ישעיהו 40:1-31
מ ”נַחֲמוּ, נַחֲמוּ אֶת עַמִּי”, אוֹמֵר אֱלֹהֵיכֶם.+
2 ”דַּבְּרוּ עַל לֵב* יְרוּשָׁלַיִםוְהַכְרִיזוּ בְּפָנֶיהָ שֶׁמָּלְאוּ יְמֵי עַבְדוּתָהּ,*שֶׁשֻּׁלַּם עֲווֹנָהּ.+
מִיַּד יְהֹוָה קִבְּלָה גְּמוּל מָלֵא* עַל כָּל חֲטָאֶיהָ”.+
3 קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר:
”פַּנּוּ* אֶת דֶּרֶךְ יְהֹוָה!+
יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה דֶּרֶךְ רָאשִׁית+ לֶאֱלֹהֵינוּ.+
4 כָּל גַּיְא יִנָּשֵׂא,וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפְּלוּ.
הַמַּהֲמוֹרוֹת יִהְיוּ לְמִישׁוֹר,וְהַחַתְחַתִּים יִהְיוּ לְבִקְעָה.+
5 כְּבוֹד יְהֹוָה יִתְגַּלֶּה,+וְכָל בָּשָׂר* יִרְאוּ אוֹתוֹ* יַחְדָּו,+כִּי פִּי יְהֹוָה דִּבֵּר”.
6 הַקְשִׁיבוּ! אֶחָד אוֹמֵר: ”קְרָא!”
וְאַחֵר שׁוֹאֵל: ”מָה אֶקְרָא?”
”כָּל הַבָּשָׂר* חָצִיר,וְכָל חַסְדּוֹ כְּפֶרַח הַשָּׂדֶה.+
7 מִתְיַבֵּשׁ הֶחָצִיר,נוֹבֵל הַפֶּרַח,+כִּי רוּחַ* יְהֹוָה נוֹשֶׁבֶת עָלָיו.+
אָכֵן הָעָם אֵינָם אֶלָּא חָצִיר.
8 מִתְיַבֵּשׁ הֶחָצִיר,נוֹבֵל הַפֶּרַח,אַךְ דְּבַר אֱלֹהֵינוּ עוֹמֵד לְעוֹלָם”.+
9 עֲלִי לָךְ אֶל הַר גָּבוֹהַּ,הַמְּבַשֶּׂרֶת בְּשׂוֹרָה טוֹבָה לְצִיּוֹן.+
הָרִימִי קוֹלֵךְ בְּחָזְקָה,הַמְּבַשֶּׂרֶת בְּשׂוֹרָה טוֹבָה לִירוּשָׁלַיִם.
הָרִימִי קוֹלֵךְ, אַל תִּירְאִי.
הוֹדִיעִי לְעָרֵי יְהוּדָה: ”הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם”.+
10 הִנֵּה אֲדֹנָי יְהֹוָה יָבוֹא בְּעָצְמָה,וּזְרוֹעוֹ תִּמְשֹׁל עֲבוּרוֹ.+
הִנֵּה גְּמוּלוֹ אִתּוֹ,וְהַשָּׂכָר אֲשֶׁר הוּא מְשַׁלֵּם נִמְצָא לְפָנָיו.+
11 כְּרוֹעֶה יְטַפֵּל בְּעֶדְרוֹ.*+
בִּזְרוֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים,וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא אוֹתָם.
הוּא יוֹבִיל בַּעֲדִינוּת אֶת הַכְּבָשׂוֹת הַמֵּינִיקוֹת.+
12 מִי מָדַד אֶת הַמַּיִם בְּשֶׁקַע כַּף יָדוֹ+וְחִשֵּׁב אֶת מִדּוֹת הַשָּׁמַיִם בְּזֶרֶת?*
מִי אָסַף בְּשָׁלִישׁ* אֶת עֲפַר הָאָרֶץ+אוֹ שָׁקַל אֶת הֶהָרִים בְּמִשְׁקָלוְאֶת הַגְּבָעוֹת בְּמֹאזְנַיִם?
13 מִי חִשֵּׁב אֶת מִדּוֹתֶיהָ שֶׁל* רוּחַ יְהֹוָה,וּמִי יָכוֹל לְלַמְּדוֹ כְּיוֹעֲצוֹ?+
14 עִם מִי הוּא נוֹעַץ כְּדֵי לִרְכֹּשׁ הֲבָנָה,אוֹ מִי מְלַמְּדוֹ בְּאֹרַח מִשְׁפָּט,*אוֹ מְלַמְּדוֹ יֶדַע,אוֹ מַרְאֶה לוֹ אֶת דֶּרֶךְ הַתְּבוּנָה הָאֲמִתִּית?+
15 הִנֵּה הָאֻמּוֹת הֵן כְּטִפָּה מִדְּלִי,וּלְשִׁכְבַת אָבָק עַל הַמֹּאזְנַיִם הֵן נֶחְשָׁבוֹת.+
הִנֵּה אֶת הָאִיִּים מֵרִים הוּא כְּאָבָק דַּק.
16 אֵין דַּי אֲפִלּוּ בַּלְּבָנוֹן כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ לְהַבְעִיר אֵשׁ,*וְאֵין דַּי בְּחַיּוֹתָיו כְּדֵי לְהַעֲלוֹת עוֹלָה.
17 כָּל הָאֻמּוֹת הֵן כְּאַיִן לְנֶגְדּוֹ;+לְאֶפֶס הוּא מַחְשִׁיבָן, לְתֹהוּ.*+
18 לְמִי תּוּכְלוּ לְהַשְׁווֹת אֶת אֱלֹהִים?+
אֵיזוֹ דְּמוּת תּוּכְלוּ לְהַצִּיב לְעֻמָּתוֹ?+
19 הֶחָרָשׁ יוֹצֵק אֱלִיל,*הַצּוֹרֵף מְצַפֶּה אוֹתוֹ בְּזָהָב,+וְהוּא מְעַצֵּב שַׁרְשְׁרָאוֹת כֶּסֶף.
20 הוּא בּוֹחֵר עֵץ לִתְרוּמָתוֹ,+עֵץ אֲשֶׁר לֹא יִרְקַב.
הוּא מְחַפֵּשׂ לוֹ חָרָשׁ מְיֻמָּןכְּדֵי לְהָכִין פֶּסֶל אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹט.+
21 הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים?
הַאִם לֹא שְׁמַעְתֶּם?
הַאִם לֹא סֻפַּר לָכֶם מִן הַהַתְחָלָה?
הַאִם לֹא הֵבַנְתֶּם מִיְּסוֹדוֹת הָאָרֶץ?+
22 הוּא שׁוֹכֵן מֵעַל חוּג* הָאָרֶץ,+וְיוֹשְׁבֶיהָ כַּחֲגָבִים.
הוּא פּוֹרֵשׂ אֶת הַשָּׁמַיִם כְּבַד דַּק,וּמוֹתֵחַ אוֹתָם כְּאֹהֶל לָשֶׁבֶת בּוֹ.+
23 הוּא הוֹפֵךְ מוֹשְׁלִים לְאַיִןוְעוֹשֶׂה אֶת שׁוֹפְטֵי* הָאָרֶץ לְתֹהוּ.*
24 הֵם לֹא נִטְּעוּ לְגַמְרֵי,לֹא נִזְרְעוּ לְגַמְרֵי,גִּבְעוֹלָם לֹא הִשְׁתָּרֵשׁ לְגַמְרֵי בָּאָרֶץ,וְנוֹשְׁפִים עֲלֵיהֶם וְהֵם מִתְיַבְּשִׁים,וְהָרוּחַ נוֹשֵׂאת אוֹתָם כְּקַשׁ.+
25 ”לְמִי תּוּכְלוּ לְדַמּוֹת אוֹתִי וְאֶשְׁוֶה לוֹ?” אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ.
26 ”שְׂאוּ אֶל הַמָּרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ.
מִי בָּרָא אֶת אֵלֶּה?+
הַמּוֹצִיא לְפִי מִסְפָּר אֶת צְבָאָם;לְכֻלָּם קוֹרֵא הוּא בְּשֵׁם.+
בְּשֶׁל עָצְמָתוֹ הָאַדִּירָה* וְכוֹחוֹ מְעוֹרֵר הַיִּרְאָה,+אַף אֶחָד מֵהֶם אֵינוֹ נֶעֱדָר.
27 לָמָּה אַתָּה אוֹמֵר, יַעֲקֹב, וְלָמָּה אַתָּה מַכְרִיז, יִשְׂרָאֵל,’נִסְתֶּרֶת דַּרְכִּי מִיְּהֹוָה,וְאֵינֶנִּי מְקַבֵּל צֶדֶק מֵאֱלֹהַי’?+
28 הַאִם אֵינְךָ יוֹדֵעַ? הַאִם לֹא שָׁמַעְתָּ?
יְהֹוָה, בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ, הוּא אֱלֹהִים לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.+
הוּא אֵינוֹ מִתְעַיֵּף וְאֵינוֹ מִתְיַגֵּעַ.+
אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ.*+
29 נוֹתֵן לְעָיֵף כּוֹחַוְעָצְמָה רַבָּה לְחַסְרֵי כּוֹחַ.*+
30 נְעָרִים יִתְעַיְּפוּ וְיִתְיַגְּעוּ,וּבַחוּרִים יִכָּשְׁלוּ וְיִפְּלוּ,
31 אַךְ קוֹוֵי יְהֹוָה יַחְלִיפוּ כּוֹחַ.
יַמְרִיאוּ בִּכְנָפַיִם כְּעֵיטִים.+
יָרוּצוּ וְלֹא יִתְיַגְּעוּ;יֵלְכוּ וְלֹא יִתְעַיְּפוּ”.+
הערות שוליים
^ או ”אמרו דברי נחמה”.
^ או ”עבודות הכפייה שלה”. נה״מ, ”צבאה”.
^ או ”קיבלה כפליים”.
^ או ”הכינו”.
^ או ”כל האנשים”.
^ כלומר, את כבודו.
^ או ”כל האנשים”.
^ או ”נשימת”.
^ או ”ירעה את עדרו”.
^ שליש של יחידת מידה ששיעורה אינו ברור כיום.
^ או אולי ”מי יכול להבין את”.
^ או ”הצדק”.
^ או ”כדי לספק עצי בעירה”.
^ או ”לדבר חסר ממשות”.
^ או ”צלם יצוק”.
^ או ”עיגול; כדור”.
^ או ”שליטי”.
^ או ”לדבר חסר ממשות”.
^ או ”הדינמית; הפעילה”. נה״מ, ”מרוב אונים”.
^ או ”תבונתו נשגבת מבינה”.
^ או ”לחסרי המרץ”. נה״מ, ”לאין אונים [חסרי עוצמה דינמית; פעילה]”.
