ירמיהו 6:1-30
ו מִצְאוּ מַחֲסֶה, בְּנֵי בִּנְיָמִין, הַרְחֵק מִיְּרוּשָׁלַיִם.
תִּקְעוּ בַּשּׁוֹפָר+ בִּתְקוֹעַ,+הַדְלִיקוּ מַשּׂוּאַת אִיתוּת מֵעַל בֵּית הַכֶּרֶם!
כִּי רָעָה נִשְׁקֶפֶת מִצָּפוֹן, אָסוֹן גָּדוֹל.+
2 בַּת צִיּוֹן דּוֹמָה לְאִשָּׁה יָפָה וַעֲדִינָה.+
3 הָרוֹעִים וְעֶדְרֵיהֶם יָבוֹאוּ.
הֵם יַטּוּ אָהֳלֵיהֶם סְבִיבָהּ,+וְאִישׁ אִישׁ יִרְעֶה אֶת הַצֹּאן שֶׁבְּהַשְׁגָּחָתוֹ.+
4 ”הִתְכּוֹנְנוּ לְמִלְחָמָה נֶגְדָּהּ!*
קוּמוּ, וְנִתְקֹף אוֹתָהּ בַּצָּהֳרַיִם!”
”אוֹי לָנוּ, כִּי הַיּוֹם הוֹלֵךְ וּמִסְתַּיֵּם,כִּי צִלְלֵי הָעֶרֶב מִתְאָרְכִים!”
5 ”קוּמוּ, וְנִתְקֹף בַּלַּיְלָהוְנַשְׁמִיד אֶת מִגְדָּלֶיהָ הַמְּבֻצָּרִים”.+
6 כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת:
”כִּרְתוּ עֵצִים וְהָקִימוּ סוֹלְלַת מָצוֹר נֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם.+
הִיא הָעִיר אֲשֶׁר צְרִיכָה לָתֵת אֶת הַדִּין;כֻּלָּהּ מְלֵאָה עֹשֶׁק.+
7 כְּפִי שֶׁבּוֹר מַיִם שׁוֹמֵר עַל קֹר* מֵימָיו,כָּךְ הִיא שׁוֹמֶרֶת עַל קֹר* רִשְׁעוּתָהּ.
אַלִּימוּת וְהַשְׁמָדָה נִשְׁמָעוֹת בָּהּ;+חֹלִי וּמַגֵּפוֹת תָּמִיד אֶל מוּל פָּנַי.
8 הִשָּׁמְעִי לָאַזְהָרָה, יְרוּשָׁלַיִם, פֶּן אָסוּר מִמֵּךְ בְּגֹעַל;*+אֶהֱפֹךְ אוֹתָךְ לְשׁוֹמֵמָה, לְאֶרֶץ לְלֹא תּוֹשָׁבִים”.+
9 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת:
”הֵם יְלַקְּטוּ בִּיסוֹדִיּוּת אֶת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ אֶת הָעֲנָבִים הָאַחֲרוֹנִים בַּגֶּפֶן.
הַעֲבֵר שׁוּב אֶת יָדְךָ כְּבוֹצֵר עֲנָבִים מִן הַגְּפָנִים”.
10 ”לְמִי אֲדַבֵּר וְאֶת מִי אַזְהִיר?
מִי יַקְשִׁיבוּ?
הִנֵּה אֲטוּמָה אָזְנָם,* וְאֵין הֵם יְכוֹלִים לְהַקְשִׁיב.+
הִנֵּה דְּבַר יְהֹוָה הָיָה לָהֶם לְחֶרְפָּה;+אֵין הֵם חֲפֵצִים בּוֹ.
11 לָכֵן נִמְלֵאתִי בַּחֲמַת יְהֹוָה,וְנִלְאֵיתִי מִלַּהֲכִילָהּ בְּתוֹכִי”.+
”שְׁפֹךְ אוֹתָהּ עַל הָעוֹלָל בָּרְחוֹב,+עַל קְבוּצוֹת הַבַּחוּרִים הַנֶּאֱסָפִים יַחְדָּו.
כֻּלָּם יִלָּכְדוּ, אִישׁ עִם אִשְׁתּוֹ,הַזְּקֵנִים עִם הַקְּשִׁישִׁים.*+
12 בָּתֵּיהֶם יִמָּסְרוּ לִידֵי אֲחֵרִים,יַחַד עִם שְׂדוֹתֵיהֶם וּנְשֵׁיהֶם.+
כִּי אַטֶּה אֶת יָדִי נֶגֶד יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ”, מַכְרִיז יְהֹוָה.
13 ”כִּי מִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם, כָּל אֶחָד בּוֹצֵעַ בֶּצַע;+מִנָּבִיא וְעַד כֹּהֵן, כָּל אֶחָד עוֹסֵק בְּמִרְמָה.+
14 וְהֵם מְנַסִּים לְרַפֵּא אֶת שֶׁבֶר* עַמִּי עַל נְקַלָּה* בְּאָמְרָם,’יֵשׁ שָׁלוֹם! יֵשׁ שָׁלוֹם!’
וְאֵין שָׁלוֹם.+
15 הַאִם הֵם מִתְבַּיְּשִׁים בַּתּוֹעֵבוֹת שֶׁעָשׂוּ?
הֵם אֵינָם מִתְבַּיְּשִׁים כְּלָל!
אֵין הֵם אֲפִלּוּ יוֹדְעִים כֵּיצַד לָחוּשׁ כְּלִמָּה!+
לָכֵן הֵם יִפְּלוּ בְּקֶרֶב הַנּוֹפְלִים.
כַּאֲשֶׁר אָבִיא עֲלֵיהֶם אֶת עָנְשָׁם הֵם יִכָּשְׁלוּ”, אוֹמֵר יְהֹוָה.
16 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:
”עִמְדוּ עַל פָּרָשׁוֹת הַדְּרָכִים וּרְאוּ.
שַׁאֲלוּ עַל אוֹדוֹת הַנְּתִיבִים הָעַתִּיקִים,שַׁאֲלוּ הֵיכָן הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה וּלְכוּ בָּהּ,+וּמִצְאוּ מַרְגּוֹעַ לְנַפְשְׁכֶם”.*
אַךְ הֵם אוֹמְרִים: ”לֹא נֵלֵךְ בָּהּ”.+
17 ”וּמִנִּיתִי צוֹפִים+ אֲשֶׁר אָמְרוּ,’הַקְשִׁיבוּ לְקוֹל הַשּׁוֹפָר!’”+
אַךְ הֵם אָמְרוּ: ”לֹא נַקְשִׁיב”.+
18 ”לָכֵן שִׁמְעוּ, הָאֻמּוֹת!
וּדְעִי, עֵדָה,*מָה יִקְרֶה לָהֶם.
19 שִׁמְעִי, אֶרֶץ!
הִנֵּה אָנוֹכִי מֵבִיא רָעָה עַל הָעָם הַזֶּה+כִּפְרִי מְזִמּוֹתֵיהֶם שֶׁלָּהֶם,כִּי לֹא הִקְשִׁיבוּ לִדְבָרַיוּבְתוֹרָתִי* מָאֲסוּ”.
20 ”לְשֵׁם מָה אֲנִי צָרִיךְ שֶׁתָּבִיאוּ לְבוֹנָה מִשְּׁבָאוְקָנֶה מָתוֹק* מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה?
עוֹלוֹתֵיכֶם אֵינָן רְצוּיוֹת,וְזִבְחֵיכֶם אֵינָם עֲרֵבִים לִי”.+
21 לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:
”הִנְנִי מַצִּיב לָעָם הַזֶּה אַבְנֵי מִכְשׁוֹל,וְהֵם יִכָּשְׁלוּ בִּגְלָלָן,אָבוֹת וּבָנִים יַחְדָּו,שָׁכֵן וְרֵעֵהוּ,וְכֻלָּם יֹאבְדוּ”.+
22 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:
”הִנֵּה עַם בָּא מֵאֶרֶץ הַצָּפוֹן,וְאֻמָּה גְּדוֹלָה תֵּעוֹר מִן הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר בָּאָרֶץ.+
23 הֵם יֹאחֲזוּ בְּקֶשֶׁת וּבְכִידוֹן.
אַכְזָרִיִּים הֵם וְלֹא יְרַחֲמוּ.
קוֹלָם יֶהֱמֶה כַּיָּם,וְעַל סוּסִים הֵם רוֹכְבִים.+
הֵם נֶעֱרָכִים בְּמַעֲרָךְ קְרָבִי כְּאִישׁ מִלְחָמָה נֶגְדֵּךְ, בַּת צִיּוֹן”.
24 שָׁמַעְנוּ אֶת הַדִּוּוּחַ עַל כָּךְ.
רָפוּ יָדֵינוּ;+מְצוּקָה אָחֲזָה בָּנוּ,יִסּוּרִים* נִתְקַפְנוּ כְּיִסּוּרֵי אִשָּׁה יוֹלֶדֶת.+
25 אַל תֵּצְאוּ אֶל הַשָּׂדֶה,וּבַדֶּרֶךְ אַל תֵּלְכוּ,כִּי חֶרֶב יֵשׁ לָאוֹיֵב;יֶשְׁנָהּ אֵימָה מִסָּבִיב.
26 בַּת עַמִּי,חִגְרִי שַׂק+ וְהִתְפַּלְּשִׁי בָּאֵפֶר.
הִתְאַבְּלִי כְּעַל בֵּן יָחִיד, בְּקִינָה מָרָה,+כִּי פִּתְאוֹם יָבוֹא הַמַּשְׁמִיד עָלֵינוּ.+
27 ”עָשִׂיתִי אוֹתְךָ* לְבוֹחֵן מַתֶּכֶת בְּעַמִּי,הַבּוֹדֵק בִּיסוֹדִיּוּת;עָלֶיךָ לָשִׂים לֵב וְלִבְחֹן אֶת דַּרְכָּם.
28 כֻּלָּם הֵם הָאֲנָשִׁים הָעַקְשָׁנִים בְּיוֹתֵר,+הוֹלְכִים וּמוֹצִיאִים דִּבָּה.+
כִּנְחֹשֶׁת וּכְבַרְזֶל הֵם;כֻּלָּם מֻשְׁחָתִים.
29 הַמַּפּוּחִים* נֶחְרְכוּ.
מִתּוֹךְ אִשָּׁם יוֹצֵאת עוֹפֶרֶת.
הָאִישׁ צוֹרֵף עוֹד וָעוֹד, אַךְ לַשָּׁוְא,+וְהָרָעִים לֹא הֻפְרְדוּ.+
30 כֶּסֶף מָאוּס יִקְרְאוּ לָהֶם,כִּי יְהֹוָה מָאַס בָּהֶם”.+
הערות שוליים
^ נה״מ, ”קדשו עליה מלחמה”.
^ או ”רעננות”.
^ או ”רעננות”.
^ נה״מ, ”פן תֵּקַע נפשי ממך”.
^ נה״מ, ”ערלה אוזנם”.
^ נה״מ, ”מְלֵא ימים”, זקן מאוד.
^ או ”באופן שטחי”.
^ או ”קריסת; התמוטטות”.
^ או ”לעצמכם”.
^ או ”דע, קהל”.
^ או ”בהדרכתי”.
^ קנה ריחני.
^ נה״מ, ”חִיל”, חבלי לידה.
^ כלומר, את ירמיהו.
^ המפוח הוא כלי שהצורף השתמש בו לליבוי אש הכבשן.
