךְ.‏*+ פִּצְעֵךְ חֲשׂוּךְ מַרְפֵּא.‏ 13  אֵין אִישׁ הַדָּן אֶת דִּינֵךְ,‏אֵין רְפוּאָה לְכִיבֵךְ.‏ אֵין לָךְ מַרְפֵּא.‏ 14  כָּל מְאַהֲבַיִךְ מְלֵאֵי הַתְּשׁוּקָה שָׁכְחוּ אוֹתָךְ.‏+ הֵם אֵינָם מְחַפְּשִׂים אוֹתָךְ עוֹד.‏ כִּי בְּמַכַּת אוֹיֵב הִכֵּיתִיךְ,‏+בְּעָנְשׁוֹ שֶׁל אַכְזָרִי,‏בְּשֶׁל עֲווֹנֵךְ הָרַב וַחֲטָאַיִךְ הָעֲצוּמִים.‏+ 15  לָמָּה אַתְּ זוֹעֶקֶת עַל שִׁבְרֵךְ?‏* כְּאֵבֵךְ חֲשׂוּךְ מַרְפֵּא!‏ בְּשֶׁל עֲווֹנֵךְ הָרַב וַחֲטָאַיִךְ הָעֲצוּמִים+עָשִׂיתִי זֹאת לָךְ.‏ 16  לָכֵן כָּל אוֹכְלַיִךְ יֵאָכְלוּ,‏+וְכָל אוֹיְבַיִךְ יֵלְכוּ גַּם הֵם בַּשֶּׁבִי.‏+ שׁוֹדְדַיִךְ יִשָּׁדְדוּ,‏וְאֶת כָּל בּוֹזְזַיִךְ אֶתֵּן לְבִזָּה”‏.‏+ 17  ‏”‏אַךְ אֲנִי אָשִׁיב לָךְ אֶת בְּרִיאוּתֵךְ וַאֲרַפֵּא אֶת פְּצָעַיִךְ”‏,‏+ מַכְרִיז יְהֹוָה,‏‏”‏אַף כִּי קָרְאוּ לָךְ דְּחוּיָה:‏ ‏’‏צִיּוֹן,‏ אֲשֶׁר אִישׁ אֵינוֹ מְחַפְּשָׂהּ’‏”‏.‏+ 18  כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ‏”‏הִנְנִי אוֹסֵף אֶת שְׁבוּיֵי אָהֳלֵי יַעֲקֹב,‏+וְעַל מִשְׁכְּנוֹתָיו אֲרַחֵם.‏ הָעִיר תִּבָּנֶה עַל תִּלָּהּ,‏+וְהַמִּגְדָּל הַמְּבֻצָּר יַעֲמֹד בִּמְקוֹמוֹ הָרָאוּי.‏ 19  וְיֵצְאוּ מֵהֶם קוֹל תּוֹדָה וְקוֹלוֹת צְחוֹק.‏+ אַרְבֶּה אוֹתָם,‏ וְהֵם לֹא יִהְיוּ מְעַטִּים;‏+אַגְדִּיל אֶת מִסְפָּרָם,‏*וְהֵם לֹא יִהְיוּ זְנִיחִים.‏+ 20  בָּנָיו יִהְיוּ כְּבֶעָבָר,‏וּלְפָנַי תְּבֻסַּס עֲדָתוֹ.‏+ וַאֲשַׁלֵּם לְכָל מְדַכְּאָיו כִּגְמוּלָם.‏+ 21  אַדִּירוֹ יִהְיֶה אֶחָד מִשֶּׁלּוֹ,‏וּמוֹשְׁלוֹ יֵצֵא מִקִּרְבּוֹ.‏ אֲקָרֵב אוֹתוֹ,‏ וְהוּא יִגַּשׁ אֵלַי”‏.‏ ‏”‏כִּי אַחֶרֶת מִי יָעֵז* לָגֶשֶׁת אֵלַי?‏”‏ מַכְרִיז יְהֹוָה.‏ 22  ‏”‏וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעַם,‏+ וְאָנוֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֶאֱלֹהִים”‏.‏+ 23  הִנֵּה סַעֲרַת יְהֹוָה תִּפְרֹץ בְּחֵמָה,‏+סַעַר סוֹחֵף הַמִּסְתַּחְרֵר עַל רֹאשׁ הָרְשָׁעִים.‏ 24  לֹא יָשׁוּב כַּעֲסוֹ הַבּוֹעֵר שֶׁל יְהֹוָהעַד אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה וְיַשְׁלִים אֶת כַּוָּנוֹת לִבּוֹ.‏+ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תָּבִינוּ זֹאת.‏+

הערות שוליים

או ”‏על חלציו”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏גדול”‏.‏
או ”‏אותם”‏.‏
או ”‏צאצאיך”‏.‏
או ”‏אתקן אותך”‏.‏
או ”‏לקריסתך;‏ להתמוטטותך”‏.‏
או ”‏קריסתך;‏ התמוטטותך”‏.‏
או אולי ”‏אעשה אותם מכובדים”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏עָרַב את ליבו”‏,‏ ימסור את ליבו כערבות.‏