ישעיהו 30:1-33
ל ”הוֹי לַבָּנִים הַסּוֹרְרִים”,*+ מַכְרִיז יְהֹוָה,”הַמְּבַצְּעִים תָּכְנִיּוֹת אֲשֶׁר אֵינָן שֶׁלִּי,+הַכּוֹרְתִים בְּרִיתוֹת,* אַךְ לֹא בְּאֶמְצָעוּת רוּחִי,כְּדֵי לְהוֹסִיף חֵטְא עַל חֵטְא.
2 הֵם יוֹרְדִים לְמִצְרַיִם+ מִבְּלִי לִשְׁאֹל אֶת פִּי,+לִמְצֹא מִקְלָט בַּהֲגָנַת פַּרְעֹה*וְלַחְסוֹת בְּצֵל מִצְרַיִם!
3 אַךְ הֲגָנַת פַּרְעֹה תִּהְיֶה לָכֶם לְבוּשָׁה,וְהֶחָסוּת בְּצֵל מִצְרַיִם תִּהְיֶה לָכֶם לִכְלִמָּה.+
4 כִּי שָׂרָיו בְּצֹעַן,+וּשְׁלִיחָיו הִגִּיעוּ עַד חָנֵס.
5 כֻּלָּם יֵבוֹשׁוּעַל־יְדֵי עַם אֲשֶׁר אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹעִיל לָהֶם,אֲשֶׁר אֵינוֹ עוֹזֵר וְאֵינוֹ מוֹעִיל,אֶלָּא גּוֹרֵם רַק בּוּשָׁה וְחֶרְפָּה”.+
6 הַכְרָזָה נֶגֶד בַּהֲמוֹת הַדָּרוֹם:
בְּאֶרֶץ מְצוּקָה וּקְשָׁיִים,אֶרֶץ לָבִיא, אַרְיֵה שׁוֹאֵג,אֶפְעֶה וּנְחַשׁ אֵשׁ מְעוֹפֵף,*הֵם נוֹשְׂאִים אֶת עָשְׁרָם עַל גַּב חֲמוֹרִיםוְאֶת אַסְפָּקָתָם עַל דַּבְּשׁוֹת גְּמַלִּים.
אַךְ דְּבָרִים אֵלֶּה לֹא יוֹעִילוּ לָעָם.
7 כִּי עֶזְרַת מִצְרַיִם חַסְרַת כָּל תּוֹעֶלֶת.+
לָכֵן קָרָאתִי לָזֹאת: ”רַהַב,+ הַיּוֹשֶׁבֶת בִּדְמָמָה”.
8 ”כָּעֵת לֵךְ, כְּתֹב זֹאת עַל לוּחַ בְּנוֹכְחוּתָם,וַחֲקֹק זֹאת בְּסֵפֶר,+לְמַעַן יִהְיֶה לְיוֹם עֲתִידִילְעֵד עוֹלָם.+
9 כִּי הֵם עַם מַרְדָן,+ בָּנִים רַמָּאִים,+בָּנִים הַמְּסָרְבִים לִשְׁמֹעַ אֶת תּוֹרַת* יְהֹוָה.+
10 הֵם אוֹמְרִים לָרוֹאִים, ’אַל תִּרְאוּ’,וְלַחוֹזִים, ’אַל תְּסַפְּרוּ לָנוּ חֲזוֹנוֹת אֱמֶת.+
אִמְרוּ לָנוּ דִּבְרֵי חֲנֻפָּה;* חֲזוּ אַשְׁלָיוֹת מַתְעוֹת.+
11 סוּרוּ מִן הַדֶּרֶךְ; סְטוּ מִן הַנָּתִיב.
חִדְלוּ לְהַצִּיב לְפָנֵינוּ אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל’”.+
12 לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל:
”מִכֵּיוָן שֶׁאַתֶּם מוֹאֲסִים בַּדָּבָר הַזֶּה*+וּבוֹטְחִים בְּעֹשֶׁק וּבְמִרְמָהוְנִשְׁעָנִים עַל אֵלֶּה,+
13 לָכֵן הֶעָווֹן הַזֶּה יִהְיֶה לָכֶם כְּחוֹמָה שְׁבוּרָה,כְּחוֹמָה גְּבוֹהָה בּוֹלֶטֶת הָעוֹמֶדֶת לִפֹּל.
הִיא תִּקְרֹס פִּתְאוֹם, בִּן רֶגַע.
14 הִיא תִּשָּׁבֵר כְּמוֹ כַּד קַדָּרִים גָּדוֹל,הַמְּנֻפָּץ לְגַמְרֵי מִבְּלִי שֶׁנִּשְׁאָר שֶׁבֶר חֶרֶס בֵּין שְׁבָרָיוכְּדֵי לִגְרֹף אֶת הָאֵשׁ מִן הָאָחאוֹ לִדְלוֹת מַיִם מִשְּׁלוּלִית”.*
15 כִּי כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל:
”אִם תָּשׁוּבוּ אֵלַי וְתָנוּחוּ, תִּוָּשְׁעוּ;כּוֹחֲכֶם יִהְיֶה בִּשְׁמִירָה עַל רֹגַע וּבְגִלּוּי בִּטָּחוֹן”.+
אַךְ לֹא רְצִיתֶם.+
16 תַּחַת זֹאת, אֲמַרְתֶּם: ”לֹא, כִּי אִם עַל סוּסִים נָנוּס!”
עַל כֵּן אָכֵן תָּנוּסוּ.
”וְעַל סוּסִים מְהִירִים נִרְכַּב!”+
עַל כֵּן מְהִירִים יִהְיוּ רוֹדְפֵיכֶם.+
17 אֶלֶף יִרְעֲדוּ מִפְּנֵי אִיּוּמוֹ שֶׁל אֶחָד;+מִפְּנֵי אִיּוּמָם שֶׁל חֲמִשָּׁה תָּנוּסוּעַד אֲשֶׁר הַנּוֹתָרִים מִכֶּם יִהְיוּ כְּתֹרֶן עַל רֹאשׁ הַר,כְּאוֹת* עַל גִּבְעָה.+
18 אַךְ יְהֹוָה מְחַכֶּה בְּסַבְלָנוּת* לַחְמֹל עֲלֵיכֶם,+וְהוּא יָקוּם לְרַחֵם עֲלֵיכֶם.+
כִּי יְהֹוָה הוּא אֱלֹהֵי צֶדֶק.+
אַשְׁרֵי כָּל הַמְּחַכִּים לוֹ.*+
19 כַּאֲשֶׁר יֵשֵׁב הָעָם בְּצִיּוֹן, בִּירוּשָׁלַיִם,+ לֹא תִּבְכֶּה כְּלָל.+ הוּא אָכֵן יַחְמֹל עָלֶיךָ לְשֵׁמַע זַעֲקָתְךָ; הוּא יַעֲנֶה לְךָ מִיָּד בְּשָׁמְעוֹ אוֹתָהּ.+
20 אַף כִּי יִתֵּן לָכֶם יְהֹוָה מְצוּקָה כְּלֶחֶם וְדִכּוּי כְּמַיִם,+ לֹא יִסָּתֵר עוֹד מוֹרְךָ הָאַדִּיר, וּבְמוֹ עֵינֶיךָ תִּרְאֶה אֶת מוֹרְךָ הָאַדִּיר.+
21 וְאָזְנֶיךָ יִשְׁמְעוּ דָּבָר מֵאֲחוֹרֶיךָ אוֹמֵר, ”זוֹ הַדֶּרֶךְ.+ לְכוּ בָּהּ”, אִם תָּסוּרוּ יָמִינָה וְאִם תָּסוּרוּ שְׂמֹאלָה.+
22 וּתְטַמְּאוּ אֶת צִפּוּי הַכֶּסֶף שֶׁל פְּסָלֶיךָ וְאֶת צִפּוּי הַזָּהָב שֶׁל צַלְמֵי הַמַּתֶּכֶת שֶׁלְּךָ.*+ אַתָּה תַּשְׁלִיכֵם כְּמוֹ בַּד וֶסֶת וְתֹאמַר לָהֶם, ”הִסְתַּלְּקוּ!”*+
23 וְהוּא יִתֵּן מָטָר לַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרַע בָּאֲדָמָה,+ וְהַלֶּחֶם אֲשֶׁר תָּנִיב הָאֲדָמָה יִהְיֶה שׁוֹפֵעַ וְעָשִׁיר.*+ בַּיּוֹם הַהוּא יִרְעוּ מִקְנֶיךָ בְּכָרֵי מִרְעֶה רְחָבִים.+
24 וְהַבָּקָר וְהַחֲמוֹרִים הָעוֹבְדִים אֶת הָאֲדָמָה יֹאכְלוּ מִסְפּוֹא מְתֻבָּל בְּחֻמְעָה,* אֲשֶׁר נִזְרָה בְּעֶזְרַת אֵת וְקִלְשׁוֹן.
25 וְעַל כָּל הַר גָּבוֹהַּ וְעַל כָּל גִּבְעָה נִשָּׂאָה יִהְיוּ פְּלָגִים וְיוּבַלֵּי מַיִם,+ בְּיוֹם הַהֶרֶג הָרַב בִּנְפֹל הַמִּגְדָּלִים.
26 וְאוֹר הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא יִהְיֶה כְּאוֹר הַחַמָּה; וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה חָזָק שִׁבְעָתַיִם,+ כְּאוֹר שִׁבְעָה יָמִים, בַּיּוֹם שֶׁיַּחְבֹּשׁ יְהֹוָה אֶת שֶׁבֶר* עַמּוֹ+ וִירַפֵּא אֶת הַפֶּצַע הֶחָמוּר אֲשֶׁר נִגְרַם מִמַּכָּתוֹ.+
27 הִנֵּה שֵׁם יְהֹוָה בָּא מִמֶּרְחָק,בּוֹעֵר מִכַּעֲסוֹ וּבַעֲנָנִים כְּבֵדִים.
שְׂפָתָיו מְלֵאוֹת זַעַם,וּלְשׁוֹנוֹ כְּאֵשׁ אוֹכֶלֶת.+
28 רוּחוֹ* הִיא כְּנַחַל שׁוֹטֵף הַמַּגִּיעַ עַד צַוָּאר,כְּדֵי לְנַעֵר אֶת הָאֻמּוֹת בְּנָפַת* הַשְׁמָדָה;*וְעַל לִסְתוֹת הָעַמִּים יִהְיֶה רֶסֶן+ הַמַּתְעֶה אוֹתָם.
29 אַךְ שִׁירְכֶם יִהְיֶה כַּשִּׁיר אֲשֶׁר שָׁרִים בַּלַּיְלָהכַּאֲשֶׁר אַתֶּם מִתְכּוֹנְנִים* לִקְרַאת הַחַג,+וְלִבְּכֶם יִשְׂמַחכְּאִישׁ הַהוֹלֵךְ עִם* חָלִילבְּדַרְכּוֹ אֶל הַר יְהֹוָה, אֶל צוּר יִשְׂרָאֵל.+
30 יְהֹוָה יַשְׁמִיעַ אֶת הוֹד קוֹלוֹ+וִיגַלֶּה אֶת זְרוֹעוֹ+ בְּעוֹדָהּ נוֹחֶתֶת בְּלַהַט הַכַּעַס,+בְּלַהֶבֶת אֵשׁ אוֹכֵלָה,+שֶׁבֶר עָנָן+ וְסוּפַת רְעָמִים וְאַבְנֵי בָּרָד.+
31 כִּי בְּשֶׁל קוֹל יְהֹוָה, אַשּׁוּר יִתָּקֵף אֵימָה;+הוּא יַכֶּה אוֹתוֹ בַּשֵּׁבֶט.+
32 וְכָל הֶנֵּף שֶׁל מַטֵּה עָנְשׁוֹאֲשֶׁר יַנְחִית יְהֹוָה עַל אַשּׁוּריְלֻוֶּה בְּתֻפִּים* וּבִנְבָלִים+בְּעוֹדוֹ מְנוֹפֵף בִּזְרוֹעוֹ נֶגְדָּם בַּקְּרָב.+
33 כִּי הַתֹּפֶת*+ שֶׁלּוֹ כְּבָר עָרוּךְ;גַּם הוּא מוּכָן עֲבוּר הַמֶּלֶךְ.+
הוּא הֶעֱמִיק וְהִרְחִיב אֶת עֲרֵמַת הָעֵצִים,עִם שֶׁפַע אֵשׁ וְעֵצִים.
נְשִׁימַת* יְהֹוָה, כְּנַחַל גָּפְרִית,תַּבְעִיר אוֹתוֹ.*
הערות שוליים
^ נה״מ, ”לנסוך מסכה [נסך]”, בהקשר לכריתת חוזה.
^ או ”העקשנים”.
^ נה״מ, ”במעוז פרעה”.
^ או ”נחש ארסי מזנק”.
^ או ”הדרכת”.
^ נה״מ, ”חלקות”.
^ או ”במילה הזו; במסר הזה”.
^ או אולי ”מבור מים”.
^ או ”נס”, עמוד המשמש לסימן.
^ או ”מצפה”.
^ או ”המצפים לו בשקיקה”.
^ או ”צלמיך היצוקים”.
^ או אולי ”ותקרא להם טינופת”.
^ נה״מ, ”דשן ושמן”.
^ סוג צמח בעל טעם חמצמץ.
^ או ”קריסת; התמוטטות”.
^ נה״מ, ”נפת שווא”.
^ או ”נשימתו; הבל פיו”.
^ או ”בִּכְבָרַת; במסננת”.
^ או ”מתקדשים”.
^ או ”ההולך לצלילי”.
^ כלומר, תופי מרים.
^ ”תופת” משמש כאן כמקום בעירה סמלי, לתיאור השמדה.
^ נה״מ, ”נשמת”.
^ כלומר, את התופת.
