ישעיהו 14‏:1‏-32

  • ישראל ישכנו באדמתם שלהם ‏(‏1,‏ 2‏)‏

  • דברי בוז נגד מלך בבל ‏(‏3–23‏)‏

    • הזורח ייפול משמיים ‏(‏12‏)‏

  • יד יהוה תמחץ את האשורי ‏(‏24–27‏)‏

  • הכרזה נגד פלשת ‏(‏28–32‏)‏

יד  כִּי יְהֹוָה יְרַחֵם עַל יַעֲקֹב,‏+ וְשׁוּב יִבְחַר בְּיִשְׂרָאֵל.‏+ הוּא יוֹשִׁיבֵם* עַל אַדְמָתָם,‏+ וְהַתּוֹשָׁבִים הַזָּרִים יִצְטָרְפוּ אֲלֵיהֶם וְיַחְבְּרוּ אֶל בֵּית יַעֲקֹב.‏+  וְעַמִּים יִקְּחוּ אוֹתָם וִיבִיאוּם אֶל מְקוֹמָם שֶׁלָּהֶם,‏ וּבֵית יִשְׂרָאֵל יַחְזִיקוּ בָּהֶם כַּעֲבָדִים וְכִשְׁפָחוֹת+ עַל אַדְמַת יְהֹוָה;‏ וְהֵם יִהְיוּ שׁוֹבֵי שׁוֹבֵיהֶם וְיַכְנִיעוּ אֶת נוֹגְשֵׂיהֶם.‏  בַּיּוֹם שֶׁיִּתֵּן לְךָ יְהֹוָה מְנוּחָה מִמַּכְאוֹבְךָ וּמִן הַמְּהוּמָה שֶׁפָּקְדָה אוֹתְךָ וּמִן הָעַבְדוּת הַקָּשָׁה שֶׁנִּכְפְּתָה עָלֶיךָ,‏+  תֹּאמַר* אֶת הַמָּשָׁל* הַזֶּה נֶגֶד מֶלֶךְ בָּבֶל:‏ ‏”‏אֵיךְ בָּא לְקִצּוֹ הַנּוֹגֵשׂ!‏ אֵיךְ בָּא לְקִצּוֹ הַדִּכּוּי!‏+   שָׁבַר יְהֹוָה אֶת מַטֵּה הָרְשָׁעִים,‏אֶת שֵׁבֶט הַמּוֹשְׁלִים,‏+   אֶת הַמַּכֶּה עַמִּים בְּזַעַם בְּמַכּוֹת אֵין קֵץ,‏+אֶת הַמַּכְנִיעַ אֻמּוֹת בְּכַעַס בִּרְדִיפוֹת בִּלְתִּי פּוֹסְקוֹת.‏+   נָחָה,‏ שָׁקְטָה כָּל הָאָרֶץ.‏ הָאֲנָשִׁים מְרִיעִים בְּשִׂמְחָה.‏+   אֲפִלּוּ עֲצֵי הָעַרְעָר שְׂמֵחִים עַל מַפַּלְתְּךָ,‏יַחַד עִם אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן.‏ הֵם אוֹמְרִים,‏ ’‏מֵאָז נָפַלְתָּ,‏לֹא עוֹלֶה נֶגְדֵּנוּ חוֹטֵב עֵצִים’‏.‏   אֲפִלּוּ הַשְּׁאוֹל* מִתַּחַת רָגְשָׁהלִקְרַאת בּוֹאֲךָ.‏ הִיא מְעִירָה בִּגְלָלְךָ אֶת הַמֵּתִים חַסְרֵי הָאוֹנִים,‏כָּל מַנְהִיגֶיהָ הַדַּכְּאָנִיִּים שֶׁל* הָאָרֶץ.‏ הִיא מְקִימָה מִכִּסְּאוֹתֵיהֶם אֶת כָּל מַלְכֵי הָאֻמּוֹת.‏ 10  כֻּלָּם מְדַבְּרִים וְאוֹמְרִים לְךָ,‏‏’‏הַאִם גַּם אַתָּה נֶחְלַשְׁתָּ כָּמוֹנוּ?‏ הַאִם כָּמוֹנוּ נִהְיֵיתָ?‏ 11  אֶל הַשְּׁאוֹל* הוּרְדָה גַּאֲוָתְךָ,‏קוֹל כְּלֵי מֵיתָרֶיךָ.‏+ רִמּוֹת פְּרוּשׂוֹת תַּחְתֶּיךָ כְּמִטָּה,‏וְתוֹלָעִים מְכַסּוֹת אוֹתְךָ’‏.‏ 12  אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם,‏הַזּוֹרֵחַ,‏ בֶּן שַׁחַר!‏ אֵיךְ נִגְדַּעְתָּ אֶל הָאָרֶץ,‏הַמֵּבִיס אֻמּוֹת!‏+ 13  אָמַרְתָּ בִּלְבָבְךָ,‏ ’‏אֶל הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה.‏+ מֵעַל לְכוֹכְבֵי הָאֵל אָרִים אֶת כִּסְּאִי,‏+אֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד,‏בַּמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר בַּצָּפוֹן.‏+ 14  אֶעֱלֶה מֵעַל רָאשֵׁי הֶעָבִים;‏אֶדְמֶה לָעֶלְיוֹן’‏.‏ 15  אַךְ אֶל הַשְּׁאוֹל* תּוּרַד,‏אֶל הַמָּקוֹם הָרָחוֹק בְּיוֹתֵר בַּבּוֹר.‏ 16  רוֹאֶיךָ יִנְעֲצוּ בְּךָ מַבָּט;‏יִתְבּוֹנְנוּ בְּךָ וְיֹאמְרוּ,‏‏’‏הַאִם זֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר זִעְזֵעַ אֶת הָאָרֶץ,‏אֲשֶׁר הִרְעִיד מַמְלָכוֹת,‏+ 17  אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַתֵּבֵל* כַּמִּדְבָּרוְאֶת עָרֶיהָ הָרַס,‏+וַאֲשֶׁר אֶת אֲסִירָיו לֹא שִׁחְרֵר לְבֵיתָם?‏’‏+ 18  כָּל שְׁאַר מַלְכֵי הָאֻמּוֹת,‏כֻּלָּם שׁוֹכְבִים בְּכָבוֹד,‏אִישׁ אִישׁ בְּקִבְרוֹ.‏* 19  אַךְ אַתָּה מֻשְׁלָךְ לְלֹא קֶבֶר,‏כְּנֵצֶר* נִתְעָב,‏לָבוּשׁ בַּהֲרוּגִים אֲשֶׁר נִדְקְרוּ בַּחֶרֶב,‏הַיּוֹרְדִים אֶל אַבְנֵי בּוֹר,‏כְּפֶגֶר רָמוּס.‏ 20  לֹא תִּצְטָרֵף אֲלֵיהֶם בַּקֶּבֶר,‏כִּי אֶת אַרְצְךָ שֶׁלְּךָ הִשְׁחַתָּ,‏אֶת עַמְּךָ שֶׁלְּךָ הָרַגְתָּ.‏ זֶרַע עוֹשֵׂי הָרָעָה לֹא יִקָּרֵא* לְעוֹלָם.‏ 21  הָכִינוּ מְקוֹם טֶבַח לְבָנָיובְּשֶׁל עֲווֹן* אֲבוֹתֵיהֶם,‏פֶּן יָקוּמוּ וְיִכְבְּשׁוּ אֶת הָאָרֶץוִימַלְּאוּ אֶת הַתֵּבֵל בְּעָרֵיהֶם”‏.‏ 22  ‏”‏אָקוּם נֶגְדָּם”‏,‏+ מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת.‏ ‏”‏וְאַכְרִית מִבָּבֶל שֵׁם וּשְׁאֵרִית וְצֶאֱצָאִים וְזֶרַע”‏,‏+ מַכְרִיז יְהֹוָה.‏ 23  ‏”‏וְאֶעֱשֶׂה אוֹתָהּ לִירֻשַּׁת דָּרְבָּנִים וּלְאֵזוֹר בִּצּוֹת,‏* וַאֲטַאטֵא אוֹתָהּ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמָדָה”‏,‏+ מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת.‏ 24  נִשְׁבַּע יְהֹוָה צְבָאוֹת:‏ ‏”‏כְּפִי שֶׁחָפַצְתִּי,‏ כָּךְ יִקְרֶה,‏וּמָה שֶׁהֶחְלַטְתִּי,‏ הוּא שֶׁיִּתְקַיֵּם.‏ 25  אֶשְׁבֹּר אֶת הָאַשּׁוּרִי בְּאַרְצִי,‏וְעַל הָרַי אֶרְמֹס אוֹתוֹ.‏+ עֻלּוֹ יָסוּר מֵעֲלֵיהֶם,‏וּמַשָּׂאוֹ יוּסַר מֵעַל שִׁכְמָם”‏.‏+ 26  זֹאת הַהַחְלָטָה אֲשֶׁר הֻחְלְטָה* נֶגֶד כָּל הָאָרֶץ,‏וְזֹאת הַיָּד הַנְּטוּיָה נֶגֶד* כָּל הָאֻמּוֹת.‏ 27  כִּי יְהֹוָה צְבָאוֹת הֶחְלִיט,‏וּמִי יָפֵר?‏+ יָדוֹ נְטוּיָה,‏וּמִי יְשִׁיבֶהָ לְאָחוֹר?‏+ 28  בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ אָחָז+ נֶאֶמְרָה הַהַכְרָזָה הַזֹּאת:‏ 29  ‏”‏אַל תִּשְׂמְחִי,‏ פְּלֶשֶׁת,‏ כֻּלֵּךְ,‏אַךְ וְרַק כִּי נִשְׁבַּר שֵׁבֶט מַכֵּךְ.‏ כִּי מִשֹּׁרֶשׁ הַנָּחָשׁ+ יֵצֵא צֶפַע,‏*+וְצֶאֱצָאוֹ יִהְיֶה נְחַשׁ אֵשׁ מְעוֹפֵף.‏* 30  בְּכוֹרֵי הַדַּלִּים יֹאכְלוּוְהָאֶבְיוֹנִים יִרְבְּצוּ לָבֶטַח,‏אַךְ אֶת שָׁרְשֵׁךְ אָמִית בָּרָעָב,‏וּשְׁאֵרִיתֵךְ תֵּהָרֵג.‏+ 31  קוֹנֵן,‏ שַׁעַר!‏ זַעֲקִי,‏ עִיר!‏ יִרְפּוּ יְדֵי הַכֹּל בָּךְ,‏ פְּלֶשֶׁת!‏ כִּי מִצָּפוֹן בָּא עָשָׁן,‏וְאִישׁ אֵינוֹ מִשְׂתָּרֵךְ מֵאָחוֹר בְּשׁוּרוֹתָיו”‏.‏ 32  מָה עֲלֵיהֶם לַעֲנוֹת לִשְׁלִיחֵי הָאֻמָּה?‏ שֶׁיְּהֹוָה הִנִּיחַ אֶת יְסוֹד צִיּוֹן,‏+וְשֶׁהַדַּלִּים בְּקֶרֶב עַמּוֹ יֶחְסוּ בָּהּ.‏

הערות שוליים

או ”‏ייתן להם מנוחה”‏.‏
או ”‏תדקלם”‏.‏
או ”‏דברי בוז;‏ לגלוג”‏.‏
או ”‏הקבר”‏,‏ כלומר הקבר המשותף של בני האדם.‏ ראה מונחון‏.‏
נה״מ,‏ ”‏עתודי”‏,‏ תיישי.‏
או ”‏הקבר”‏,‏ כלומר הקבר המשותף של בני האדם.‏ ראה מונחון‏.‏
או ”‏הקבר”‏,‏ כלומר הקבר המשותף של בני האדם.‏ ראה מונחון‏.‏
או ”‏הארץ המיושבת”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏בביתו”‏.‏
או ”‏כענף”‏.‏
או ”‏יוזכר”‏.‏
או ”‏אשמת”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏אגמי מים”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏העצה היעוצה”‏.‏
או ”‏המוכנה להכות את”‏.‏
או ”‏נחש ארסי”‏.‏
או ”‏נחש ארסי מזנק”‏.‏