לוקס 5:1-39
ה יוֹם אֶחָד עָמַד לְיַד אֲגַם גִּנּוֹסָר* וְלִמֵּד אֶת דְּבַר אֱלֹהִים, וְהֶהָמוֹן שֶׁהִקְשִׁיב לוֹ הֵחֵל לְהִדָּחֵק אֵלָיו.+
2 הוּא הִבְחִין בִּשְׁתֵּי סִירוֹת שֶׁעָגְנוּ לְיַד הַחוֹף; הַדַּיָּגִים כְּבָר יָצְאוּ מֵהֶן וְרָחֲצוּ בְּאוֹתָהּ עֵת אֶת רִשְׁתוֹתֵיהֶם.+
3 הוּא נִכְנַס אֶל אַחַת הַסִּירוֹת, זוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהַרְחִיק מְעַט אֶת הַסִּירָה מִן הַיַּבָּשָׁה. אַחֲרֵי כֵן יָשַׁב וְלִמֵּד אֶת הַהֲמוֹנִים מִתּוֹךְ הַסִּירָה.
4 כְּשֶׁסִּיֵּם אֶת דְּבָרָיו אָמַר לְשִׁמְעוֹן: ”שׁוּט אֶל הָעֹמֶק, וְשָׁם הַשְׁלִיכוּ אֶת רִשְׁתוֹתֵיכֶם אֶל הַמַּיִם”.
5 הֵשִׁיב שִׁמְעוֹן וְאָמַר: ”מוֹרִי, כָּל הַלַּיְלָה יָגַעְנוּ וְלֹא לָכַדְנוּ מְאוּמָה,+ אֲבָל אָטִיל אֶת הָרְשָׁתוֹת כִּדְבָרְךָ”.
6 הֵם עָשׂוּ כֵּן וְלָכְדוּ* הַרְבֵּה מְאוֹד דָּגִים, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁרִשְׁתוֹתֵיהֶם הֵחֵלּוּ לְהִקָּרַע.+
7 לָכֵן סִמְּנוּ לְשֻׁתְּפֵיהֶם שֶׁהָיוּ בַּסִּירָה הַשְּׁנִיָּה לָבוֹא וְלַעֲזֹר לָהֶם, וְהֵם בָּאוּ וּמִלְּאוּ אֶת שְׁתֵּי הַסִּירוֹת, וְהֵן הֵחֵלּוּ לִשְׁקֹעַ.
8 כִּרְאוֹתוֹ זֹאת כָּרַע שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס עַל בִּרְכָּיו לִפְנֵי יֵשׁוּעַ וְאָמַר: ”לֵךְ נָא מִמֶּנִּי, אֲדוֹנִי, כִּי אִישׁ חוֹטֵא אֲנִי”.
9 הוּא אָמַר זֹאת מִפְּנֵי שֶׁלְּנֹכַח שְׁלַל הַדָּגִים הָרַב הָיָה אֲחוּז תַּדְהֵמָה, הוּא וְכָל מִי שֶׁהָיוּ אִתּוֹ,
10 וְכָךְ גַּם יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן, בְּנֵי זַבְדַּי,+ שֻׁתָּפָיו שֶׁל שִׁמְעוֹן. אָמַר יֵשׁוּעַ לְשִׁמְעוֹן: ”אַל תִּפְחַד. מֵעַתָּה תָּדוּג אֲנָשִׁים”.*+
11 לְאַחַר שֶׁהֶחְזִירוּ אֶת הַסִּירוֹת אֶל הַיַּבָּשָׁה, עָזְבוּ אֶת הַכֹּל וְהָלְכוּ אַחֲרָיו.+
12 הוּא בָּא אֶל אַחַת הֶעָרִים, וְהִנֵּה הָיָה שָׁם אִישׁ נָגוּעַ כֻּלּוֹ בְּצָרַעַת. כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת יֵשׁוּעַ, נָפַל עַל פָּנָיו וְהִתְחַנֵּן אֵלָיו: ”אֲדוֹנִי, אִם רַק תִּרְצֶה תּוּכַל לְטַהֵר אוֹתִי”.+
13 הוּא הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ, נָגַע בּוֹ וְאָמַר: ”אֲנִי רוֹצֶה! הִטָּהֵר”. מִיָּד סָרָה מִמֶּנּוּ הַצָּרַעַת.+
14 אָז צִוָּה עָלָיו שֶׁלֹּא לְסַפֵּר לְאִישׁ וְאָמַר לוֹ: ”לֵךְ וְהֵרָאֵה לִפְנֵי הַכֹּהֵן וְהַקְרֵב קָרְבָּן עַל הִטַּהֲרוּתְךָ כְּפִי שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה,+ לְעֵדוּת לָהֶם”.+
15 אֶלָּא שֶׁהַיְּדִיעוֹת עָלָיו פָּשְׁטוּ עוֹד יוֹתֵר, וַהֲמוֹנֵי הֲמוֹנִים נִקְבְּצוּ לְהַקְשִׁיב לוֹ וּלְהֵרָפֵא מִמַּחֲלוֹתֵיהֶם.+
16 אַךְ הוּא נָהַג לִפְרֹשׁ אֶל מְקוֹמוֹת שׁוֹמֵמִים כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל.
17 יוֹם אֶחָד, כַּאֲשֶׁר לִמֵּד, יָשְׁבוּ שָׁם פְּרוּשִׁים וּמוֹרֵי תּוֹרָה שֶׁבָּאוּ מִכָּל כְּפָר בַּגָּלִיל וּבִיהוּדָה וְכֵן גַּם מִיְּרוּשָׁלַיִם; וְהָיְתָה בּוֹ גְּבוּרַת יְהֹוָה* לְרַפֵּא.+
18 וְהִנֵּה בָּאוּ אֲנָשִׁים שֶׁנָּשְׂאוּ אִישׁ מְשֻׁתָּק עַל אֲלֻנְקָה וְנִסּוּ לְהַכְנִיסוֹ וּלְהַנִּיחוֹ לִפְנֵי יֵשׁוּעַ.+
19 מִשֶּׁלֹּא מָצְאוּ דֶּרֶךְ לְהַכְנִיסוֹ בִּגְלַל הֶהָמוֹן, עָלוּ עַל הַגַּג, הֵסִירוּ אֶת הָרְעָפִים וְאָז הוֹרִידוּ אוֹתוֹ בָּאֲלֻנְקָה וְהִנִּיחוּ אוֹתוֹ בֵּין הָאֲנָשִׁים מוּל יֵשׁוּעַ.
20 כְּשֶׁרָאָה אֶת אֱמוּנָתָם, אָמַר לוֹ: ”בֶּן אָדָם, נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ”.+
21 בִּתְגוּבָה דִּבְּרוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים בֵּינֵיהֶם וְאָמְרוּ: ”מִיהוּ זֶה שֶׁמֵּעֵז לְגַדֵּף* כָּךְ? מִי יָכוֹל לִסְלֹחַ עַל חֲטָאִים זוּלַת אֱלֹהִים לְבַדּוֹ?”+
22 רָאָה יֵשׁוּעַ אֶת מַחְשְׁבוֹת לִבָּם וְהֵשִׁיב לָהֶם: ”מָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים בִּלְבַבְכֶם?
23 מָה יוֹתֵר קַל — לוֹמַר ’נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ’ אוֹ לוֹמַר ’קוּם וְהִתְהַלֵּךְ’?
24 אַךְ כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ כִּי לְבֶן הָאָדָם הַסַּמְכוּת עֲלֵי אֲדָמוֹת לִסְלֹחַ עַל חֲטָאִים...”, וְאָז אָמַר לַמְּשֻׁתָּק: ”אוֹמֵר אֲנִי לְךָ, קוּם, הָרֵם אֶת הָאֲלֻנְקָה שֶׁלְּךָ וְלֵךְ לְבֵיתְךָ”.+
25 הוּא מִיָּד קָם לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם, הֵרִים אֶת הָאֲלֻנְקָה וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים.
26 תַּדְהֵמָה גְּדוֹלָה אָחֲזָה בַּכֹּל, וְהֵם הֵחֵלּוּ לְהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים וְנִתְמַלְּאוּ יִרְאָה בְּאָמְרָם: ”נִפְלָאוֹת רָאִינוּ הַיּוֹם!”
27 אַחֲרֵי כֵן יָצָא וְרָאָה מוֹכֵס יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמֶּכֶס וּשְׁמוֹ לֵוִי. אָמַר לוֹ: ”לֵךְ אַחֲרַי”.*+
28 הוּא קָם, עָזַב אֶת הַכֹּל וְהָלַךְ אַחֲרָיו.
29 אַחַר כָּךְ עָרַךְ לֵוִי בְּבֵיתוֹ סְעוּדָה גְּדוֹלָה לִכְבוֹדוֹ, וַהֲמוֹנֵי מוֹכְסִים וַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים הֵסֵבּוּ עִמָּם לָאֲרוּחָה.+
30 הִתְלוֹנְנוּ הַפְּרוּשִׁים וְהַסּוֹפְרִים לִפְנֵי תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ: ”מַדּוּעַ אַתֶּם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים עִם מוֹכְסִים וְחוֹטְאִים?”+
31 הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: ”לֹא הַבְּרִיאִים זְקוּקִים לְרוֹפֵא, אֶלָּא הַחוֹלִים.+
32 לֹא בָּאתִי לִקְרֹא לְצַדִּיקִים לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה כִּי אִם לְחוֹטְאִים”.+
33 אָמְרוּ לוֹ: ”תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן מַרְבִּים לָצוּם וּמִתְפַּלְּלִים בְּתַחֲנוּנִים, וְכָךְ עוֹשִׂים גַּם תַּלְמִידֵי הַפְּרוּשִׁים, וְאִלּוּ תַּלְמִידֶיךָ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים”.+
34 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”הַאִם אַתֶּם יְכוֹלִים לִגְרֹם לַחֲבֵרָיו שֶׁל הֶחָתָן לָצוּם כָּל עוֹד הֶחָתָן אִתָּם?
35 אַךְ יָבוֹאוּ יָמִים וְהֶחָתָן+ יִלָּקַח מֵהֶם, וּבַיָּמִים הָהֵם יָצוּמוּ”.+
36 נָתַן לָהֶם דֻּגְמָה: ”אִישׁ אֵינוֹ גּוֹזֵר טְלַאי מִבֶּגֶד חָדָשׁ וְתוֹפֵר אוֹתוֹ עַל בֶּגֶד יָשָׁן. הֲרֵי הַטְּלַאי הֶחָדָשׁ יִתָּלֵשׁ, וְאֵין הוּא מַתְאִים לַבֶּגֶד הַיָּשָׁן.+
37 כְּמוֹ כֵן, אִישׁ אֵינוֹ שָׂם יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת יְשָׁנִים. הֲרֵי הַיַּיִן הֶחָדָשׁ יְבַקֵּעַ אֶת הַנֹּאדוֹת וְיִשָּׁפֵךְ, וְהַנֹּאדוֹת יֵהָרְסוּ.
38 יַיִן חָדָשׁ יֵשׁ לָשִׂים בְּנֹאדוֹת חֲדָשִׁים.
39 מִי שֶׁשָּׁתָה יַיִן יָשָׁן אֵינוֹ רוֹצֶה בֶּחָדָשׁ, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, ’הַיָּשָׁן טוֹב’”.
