לוקס 8‏:1‏-56

  • הנשים המתלוות אל ישוע ‏(‏1–3‏)‏

  • משל הזורע ‏(‏4–8‏)‏

  • מדוע ישוע דיבר במשלים ‏(‏9,‏ 10‏)‏

  • פשר משל הזורע ‏(‏11–15‏)‏

  • אין לכסות מנורה ‏(‏16–18‏)‏

  • אימו ואֶחָיו של ישוע ‏(‏19–21‏)‏

  • ישוע משקיט סערה ‏(‏22–25‏)‏

  • ישוע שולח שדים לתוך עדר חזירים ‏(‏26–39‏)‏

  • בתו של יאיר;‏ אישה נוגעת במעילו של ישוע ‏(‏40–56‏)‏

ח  זְמַן קָצָר לְאַחַר מִכֵּן עָבַר מֵעִיר לְעִיר וּמִכְּפָר לִכְפָר,‏ כְּשֶׁהוּא מְבַשֵּׂר וּמַכְרִיז אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה עַל מַלְכוּת אֱלֹהִים.‏+ הַשְּׁנֵים עָשָׂר הָיוּ אִתּוֹ,‏  וְגַם כַּמָּה נָשִׁים שֶׁגֹּרְשׁוּ מֵהֶן רוּחוֹת רָעוֹת וְשֶׁנִּרְפְּאוּ מִמַּחֲלוֹת:‏ מִרְיָם הַנִּקְרֵאת מַגְדָּלִית,‏ אֲשֶׁר שִׁבְעָה שֵׁדִים יָצְאוּ מִמֶּנָּה,‏  וְיוֹחָנָה+ אֵשֶׁת כּוּזָא,‏ מְנַהֵל מֶשֶׁק בֵּיתוֹ שֶׁל הוֹרְדוֹס,‏ וְשׁוֹשַׁנָּה וְרַבּוֹת אֲחֵרוֹת אֲשֶׁר שֵׁרְתוּ אוֹתָם מִנִּכְסֵיהֶן.‏+  כַּאֲשֶׁר הִתְקַהֲלוּ סְבִיבוֹ הֲמוֹן עַם רַב יַחַד עִם הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ אֵלָיו מִכָּל עִיר,‏ סִפֵּר לָהֶם מָשָׁל:‏+  ‏”‏הַזּוֹרֵעַ יָצָא לִזְרֹעַ אֶת זַרְעוֹ.‏ כַּאֲשֶׁר זָרַע נָפְלוּ כַּמָּה מִן הַזְּרָעִים בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ וְנִרְמְסוּ,‏ וְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם אָכְלוּ אוֹתָם.‏+  אֲחֵרִים נָפְלוּ עַל הַסֶּלַע וְאַחֲרֵי שֶׁנָּבְטוּ הִתְיַבְּשׁוּ מֵחֹסֶר לַחוּת.‏+  אֲחֵרִים נָפְלוּ בֵּין הַקּוֹצִים,‏ וְהַקּוֹצִים שֶׁצָּמְחוּ אִתָּם חָנְקוּ אוֹתָם.‏+  וְאִלּוּ אֲחֵרִים נָפְלוּ עַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה,‏ נָבְטוּ וְעָשׂוּ פְּרִי פִּי מֵאָה”‏.‏+ לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,‏ קָרָא בְּקוֹל:‏ ”‏מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ לְהַקְשִׁיב,‏ שֶׁיַּקְשִׁיב”‏.‏+  שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ תַּלְמִידָיו מָה פֵּשֶׁר הַמָּשָׁל.‏+ 10  הֵשִׁיב:‏ ”‏לָכֶם נִתָּן לְהָבִין אֶת סוֹדוֹתֶיהָ הַמְּקֻדָּשִׁים שֶׁל מַלְכוּת אֱלֹהִים,‏ אַךְ אֶל הַיֶּתֶר אֲנִי מְדַבֵּר בִּמְשָׁלִים,‏+ וְכָךְ גַּם אִם יִתְבּוֹנְנוּ לֹא יִרְאוּ וְגַם אִם יִשְׁמְעוּ לֹא יָבִינוּ.‏+ 11  זֶהוּ פֵּשֶׁר הַמָּשָׁל:‏ הַזֶּרַע הוּא דְּבַר אֱלֹהִים.‏+ 12  אֵלֶּה אֲשֶׁר בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ הֵם מִי שֶׁשּׁוֹמְעִים,‏ וְאָז בָּא הַשָּׂטָן* וְלוֹקֵחַ אֶת הַדָּבָר מִלִּבָּם פֶּן יַאֲמִינוּ וְיִוָּשְׁעוּ.‏+ 13  אֵלֶּה אֲשֶׁר עַל הַסֶּלַע הֵם מִי שֶׁשּׁוֹמְעִים אֶת הַדָּבָר וּמְקַבְּלִים אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה,‏ אַךְ אֵין לָהֶם שֹׁרֶשׁ.‏ הֵם מַאֲמִינִים לִזְמַן מָה אֲבָל בְּעֵת נִסָּיוֹן נְסוֹגִים.‏+ 14  הַנּוֹפְלִים בֵּין הַקּוֹצִים הֵם מִי שֶׁשּׁוֹמְעִים,‏ אֲבָל דַּאֲגוֹת הַחַיִּים,‏ הָעֹשֶׁר+ וְתַעֲנוּגוֹת הַחַיִּים הָאֵלֶּה+ מַסִּיחִים אֶת דַּעְתָּם,‏ וְעַל כֵּן הֵם נֶחְנָקִים כָּלִיל וְאֵינָם עוֹשִׂים פְּרִי בָּשֵׁל.‏+ 15  וְאֵלֶּה אֲשֶׁר בָּאֲדָמָה הַטּוֹבָה הֵם מִי שֶׁשּׁוֹמְעִים אֶת הַדָּבָר בְּלֵב יָשָׁר וְטוֹב,‏+ אוֹחֲזִים בּוֹ וּמַחְזִיקִים מַעֲמָד בַּעֲשׂוֹתָם פְּרִי.‏+ 16  ‏”‏אִישׁ אֵינוֹ מַדְלִיק מְנוֹרָה וְאַחַר כָּךְ מְכַסֶּה אוֹתָהּ בִּכְלִי אוֹ מַנִּיחַ אוֹתָהּ מִתַּחַת לַמִּטָּה,‏ אֶלָּא עַל כַּן הוּא שָׂם אוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁבָּאֵי הַבַּיִת יִרְאוּ אֶת אוֹרָהּ.‏+ 17  אֵין דָּבָר נִסְתָּר שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה וְאֵין דָּבָר חָבוּי שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִוָּדַע אוֹ יֵחָשֵׂף.‏+ 18  לָכֵן שִׂימוּ לִבְּכֶם בְּאֵיזֶה אֹפֶן אַתֶּם מַקְשִׁיבִים,‏ כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִנָּתֵן לוֹ עוֹד;‏+ אַךְ מִי שֶׁאֵין לוֹ,‏ גַּם מָה שֶׁהוּא חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ”‏.‏+ 19  אִמּוֹ וְאֶחָיו+ בָּאוּ אֵלָיו,‏ אַךְ בְּשֶׁל הֶהָמוֹן לֹא יָכְלוּ לָגֶשֶׁת אֵלָיו.‏+ 20  הוֹדִיעוּ לוֹ:‏ ”‏אִמְּךָ וְאַחֶיךָ עוֹמְדִים בַּחוּץ וְרוֹצִים לִרְאוֹת אוֹתְךָ”‏.‏ 21  הֵשִׁיב לָהֶם וְאָמַר:‏ ”‏אִמִּי וְאַחַי הֵם מִי שֶׁשּׁוֹמְעִים אֶת דְּבַר אֱלֹהִים וּמְקַיְּמִים אוֹתוֹ”‏.‏+ 22  בְּאַחַד הַיָּמִים נִכְנְסוּ הוּא וְתַלְמִידָיו לְסִירָה.‏ אָמַר לָהֶם:‏ ”‏בּוֹאוּ נַעֲבֹר לְצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָאֲגַם”‏,‏ וְהֵם יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ.‏+ 23  כַּאֲשֶׁר שָׁטוּ הוּא נִרְדַּם.‏ וְהִנֵּה הִתְחוֹלְלָה סְעָרָה עַזָּה בָּאֲגַם;‏ הַסִּירָה הֵחֵלָּה לְהִתְמַלֵּא מַיִם,‏ וְהֵם הָיוּ בְּסַכָּנָה.‏+ 24  לְבַסּוֹף נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְהֵעִירוּ אוֹתוֹ בְּאָמְרָם:‏ ”‏מוֹרֵנוּ,‏ מוֹרֵנוּ,‏ אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים לָמוּת!‏”‏ הוּא קָם וְגָעַר בָּרוּחַ וּבַיָּם הַגּוֹעֵשׁ,‏ וְהַלָּלוּ שָׁכְכוּ וְהַכֹּל רָגַע.‏+ 25  אָמַר לָהֶם:‏ ”‏אֵיפֹה אֱמוּנַתְכֶם?‏”‏ הֵם הָיוּ אֲחוּזֵי יִרְאָה וּמֻכֵּי תַּדְהֵמָה,‏ וְאָמְרוּ זֶה לָזֶה:‏ ”‏מִיהוּ זֶה שֶׁאֲפִלּוּ עַל הָרוּחוֹת וְעַל הַמַּיִם הוּא מְצַוֶּה,‏ וְהֵם נִשְׁמָעִים לוֹ?‏”‏+ 26  הֵם הִגִּיעוּ אֶל הַחוֹף בְּאֵזוֹר הַגֵּרָשִׁיִּים+ אֲשֶׁר מִמּוּל הַגָּלִיל.‏ 27  כְּשֶׁיָּרַד יֵשׁוּעַ אֶל הַיַּבָּשָׁה פָּגַשׁ אוֹתוֹ אִישׁ אֲחוּז שֵׁדִים מִן הָעִיר.‏ זְמַן רַב לֹא לָבַשׁ בְּגָדִים וְלֹא הִתְגּוֹרֵר בְּבַיִת אֶלָּא בֵּין הַקְּבָרִים.‏+ 28  כִּרְאוֹתוֹ אֶת יֵשׁוּעַ צָעַק וְנָפַל אַרְצָה לְפָנָיו,‏ וְאָז קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל:‏ ”‏מָה לִי וּלְךָ,‏ יֵשׁוּעַ בֶּן הָאֵל הָעֶלְיוֹן?‏ אָנָּא מִמְּךָ,‏ אַל תְּעַנֶּה אוֹתִי”‏.‏+ 29  ‏(‏שֶׁכֵּן יֵשׁוּעַ צִוָּה עַל הָרוּחַ הַטְּמֵאָה לָצֵאת מִן הָאִישׁ.‏ פְּעָמִים רַבּוֹת* הִשְׁתַּלְּטָה עָלָיו,‏+ וּלְעִתִּים קְרוֹבוֹת נִכְבַּל בְּשַׁרְשְׁרָאוֹת וּבִכְבָלִים וְשָׂמוּ עָלָיו מִשְׁמָר.‏ אַךְ הוּא נִתֵּק אֶת הַשַּׁרְשְׁרָאוֹת וּבְהַשְׁפָּעַת הַשֵּׁד בָּרַח לִמְקוֹמוֹת שׁוֹמֵמִים.‏)‏ 30  שָׁאַל אוֹתוֹ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏מָה שִׁמְךָ?‏”‏ הֵשִׁיב לוֹ:‏ ”‏לִגְיוֹן”‏,‏ כִּי שֵׁדִים רַבִּים נִכְנְסוּ לְתוֹכוֹ.‏ 31  הֵם שָׁבוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלָיו שֶׁלֹּא יְצַוֶּה עֲלֵיהֶם לָרֶדֶת אֶל הַתְּהוֹם.‏+ 32  בְּאוֹתָהּ עֵת רָעָה שָׁם בָּהָר עֵדֶר חֲזִירִים+ גָּדוֹל;‏ הֵם הִתְחַנְּנוּ אֵלָיו שֶׁיַּרְשֶׁה לָהֶם לְהִכָּנֵס לְתוֹכָם,‏ וְהוּא הִרְשָׁה לָהֶם.‏+ 33  יָצְאוּ הַשֵּׁדִים מִן הָאִישׁ וְנִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַחֲזִירִים;‏ וְהָעֵדֶר הִסְתַּעֵר אֶל הַצּוּק,‏* נָפַל אֶל הָאֲגַם וְטָבַע.‏ 34  כְּשֶׁרָאוּ הָרוֹעִים אֶת מָה שֶׁקָּרָה,‏ בָּרְחוּ וְסִפְּרוּ זֹאת בָּעִיר וּבַכְּפָרִים.‏ 35  יָצְאוּ הָאֲנָשִׁים לִרְאוֹת מָה קָרָה,‏ וּבְבוֹאָם אֶל יֵשׁוּעַ מָצְאוּ אֶת הָאִישׁ שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצְאוּ הַשֵּׁדִים יוֹשֵׁב לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ,‏ לָבוּשׁ וְשָׁפוּי בְּדַעְתּוֹ,‏ וְהֵם נִתְמַלְּאוּ פַּחַד.‏ 36  אֵלֶּה שֶׁהָיוּ עֵדִים לַמִּקְרֶה סִפְּרוּ לָהֶם אֵיךְ נִרְפָּא אֲחוּז הַשֵּׁדִים.‏ 37  וְהָמוֹן רַב מֵאֵזוֹר הַגֵּרָשִׁיִּים בִּקְּשׁוּ מִיֵּשׁוּעַ לָלֶכֶת מֵאִתָּם,‏ כִּי פַּחַד גָּדוֹל אָחַז בָּהֶם.‏ אָז נִכְנַס לַסִּירָה כְּדֵי לָשׁוּט מִשָּׁם.‏ 38  הָאִישׁ שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצְאוּ הַשֵּׁדִים הִתְחַנֵּן לְפָנָיו שֶׁיַּרְשֶׁה לוֹ לְהִצְטָרֵף אֵלָיו,‏ אֶלָּא שֶׁיֵּשׁוּעַ שִׁלֵּחַ אֶת הָאִישׁ וְאָמַר לוֹ:‏+ 39  ‏”‏חֲזֹר לְבֵיתְךָ וְסַפֵּר לַכֹּל עַל מָה שֶׁעָשָׂה אֱלֹהִים לְמַעַנְךָ”‏.‏ הוּא הָלַךְ וְהִכְרִיז בָּעִיר כֻּלָּהּ עַל מָה שֶׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ לְמַעֲנוֹ.‏ 40  כְּשֶׁחָזַר יֵשׁוּעַ קִבְּלוּ אוֹתוֹ הַהֲמוֹנִים בִּמְאוֹר פָּנִים,‏ שֶׁכֵּן הַכֹּל צִפּוּ לְבוֹאוֹ.‏+ 41  וְהִנֵּה בָּא אִישׁ אֶחָד,‏ יָאִיר שְׁמוֹ,‏ שֶׁהָיָה מֵרָאשֵׁי בֵּית הַכְּנֶסֶת.‏ הוּא נָפַל לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְהִתְחַנֵּן אֵלָיו שֶׁיָּבוֹא אֶל בֵּיתוֹ,‏+ 42  כִּי בִּתּוֹ הַיְּחִידָה,‏ שֶׁהָיְתָה כְּבַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה,‏ עָמְדָה לָמוּת.‏ אָז הָלַךְ לְשָׁם יֵשׁוּעַ,‏ וַהֲמוֹן הָעָם נִדְחַק סְבִיבוֹ.‏ 43  וְאִשָּׁה אַחַת,‏ שֶׁהָיְתָה זָבַת דָּם+ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְאִישׁ לֹא הִצְלִיחַ לְרַפְּאָהּ,‏+ 44  הִתְקָרְבָה מֵאָחוֹר וְנָגְעָה בִּכְנַף מְעִילוֹ;‏+ בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע פָּסְקוּ הַדִּמּוּמִים שֶׁמֵּהֶם סָבְלָה.‏ 45  אָמַר יֵשׁוּעַ:‏ ”‏מִי נָגַע בִּי?‏”‏ כַּאֲשֶׁר הַכֹּל הִכְחִישׁוּ,‏ אָמַר לוֹ פֶּטְרוֹס:‏ ”‏מוֹרֵנוּ,‏ הֶהָמוֹן לוֹחֵץ אוֹתְךָ וְנִדְחָק אֵלֶיךָ!‏”‏+ 46  אַךְ יֵשׁוּעַ אָמַר:‏ ”‏מִישֶׁהוּ נָגַע בִּי,‏ כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנִּי גְּבוּרָה”‏.‏+ 47  כְּשֶׁנּוֹכְחָה הָאִשָּׁה שֶׁמָּה שֶׁקָּרָה לָהּ לֹא נֶעֱלַם מִמֶּנּוּ,‏ נִגְּשָׁה אֵלָיו בִּרְעָדָה וְנָפְלָה לְרַגְלָיו.‏ הִיא הִסְבִּירָה בְּאָזְנֵי כֹּל מַדּוּעַ נָגְעָה בּוֹ וְסִפְּרָה שֶׁנִּרְפְּאָה בִּן רֶגַע.‏ 48  אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏בִּתִּי,‏ אֱמוּנָתֵךְ רִפְּאָה אוֹתָךְ.‏ לְכִי לְשָׁלוֹם”‏.‏+ 49  בְּעוֹדוֹ מְדַבֵּר בָּא אִישׁ אֶחָד מִבֵּיתוֹ שֶׁל רֹאשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏בִּתְּךָ מֵתָה;‏ אַל תַּטְרִיחַ עוֹד אֶת הַמּוֹרֶה”‏.‏+ 50  שָׁמַע זֹאת יֵשׁוּעַ וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏אַל תִּפְחַד,‏ רַק הַאֲמֵן וְהִיא תִּוָּשַׁע”‏.‏+ 51  כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל הַבַּיִת לֹא הִרְשָׁה לְאִישׁ לְהִכָּנֵס אִתּוֹ פְּנִימָה מִלְּבַד פֶּטְרוֹס,‏ יוֹחָנָן וְיַעֲקֹב,‏ וְכֵן גַּם אָבִיהָ וְאִמָּהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה.‏ 52  הַכֹּל בָּכוּ וְהִתְאַבְּלוּ עָלֶיהָ כְּשֶׁהֵם טוֹפְחִים עַל לִבָּם.‏ אָמַר לָהֶם:‏ ”‏אַל תִּבְכּוּ.‏+ הַיַּלְדָּה לֹא מֵתָה;‏ הִיא יְשֵׁנָה”‏.‏+ 53  אַךְ הֵם צָחֲקוּ לוֹ,‏ כִּי יָדְעוּ שֶׁהִיא מֵתָה.‏ 54  הוּא אָחַז בְּיָדָהּ וְקָרָא:‏ ”‏יַלְדָּה,‏ קוּמִי!‏”‏+ 55  אָז שָׁבָה אֵלֶיהָ רוּחָהּ*+ וְהִיא מִיָּד קָמָה,‏+ וְהוּא צִוָּה לָתֵת לָהּ לֶאֱכֹל.‏ 56  הִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה אָחֲזָה בְּהוֹרֶיהָ,‏ אַךְ הוּא צִוָּה עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יְסַפְּרוּ לְאִישׁ אֶת מָה שֶׁקָּרָה.‏+

הערות שוליים

ביוונית,‏ דיאבולוס,‏ מילה שפירושה ”‏משמיץ”‏.‏
או אולי ”‏במשך תקופה ארוכה”‏.‏
או ”‏המדרון התלול”‏.‏
או ”‏כוח החיים”‏.‏