לוקס 24‏:1‏-53

  • ישוע מוקם לתחייה ‏(‏1–12‏)‏

  • בדרך לעמאוס ‏(‏13–35‏)‏

  • ישוע נגלה לתלמידים ‏(‏36–49‏)‏

  • ישוע עולה השמיימה ‏(‏50–53‏)‏

כד  בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ הִגִּיעוּ הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר אֶל הַקֶּבֶר כְּשֶׁהֵן נוֹשְׂאוֹת עִמָּן אֶת הַבְּשָׂמִים שֶׁהֵכִינוּ,‏+  וְרָאוּ שֶׁהָאֶבֶן נָגֹלָּה מִן הַקֶּבֶר.‏+  הֵן נִכְנְסוּ פְּנִימָה אַךְ לֹא מָצְאוּ אֶת גּוּפַת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ.‏+  עוֹדָן תְּמֵהוֹת עַל כָּךְ,‏ וְהִנֵּה נֶעֶמְדוּ לְיָדָן שְׁנֵי גְּבָרִים בִּבְגָדִים בּוֹהֲקִים.‏  הֵן נִבְהֲלוּ וְהִרְכִּינוּ אֶת רֹאשָׁן מַטָּה.‏ אָמְרוּ לָהֶן הַשְּׁנַיִם:‏ ”‏לָמָּה אַתֶּן מְחַפְּשׂוֹת אֶת הַחַי בֵּין הַמֵּתִים?‏+  הוּא אֵינֶנּוּ פֹּה,‏ אֶלָּא הוּקַם לִתְחִיָּה.‏ זִכְרוּ אֶת מָה שֶׁאָמַר לָכֶם עוֹד בִּהְיוֹתוֹ בַּגָּלִיל.‏  הוּא אָמַר שֶׁבֶּן הָאָדָם צָרִיךְ לְהִמָּסֵר לִידֵי חוֹטְאִים וְלָמוּת בְּהוֹקָעָה,‏ וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לָקוּם”‏.‏+  וְהֵן נִזְכְּרוּ בִּדְבָרָיו,‏+  וּלְאַחַר מִכֵּן חָזְרוּ מִן הַקֶּבֶר וְסִפְּרוּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לָאַחַד עָשָׂר וּלְכָל שְׁאַר הַתַּלְמִידִים.‏+ 10  הַנָּשִׁים שֶׁסִּפְּרוּ זֹאת לַשְּׁלִיחִים הָיוּ מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית,‏ יוֹחָנָה וּמִרְיָם אֵם יַעֲקֹב,‏ וְכֵן גַּם אֲחֵרוֹת שֶׁהָיוּ אִתָּן.‏ 11  אֶלָּא שֶׁדִּבְרֵי הַנָּשִׁים נִשְׁמְעוּ לָהֶם כְּדִבְרֵי הֶבֶל,‏ וְהֵם לֹא הֶאֱמִינוּ לָהֶן.‏ 12  אֲבָל פֶּטְרוֹס קָם וְרָץ אֶל הַקֶּבֶר.‏ כְּשֶׁהִתְכּוֹפֵף וְהִתְבּוֹנֵן פְּנִימָה רָאָה רַק אֶת תַּכְרִיכֵי הַפִּשְׁתָּן.‏ הוּא הָלַךְ מִשָּׁם כְּשֶׁהוּא תּוֹהֶה בְּלִבּוֹ מָה אֵרַע.‏ 13  וְהִנֵּה בְּאוֹתוֹ יוֹם הָיוּ שְׁנַיִם מֵהַתַּלְמִידִים בְּדַרְכָּם אֶל עַמָּאוּס,‏ כְּפָר הַמְּרֻחָק כְּאַחַד עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר* מִיְּרוּשָׁלַיִם,‏ 14  וְהֵם שׂוֹחֲחוּ בֵּינֵיהֶם עַל כָּל מָה שֶׁקָּרָה.‏ 15  בְּעוֹדָם מְשׂוֹחֲחִים וּמְדַבְּרִים עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ וְהֵחֵל לָלֶכֶת אִתָּם,‏ 16  אַךְ עֵינֵיהֶם לֹא יָכְלוּ לְזַהוֹת אוֹתוֹ.‏+ 17  שָׁאַל אוֹתָם:‏ ”‏עַל מָה אַתֶּם מִתְוַכְּחִים בֵּינֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ?‏”‏ הֵם נֶעֶמְדוּ וְעֶצֶב הָיָה נָסוּךְ עַל פְּנֵיהֶם.‏ 18  אֶחָד מֵהֶם,‏ קְלִיוֹפָס שְׁמוֹ,‏ הֵשִׁיב וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏הַאִם אַתָּה זָר הַמִּתְגּוֹרֵר לְבַד בִּירוּשָׁלַיִם וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ* אֵילוּ דְּבָרִים קָרוּ בָּהּ בְּיָמִים אֵלֶּה?‏”‏ 19  שָׁאַל אוֹתָם:‏ ”‏אֵילוּ דְּבָרִים?‏”‏ הֵשִׁיבוּ לוֹ:‏ ”‏מָה שֶׁקָּרָה לְיֵשׁוּעַ הַנָּצַרְתִּי,‏+ שֶׁהִתְגַּלָּה כְּנָבִיא בֶּן חַיִל בְּפָעֳלוֹ וּבְמוֹצָא פִּיו לִפְנֵי אֱלֹהִים וְלִפְנֵי כָּל הָעָם;‏+ 20  כֹּהֲנֵינוּ הָרָאשִׁיִּים וּמַנְהִיגֵינוּ מָסְרוּ אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּגָּזֵר עָלָיו גְּזַר דִּין מָוֶת,‏+ וְהוֹקִיעוּ אוֹתוֹ.‏ 21  אֲנַחְנוּ קִוִּינוּ שֶׁהוּא זֶה אֲשֶׁר עָתִיד לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל.‏+ אוּלָם כְּבָר חָלְפוּ שְׁלוֹשָׁה יָמִים מֵאָז קָרוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.‏ 22  נוֹסָף עַל כָּךְ,‏ כַּמָּה נָשִׁים מִקִּרְבֵּנוּ סִפְּרוּ לָנוּ דָּבָר שֶׁעוֹרֵר בָּנוּ תַּדְהֵמָה;‏ הֵן הָלְכוּ הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר אֶל הַקֶּבֶר+ 23  וְלֹא מָצְאוּ אֶת גּוּפָתוֹ.‏ הֵן בָּאוּ וְסִפְּרוּ שֶׁגַּם רָאוּ מַרְאֶה עַל־טִבְעִי:‏ מַלְאָכִים אֲשֶׁר אָמְרוּ לָהֶן שֶׁהוּא חַי.‏ 24  וְאָז אֲחָדִים מֵאִתָּנוּ הָלְכוּ אֶל הַקֶּבֶר+ וּמָצְאוּ אוֹתוֹ בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁסִּפְּרוּ הַנָּשִׁים,‏ וְאוֹתוֹ לֹא רָאוּ”‏.‏ 25  אָמַר לָהֶם:‏ ”‏הוֹי חַסְרֵי הֲבָנָה וַאֲטוּמֵי לֵב!‏ מַדּוּעַ אֵינְכֶם מַאֲמִינִים בְּכָל מָה שֶׁאָמְרוּ הַנְּבִיאִים?‏ 26  הַאִם הַמָּשִׁיחַ לֹא הָיָה צָרִיךְ לִסְבֹּל אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה+ כְּדֵי לִזְכּוֹת בְּתִפְאַרְתּוֹ?‏”‏+ 27  וְאָז בֵּאֵר לָהֶם אֶת הַדְּבָרִים הַמְּכֻוָּנִים אֵלָיו בְּכָל הַכְּתוּבִים,‏ הָחֵל מִמֹּשֶׁה וּמִכָּל הַנְּבִיאִים.‏+ 28  כַּאֲשֶׁר הִתְקָרְבוּ אֶל הַכְּפָר שֶׁאֵלָיו הָלְכוּ,‏ הֶעֱמִיד פָּנִים כְּמִי שֶׁמִּתְכַּוֵּן לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ.‏ 29  אַךְ הֵם הִפְצִירוּ בּוֹ וְאָמְרוּ:‏ ”‏הִשָּׁאֵר אִתָּנוּ,‏ כִּי הָעֶרֶב מִתְקָרֵב וְהַיּוֹם עוֹמֵד לְהִסְתַּיֵּם”‏.‏ לְפִיכָךְ הוּא נִכְנַס לַבַּיִת וְנִשְׁאַר אִתָּם.‏ 30  בְּשָׁעָה שֶׁסָּעַד* אִתָּם לָקַח אֶת הַלֶּחֶם,‏ בֵּרֵךְ עָלָיו,‏ בָּצַע אוֹתוֹ וְנָתַן לָהֶם.‏+ 31  אָז נִפְקְחוּ עֵינֵיהֶם וְהֵם זִהוּ אוֹתוֹ;‏ אַךְ בְּאוֹתוֹ רֶגַע נֶעֱלַם מֵהֶם.‏+ 32  אָמְרוּ זֶה לָזֶה:‏ ”‏הֲרֵי לִבֵּנוּ בָּעַר בְּקִרְבֵּנוּ בְּשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר אֵלֵינוּ בַּדֶּרֶךְ וּבֵאֵר לָנוּ* אֶת הַכְּתוּבִים!‏”‏ 33  מִיָּד קָמוּ וְחָזְרוּ לִירוּשָׁלַיִם,‏ וְשָׁם מָצְאוּ אֶת הָאַחַד עָשָׂר יַחַד עִם תַּלְמִידִים אֲחֵרִים,‏ 34  כְּשֶׁהֵם מְדַבְּרִים בֵּינֵיהֶם וְאוֹמְרִים:‏ ”‏הָאָדוֹן בֶּאֱמֶת קָם,‏ וְגַם נִרְאָה אֶל שִׁמְעוֹן!‏”‏+ 35  אָז סִפְּרוּ הַשְּׁנַיִם אֶת מָה שֶׁקָּרָה בַּדֶּרֶךְ,‏ וְאֵיךְ זִהוּ אוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר בָּצַע אֶת הַלֶּחֶם.‏+ 36  בְּעוֹדָם מְדַבְּרִים עַל כָּךְ,‏ הוּא עַצְמוֹ הוֹפִיעַ בֵּינֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם:‏ ”‏שָׁלוֹם לָכֶם”‏.‏+ 37  אַךְ כֵּיוָן שֶׁהָיוּ מְבֹהָלִים וּמְפֻחָדִים,‏ חָשְׁבוּ שֶׁהֵם רוֹאִים רוּחַ.‏ 38  אָמַר לָהֶם:‏ ”‏מַדּוּעַ נֶחְרַדְתֶּם וּמַדּוּעַ עוֹלִים סְפֵקוֹת בִּלְבַבְכֶם?‏ 39  הַבִּיטוּ בְּיָדַי וּבְרַגְלַי וּרְאוּ שֶׁאֲנִי הוּא.‏ גְּעוּ בִּי וּרְאוּ;‏ הֲרֵי לְרוּחַ אֵין בָּשָׂר וַעֲצָמוֹת כְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים שֶׁיֵּשׁ לִי”‏.‏ 40  וּבְאָמְרוֹ זֹאת הֶרְאָה לָהֶם אֶת יָדָיו וְאֶת רַגְלָיו.‏ 41  אוּלָם מֵרֹב שִׂמְחָה וְתַדְהֵמָה עֲדַיִן לֹא הֶאֱמִינוּ.‏ אָז אָמַר לָהֶם:‏ ”‏הַאִם יֵשׁ לָכֶם שָׁם מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל?‏”‏ 42  הֵם נָתְנוּ לוֹ חֲתִיכַת דָּג צָלוּי,‏ 43  וְהוּא לָקַח וְאָכַל לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם.‏ 44  אָמַר לָהֶם:‏ ”‏אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָכֶם כְּשֶׁעוֹד הָיִיתִי אִתְּכֶם,‏+ שֶׁכָּל מָה שֶׁנִּכְתַּב עָלַי בְּתוֹרַת מֹשֶׁה וּבַנְּבִיאִים וּבַתְּהִלִּים צָרִיךְ לְהִתְקַיֵּם”‏.‏+ 45  אָז פָּתַח אֶת שִׂכְלָם לְהָבִין אֶת מַשְׁמָעוּת הַכְּתוּבִים,‏+ 46  וְאָמַר לָהֶם,‏ ”‏כָּךְ כָּתוּב:‏ שֶׁהַמָּשִׁיחַ יִסְבֹּל וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם מִן הַמֵּתִים,‏+ 47  וּבִשְׁמוֹ יֻכְרַז בְּכָל הָאֻמּוֹת+ — תְּחִלָּה בִּירוּשָׁלַיִם+ — עַל חֲרָטָה לְשֵׁם סְלִיחַת חֲטָאִים.‏+ 48  עַל דְּבָרִים אֵלֶּה עֲלֵיכֶם לְהָעִיד.‏+ 49  הִנְנִי שׁוֹלֵחַ אֲלֵיכֶם אֶת מָה שֶׁהִבְטִיחַ אָבִי.‏ אַךְ אַתֶּם הִשָּׁאֲרוּ בָּעִיר עַד אֲשֶׁר תִּלְבְּשׁוּ גְּבוּרָה מִמָּרוֹם”‏.‏+ 50  הוּא הוֹבִיל אוֹתָם עַד בֵּית עַנְיָה,‏ וְשָׁם נָשָׂא אֶת יָדָיו וּבֵרֵךְ אוֹתָם.‏ 51  בְּשָׁעָה שֶׁבֵּרֵךְ אוֹתָם נִלְקַח מֵהֶם וְנִשָּׂא הַשָּׁמַיְמָה.‏+ 52  הֵם הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ וְחָזְרוּ לִירוּשָׁלַיִם בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה,‏+ 53  וּמֵאָז הִתְמִידוּ לִהְיוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ כְּשֶׁהֵם מְהַלְּלִים אֶת אֱלֹהִים.‏+

הערות שוליים

מילולית,‏ ”‏60 סטדיות”‏.‏ סטדיה הייתה שווה ל־185 מטר.‏ ראה נספח ב14‏.‏
או אולי ”‏האם אתה המבקר היחיד בירושלים שאינו יודע”‏.‏
או ”‏שהסב אל השולחן”‏.‏
מילולית,‏ ”‏פתח בפנינו לגמרי”‏.‏