ירמיהו 7‏:1‏-34

  • ביטחון שווא בהיכל יהוה ‏(‏1–11‏)‏

  • ההיכל יהיה כשילה ‏(‏12–15‏)‏

  • פולחן כזב אינו מקובל ‏(‏16–34‏)‏

    • העם סוגדים ל”‏מלכת השמיים”‏ ‏(‏18‏)‏

    • הקרבת ילדים בהינום ‏(‏31‏)‏

ז  זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהֹוָה בְּאָמְרוֹ:‏  ‏”‏עֲמֹד בְּשַׁעַר בֵּית יְהֹוָה וְהַכְרֵז שָׁם אֶת הַמֶּסֶר הַזֶּה,‏ ’‏שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר יְהֹוָה,‏ כָּל אַנְשֵׁי יְהוּדָה הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה לְהִשְׁתַּחֲווֹת לִיהֹוָה.‏  כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:‏ ”‏הֵיטִיבוּ אֶת דַּרְכֵיכֶם וּמַעֲשֵׂיכֶם,‏ וְאַרְשֶׁה לָכֶם לְהַמְשִׁיךְ לִשְׁכֹּן בַּמָּקוֹם הַזֶּה.‏+  אַל תִּבְטְחוּ בְּדִבְרֵי שֶׁקֶר וְתֹאמְרוּ,‏ ’‏הֵיכַל יְהֹוָה,‏ הֵיכַל יְהֹוָה,‏ הֵיכַל יְהֹוָה הוּא!‏’‏*+  כִּי אִם בֶּאֱמֶת תֵּיטִיבוּ אֶת דַּרְכֵיכֶם וְאֶת מַעֲשֵׂיכֶם;‏ אִם בֶּאֱמֶת תַּעֲשׂוּ מִשְׁפָּט* בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ;‏+  אִם לֹא תַּעַשְׁקוּ תּוֹשָׁבִים זָרִים,‏ יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת;‏+ אִם דָּם נָקִי לֹא תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה;‏ וְאִם אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תֵּלְכוּ לְרָעַתְכֶם שֶׁלָּכֶם;‏+  אָז אַרְשֶׁה לָכֶם לְהַמְשִׁיךְ לִשְׁכֹּן בַּמָּקוֹם הַזֶּה,‏ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים”‏’‏”‏.‏*  ‏”‏אַךְ אַתֶּם בּוֹטְחִים לָכֶם בְּדִבְרֵי שֶׁקֶר+ — הַדָּבָר לֹא יוֹעִיל לָכֶם כְּלָל.‏  הֲתוּכְלוּ לִגְנֹב,‏+ לִרְצֹחַ,‏ לִנְאֹף,‏ לְהִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר,‏+ לְהַקְטִיר* לַבַּעַל+ וְלָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא הִכַּרְתֶּם,‏ 10  וְאָז לָבוֹא וְלַעֲמֹד לְפָנַי בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו וְלוֹמַר,‏ ’‏נִנָּצֵל’‏,‏ חֵרֶף עֲשׂוֹתְכֶם אֶת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה?‏ 11  הַאִם מְעָרַת שׁוֹדְדִים נִהְיָה בְּעֵינֵיכֶם הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו?‏+ הִנֵּה רָאִיתִי זֹאת בְּעַצְמִי”‏,‏ אוֹמֵר יְהֹוָה.‏ 12  ‏”‏’‏אוּלָם לְכוּ כָּעֵת אֶל מְקוֹמִי בְּשִׁילֹה,‏+ אֲשֶׁר שָׁם שִׁכַּנְתִּי אֶת שְׁמִי בָּרִאשׁוֹנָה,‏+ וּרְאוּ מָה עָשִׂיתִי לוֹ בְּשֶׁל רָעַת עַמִּי יִשְׂרָאֵל.‏+ 13  אַךְ הִמְשַׁכְתֶּם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה,‏ ’‏וְאַף כִּי דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם שׁוּב וָשׁוּב,‏* לֹא הִקְשַׁבְתֶּם.‏+ הוֹסַפְתִּי לִקְרֹא אֲלֵיכֶם,‏ אַךְ לֹא עֲנִיתֶם.‏+ 14  כָּךְ אֶעֱשֶׂה לַבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו,‏+ אֲשֶׁר אַתֶּם בּוֹטְחִים בּוֹ,‏+ וְלַמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם,‏ כְּפִי שֶׁעָשִׂיתִי לְשִׁילֹה.‏+ 15  אַשְׁלִיךְ אֶתְכֶם מֵעַל פָּנַי,‏ כְּפִי שֶׁהִשְׁלַכְתִּי אֶת כָּל אֲחֵיכֶם,‏ אֶת כָּל צֶאֱצָאֵי אֶפְרַיִם’‏.‏+ 16  ‏”‏וְאַתָּה,‏ אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה.‏ אַל תִּזְעַק וְאַל תִּשָּׂא בַּעֲדָם תְּפִלָּה וְאַל תִּתְחַנֵּן אֵלַי בַּעֲדָם,‏+ כִּי לֹא אַקְשִׁיב לְךָ.‏+ 17  הַאֵינְךָ רוֹאֶה מָה הֵם עוֹשִׂים בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם?‏ 18  הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים,‏ הָאָבוֹת מַבְעִירִים אֶת הָאֵשׁ,‏ וְהַנָּשִׁים לָשׁוֹת בָּצֵק כְּדֵי לְהָכִין זִבְחֵי עוּגוֹת לְמַלְכַּת הַשָּׁמַיִם,‏*+ וְהֵם נוֹסְכִים נְסָכִים לֶאֱלֹהִים אֲחֵרִים כְּדֵי לְהַכְעִיסֵנִי.‏+ 19  ‏’‏אַךְ הַאִם בִּי הֵם פּוֹגְעִים?‏’‏* מַכְרִיז יְהֹוָה.‏ ’‏הַאִם לֹא בְּעַצְמָם,‏ לְבוּשָׁתָם שֶׁלָּהֶם?‏’‏+ 20  לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה,‏ ’‏הִנֵּה כַּעֲסִי וַחֲמָתִי יִשָּׁפְכוּ עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה,‏+ עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה,‏ עַל עֲצֵי הַשָּׂדֶה וְעַל פְּרִי הָאֲדָמָה;‏ הִיא תִּבְעַר וְלֹא תִּכְבֶּה’‏.‏+ 21  ‏”‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏ ’‏הוֹסִיפוּ נָא אֶת עוֹלוֹתֵיכֶם לְיֶתֶר זִבְחֵיכֶם,‏ וְאִכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בְּעַצְמְכֶם.‏+ 22  כִּי בַּיּוֹם שֶׁהוֹצֵאתִי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם,‏ לֹא דִּבַּרְתִּי אִתָּם אוֹ צִוִּיתִי עֲלֵיהֶם בַּאֲשֶׁר לְעוֹלוֹת וּזְבָחִים.‏+ 23  אַךְ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה צִוִּיתִי עֲלֵיהֶם:‏ ”‏שִׁמְעוּ בְּקוֹלִי,‏ וְאֶהְיֶה לָכֶם לֶאֱלֹהִים,‏ וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעַם.‏+ לְכוּ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲצַוֶּה עֲלֵיכֶם,‏ לְמַעַן יִיטַב לָכֶם”‏’‏.‏+ 24  אַךְ הֵם לֹא הִקְשִׁיבוּ וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם,‏+ אֶלָּא הָלְכוּ בְּעַקְשָׁנוּת בִּמְזִמּוֹתֵיהֶם* שֶׁלָּהֶם וְאַחַר לִבָּם הָרַע,‏+ וְהָלְכוּ אָחוֹרָה וְלֹא קָדִימָה,‏ 25  מִן הַיּוֹם שֶׁיָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.‏+ לָכֵן הִמְשַׁכְתִּי לִשְׁלֹחַ אֲלֵיכֶם אֶת כָּל עֲבָדַי הַנְּבִיאִים יוֹם יוֹם,‏ שׁוּב וָשׁוּב.‏*+ 26  אַךְ הֵם סֵרְבוּ לְהַקְשִׁיב לִי,‏ וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם,‏+ אֶלָּא הִקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם* וְעָשׂוּ דְּבָרִים גְּרוּעִים מֵאֲבוֹתֵיהֶם!‏ 27  ‏”‏אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה תְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם,‏+ אַךְ הֵם לֹא יַקְשִׁיבוּ לְךָ;‏ אַתָּה תִּקְרָא אֲלֵיהֶם,‏ אַךְ הֵם לֹא יַעֲנוּ לְךָ.‏ 28  וְאַתָּה תֹּאמַר לָהֶם,‏ ’‏זוֹ הָאֻמָּה אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעָה בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֶיהָ וְסֵרְבָה לְקַבֵּל מוּסָר.‏ אָבְדָה הַנֶּאֱמָנוּת וַאֲפִלּוּ אֵינָהּ מֻזְכֶּרֶת בְּפִיהֶם’‏.‏*+ 29  ‏”‏גִּזְזִי אֶת שְׂעָרֵךְ הָאָרֹךְ* וְהַשְׁלִיכִי אוֹתוֹ,‏ וּשְׂאִי קִינָה עַל הַגְּבָעוֹת הַחֲשׂוּפוֹת,‏ כִּי מָאַס יְהֹוָה בַּדּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר עוֹרֵר אֶת זַעֲמוֹ,‏ וְהוּא יִנְטֹשׁ אוֹתוֹ.‏ 30  ‏’‏כִּי עָשׂוּ בְּנֵי יְהוּדָה אֶת הָרַע בְּעֵינַי’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה.‏ ’‏הֵם הִצִּיבוּ אֶת אֱלִילֵיהֶם הַמְּשֻׁקָּצִים בַּבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו,‏ כְּדֵי לְטַמְּאוֹ.‏+ 31  הֵם בָּנוּ אֶת בָּמוֹת הַתֹּפֶת,‏ אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶּן הִנֹּם,‏*+ כְּדֵי לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ,‏+ דָּבָר אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְאַף לֹא עָלָה עַל לִבִּי’‏.‏*+ 32  ‏”‏’‏לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה,‏ ’‏וְהוּא לֹא יִקָּרֵא עוֹד תֹּפֶת אוֹ גֵּיא בֶּן הִנֹּם,‏* כִּי אִם גֵּיא הַהֲרֵגָה.‏ וְיִקְבְּרוּ בְּתֹפֶת עַד אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה עוֹד מָקוֹם.‏+ 33  וְנִבְלוֹת הָעָם הַזֶּה יִהְיוּ לְמַאֲכָל לְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם וּלְבַהֲמוֹת הָאָרֶץ,‏ וְאִישׁ לֹא יַבְהִילֵם וִיגָרְשֵׁם.‏+ 34  וְאַשְׁבִּית קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה,‏ קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה,‏+ בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם,‏ כִּי הָאָרֶץ תֻּחְרַב’‏”‏.‏+

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏המה”‏,‏ הם,‏ כלומר כל הבניינים שבמתחם ההיכל.‏
או ”‏צדק”‏.‏
או ”‏מעולם ועד עולם”‏.‏
או ”‏לזבוח”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏השכם ודבר”‏.‏
כינויה של אלה שבני ישראל הלא נאמנים סגדו לה.‏ ייתכן שהייתה אלת פריון.‏
או ”‏האם אותי הם מכעיסים?‏”‏
או ”‏בעצתם”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏השכם ושלוח”‏.‏
או ”‏היו עקשנים”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ונכרתה מפיהם”‏.‏
או ”‏שער נזרך”‏,‏ שערך המוקדש.‏
ראה ערך ”‏גיהינום”‏ במונחון‏.‏
או ”‏לא עלה במחשבותיי”‏.‏
ראה ערך ”‏גיהינום”‏ במונחון‏.‏