ירמיהו 46:1-28
מו זֶה דְּבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא עַל הָאֻמּוֹת:+
2 לְמִצְרַיִם,+ עַל צְבָא פַּרְעֹה נְכוֹ+ מֶלֶךְ מִצְרַיִם, אֲשֶׁר הָיָה לְאֹרֶךְ נְהַר פְּרָת וְהוּבַס בְּכַרְכְּמִישׁ עַל־יְדֵי נְבוּכַדְנֶאצַּר* מֶלֶךְ בָּבֶל בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית לִיהוֹיָקִים+ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ, מֶלֶךְ יְהוּדָה:
3 ”הָכִינוּ אֶת מָגִנֵּיכֶם הַקְּטַנִּים* וּמָגִנֵּיכֶם הַגְּדוֹלִים,וּגְשׁוּ לַקְּרָב.
4 הַפָּרָשִׁים, רִתְמוּ אֶת הַסּוּסִים וַעֲלוּ עֲלֵיהֶם.
הִתְיַצְּבוּ וְחִבְשׁוּ קַסְדוֹתֵיכֶם.
מָרְקוּ אֶת הָרְמָחִים וְלִבְשׁוּ אֶת שִׁרְיוֹנוֹת הַקַּשְׂקַשִּׂים.
5 ’מַדּוּעַ אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם מֻכֵּי אֵימָה?
הֵם נְסוֹגִים, לוֹחֲמֵיהֶם נִמְחֲצוּ.
הֵם נָסוּ בְּבֶהָלָה, לוֹחֲמֵיהֶם לֹא הִבִּיטוּ לְאָחוֹר.
יֶשְׁנָהּ אֵימָה מִסָּבִיב’, מַכְרִיז יְהֹוָה.
6 ’קַלֵּי הָרַגְלַיִם אֵינָם יְכוֹלִים לָנוּס, וְהַלּוֹחֲמִים אֵינָם יְכוֹלִים לְהִמָּלֵט.
בַּצָּפוֹן, עַל גְּדַת נְהַר פְּרָת,הֵם כָּשְׁלוּ וְנָפְלוּ’.+
7 מִי זֶה הָעוֹלֶה כַּיְּאוֹר,כְּנַהֲרוֹת מַיִם גּוֹעֲשִׁים?
8 מִצְרַיִם עוֹלֶה כַּיְּאוֹר,+כְּנַהֲרוֹת מַיִם גּוֹעֲשִׁים,וְאוֹמֵר, ’אֶעֱלֶה לְכַסּוֹת אֶת הָאָרֶץ.
אַשְׁמִיד אֶת הָעִיר וְאֶת יוֹשְׁבֶיהָ’.
9 עֲלוּ, הַסּוּסִים!
רִכְבוּ בְּשִׁגָּעוֹן, הַמֶּרְכָּבוֹת!
יִתְקַדְּמוּ הַלּוֹחֲמִים,כּוּשׁ וּפוּט, תּוֹפְסֵי הַמָּגֵן,+וְהַלּוּדִים,+ תּוֹפְסֵי וְדוֹרְכֵי הַקֶּשֶׁת.+
10 ”הַיּוֹם הַהוּא שַׁיָּךְ לַאֲדֹנָי, יְהֹוָה צְבָאוֹת, יוֹם נְקָמָה לִנְקֹם בְּצוֹרְרָיו. וְהַחֶרֶב תֹּאכַל וְתִשְׂבַּע וְתִרְוֶה מִדָּמָם, כִּי זֶבַח* לַאֲדֹנָי, יְהֹוָה צְבָאוֹת, בְּאֶרֶץ הַצָּפוֹן לְיַד נְהַר פְּרָת.+
11 עֲלִי אֶל הַגִּלְעָד לָקַחַת צֹרִי,*+בְּתוּלַת בַּת מִצְרַיִם.
לַשָּׁוְא הִרְבֵּית אֶת תְּרוּפוֹתַיִךְ,כִּי אֵין לָךְ מַרְפֵּא.+
12 שָׁמְעוּ הָאֻמּוֹת אֶת קְלוֹנֵךְ,+וְצִוְחָתֵךְ מִלְּאָה אֶת הָאָרֶץ.
כִּי לוֹחֵם כּוֹשֵׁל בְּלוֹחֵם,וּשְׁנֵיהֶם נוֹפְלִים יַחְדָּו”.
13 זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֵּר יְהֹוָה אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא עַל בּוֹאוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶאצַּר* מֶלֶךְ בָּבֶל לְהַכּוֹת אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם:+
14 ”הַכְרִיזוּ זֹאת בְּמִצְרַיִם וְהַשְׁמִיעוּ בְּמִגְדּוֹל.+
הַשְׁמִיעוּ זֹאת בְּנֹף* וּבְתַחְפַּנְחֵס.+
אִמְרוּ, ’הִתְיַצְּבוּ וְהִתְכּוֹנְנוּ,כִּי חֶרֶב תֹּאכַל סְבִיבְכֶם.
15 מַדּוּעַ נִסְחֲפוּ גִּבּוֹרֵיכֶם?
הֵם לֹא עָמְדוּ,כִּי יְהֹוָה הָדַף אוֹתָם.
16 רַבִּים מֵהֶם כּוֹשְׁלִים וְנוֹפְלִים.
הֵם אוֹמְרִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ:
”קוּם! נָשׁוּב אֶל עַמֵּנוּ וְאֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּבִּגְלַל הַחֶרֶב הָאַכְזָרִית”’.
17 שָׁם הֵם הִכְרִיזוּ,’פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֵינוֹ אֶלָּא שָׁאוֹן חֲסַר מַשְׁמָעוּתאֲשֶׁר נָתַן לַהִזְדַּמְּנוּת* לַחְלֹף’.+
18 ’חַי אֲנִי’,* מַכְרִיז הַמֶּלֶךְ, יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ,’הוּא* יִכָּנֵס כַּתָּבוֹר+ בְּקֶרֶב הֶהָרִיםוְכַכַּרְמֶל+ לְיַד הַיָּם.
19 הָכִינִי אֶת כֵּלַיִךְ לַגָּלוּת,הַבַּת הַיּוֹשֶׁבֶת בְּמִצְרַיִם.
כִּי נֹף* תִּהְיֶה לְדָבָר מַזְוִיעַ;הִיא תֻּצַּת בָּאֵשׁ* וְתִשָּׁאֵר לְלֹא יוֹשֵׁב.+
20 מִצְרַיִם הִיא כְּעֶגְלָה יְפֵהפִיָּה,אַךְ זְבוּבִים עוֹקְצִים יָבוֹאוּ נֶגְדָּהּ מִן הַצָּפוֹן.
21 אֲפִלּוּ חַיָּלֶיהָ הַשְּׂכִירִים בְּקִרְבָּהּ הֵם כַּעֲגָלִים מְפֻטָּמִים,אַךְ גַּם הֵם פָּנוּ לְאָחוֹר וְנָסוּ יַחְדָּו.
הֵם לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד,+כִּי יוֹם אֲסוֹנָם בָּא עֲלֵיהֶם,עֵת פְּקֻדָּתָם’.*
22 ’קוֹלָהּ הוּא כְּשֶׁל נָחָשׁ זוֹחֵל,כִּי הֵם בָּאִים אַחֲרֶיהָ בְּכוֹחַ, בְּגַרְזִנִּים,כְּחוֹטְבֵי* עֵצִים.
23 הֵם יִכְרְתוּ אֶת יַעֲרָהּ’, מַכְרִיז יְהֹוָה, ’אַף כִּי הוּא נִרְאָה בִּלְתִּי חָדִיר.
כִּי רַבִּים הֵם מֵאַרְבֶּה, וְאֵין לָהֶם מִסְפָּר.
24 בַּת מִצְרַיִם תֵּבוֹשׁ.
הִיא תִּמָּסֵר לִידֵי עַם הַצָּפוֹן’.+
25 ”יְהֹוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר: ’כָּעֵת אֲנִי מַפְנֶה אֶת תְּשׂוּמַת לִבִּי אֶל אָמוֹן+ מִנֹּא,*+ אֶל פַּרְעֹה, אֶל מִצְרַיִם, אֶל אֱלֹהֶיהָ+ וְאֶל מְלָכֶיהָ — כֵּן, אֶל פַּרְעֹה וְאֶל כָּל הַבּוֹטְחִים בּוֹ’.+
26 ”’וְאֶתֵּן אוֹתָם בְּיַד מְבַקְּשֵׁי נַפְשָׁם,* בְּיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר* מֶלֶךְ בָּבֶל+ וּבְיַד עֲבָדָיו. אַךְ אַחֲרֵי כֵן הִיא תְּיֻשַּׁב כְּבִימֵי עָבָר’, מַכְרִיז יְהֹוָה.+
27 ’וְאַתָּה, אַל תִּירָא, עַבְדִּי יַעֲקֹב,וְאַל תִּתָּקֵף אֵימָה, יִשְׂרָאֵל.+
כִּי אוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק,וְאֶת זַרְעֲךָ* מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם.+
יַעֲקֹב יָשׁוּב וְיִשְׁקֹט וְיִהְיֶה שַׁאֲנָן,וְאִישׁ לֹא יַחְרִידֵם.+
28 לָכֵן אַל תִּירָא, עַבְדִּי יַעֲקֹב’, מַכְרִיז יְהֹוָה, ’כִּי אִתְּךָ אֲנִי.
אָבִיא הַשְׁמָדָה בְּקֶרֶב כָּל הָאֻמּוֹת שֶׁאֲלֵיהֶן הֵפַצְתִּי אוֹתְךָ,+אַךְ אוֹתְךָ לֹא אַשְׁמִיד.+
אָטִיל עָלֶיךָ מוּסָר* בַּמִּדָּה הָרְאוּיָה,+אַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא אֶפְטֹר אוֹתְךָ מֵעֹנֶשׁ’”.
הערות שוליים
^ נה״מ, ”נבוכדראצר”, כתיב נוסף של שמו.
^ מגינים אשר בדרך כלל נישאו על־ידי קשתים.
^ או ”טבח; שחיטה”.
^ או ”בושם”.
^ נה״מ, ”נבוכדראצר”, כתיב נוסף של שמו.
^ או ”ממפיס”.
^ נה״מ, ”מועד”.
^ כלומר, כובשה של מצרים.
^ לשון שבועה.
^ או ”ממפיס”.
^ או אולי ”תהיה לשממה; צייה”.
^ או ”דינם”.
^ או ”כאוספי”.
^ כלומר, תֶּבַּי.
^ או ”חייהם”.
^ נה״מ, ”נבוכדראצר”, כתיב נוסף של שמו.
^ או ”צאצאיך”.
^ או ”אתקן אותך”.
