ישעיהו 22‏:1‏-25

  • הכרזה על גיא חיזיון ‏(‏1–14‏)‏

  • שבנא סוכן הבית מוחלף על־ידי אליקים ‏(‏15–25‏)‏

    • היתד הסמלית ‏(‏23–25‏)‏

כב  הַכְרָזָה עַל גֵּיא חִזָּיוֹן:‏*+ מָה קָרָה לָךְ,‏ שֶׁעָלִית כֻּלֵּךְ לַגַּגּוֹת?‏   הָיִית מְלֵאָה בַּהֲמֻלָּה,‏עִיר הוֹמִיָּה,‏ קִרְיָה עַלִּיזָה.‏ חֲלָלַיִךְ לֹא הָיוּ חַלְלֵי חֶרֶבוְלֹא מֵתֵי מִלְחָמָה.‏+   כָּל עָרִיצַיִךְ נִמְלְטוּ יַחְדָּו.‏+ הֵם נֶאֶסְרוּ לְלֹא צֹרֶךְ בְּקֶשֶׁת.‏ כָּל מִי שֶׁנִּמְצְאוּ נֶאֶסְרוּ,‏+אַף כִּי בָּרְחוּ רָחוֹק.‏   עַל כֵּן אָמַרְתִּי:‏ ”‏הָסִירוּ מַבַּטְכֶם מִמֶּנִּי,‏וַאֲמָרֵר בְּבֶכִי.‏+ אַל תִּתְעַקְּשׁוּ לְנַחֲמֵנִיעַל חֻרְבַּן בַּת* עַמִּי.‏+   כִּי זֶהוּ יוֹם מְהוּמָה וּתְבוּסָה וּבֶהָלָה,‏+מֵאֵת אֲדֹנָי,‏ יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏בְּגֵיא חִזָּיוֹן.‏ יֶשְׁנָהּ הֲרִיסַת חוֹמָה+וּזְעָקָה אֶל הָהָר.‏   עֵילָם+ נוֹשֵׂא אֶת אַשְׁפַּת הַחִצִּיםבְּמֶרְכָּבוֹת מְאֻיָּשׁוֹת וְסוּסִים,‏*וְקִיר+ חוֹשֵׂף* אֶת הַמָּגֵן.‏   עֲמָקַיִךְ הַמֻּבְחָרִיםיִמָּלְאוּ מֶרְכְּבוֹת מִלְחָמָה,‏וְהַסּוּסִים* יִתְיַצְּבוּ בַּשַּׁעַר,‏   וּמָסַךְ* יְהוּדָה יוּסַר.‏ ‏”‏בַּיּוֹם הַהוּא תַּבִּיט לְעֵבֶר בֵּית הַנֶּשֶׁק אֲשֶׁר בְּבֵית הַיַּעַר,‏+  וְתִרְאוּ אֶת הַבְּקִיעִים הָרַבִּים שֶׁל עִיר דָּוִד.‏+ וְתַאַסְפוּ אֶת מֵי הַבְּרֵכָה הַתַּחְתּוֹנָה.‏+ 10  וְאֶת בָּתֵּי יְרוּשָׁלַיִם תִּסְפְּרוּ,‏ וּתְנַתְּצוּ אֶת הַבָּתִּים כְּדֵי לְבַצֵּר אֶת הַחוֹמָה.‏ 11  וְתַעֲשׂוּ מִקְוֶה בֵּין שְׁתֵּי הַחוֹמוֹת עֲבוּר מֵי הַבְּרֵכָה הַיְּשָׁנָה,‏ אַךְ לֹא תַּבִּיטוּ אֶל עוֹשָׂהּ הָאַדִּיר,‏ וְלֹא תִּרְאוּ אֶת זֶה אֲשֶׁר יָצַר אוֹתָהּ לִפְנֵי זְמַן רַב.‏ 12  בַּיּוֹם הַהוּא יִקְרָא אֲדֹנָי,‏ יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏לְבֶכִי וּלְאֵבֶל,‏+לְגִלּוּחַ הָרֹאשׁ וְלִלְבִישַׁת שַׂק.‏ 13  אַךְ בִּמְקוֹם זֹאת יֵשׁ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה,‏הֲרִיגַת בָּקָר וּשְׁחִיטַת צֹאן,‏אֲכִילַת בָּשָׂר וּשְׁתִיַּת יַיִן.‏+ ‏’‏נֹאכַל וְנִשְׁתֶּה,‏ כִּי מָחָר נָמוּת’‏”‏.‏+ 14  אָז נִגְלָה יְהֹוָה צְבָאוֹת בְּאָזְנַי:‏ ”‏’‏הֶעָווֹן הַזֶּה לֹא יְכֻפַּר לָכֶם עַד אֲשֶׁר תָּמוּתוּ’‏,‏+ אוֹמֵר אֲדֹנָי,‏ יְהֹוָה צְבָאוֹת”‏.‏ 15  כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי,‏ יְהֹוָה צְבָאוֹת:‏ ”‏הִכָּנֵס אֶל הַסּוֹכֵן הַזֶּה,‏ אֶל שֶׁבְנָא,‏+ הַמֻּפְקָד עַל הַבַּיִת,‏* וֶאֱמֹר,‏ 16  ‏’‏מָה לְךָ פֹּה,‏ וּמִי לְךָ פֹּה,‏ שֶׁחָצַבְתָּ לְךָ פֹּה קֶבֶר?‏’‏ חוֹצֵב הוּא בַּמָּרוֹם אֶת קִבְרוֹ;‏ כּוֹרֶה לְעַצְמוֹ מְקוֹם מְנוּחָה* בַּסֶּלַע.‏ 17  ‏’‏הִנֵּה יְהֹוָה יַשְׁלִיכְךָ מַטָּה בְּכוֹחַ,‏ גֶּבֶר,‏ וְיֹאחַז בְּךָ בְּחָזְקָה.‏ 18  הוּא אָכֵן יִצְרֹר אוֹתְךָ הֵיטֵב וְיַשְׁלִיכְךָ כְּכַדּוּר אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם.‏ שָׁם תָּמוּת,‏ וְשָׁם יִהְיוּ מֶרְכְּבוֹתֶיךָ הַמְּפֹאָרוֹת,‏ קָלוֹן לְבֵית אֲדוֹנְךָ.‏ 19  וְאַדִּיחַ אוֹתְךָ מִמַּעֲמָדְךָ וַאֲגָרֶשְׁךָ מִמִּשְׂרָתְךָ.‏ 20  ‏”‏’‏בַּיּוֹם הַהוּא אֶקְרָא לְעַבְדִּי אֶלְיָקִים+ בֶּן חִלְקִיָּהוּ,‏ 21  וְאַלְבִּישֵׁהוּ בִּגְלִימָתְךָ וַאֲהַדֵּק סְבִיבוֹ אֶת אַבְנֵטְךָ,‏+ וְאֶת סַמְכוּתְךָ* אֶתֵּן בְּיָדוֹ.‏ וְהוּא יִהְיֶה לְאָב לְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם וּלְבֵית יְהוּדָה.‏ 22  וְאָשִׂים אֶת מַפְתֵּחַ בֵּית דָּוִד+ עַל שִׁכְמוֹ.‏ הוּא יִפְתַּח וְאִישׁ לֹא יִסְגֹּר;‏ וְיִסְגֹּר וְאִישׁ לֹא יִפְתַּח.‏ 23  אֶתְקַע אוֹתוֹ כְּיָתֵד בִּמְקוֹם קֶבַע,‏ וְהוּא יִהְיֶה כְּכִסֵּא כָּבוֹד לְבֵית אָבִיו.‏ 24  וְיִתְלוּ עָלָיו אֶת כָּל כְּבוֹד* בֵּית אָבִיו,‏ הַצֶּאֱצָאִים וְהָעֲנָפִים,‏* אֶת כָּל הַכֵּלִים הַקְּטַנִּים,‏ אֶת הַכֵּלִים דְּמוּיֵי הַקְּעָרָה,‏ וְגַם אֶת כָּל הַכַּדִּים הַגְּדוֹלִים.‏ 25  ‏”‏’‏בַּיּוֹם הַהוּא’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ ’‏תֵּעָקֵר הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בִּמְקוֹם קֶבַע,‏+ וְהִיא תִּגָּדַע וְתִפֹּל,‏ וְהַמַּשָּׂא אֲשֶׁר הָיָה עָלֶיהָ יִפֹּל וְיֵהָרֵס,‏ כִּי יְהֹוָה עַצְמוֹ דִּבֵּר’‏”‏.‏

הערות שוליים

הכוונה כאן היא לירושלים.‏
האנשה מליצית,‏ אולי לשם ביטוי רחמים או הזדהות.‏
או ”‏פרשים”‏.‏
או ”‏מכין”‏.‏
או ”‏והפרשים”‏.‏
או ”‏והגנת”‏.‏
או ”‏הארמון”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏משכן”‏.‏
או ”‏שלטונך;‏ ממשלתך”‏.‏
או ”‏משקל;‏ כובד”‏.‏
או ”‏הזרע”‏,‏ הצאצאים.‏