לוקס 13:1-35
יג בְּאוֹתָהּ עֵת הָיוּ שָׁם אֲנָשִׁים שֶׁסִּפְּרוּ לוֹ עַל הַגְּלִילִיִּים אֲשֶׁר פִּילָטוֹס עִרְבֵּב אֶת דָּמָם בְּדַם קָרְבְּנוֹתֵיהֶם.
2 בִּתְגוּבָה אָמַר לָהֶם: ”הַאִם לְדַעְתְּכֶם הָיוּ אוֹתָם גְּלִילִיִּים חוֹטְאִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר מִכָּל אַנְשֵׁי הַגָּלִיל וּמִשּׁוּם כָּךְ סָבְלוּ זֹאת?
3 אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁלֹּא; אֲבָל אִם לֹא תַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, גַּם אַתֶּם כֻּלְּכֶם תְּאַבְּדוּ אֶת חַיֵּיכֶם.+
4 אוֹ אוֹתָם הַשְּׁמוֹנָה עָשָׂר שֶׁנָּפַל עֲלֵיהֶם הַמִּגְדָּל בַּשִּׁלֹחַ וְהָרַג אוֹתָם — הַאִם לְדַעְתְּכֶם הָיוּ הֵם אֲשֵׁמִים יוֹתֵר מִכָּל שְׁאַר תּוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם?
5 אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁלֹּא; אֲבָל אִם לֹא תַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, גַּם אַתֶּם כֻּלְּכֶם תְּאַבְּדוּ אֶת חַיֵּיכֶם”.
6 הִמְשִׁיךְ וְסִפֵּר לָהֶם אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה: ”לְאִישׁ אֶחָד הָיָה עֵץ תְּאֵנָה נָטוּעַ בְּכַרְמוֹ; הוּא בָּא לְחַפֵּשׂ בּוֹ פְּרִי וְלֹא מָצָא.+
7 אָמַר לַכּוֹרֵם, ’זֶה שָׁלוֹשׁ שָׁנִים אֲנִי בָּא לְחַפֵּשׂ פְּרִי עַל עֵץ הַתְּאֵנָה הַזֶּה וְאֵינֶנִּי מוֹצֵא. כְּרֹת אוֹתוֹ! לָמָּה שֶׁאֶתֵּן לוֹ לְבַזְבֵּז שֶׁטַח אֲדָמָה?’
8 הֵשִׁיב הַכּוֹרֵם וְאָמַר לוֹ, ’אֲדוֹנִי, הַשְׁאֵר אוֹתוֹ לְעוֹד שָׁנָה אַחַת וְתֵן לִי לַעֲדֹר סְבִיבוֹ וּלְדַשֵּׁן אוֹתוֹ.
9 אִם יָנִיב פְּרִי, מָה טוֹב; וְאִם לֹא, כְּרֹת אוֹתוֹ’”.+
10 בְּשַׁבָּת לִמֵּד בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַכְּנֶסֶת.
11 וְהִנֵּה הָיְתָה שָׁם אִשָּׁה שֶׁבְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיְתָה בָּהּ רוּחַ חֻלְשָׁה;* כְּפוּפָה הָיְתָה וְלֹא יָכְלָה לְהִזְדַּקֵּף.
12 כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ יֵשׁוּעַ, פָּנָה אֵלֶיהָ וְאָמַר: ”אִשָּׁה, שֻׁחְרַרְתְּ מֵחֻלְשָׁתֵךְ”.+
13 הוּא שָׂם אֶת יָדָיו עָלֶיהָ, וְהִיא מִיָּד הִזְדַּקְּפָה וְהֵחֵלָּה לְהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים.
14 כָּעַס רֹאשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת עַל כָּךְ שֶׁיֵּשׁוּעַ רִפֵּא בְּשַׁבָּת וְאָמַר לַקָּהָל: ”יֵשׁ שִׁשָּׁה יָמִים שֶׁבָּהֶם רָאוּי לַעֲבֹד,+ לָכֵן בּוֹאוּ וְהֵרָפְאוּ בַּיָּמִים הָאֵלֶּה וְלֹא בְּשַׁבָּת”.+
15 אָמַר לוֹ הָאָדוֹן בִּתְגוּבָה: ”צְבוּעִים,+ הַאִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם אֵינוֹ מַתִּיר בְּשַׁבָּת אֶת שׁוֹרוֹ אוֹ אֶת חֲמוֹרוֹ וּמוֹצִיא אוֹתוֹ מִן הָאֻרְוָה כְּדֵי לָתֵת לוֹ לִשְׁתּוֹת?+
16 וְהָאִשָּׁה הַזֹּאת, בַּת אַבְרָהָם, אֲשֶׁר הַשָּׂטָן כָּבַל אוֹתָהּ בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הַאִם לֹא רָאוּי הָיָה לְהַתִּיר אוֹתָהּ מִכַּבְלֵי הַשִּׁעְבּוּד הַזֶּה בְּשַׁבָּת?”
17 כְּשֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְבַּיְּשׁוּ כָּל מִתְנַגְּדָיו, וְאִלּוּ הַקָּהָל כֻּלּוֹ שָׂמַח עַל כָּל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה.+
18 הוֹסִיף וְאָמַר: ”לְמָה דּוֹמָה מַלְכוּת אֱלֹהִים, וּלְמָה אַשְׁוֶה אוֹתָהּ?
19 דּוֹמָה הִיא לְגַרְגִּיר חַרְדָּל שֶׁלָּקַח אִישׁ וְזָרַע בְּגַנּוֹ. הַגַּרְגִּיר צָמַח וְהָפַךְ לְעֵץ, וְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם קִנְּנוּ בַּעֲנָפָיו”.+
20 שׁוּב אָמַר: ”לְמָה אַשְׁוֶה אֶת מַלְכוּת אֱלֹהִים?
21 דּוֹמָה הִיא לִשְׂאוֹר אֲשֶׁר לָקְחָה אִשָּׁה וְעִרְבְּבָה עִם שָׁלוֹשׁ סְאִים* קֶמַח עַד שֶׁהַבָּצֵק כֻּלּוֹ הֶחְמִיץ”.+
22 בְּדַרְכּוֹ לִירוּשָׁלַיִם עָבַר מֵעִיר לְעִיר וּמִכְּפָר לִכְפָר וְלִמֵּד.
23 שָׁאַל אוֹתוֹ מִישֶׁהוּ: ”אֲדוֹנִי, הַאִם רַק מְעַטִּים יִוָּשְׁעוּ?” הֵשִׁיב לָהֶם:
24 ”הִתְאַמְּצוּ בְּכָל מְאוֹדְכֶם לְהִכָּנֵס מִבַּעַד לַדֶּלֶת הַצָּרָה,+ כִּי רַבִּים, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, יִרְצוּ לְהִכָּנֵס אֲבָל לֹא יוּכְלוּ.
25 אַחֲרֵי שֶׁיָּקוּם בַּעַל הַבַּיִת וְיִנְעַל אֶת הַדֶּלֶת, תַּעַמְדוּ בַּחוּץ וְתִדְפְּקוּ עַל הַדֶּלֶת וְתֹאמְרוּ, ’אֲדוֹנֵנוּ, פְּתַח לָנוּ’,+ אַךְ הוּא יָשִׁיב לָכֶם: ’אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מֵאַיִן אַתֶּם’.
26 אָז תַּגִּידוּ, ’אָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ לְפָנֶיךָ, וּבִרְחוֹבוֹתֵינוּ הָרָאשִׁיִּים לִמַּדְתָּ’.+
27 וְהוּא יֹאמַר לָכֶם, ’אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מֵאַיִן אַתֶּם. סוּרוּ מִמֶּנִּי כֻּלְּכֶם, עוֹשֵׂי עַוְלָה!’
28 שָׁם תִּבְכּוּ וְתַחְרְקוּ שִׁנַּיִם כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְאֶת כָּל הַנְּבִיאִים בְּמַלְכוּת אֱלֹהִים, וְאִלּוּ אַתֶּם מֻשְׁלָכִים הַחוּצָה.+
29 כְּמוֹ כֵן, אֲנָשִׁים יָבוֹאוּ מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב וּמִן הַצָּפוֹן וְהַדָּרוֹם וְיָסֵבּוּ לֶאֱכֹל בְּמַלְכוּת אֱלֹהִים.
30 וְהִנֵּה יֵשׁ אַחֲרוֹנִים שֶׁיִּהְיוּ רִאשׁוֹנִים, וְיֵשׁ רִאשׁוֹנִים שֶׁיִּהְיוּ אַחֲרוֹנִים”.+
31 בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגְּשׁוּ אֵלָיו כַּמָּה פְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ לוֹ: ”צֵא וְלֵךְ מִכָּאן, כִּי הוֹרְדוֹס רוֹצֶה לַהֲרֹג אוֹתְךָ”.
32 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”לְכוּ וְאִמְרוּ לַשּׁוּעָל הַזֶּה, ’הִנֵּה אֲנִי מְגָרֵשׁ שֵׁדִים וּמְרַפֵּא הַיּוֹם וּמָחָר, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי אַשְׁלִים אֶת מְלַאכְתִּי’.
33 אַךְ עָלַי לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכִּי הַיּוֹם, מָחָר וּמָחֳרָתַיִם, כִּי לֹא יִתָּכֵן שֶׁנָּבִיא יוּמַת מִחוּץ לִירוּשָׁלַיִם.+
34 יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם, הַהוֹרֶגֶת אֶת הַנְּבִיאִים וְסוֹקֶלֶת אֶת הַנִּשְׁלָחִים אֵלֶיהָ.+ כַּמָּה פְּעָמִים רָצִיתִי לְקַבֵּץ אֶת יְלָדַיִךְ, כְּתַרְנְגֹלֶת הַמְּקַבֶּצֶת אֶת אֶפְרוֹחֶיהָ תַּחַת כְּנָפֶיהָ! אֲבָל לֹא רְצִיתֶם.+
35 הִנֵּה בֵּיתְכֶם יִנָּטֵשׁ לָכֶם.+ אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא תִּרְאוּ אוֹתִי עַד אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ: ’בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהֹוָה!’”*+