ירמיהו 30:1-24
-
הבטחות שיקום וריפוי (1–24)
ל הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהֹוָה בְּאָמְרוֹ:
2 ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, ’כְּתֹב בְּסֵפֶר אֶת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֲנִי מְדַבֵּר אֵלֶיךָ.
3 כִּי ”הִנֵּה יָמִים בָּאִים”, מַכְרִיז יְהֹוָה, ”וְאָשִׁיב אֶת שְׁבוּיֵי עַמִּי, יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה”,+ אוֹמֵר יְהֹוָה, ”וַאֲשִׁיבֵם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתֵיהֶם, וְהֵם יִירְשׁוּ אוֹתָהּ שׁוּב”’”.+
4 אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֵּר יְהֹוָה אֶל יִשְׂרָאֵל וְאֶל יְהוּדָה.
5 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:
”קוֹל רְעָדָה שָׁמַעְנוּ;יֵשׁ פַּחַד, וְאֵין שָׁלוֹם.
6 שַׁאֲלוּ נָא אִם גֶּבֶר יָכוֹל לָלֶדֶת.
אִם כֵּן, מַדּוּעַ רוֹאֶה אֲנִי כָּל אִישׁ חָזָק שָׂם יָדָיו עַל בִּטְנוֹ*כְּאִשָּׁה יוֹלֶדֶת?+
מַדּוּעַ הֶחְוִירוּ פְּנֵי כֻּלָּם?
7 אֲבוֹי! כִּי נוֹרָא* הַיּוֹם הַהוּא.+
אֵין כָּמוֹהוּ,וְעֵת מְצוּקָה הִיא לְיַעֲקֹב.
אַךְ מִמֶּנָּה הוּא יִוָּשַׁע”.
8 ”וּבַיּוֹם הַהוּא”, מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת, ”אֶשְׁבֹּר אֶת הָעֹל מֵעַל צַוָּארְךָ, וְאֶת רְצוּעוֹתֶיךָ אֶקְרַע לִשְׁנַיִם; וְלֹא עוֹד יְשַׁעְבְּדוּ אוֹתוֹ* זָרִים.
9 הֵם יַעַבְדוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם וִישָׁרְתוּ אֶת דָּוִד מַלְכָּם, אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם”.+
10 ”וְאַתָּה, עַבְדִּי יַעֲקֹב, אַל תִּירָא”, מַכְרִיז יְהֹוָה,”וְאַל תִּתָּקֵף אֵימָה, יִשְׂרָאֵל.+
כִּי אוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹקוְאֶת זַרְעֲךָ* מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם.+
יַעֲקֹב יָשׁוּב וְיִשְׁקֹט וְיִהְיֶה שַׁאֲנָן,וְאִישׁ לֹא יַחְרִידֵם”.+
11 ”כִּי אִתְּךָ אֲנִי”, מַכְרִיז יְהֹוָה, ”לְהוֹשִׁיעֲךָ.
אוּלָם אָבִיא הַשְׁמָדָה בְּקֶרֶב כָּל הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר אֲלֵיהֶן הֵפַצְתִּי אוֹתְךָ;+אַךְ אוֹתְךָ לֹא אַשְׁמִיד.+
אָטִיל עָלֶיךָ מוּסָר* בַּמִּדָּה הָרְאוּיָה,וּבְשׁוּם אֹפֶן לֹא אֶפְטֹר אוֹתְךָ מֵעֹנֶשׁ”.+
12 כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:
”אֵין מַרְפֵּא לְשִׁבְרֵךְ.*+
פִּצְעֵךְ חֲשׂוּךְ מַרְפֵּא.
13 אֵין אִישׁ הַדָּן אֶת דִּינֵךְ,אֵין רְפוּאָה לְכִיבֵךְ.
אֵין לָךְ מַרְפֵּא.
14 כָּל מְאַהֲבַיִךְ מְלֵאֵי הַתְּשׁוּקָה שָׁכְחוּ אוֹתָךְ.+
הֵם אֵינָם מְחַפְּשִׂים אוֹתָךְ עוֹד.
כִּי בְּמַכַּת אוֹיֵב הִכֵּיתִיךְ,+בְּעָנְשׁוֹ שֶׁל אַכְזָרִי,בְּשֶׁל עֲווֹנֵךְ הָרַב וַחֲטָאַיִךְ הָעֲצוּמִים.+
15 לָמָּה אַתְּ זוֹעֶקֶת עַל שִׁבְרֵךְ?*
כְּאֵבֵךְ חֲשׂוּךְ מַרְפֵּא!
בְּשֶׁל עֲווֹנֵךְ הָרַב וַחֲטָאַיִךְ הָעֲצוּמִים+עָשִׂיתִי זֹאת לָךְ.
16 לָכֵן כָּל אוֹכְלַיִךְ יֵאָכְלוּ,+וְכָל אוֹיְבַיִךְ יֵלְכוּ גַּם הֵם בַּשֶּׁבִי.+
שׁוֹדְדַיִךְ יִשָּׁדְדוּ,וְאֶת כָּל בּוֹזְזַיִךְ אֶתֵּן לְבִזָּה”.+
17 ”אַךְ אֲנִי אָשִׁיב לָךְ אֶת בְּרִיאוּתֵךְ וַאֲרַפֵּא אֶת פְּצָעַיִךְ”,+ מַכְרִיז יְהֹוָה,”אַף כִּי קָרְאוּ לָךְ דְּחוּיָה:
’צִיּוֹן, אֲשֶׁר אִישׁ אֵינוֹ מְחַפְּשָׂהּ’”.+
18 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:
”הִנְנִי אוֹסֵף אֶת שְׁבוּיֵי אָהֳלֵי יַעֲקֹב,+וְעַל מִשְׁכְּנוֹתָיו אֲרַחֵם.
הָעִיר תִּבָּנֶה עַל תִּלָּהּ,+וְהַמִּגְדָּל הַמְּבֻצָּר יַעֲמֹד בִּמְקוֹמוֹ הָרָאוּי.
19 וְיֵצְאוּ מֵהֶם קוֹל תּוֹדָה וְקוֹלוֹת צְחוֹק.+
אַרְבֶּה אוֹתָם, וְהֵם לֹא יִהְיוּ מְעַטִּים;+אַגְדִּיל אֶת מִסְפָּרָם,*וְהֵם לֹא יִהְיוּ זְנִיחִים.+
20 בָּנָיו יִהְיוּ כְּבֶעָבָר,וּלְפָנַי תְּבֻסַּס עֲדָתוֹ.+
וַאֲשַׁלֵּם לְכָל מְדַכְּאָיו כִּגְמוּלָם.+
21 אַדִּירוֹ יִהְיֶה אֶחָד מִשֶּׁלּוֹ,וּמוֹשְׁלוֹ יֵצֵא מִקִּרְבּוֹ.
אֲקָרֵב אוֹתוֹ, וְהוּא יִגַּשׁ אֵלַי”.
”כִּי אַחֶרֶת מִי יָעֵז* לָגֶשֶׁת אֵלַי?” מַכְרִיז יְהֹוָה.
22 ”וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעַם,+ וְאָנוֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֶאֱלֹהִים”.+
23 הִנֵּה סַעֲרַת יְהֹוָה תִּפְרֹץ בְּחֵמָה,+סַעַר סוֹחֵף הַמִּסְתַּחְרֵר עַל רֹאשׁ הָרְשָׁעִים.
24 לֹא יָשׁוּב כַּעֲסוֹ הַבּוֹעֵר שֶׁל יְהֹוָהעַד אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה וְיַשְׁלִים אֶת כַּוָּנוֹת לִבּוֹ.+
בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תָּבִינוּ זֹאת.+