לוקס 18:1-43
יח אָז סִפֵּר לָהֶם מָשָׁל כְּדֵי לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁעֲלֵיהֶם לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד וְלֹא לוֹמַר נוֹאָשׁ.+
2 אָמַר: ”בְּעִיר אַחַת הָיָה שׁוֹפֵט שֶׁלֹּא יָרֵא אֶת אֱלֹהִים וְלֹא הִתְחַשֵּׁב בַּזּוּלָת.
3 בְּאוֹתָהּ עִיר הָיְתָה אַלְמָנָה שֶׁבָּאָה אֵלָיו שׁוּב וָשׁוּב וְאָמְרָה לוֹ, ’דְּאַג שֶׁיֵּעָשֶׂה עִמִּי צֶדֶק מוּל יְרִיבִי בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט’.
4 זְמַן מָה סֵרֵב לַעֲזֹר לָהּ, אֶלָּא שֶׁאַחַר כָּךְ אָמַר לְעַצְמוֹ, ’אָמְנָם אֵינֶנִּי יָרֵא אֶת אֱלֹהִים וְאֵינֶנִּי מִתְחַשֵּׁב בַּזּוּלָת,
5 אַךְ הוֹאִיל וְאַלְמָנָה זוֹ מְצִיקָה לִי לְלֹא הֶרֶף, אֶדְאַג שֶׁיֵּעָשֶׂה עִמָּהּ צֶדֶק, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּמְשִׁיךְ לָבוֹא וּלְיַגֵּעַ אוֹתִי בִּתְבִיעוֹתֶיהָ’”.*+
6 אָז אָמַר הָאָדוֹן: ”שִׁמְעוּ מָה אָמַר הַשּׁוֹפֵט עַל אַף הֱיוֹתוֹ רָשָׁע!
7 וְהַאִם אֱלֹהִים לֹא יִדְאַג שֶׁיֵּעָשֶׂה צֶדֶק עִם בְּחִירָיו הַזּוֹעֲקִים אֵלָיו יוֹמָם וָלַיְלָה,+ בְּעוֹדוֹ נוֹהֵג עִמָּם בְּאֹרֶךְ רוּחַ?+
8 אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, הוּא יִדְאַג שֶׁיֵּעָשֶׂה עִמָּם צֶדֶק בִּמְהִירוּת. אַךְ כַּאֲשֶׁר יָבוֹא בֶּן הָאָדָם, הַאִם יִמְצָא אֶת הָאֱמוּנָה הַזּוֹ* עֲלֵי אֲדָמוֹת?”
9 וּלְכַמָּה אֲנָשִׁים שֶׁבָּטְחוּ בְּצִדְקָתָם הֵם וְזִלְזְלוּ בָּאֲחֵרִים סִפֵּר אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה:
10 ”שְׁנֵי אֲנָשִׁים עָלוּ אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְהִתְפַּלֵּל — הָאֶחָד פָּרוּשׁ וְהַשֵּׁנִי מוֹכֵס.
11 נֶעֱמַד הַפָּרוּשׁ וְהִתְפַּלֵּל בְּלִבּוֹ, ’אֱלֹהִים, מוֹדֶה אֲנִי לְךָ שֶׁאֵינֶנִּי כִּשְׁאַר הָאֲנָשִׁים — סַחְטָנִים, רְשָׁעִים, נוֹאֲפִים — וְגַם לֹא כְּמוֹ הַמּוֹכֵס הַזֶּה.
12 אֲנִי צָם פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ וְנוֹתֵן מַעֲשֵׂר מִכָּל מָה שֶׁאֲנִי רוֹכֵשׁ’.+
13 לְעֻמַּת זֹאת, הַמּוֹכֵס שֶׁעָמַד מֵרָחוֹק אַף לֹא הֵעֵז לָשֵׂאת אֶת עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה, אֶלָּא שָׁב וְטָפַח עַל לִבּוֹ וְאָמַר, ’אֱלֹהִים, רַחֵם נָא עָלַי, עַל אִישׁ חוֹטֵא’.+
14 אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, הָאִישׁ הַזֶּה יָרַד לְבֵיתוֹ צַדִּיק יוֹתֵר מִן הַפָּרוּשׁ הַהוּא.+ כִּי כָּל הַמְּרוֹמֵם אֶת עַצְמוֹ יֻשְׁפַּל, אַךְ הַמַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ יְרוֹמַם”.+
15 הָיוּ שֶׁהֵבִיאוּ אֵלָיו גַּם אֶת יַלְדֵיהֶם הַקְּטַנִּים כְּדֵי שֶׁיִּגַּע בָּהֶם, וּכְשֶׁרָאוּ זֹאת הַתַּלְמִידִים הֵחֵלּוּ לִנְזֹף בָּהֶם.+
16 אֶלָּא שֶׁיֵּשׁוּעַ קָרָא אֵלָיו אֶת הַיְּלָדִים הַקְּטַנִּים וְאָמַר: ”הָנִיחוּ לַיְּלָדִים לָבוֹא אֵלַי וְאַל תְּנַסּוּ לִמְנֹעַ בַּעֲדָם, כִּי לְכָאֵלֶּה שַׁיֶּכֶת מַלְכוּת אֱלֹהִים.+
17 אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, מִי שֶׁלֹּא יְקַבֵּל אֶת מַלְכוּת אֱלֹהִים כְּיֶלֶד לֹא יִכָּנֵס אֵלֶיהָ”.+
18 פָּנָה אֵלָיו נִכְבָּד אֶחָד וְשָׁאַל אוֹתוֹ: ”מוֹרִי הַטּוֹב, מָה עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לָרֶשֶׁת חַיֵּי עוֹלָם?”+
19 הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: ”מַדּוּעַ אַתָּה קוֹרֵא לִי טוֹב? אֵין טוֹב מִלְּבַד אֶחָד — אֱלֹהִים.+
20 אַתָּה מַכִּיר אֶת הַמִּצְווֹת: ’לֹא תִּנְאַף,+ לֹא תִּרְצַח,+ לֹא תִּגְנֹב,+ לֹא תִּשָּׂא עֵדוּת שֶׁקֶר,+ כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמְּךָ’”.+
21 אָמַר לוֹ: ”אֶת כָּל אֵלּוּ אֲנִי שׁוֹמֵר מִנְּעוּרַי”.
22 שָׁמַע זֹאת יֵשׁוּעַ וְאָמַר לוֹ, ”עוֹד דָּבָר אֶחָד חָסֵר לְךָ: מְכֹר אֶת כָּל נְכָסֶיךָ, וְאֶת תְּמוּרָתָם חַלֵּק לָעֲנִיִּים, וְיִהְיֶה לְךָ אוֹצָר בַּשָּׁמַיִם; לְאַחַר מִכֵּן בּוֹא וְלֵךְ אַחֲרַי”.*+
23 כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הִתְעַצֵּב עֶצֶב רַב, שֶׁכֵּן הָיָה עָשִׁיר מְאוֹד.+
24 הִבִּיט בּוֹ יֵשׁוּעַ וְאָמַר: ”עַד כַּמָּה קָשֶׁה יִהְיֶה לְבַעֲלֵי מָמוֹן לְהִכָּנֵס לְמַלְכוּת אֱלֹהִים!+
25 קַל יוֹתֵר לְגָמָל לַעֲבֹר דֶּרֶךְ נֶקֶב מַחַט מֵאֲשֶׁר לְאִישׁ עָשִׁיר לְהִכָּנֵס לְמַלְכוּת אֱלֹהִים”.+
26 הַשּׁוֹמְעִים זֹאת שָׁאֲלוּ: ”אִם כָּךְ, מִי יָכוֹל לְהִוָּשַׁע?”+
27 הֵשִׁיב לָהֶם: ”מָה שֶׁנִּבְצָר מִבְּנֵי אָדָם אֶפְשָׁרִי לֶאֱלֹהִים”.+
28 אָמַר פֶּטְרוֹס: ”הִנֵּה אֲנַחְנוּ עָזַבְנוּ אֶת אֲשֶׁר לָנוּ וְהָלַכְנוּ אַחֲרֶיךָ”.+
29 אָמַר לָהֶם: ”אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵין אִישׁ שֶׁעָזַב בַּיִת אוֹ אִשָּׁה אוֹ אַחִים אוֹ הוֹרִים אוֹ יְלָדִים לְמַעַן מַלְכוּת אֱלֹהִים+
30 שֶׁלֹּא יְקַבֵּל בַּזְּמַן הַזֶּה פִּי כַּמָּה וְכַמָּה, וּבַסֵּדֶר הָעוֹלָמִי* הֶעָתִיד לָבוֹא, חַיֵּי עוֹלָם”.+
31 אָז לָקַח הַצִּדָּה אֶת הַשְּׁנֵים עָשָׂר וְאָמַר לָהֶם: ”הִנֵּה אֲנַחְנוּ עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם, וְכָל מָה שֶׁנִּכְתַּב בִּידֵי הַנְּבִיאִים עַל בֶּן הָאָדָם יִתְקַיֵּם.*+
32 הוּא יִמָּסֵר לִידֵי הַגּוֹיִים+ וְיִלְעֲגוּ לוֹ+ וְיַשְׁפִּילוּ אוֹתוֹ וְיִירְקוּ עָלָיו.+
33 וּלְאַחַר שֶׁיַּלְקוּ אוֹתוֹ יַהַרְגוּהוּ,+ אַךְ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם”.+
34 אוּלָם הֵם לֹא תָּפְסוּ אֶת מַשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שֶׁכֵּן דְּבָרָיו נִסְתְּרוּ מֵהֶם, וְהֵם לֹא הֵבִינוּ בְּמָה מְדֻבָּר.
35 בְּשָׁעָה שֶׁהִתְקָרֵב יֵשׁוּעַ לִירִיחוֹ הָיָה שָׁם עִוֵּר שֶׁיָּשַׁב בְּצַד הַדֶּרֶךְ וְקִבֵּץ נְדָבוֹת.+
36 כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הָעִוֵּר אֶת קוֹלוֹת הֶהָמוֹן שֶׁעָבַר בַּמָּקוֹם, שָׁאַל לְפֵשֶׁר הַדָּבָר.
37 אָמְרוּ לוֹ: ”יֵשׁוּעַ הַנָּצַרְתִּי עוֹבֵר כָּאן!”
38 אָז הֵחֵל לִצְעֹק: ”יֵשׁוּעַ בֶּן דָּוִד, רַחֵם עָלַי!”
39 הַהוֹלְכִים לִפְנֵי יֵשׁוּעַ גָּעֲרוּ בּוֹ וְהוֹרוּ לוֹ לִשְׁתֹּק, אַךְ הוּא צָעַק עוֹד יוֹתֵר: ”בֶּן דָּוִד, רַחֵם עָלַי!”
40 נֶעֱצַר יֵשׁוּעַ וְצִוָּה לַהֲבִיאוֹ אֵלָיו. לְאַחַר שֶׁהִתְקָרֵב שָׁאַל אוֹתוֹ יֵשׁוּעַ:
41 ”מָה אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאֶעֱשֶׂה לְמַעַנְךָ?” הֵשִׁיב לוֹ: ”אֲדוֹנִי, עֲשֵׂה שֶׁאֶרְאֶה שׁוּב”.
42 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: ”רְאֵה שׁוּב! אֱמוּנָתְךָ רִפְּאָה אוֹתְךָ”.+
43 בְּאוֹתוֹ רֶגַע שָׁב אֵלָיו מְאוֹר עֵינָיו, וְהוּא הֵחֵל לָלֶכֶת אַחֲרָיו+ כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים. גַּם כָּל הָאֲנָשִׁים, כִּרְאוֹתָם זֹאת, שִׁבְּחוּ אֶת אֱלֹהִים.+
