לוקס 12‏:1‏-59

  • שאור הפרושים ‏(‏1–3‏)‏

  • לפחד מאלוהים,‏ לא מבני אדם ‏(‏4–7‏)‏

  • להכיר במשיח ‏(‏8–12‏)‏

  • המשל על העשיר הכסיל ‏(‏13–21‏)‏

  • חִדלו להיות מודאגים ‏(‏22–34‏)‏

    • עדר קטן ‏(‏32‏)‏

  • ערנות ‏(‏35–40‏)‏

  • סוכן בית נאמן וסוכן בלתי נאמן ‏(‏41–48‏)‏

  • לא שלום אלא פילוג ‏(‏49–53‏)‏

  • הצורך לבחון את העיתים ‏(‏54–56‏)‏

  • יישוב מחלוקות ‏(‏57–59‏)‏

יב  בֵּינְתַיִם הִתְקַהֲלוּ הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים בְּאַלְפֵיהֶם עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁדָּרְכוּ אִישׁ עַל רַגְלֵי רֵעֵהוּ;‏ אָז הֵחֵל לְדַבֵּר בְּאָמְרוֹ תְּחִלָּה אֶל תַּלְמִידָיו:‏ ”‏הִזָּהֲרוּ מִשְּׂאוֹר הַפְּרוּשִׁים,‏ כְּלוֹמַר מִן הַצְּבִיעוּת.‏+  אַךְ אֵין דָּבָר חָבוּי שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה,‏ וְאֵין סוֹד שֶׁלֹּא יִוָּדַע.‏+  לְפִיכָךְ מָה שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים בַּחֹשֶׁךְ יִשָּׁמַע בָּאוֹר,‏ וּמָה שֶׁאַתֶּם לוֹחֲשִׁים בְּחַדְרֵי חֲדָרִים יֻכְרַז מֵעַל גַּגּוֹת הַבָּתִּים.‏  עוֹד אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם,‏ יְדִידַי,‏+ אַל תִּפְחֲדוּ מִן הַהוֹרְגִים אֶת הַגּוּף,‏ שֶׁכֵּן לְאַחַר מִכֵּן אֵין הֵם יְכוֹלִים עוֹד לַעֲשׂוֹת דָּבָר.‏+  אֹמַר לָכֶם מִמִּי לִירֹא:‏ יִרְאוּ מִפְּנֵי זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַסַּמְכוּת לֹא רַק לַהֲרֹג,‏ אֶלָּא גַּם אַחֲרֵי כֵן לְהַשְׁלִיךְ לְגֵיהִנּוֹם.‏*+ כֵּן,‏ אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם,‏ מִפָּנָיו יִרְאוּ.‏+  הַאִם לֹא נִמְכָּרוֹת חָמֵשׁ צִפּוֹרֵי דְּרוֹר בִּשְׁנֵי מַטְבְּעוֹת קְטַנִּים?‏* בְּכָל זֹאת אֱלֹהִים אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ* אַף אַחַת מֵהֶן.‏+  וְאַתֶּם,‏ אֲפִלּוּ שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁכֶם נִמְנוּ כֻּלָּן.‏+ אַל תִּפְחֲדוּ;‏ יְקָרִים אַתֶּם מִצִּפּוֹרֵי דְּרוֹר רַבּוֹת.‏+  ‏”‏אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם,‏ כָּל הַמַּכִּיר בִּי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם,‏+ גַּם בֶּן הָאָדָם יַכִּיר בּוֹ לִפְנֵי מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים.‏+  אֲבָל הַמִּתְכַּחֵשׁ לִי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם,‏ גַּם בֶּן הָאָדָם יִתְכַּחֵשׁ לוֹ לִפְנֵי מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים.‏+ 10  כָּל הָאוֹמֵר דָּבָר נֶגֶד בֶּן הָאָדָם יִסָּלַח לוֹ,‏ אַךְ הַמְּגַדֵּף אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לֹא יִסָּלַח לוֹ.‏+ 11  כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ אֶתְכֶם לִפְנֵי אֲסֵפוֹת צִבּוּרִיּוֹת* וְלִפְנֵי מוֹשְׁלִים וְסַמְכוּיוֹת,‏* אַל תִּדְאֲגוּ שֶׁמָּא לֹא תֵּדְעוּ אֵיךְ לְדַבֵּר וּמָה לוֹמַר לַהֲגָנַתְכֶם,‏+ 12  שֶׁכֵּן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תְּלַמֵּד אֶתְכֶם בְּאוֹתוֹ רֶגַע אֶת מָה שֶׁעֲלֵיכֶם לוֹמַר”‏.‏+ 13  אָז אָמַר לוֹ מִישֶׁהוּ מִן הֶהָמוֹן:‏ ”‏מוֹרִי,‏ אֱמֹר לְאָחִי לְהִתְחַלֵּק אִתִּי בַּיְּרֻשָּׁה”‏.‏ 14  אָמַר לוֹ:‏ ”‏בֶּן אָדָם,‏ מִי מִנָּה אוֹתִי עֲלֵיכֶם לְשׁוֹפֵט אוֹ לְבוֹרֵר?‏”‏ 15  אָמַר לָהֶם:‏ ”‏פִּקְחוּ עֵינֵיכֶם וְהִשָּׁמְרוּ מִכָּל חַמְדָנוּת,‏+ כִּי חַיֵּי הָאָדָם אֵינָם תְּלוּיִים בְּשֶׁפַע נְכָסָיו”‏.‏+ 16  סִפֵּר לָהֶם מָשָׁל:‏ ”‏שָׂדֵהוּ שֶׁל אִישׁ עָשִׁיר אֶחָד הֵנִיב יְבוּל רַב.‏ 17  חָשַׁב הָאִישׁ בְּלִבּוֹ,‏ ’‏מָה אֶעֱשֶׂה?‏ הֲרֵי אֵין לִי מָקוֹם לְאַחְסֵן אֶת יְבוּלִי’‏.‏ 18  אָז אָמַר,‏ ’‏זֶה מָה שֶׁאֶעֱשֶׂה:‏+ אֶהֱרֹס אֶת מַחְסָנַי וְאֶבְנֶה גְּדוֹלִים מֵהֶם,‏ וְשָׁם אֲאַחְסֵן אֶת כָּל תְּבוּאָתִי וְאֶת כָּל רְכוּשִׁי,‏ 19  וְאֹמַר לְעַצְמִי:‏* ”‏יֵשׁ לְךָ* הַרְבֵּה דְּבָרִים טוֹבִים שֶׁאָגַרְתָּ לְמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת;‏ אַתָּה יָכוֹל עַכְשָׁו לְהֵרָגַע,‏ לֶאֱכֹל,‏ לִשְׁתּוֹת וְלֵהָנוֹת”‏’‏.‏ 20  אַךְ אֱלֹהִים אָמַר לוֹ:‏ ’‏כְּסִיל,‏ בַּלַּיְלָה הַזֶּה יִדְרְשׁוּ מִמְּךָ אֶת חַיֶּיךָ,‏* וּלְמִי יִהְיוּ הַדְּבָרִים שֶׁאָגַרְתָּ?‏’‏+ 21  כָּךְ יִהְיֶה לָאָדָם הָאוֹצֵר אוֹצָרוֹת בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ וְאֵינוֹ חוֹתֵר לִהְיוֹת עָשִׁיר בְּעֵינֵי אֱלֹהִים”‏.‏+ 22  אָז אָמַר לְתַלְמִידָיו:‏ ”‏מִשּׁוּם כָּךְ אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם,‏ חִדְלוּ לִהְיוֹת מֻדְאָגִים לְגַבֵּי חַיֵּיכֶם,‏* מָה תֹּאכְלוּ,‏ אוֹ לְגַבֵּי גּוּפְכֶם,‏ מָה תִּלְבְּשׁוּ.‏+ 23  הֲרֵי הַחַיִּים* יְקָרִים מִן הַמָּזוֹן,‏ וְהַגּוּף יָקָר מִן הַלְּבוּשׁ.‏ 24  הַבִּיטוּ בָּעוֹרְבִים:‏ הֵם אֵינָם זוֹרְעִים וְאֵינָם קוֹצְרִים,‏ וְאֵין לָהֶם לֹא אָסָם וְלֹא מַחְסָן;‏ וְהִנֵּה אֱלֹהִים מְכַלְכֵּל אוֹתָם.‏+ הַאֵינְכֶם יְקָרִים בְּהַרְבֵּה מִצִּפּוֹרִים?‏+ 25  מִי מִכֶּם בְּדַאֲגָתוֹ יָכוֹל לְהוֹסִיף וְלוּ אַמָּה* אַחַת לִשְׁנוֹת חַיָּיו?‏ 26  לְפִיכָךְ אִם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת דָּבָר כֹּה פָּעוּט,‏ לָמָּה לָכֶם לִהְיוֹת מֻדְאָגִים לְגַבֵּי שְׁאַר הַדְּבָרִים?‏+ 27  הַבִּיטוּ וּרְאוּ אֵיךְ הַשּׁוֹשַׁנִּים גְּדֵלִים:‏ הֵם אֵינָם עֲמֵלִים וְאֵינָם טוֹוִים;‏ אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁאֲפִלּוּ שְׁלֹמֹה בְּכָל תִּפְאַרְתּוֹ לֹא הָיָה לָבוּשׁ כְּאֶחָד מֵהֶם.‏+ 28  אִם כָּךְ מַלְבִּישׁ אֱלֹהִים אֶת צִמְחֵי הַשָּׂדֶה שֶׁהַיּוֹם קַיָּמִים וּמָחָר מֻשְׁלָכִים אֶל תּוֹךְ הַתַּנּוּר,‏ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה הוּא יַלְבִּישׁ אֶתְכֶם,‏ קְטַנֵּי אֱמוּנָה!‏ 29  לָכֵן חִדְלוּ לִהְיוֹת טְרוּדִים בַּשְּׁאֵלָה מָה תֹּאכְלוּ וּמָה תִּשְׁתּוּ,‏ וְחִדְלוּ לִדְאֹג יוֹתֵר מִדַּי;‏+ 30  הֵן אַחַר כָּל אֵלֶּה לְהוּטוֹת אֻמּוֹת הָעוֹלָם,‏ וַהֲרֵי אֲבִיכֶם יוֹדֵעַ שֶׁזְּקוּקִים אַתֶּם לִדְבָרִים אֵלֶּה.‏+ 31  אַתֶּם,‏ לְעֻמַּת זֹאת,‏ תָּמִיד חַפְּשׂוּ אֶת מַלְכוּתוֹ,‏ וְהַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יִוָּסְפוּ לָכֶם.‏+ 32  ‏”‏אַל תִּירָא,‏ עֵדֶר קָטָן,‏+ שֶׁכֵּן אֲבִיכֶם כְּבָר הֶחְלִיט לָתֵת לָכֶם אֶת הַמַּלְכוּת.‏+ 33  מִכְרוּ אֶת נִכְסֵיכֶם וּתְנוּ מַתְּנוֹת צְדָקָה.‏*+ עֲשׂוּ לָכֶם אַרְנָקִים שֶׁאֵינָם מִתְבַּלִּים,‏ אוֹצָר בִּלְתִּי מִתְכַּלֶּה בַּשָּׁמַיִם+ — מָקוֹם שֶׁאֵלָיו גַּנָּב אֵינוֹ מִתְקָרֵב וְהָעָשׁ אֵינוֹ מַשְׁחִית בּוֹ.‏ 34  כִּי בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נִמְצָא אוֹצַרְכֶם,‏ שָׁם יִהְיֶה גַּם לְבַבְכֶם.‏ 35  ‏”‏הֱיוּ לְבוּשִׁים וּמוּכָנִים,‏*+ וְיִהְיוּ מְנוֹרוֹתֵיכֶם דּוֹלְקוֹת,‏+ 36  וֶהֱיוּ כַּאֲנָשִׁים הַמְּחַכִּים לְשׁוּבוֹ שֶׁל אֲדוֹנָם+ מִן הַחֲתֻנָּה,‏+ כְּדֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר יָבוֹא וְיִדְפֹּק בַּדֶּלֶת יִפְתְּחוּ לוֹ מִיָּד.‏ 37  אַשְׁרֵי אוֹתָם הָעֲבָדִים אֲשֶׁר יָבוֹא הָאָדוֹן וְיִמְצָא אוֹתָם עֵרָנִיִּים!‏ אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם,‏ הוּא יַחְגֹּר מָתְנָיו,‏ יוֹשִׁיב אוֹתָם לַשֻּׁלְחָן וְיִגַּשׁ לְשָׁרְתָם.‏ 38  וְאִם יָבוֹא בָּאַשְׁמֹרֶת הַשְּׁנִיָּה* אוֹ בָּאַשְׁמֹרֶת הַשְּׁלִישִׁית* וְיִמְצָא אוֹתָם מוּכָנִים,‏ אַשְׁרֵי הָעֲבָדִים הָהֵם!‏ 39  וְזֹאת דְּעוּ לָכֶם,‏ אִלּוּ יָדַע בַּעַל הַבַּיִת בְּאֵיזוֹ שָׁעָה יָבוֹא הַגַּנָּב,‏ לֹא הָיָה נוֹתֵן שֶׁיִּפְרְצוּ לְבֵיתוֹ.‏+ 40  גַּם אַתֶּם הֱיוּ מוּכָנִים,‏ כִּי בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּכֶם יָבוֹא בֶּן הָאָדָם”‏.‏+ 41  אָז שָׁאַל אוֹתוֹ פֶּטְרוֹס:‏ ”‏אֲדוֹנֵנוּ,‏ הַאִם רַק לָנוּ אַתָּה מְסַפֵּר אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה אוֹ לְכֻלָּם?‏”‏ 42  הֵשִׁיב הָאָדוֹן וְאָמַר:‏ ”‏מִיהוּ בֶּאֱמֶת סוֹכֵן הַבַּיִת הַנֶּאֱמָן וְהַנָּבוֹן,‏ אֲשֶׁר יַפְקִיד אוֹתוֹ אֲדוֹנוֹ עַל מְשָׁרְתָיו לָתֵת לָהֶם תָּמִיד אֶת הַמָּזוֹן הַנָּחוּץ לָהֶם בְּעִתּוֹ?‏+ 43  אַשְׁרֵי הָעֶבֶד הַהוּא אֲשֶׁר יָבוֹא אֲדוֹנוֹ וְיִמְצָא אוֹתוֹ עוֹשֶׂה כֵּן!‏ 44  אֱמֶת אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם,‏ הוּא יַפְקִיד אוֹתוֹ עַל כָּל נְכָסָיו.‏ 45  אֲבָל אִם יֹאמַר הָעֶבֶד הַהוּא בְּלִבּוֹ,‏ ’‏אֲדוֹנִי מְאַחֵר לָבוֹא’‏ וְיַתְחִיל לְהַכּוֹת אֶת הַמְּשָׁרְתִים וְהַמְּשָׁרְתוֹת וְלֶאֱכֹל,‏ לִשְׁתּוֹת וּלְהִשְׁתַּכֵּר,‏+ 46  יָבוֹא אֲדוֹנוֹ שֶׁל הָעֶבֶד הַהוּא בְּיוֹם שֶׁאֵין הוּא מְצַפֶּה לוֹ וּבְשָׁעָה שֶׁאֵין הוּא יוֹדֵעַ,‏ וְיַעֲנִישׁ אוֹתוֹ בְּחֻמְרָה רַבָּה וְיָשִׂים אוֹתוֹ בֵּין הַבִּלְתִּי נֶאֱמָנִים.‏ 47  וְהָעֶבֶד הַהוּא שֶׁהֵבִין אֶת רְצוֹן אֲדוֹנוֹ וְלֹא הִתְכּוֹנֵן לְבוֹאוֹ וְלֹא עָשָׂה כְּבַקָּשָׁתוֹ,‏* יֻכֶּה מַכּוֹת רַבּוֹת.‏+ 48  אַךְ זֶה שֶׁלֹּא הֵבִין וְעָשָׂה דְּבָרִים שֶׁבִּגְלָלָם רָאוּי הוּא לְמַכּוֹת,‏ יֻכֶּה מְעַט.‏ כָּל מִי שֶׁנִּתַּן לוֹ הַרְבֵּה,‏ יִדָּרֵשׁ מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה,‏ וּמִי שֶׁהֻפְקַד עַל הַרְבֵּה,‏ יִדְרְשׁוּ מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מִן הָרָגִיל.‏+ 49  ‏”‏בָּאתִי לְהַצִּית אֵשׁ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ,‏ וֶהֱיוֹת שֶׁהִיא כְּבָר בּוֹעֶרֶת מָה עוֹד אֲבַקֵּשׁ?‏ 50  יֵשׁ טְבִילָה שֶׁעָלַי לַעֲבֹר,‏ וְעַד כַּמָּה מִתְיַסֵּר אֲנִי עַד שֶׁתֻּשְׁלַם!‏+ 51  הַאִם אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁבָּאתִי לְהַשְׁכִּין שָׁלוֹם עַל הָאָרֶץ?‏ אַדְּרַבָּה,‏ אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם,‏ בָּאתִי לִגְרֹם פִּלּוּגִים.‏+ 52  מֵעַתָּה חֲמִשָּׁה בְּבַיִת אֶחָד יִהְיוּ מְפֻלָּגִים — שְׁלוֹשָׁה נֶגֶד שְׁנַיִם וּשְׁנַיִם נֶגֶד שְׁלוֹשָׁה.‏ 53  אָב יִהְיֶה נֶגֶד בְּנוֹ וּבֵן נֶגֶד אָבִיו;‏ אֵם נֶגֶד בִּתָּהּ וּבַת נֶגֶד אִמָּהּ;‏ חָמוֹת נֶגֶד כַּלָּתָהּ וְכַלָּה נֶגֶד חֲמוֹתָהּ”‏.‏+ 54  אָז אָמַר גַּם אֶל הֶהָמוֹן:‏ ”‏כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים עָנָן עוֹלֶה בַּמַּעֲרָב,‏ מִיָּד אַתֶּם אוֹמְרִים,‏ ’‏סְעָרָה מִתְקָרֶבֶת’‏,‏ וְכָךְ קוֹרֶה.‏ 55  וְכַאֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים שֶׁנּוֹשֶׁבֶת רוּחַ דְּרוֹמִית,‏ אַתֶּם אוֹמְרִים,‏ ’‏יִהְיֶה חַם מְאוֹד’‏,‏ וְכָךְ קוֹרֶה.‏ 56  צְבוּעִים,‏ אֶת מַרְאֵה הָאָרֶץ וְהַשָּׁמַיִם אַתֶּם יוֹדְעִים לִבְחֹן.‏ אִם כֵּן,‏ אֵיךְ זֶה שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים לִבְחֹן אֶת מַשְׁמָעוּת הָעֵת הַנּוֹכְחִית?‏+ 57  מַדּוּעַ אַתֶּם עַצְמְכֶם אֵינְכֶם שׁוֹפְטִים נְכוֹנָה?‏ 58  לְדֻגְמָה,‏ כַּאֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ אֶל הַמּוֹשֵׁל עִם הַתּוֹבֵעַ אוֹתְךָ לְדִין,‏ הִשְׁתַּדֵּל לְיַשֵּׁב אֶת הַסִּכְסוּךְ אִתּוֹ בַּדֶּרֶךְ לְשָׁם,‏ פֶּן יָבִיא אוֹתְךָ אֶל הַשּׁוֹפֵט,‏ וְהַשּׁוֹפֵט יִמְסֹר אוֹתְךָ אֶל פְּקִיד בֵּית הַדִּין,‏ וּפְקִיד בֵּית הַדִּין יַשְׁלִיךְ אוֹתְךָ לְבֵית הַסֹּהַר.‏+ 59  אוֹמֵר אֲנִי לְךָ,‏ לֹא תֵּצֵא מִשָּׁם עַד אֲשֶׁר תְּשַׁלֵּם הַכֹּל עַד הַפְּרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה”‏.‏*

הערות שוליים

ראה מונחון‏.‏
או ”‏מתעלם”‏.‏
מילולית,‏ ”‏שני איסרים”‏.‏ ראה נספח ב14‏.‏
או ”‏ורשויות”‏.‏
או אולי ”‏בתי כנסת”‏.‏
או ”‏לנפשי”‏.‏
או ”‏נפשי,‏ יש לך”‏.‏
או ”‏נפשך”‏.‏
או ”‏נפשכם”‏.‏
או ”‏הנפש”‏.‏
ראה נספח ב14‏.‏
או ”‏מתנות לעניים”‏.‏ ראה מונחון‏.‏
מילולית,‏ ”‏יהיו מותניכם חגורים”‏.‏
בערך מהשעה תשע בערב עד חצות.‏
מחצות עד בערך שלוש לפנות בוקר.‏
או ”‏לא פעל על־פי רצונו”‏.‏
מילולית,‏ ”‏עד הלפטון האחרון”‏.‏ ראה נספח ב14‏.‏