ירמיהו 38‏:1‏-28

  • ירמיהו מושלך אל בור מים ‏(‏1–6‏)‏

  • עבד־מלך מציל את ירמיהו ‏(‏7–13‏)‏

  • ירמיהו קורא לצדקיהו להיכנע ‏(‏14–28‏)‏

לח  וּשְׁפַטְיָה בֶּן מַתָּן,‏ גְּדַלְיָהוּ בֶּן פַּשְׁחוּר,‏ יוּכַל+ בֶּן שֶׁלֶמְיָהוּ וּפַשְׁחוּר+ בֶּן מַלְכִּיָּה שָׁמְעוּ אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֵּר יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל הָעָם בְּאָמְרוֹ:‏  ‏”‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏ ’‏הַנִּשְׁאָר בָּעִיר הַזֹּאת יָמוּת בַּחֶרֶב,‏ בָּרָעָב וּבַמַּגֵּפָה.‏*+ אַךְ הַנִּכְנָע* לַכַּשְׂדִּים יַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת,‏ וְחַיָּיו* יִהְיוּ לוֹ לְשָׁלָל* וְהוּא יִחְיֶה’‏.‏+  כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏ ’‏הָעִיר הַזֹּאת לָבֶטַח תִּנָּתֵן בְּיַד צְבָא מֶלֶךְ בָּבֶל,‏ וְהוּא יִלְכֹּד אוֹתָהּ’‏”‏.‏+  וְהַשָּׂרִים אָמְרוּ אֶל הַמֶּלֶךְ:‏ ”‏הָמֵת נָא אֶת הָאִישׁ הַזֶּה,‏+ כִּי כָּךְ הוּא מְרַפֶּה אֶת יְדֵי הַחַיָּלִים* הַנּוֹתָרִים בָּעִיר הַזֹּאת,‏ וְאֶת יְדֵי כָּל הָעָם בְּדַבְּרוֹ אֲלֵיהֶם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה.‏ כִּי הָאִישׁ הַזֶּה אֵינוֹ דּוֹרֵשׁ אֶת שְׁלוֹם הָעָם הַזֶּה,‏ אֶלָּא אֶת רָעָתָם”‏.‏  הֵשִׁיב הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ וְאָמַר:‏ ”‏הִנֵּה הוּא בְּיַדְכֶם,‏ כִּי הַמֶּלֶךְ אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דָּבָר לַעֲצֹר בַּעַדְכֶם”‏.‏  לְפִיכָךְ הֵם לָקְחוּ אֶת יִרְמְיָהוּ וְהִשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ אֶל בּוֹר מַלְכִּיָּהוּ בֶּן הַמֶּלֶךְ,‏ אֲשֶׁר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה.‏*+ הֵם הוֹרִידוּ אֶת יִרְמְיָהוּ לְשָׁם בַּחֲבָלִים.‏ וּבַבּוֹר לֹא הָיוּ מַיִם,‏ אֶלָּא רַק טִיט,‏ וְיִרְמְיָהוּ הֵחֵל לִטְבֹּעַ בַּטִּיט.‏  וְעֶבֶד־מֶלֶךְ+ הַכּוּשִׁי,‏* סָרִיס* בְּבֵית* הַמֶּלֶךְ,‏ שָׁמַע שֶׁשָּׂמוּ אֶת יִרְמְיָהוּ בַּבּוֹר.‏ וְהַמֶּלֶךְ יָשַׁב בְּשַׁעַר בִּנְיָמִין,‏+  וְלָכֵן עֶבֶד־מֶלֶךְ יָצָא מִבֵּית* הַמֶּלֶךְ וְדִבֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר:‏  ‏”‏אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ,‏ דָּבָר רַע עָשׂוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה לְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא!‏ הֵם הִשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ אֶל הַבּוֹר,‏ וְהוּא יָמוּת שָׁם בִּגְלַל הָרָעָב,‏ כִּי לֹא נוֹתַר לֶחֶם בָּעִיר”‏.‏+ 10  וְהַמֶּלֶךְ צִוָּה עַל עֶבֶד־מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי:‏* ”‏קַח אִתְּךָ מִכָּאן שְׁלוֹשִׁים אֲנָשִׁים וְהַעֲלֵה אֶת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא מִן הַבּוֹר בְּטֶרֶם יָמוּת”‏.‏ 11  לָכֵן עֶבֶד־מֶלֶךְ לָקַח אִתּוֹ אֶת הָאֲנָשִׁים וְנִכְנַס אֶל בֵּית* הַמֶּלֶךְ אֶל מָקוֹם מִתַּחַת לְבֵית הָאוֹצָר,‏+ וְהֵם לָקְחוּ מִשָּׁם בְּלוֹיֵי סְחָבוֹת וּפִסּוֹת בַּד בְּלוּיוֹת וְהוֹרִידוּ אוֹתָם בַּחֲבָלִים אֶל יִרְמְיָהוּ בַּבּוֹר.‏ 12  וְעֶבֶד־מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי* אָמַר לְיִרְמְיָהוּ:‏ ”‏שִׂים נָא אֶת בְּלוֹיֵי הַסְּחָבוֹת וְאֶת פִּסּוֹת הַבַּד בֵּין בָּתֵּי הַשֶּׁחִי שֶׁלְּךָ וּבֵין הַחֲבָלִים”‏.‏ וְיִרְמְיָהוּ עָשָׂה כֵּן,‏ 13  וְהֵם מָשְׁכוּ אֶת יִרְמְיָהוּ בַּחֲבָלִים וְהֶעֱלוּ אוֹתוֹ מִן הַבּוֹר.‏ וְיִרְמְיָהוּ נִשְׁאַר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה.‏*+ 14  וְהַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ שָׁלַח לִקְרֹא לְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לָבוֹא אֵלָיו בַּמָּבוֹא הַשְּׁלִישִׁי,‏ אֲשֶׁר בְּבֵית יְהֹוָה,‏ וְהַמֶּלֶךְ אָמַר אֶל יִרְמְיָהוּ:‏ ”‏שְׁאֵלָה לִי אֵלֶיךָ.‏ אַל תַּסְתִּיר מִמֶּנִּי דָּבָר”‏.‏ 15  אָמַר יִרְמְיָהוּ אֶל צִדְקִיָּהוּ:‏ ”‏אִם אַגִּיד לְךָ,‏ לְלֹא סָפֵק תְּמִיתֵנִי.‏ וְאִם אֲיַעֵץ לְךָ,‏ לֹא תַּקְשִׁיב לִי”‏.‏ 16  לָכֵן הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ נִשְׁבַּע לְיִרְמְיָהוּ בַּסֵּתֶר וְאָמַר:‏ ”‏חַי יְהֹוָה,‏ אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ אֶת הַחַיִּים הָאֵלֶּה,‏* אִם אֲמִיתְךָ וְאִם אֶמְסֹר אוֹתְךָ לִידֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַמְּבַקְּשִׁים אֶת נַפְשְׁךָ”‏.‏* 17  אָמַר יִרְמְיָהוּ אֶל צִדְקִיָּהוּ:‏ ”‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת,‏ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏ ’‏אִם תִּכָּנַע* לְשָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל,‏ יִנָּצְלוּ חַיֶּיךָ,‏* וְהָעִיר הַזֹּאת לֹא תִּשָּׂרֵף בָּאֵשׁ,‏ וְאַתָּה וּבְנֵי בֵּיתְךָ תִּנָּצְלוּ.‏+ 18  אַךְ אִם לֹא תִּכָּנַע* לְשָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל,‏ תִּנָּתֵן הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד הַכַּשְׂדִּים,‏ וְהֵם יִשְׂרְפוּהָ בָּאֵשׁ,‏+ וְאַתָּה לֹא תִּמָּלֵט מִיָּדָם’‏”‏.‏+ 19  וְהַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ אָמַר אֶל יִרְמְיָהוּ:‏ ”‏אֲנִי מְפַחֵד מִן הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר עָרְקוּ אֶל הַכַּשְׂדִּים,‏ כִּי אִם אֶמָּסֵר לִידֵיהֶם,‏ הֵם יִתְעַלְּלוּ בִּי”‏.‏ 20  אַךְ יִרְמְיָהוּ אָמַר:‏ ”‏לֹא תִּמָּסֵר לִידֵיהֶם.‏ שְׁמַע נָא בְּקוֹל יְהֹוָה בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר אֲנִי מְדַבֵּר אֵלֶיךָ,‏ וְיִיטַב לְךָ וְתַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת.‏* 21  אַךְ אִם תְּסָרֵב לְהִכָּנַע,‏* זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר גִּלָּה לִי יְהֹוָה:‏ 22  הִנֵּה כָּל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בְּבֵית* מֶלֶךְ יְהוּדָה מוּצָאוֹת אֶל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל,‏+ וְהֵן אוֹמְרוֹת,‏‏’‏הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּהֶם בָּטַחְתָּ* הִטְעוּ אוֹתְךָ וְגָבְרוּ עָלֶיךָ.‏+ הֵם הִטְבִּיעוּ בַּבֹּץ אֶת רַגְלְךָ.‏ כָּעֵת הֵם נָסוֹגוּ לְאָחוֹר’‏.‏ 23  וְאֶת כָּל נָשֶׁיךָ וְאֶת בָּנֶיךָ מוֹצִיאִים אֶל הַכַּשְׂדִּים,‏ וְאַתָּה לֹא תִּמָּלֵט מִיָּדָם,‏ כִּי בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל תִּתָּפֵס,‏+ וּבִגְלָלְךָ הָעִיר הַזֹּאת תִּשָּׂרֵף בָּאֵשׁ”‏.‏+ 24  אָמַר צִדְקִיָּהוּ אֶל יִרְמְיָהוּ:‏ ”‏אַל תְּסַפֵּר לְאִישׁ עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,‏ פֶּן תָּמוּת.‏ 25  וְאִם יִשְׁמְעוּ הַשָּׂרִים שֶׁדִּבַּרְתִּי אִתְּךָ וְיָבוֹאוּ וְיֹאמְרוּ לְךָ,‏ ’‏הַגֵּד נָא לָנוּ מָה אָמַרְתָּ לַמֶּלֶךְ.‏ אַל תַּסְתִּיר דָּבָר מֵאִתָּנוּ,‏ פֶּן נְמִיתְךָ.‏+ מָה אָמַר לְךָ הַמֶּלֶךְ?‏’‏ 26  אֱמֹר לָהֶם,‏ ’‏הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁלֹּא יִשְׁלַח אוֹתִי בַּחֲזָרָה אֶל בֵּית יְהוֹנָתָן לָמוּת שָׁם’‏”‏.‏+ 27  בַּחֲלוֹף זְמַן מָה נִכְנְסוּ כָּל הַשָּׂרִים אֶל יִרְמְיָהוּ וְחָקְרוּ אוֹתוֹ.‏ הוּא אָמַר לָהֶם אֶת כָּל מָה שֶׁצִּוָּה עָלָיו הַמֶּלֶךְ לוֹמַר.‏ לָכֵן הֵם לֹא אָמְרוּ לוֹ דָּבָר נוֹסָף,‏ כִּי אִישׁ לֹא שָׁמַע אֶת הַשִּׂיחָה.‏ 28  וְיִרְמְיָהוּ נִשְׁאַר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה*+ עַד הַיּוֹם שֶׁנִּלְכְּדָה יְרוּשָׁלַיִם;‏ הוּא עֲדַיִן הָיָה שָׁם כַּאֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלַיִם.‏+

הערות שוליים

או ”‏במחלה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏היוצא”‏.‏
או ”‏נפשו”‏.‏
או ”‏יציל את חייו”‏.‏
או ”‏מחליש את מורל החיילים”‏.‏
או ”‏המשמר”‏.‏
או ”‏האתיופי”‏.‏
או ”‏שר חצר”‏.‏
או ”‏ארמון”‏.‏
או ”‏ארמון”‏.‏
או ”‏האתיופי”‏.‏
או ”‏ארמון”‏.‏
או ”‏האתיופי”‏.‏
או ”‏המשמר”‏.‏
או ”‏אשר עשה לנו את הנפש הזאת”‏.‏
או ”‏את חייך”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏אם יצוא תצא”‏.‏
או ”‏נפשך תמשיך לחיות”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏אם לא תצא”‏.‏
או ”‏נפשך תמשיך לחיות”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏לצאת”‏.‏
או ”‏בארמון”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏אנשי שלומך”‏.‏
או ”‏המשמר”‏.‏