ישעיהו 41‏:1‏-29

  • כובש יגיע מן הזריחה ‏(‏1–7‏)‏

  • ישראל נבחר כעבדו של אלוהים ‏(‏8–20‏)‏

    • ‏”‏אברהם ידידי”‏ ‏(‏8‏)‏

  • קריאת תיגר על אלים אחרים ‏(‏21–29‏)‏

מא  ‏”‏הַקְשִׁיבוּ לִי בִּדְמָמָה,‏* אִיִּים;‏יַחְלִיפוּ הַלְּאֻמִּים כּוֹחַ.‏ יִגְּשׁוּ נָא;‏ וְאָז יְדַבְּרוּ.‏+ נִקְרַב יַחְדָּו לְמִשְׁפָּט.‏   מִי הֵעִיר מִישֶׁהוּ מִן הַזְּרִיחָה,‏*+בִּצְדָקָה קָרָא לוֹ אֶל רַגְלָיו,‏*לִמְסֹר לְיָדָיו אֻמּוֹתוּלְהַכְנִיעַ לְפָנָיו מְלָכִים?‏+ מִי הוֹפֵךְ אוֹתָם לֶעָפָר לִפְנֵי חַרְבּוֹ,‏כְּקַשׁ נִדָּף לִפְנֵי קַשְׁתּוֹ?‏   הוּא רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם,‏ עוֹבֵר בְּאֵין מַפְרִיעַעַל נְתִיבִים אֲשֶׁר רַגְלָיו לֹא הָלְכוּ בָּהֶם.‏   מִי פָּעַל וְעָשָׂה זֹאת,‏בְּקָרְאוֹ אֵלָיו אֶת הַדּוֹרוֹת מִן הַהַתְחָלָה?‏ אֲנִי,‏ יְהֹוָה,‏ הָרִאשׁוֹן;‏+וְעִם הָאַחֲרוֹנִים אֲנִי אוֹתוֹ אֶחָד”‏.‏+   רָאוּ זֹאת הָאִיִּים וְהֵחֵלּוּ לְפַחֵד.‏ קְצוֹת הָאָרֶץ הֵחֵלּוּ לִרְעֹד.‏ הֵם קְרֵבִים וְנִגָּשִׁים.‏   אִישׁ אִישׁ עוֹזֵר לְרֵעֵהוּוְאוֹמֵר לְאָחִיו:‏ ”‏הֱיֵה חָזָק”‏.‏   וְהֶחָרָשׁ מְחַזֵּק אֶת הַצּוֹרֵף;‏+וְהַמְּשַׁטֵּחַ בַּפַּטִּישׁ*מְחַזֵּק אֶת הַהוֹלֵם בַּסַּדָּן.‏ אוֹמֵר הוּא עַל הַהַלְחָמָה:‏ ”‏הִיא טוֹבָה”‏.‏ וְאָז מְחַזְּקִים אוֹתוֹ בְּמַסְמְרִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמּוֹט.‏   ‏”‏אַךְ אַתָּה,‏ יִשְׂרָאֵל,‏ הִנְּךָ עַבְדִּי,‏+יַעֲקֹב,‏ אֲשֶׁר בּוֹ בָּחַרְתִּי,‏+זֶרַע* אַבְרָהָם יְדִידִי,‏+   אַתָּה,‏ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי אוֹתְךָ מִקְּצוֹת הָאָרֶץ,‏+וַאֲשֶׁר קָרָאתִי לְךָ מִן הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר בָּהּ.‏ אָמַרְתִּי לְךָ,‏ ’‏עַבְדִּי אַתָּה;‏+בָּחַרְתִּי בְּךָ;‏ לֹא מָאַסְתִּי בְּךָ.‏+ 10  אַל תִּירָא,‏ כִּי עִמְּךָ אֲנִי.‏+ אַל תִּדְאַג,‏ כִּי אֲנִי אֱלֹהֶיךָ.‏+ אֲחַזֶּקְךָ,‏ כֵּן,‏ אֶעֱזֹר לְךָ,‏+אָכֵן אַחְזִיק בְּךָ בִּימִין צִדְקִי’‏.‏ 11  הִנֵּה יֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ כָּל הַמִּתְמַלְּאִים זַעַם עָלֶיךָ.‏+ הַנִּלְחָמִים בְּךָ יִהְיוּ כְּאַיִן וְיֹאבְדוּ.‏+ 12  תְּחַפֵּשׂ אַחַר אַנְשֵׁי רִיבְךָ,‏ אַךְ לֹא תִּמְצָאֵם;‏אַנְשֵׁי מִלְחַמְתְּךָ יִהְיוּ כְּאַיִן וּכְאֶפֶס.‏+ 13  כִּי אֲנִי,‏ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ,‏ מַחְזִיק בְּיַד יְמִינְךָ,‏הָאוֹמֵר לְךָ,‏ ’‏אַל תִּירָא.‏ אֲנִי אֶעֱזֹר לְךָ’‏.‏+ 14  אַל תִּירְאִי,‏ תּוֹלַעַת* יַעֲקֹב,‏+אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל,‏ אֲנִי אֶעֱזֹר לָךְ”‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה,‏ גּוֹאֲלֵךְ,‏+ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.‏ 15  ‏”‏הִנֵּה עָשִׂיתִי אוֹתָךְ לְמוֹרַג,‏*+לִכְלִי דַּיִשׁ חָדָשׁ בַּעַל שִׁנֵּי פִּיפִיּוֹת.‏* אַתָּה תָּדוּשׁ אֶת הֶהָרִים וְתִמְחַץ אוֹתָםוְתַעֲשֶׂה כְּמוֹץ אֶת הַגְּבָעוֹת.‏ 16  אַתָּה תִּזְרֶה אוֹתָם,‏וְהָרוּחַ תִּשָּׂאֵם;‏סְעָרָה תָּפִיץ אוֹתָם.‏ אַתָּה תָּגִיל בִּיהֹוָה,‏+וּבִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּתְהַלֵּל”‏.‏*+ 17  ‏”‏הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים מְחַפְּשִׂים מַיִם,‏ וְאֵין.‏ לְשׁוֹנָם יְבֵשָׁה מִצָּמָא.‏+ אֲנִי,‏ יְהֹוָה,‏ אֶעֱנֶה לָהֶם.‏+ אֲנִי,‏ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏ לֹא אֶעֶזְבֵם.‏+ 18  אֶגְרֹם לִנְהָרוֹת לִזְרֹם עַל הַגְּבָעוֹת הַחֲשׂוּפוֹת+וּלְמַעְיָנוֹת בְּתוֹךְ הַבְּקָעוֹת.‏+ אֶהֱפֹךְ אֶת הַמִּדְבָּר לַאֲגַם מַיִם*וְאֶת הָאָרֶץ הַצְּחִיחָה לְמַעַיְנוֹת מַיִם.‏+ 19  אֶטַּע בַּמִּדְבָּר אֶרֶז,‏שִׁטָּה וַהֲדַס וְאֹרֶן.‏+ אֶטַּע בָּעֲרָבָה עֵץ עַרְעָר,‏יַחַד עִם תִּדְהָר* וּבְרוֹשׁ,‏+ 20  לְמַעַן הַכֹּל יִרְאוּ וְיֵדְעוּוְיָשִׂימוּ לֵב וְיָבִינוּכִּי יַד יְהֹוָה עָשְׂתָה זֹאת,‏וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בָּרָא זֹאת”‏.‏+ 21  ‏”‏הַצִּיגוּ אֶת רִיבְכֶם”‏,‏ אוֹמֵר יְהֹוָה.‏ ‏”‏הַגִּישׁוּ אֶת טִעוּנֵיכֶם”‏,‏ אוֹמֵר מֶלֶךְ יַעֲקֹב.‏ 22  ‏”‏הַגִּישׁוּ רְאָיוֹת וְאִמְרוּ לָנוּ אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יִקְרוּ.‏ סַפְּרוּ נָא לָנוּ עַל הַדְּבָרִים הַקּוֹדְמִים,‏*לְמַעַן נִשְׁקֹל אוֹתָם* וְנֵדַע אֶת תּוֹצְאָתָם.‏ אוֹ הַשְׁמִיעוּ לָנוּ אֶת הַדְּבָרִים הָעֲתִידִים לָבוֹא.‏+ 23  הַגִּידוּ לָנוּ מָה יִקְרֶה בֶּעָתִיד,‏לְמַעַן נֵדַע כִּי אֵלִים אַתֶּם.‏+ כֵּן,‏ עֲשׂוּ דְּבַר מָה,‏ טוֹב אוֹ רַע,‏לְמַעַן נִשְׁתּוֹמֵם בִּרְאוֹתֵנוּ זֹאת.‏+ 24  הֵן אַתֶּם אַיִן,‏וְהֶשֵּׂגְכֶם אֶפֶס.‏+ כָּל הַבּוֹחֵר בָּכֶם מְתֹעָב.‏+ 25  אֲנִי הֵעַרְתִּי מִישֶׁהוּ מִן הַצָּפוֹן,‏ וְהוּא יָבוֹא,‏+אָדָם מִזְּרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ*+ אֲשֶׁר יִקְרָא בִּשְׁמִי.‏ הוּא יִרְמֹס שַׁלִּיטִים* כְּאִלּוּ הָיוּ הֵם חֵמָר,‏+כְּמוֹ קַדָּר הַדּוֹרֵךְ טִיט.‏ 26  מִי סִפֵּר עַל כָּךְ מֵרֹאשׁ,‏ כְּדֵי שֶׁנֵּדַע,‏אוֹ מִלְּפָנִים,‏ לְמַעַן נֹאמַר,‏ ’‏צוֹדֵק הוּא’‏?‏+ אָכֵן,‏ אִישׁ לֹא הוֹדִיעַ זֹאת!‏ אִישׁ לֹא הִשְׁמִיעַ זֹאת!‏ אִישׁ לֹא שָׁמַע דָּבָר מִכֶּם!‏”‏+ 27  אֲנִי הָיִיתִי הָרִאשׁוֹן לוֹמַר לְצִיּוֹן:‏ ”‏הִנֵּה!‏ הִנֵּה הֵם!‏”‏+ וְלִירוּשָׁלַיִם אֶשְׁלַח נוֹשֵׂא בְּשׂוֹרָה טוֹבָה.‏+ 28  אַךְ הוֹסַפְתִּי לְהַבִּיט,‏ וְלֹא הָיָה אִישׁ;‏לֹא הָיָה בָּהֶם אִישׁ לְיַעֵץ.‏ וְהוֹסַפְתִּי לְבַקֵּשׁ מֵהֶם לְהָשִׁיב.‏ 29  הִנֵּה כֻּלָּם אַשְׁלָיָה.‏* מַעֲשֵׂיהֶם אֶפֶס.‏ צַלְמֵי הַמַּתֶּכֶת שֶׁלָּהֶם* הֵם רוּחַ וְתֹהוּ.‏*+

הערות שוליים

או ”‏החרישו לפניי”‏.‏
או ”‏מהמזרח”‏.‏
כלומר,‏ אל רגלי אלוהים,‏ כדי לשרתו.‏
או ”‏פטיש הנפחים”‏.‏
או ”‏צאצאי”‏.‏
כלומר,‏ חסרת הגנה ושפלה.‏
כלי דיש קדום.‏
כלומר,‏ שיניים חדות משני צידיהן.‏
או ”‏תתפאר”‏.‏
או ”‏לאגם מים אשר בו קני סוף”‏.‏
ככל הנראה עץ הנקרא מֵילָה.‏
נה״מ,‏ ”‏הראשונות”‏.‏
או ”‏נשים ליבנו עליהם”‏.‏
או ”‏מהמזרח”‏.‏
או ”‏סגנים”‏.‏
או ”‏אַיִן”‏.‏
או ”‏צלמיהם היצוקים”‏.‏
או ”‏רוח ודבר חסר ממשות”‏.‏