מיכה 2:1-13
ב ”הוֹי לְחוֹרְשֵׁי הָרָעָה,הַזּוֹמְמִים רָעָה עַל מִשְׁכָּבָם!
בְּאוֹר הַבֹּקֶר הֵם מְבַצְּעִים זֹאת,כִּי יֵשׁ לְאֵל יָדָם לִפְעֹל.+
2 הֵם חוֹמְדִים שָׂדוֹת וְגוֹזְלִים אוֹתָם;+וּבָתִּים, וְלוֹקְחִים אוֹתָם;הֵם עוֹשְׁקִים מִגֶּבֶר אֶת בֵּיתוֹ,+מֵאִישׁ אֶת נַחֲלָתוֹ.
3 לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:
’הִנְנִי זוֹמֵם נֶגֶד הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת אָסוֹן+ אֲשֶׁר לֹא תִּמָּלְטוּ מִמֶּנּוּ.*+
וְלֹא תֵּלְכוּ עוֹד בִּיהִירוּת,+ כִּי עֵת אָסוֹן הִיא.+
4 בַּיּוֹם הַהוּא יִשְּׂאוּ עֲלֵיכֶם מָשָׁלוִיקוֹנְנוּ עֲלֵיכֶם מָרוֹת.+
הֵם יֹאמְרוּ: ”נִשְׁמַדְנוּ כָּלִיל!+
הוּא הֶעֱבִיר אֶת חֵלֶק עַמִּי לִידֵי אֲחֵרִים — אֵיךְ הוּא מֵסִיר אוֹתוֹ מִמֶּנִּי!+
לַלֹּא נֶאֱמָנִים הוּא מְחַלֵּק אֶת שְׂדוֹתֵינוּ”.
5 לָכֵן לֹא יִהְיֶה לְךָ אִישׁ שֶׁיִּמְתַּח אֶת חֶבֶל הַמִּדָּה,שֶׁיְּחַלֵּק אֶת הָאָרֶץ בִּקְהַל יְהֹוָה.
6 ”חִדְלוּ לְהַטִּיף!” הֵם מַטִּיפִים,”אַל לָהֶם לְהַטִּיף אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה;כְּלִמָּה לֹא תַּשִּׂיגֵנוּ!”
7 הַאִם נֶאֱמָר, בֵּית יַעֲקֹב:
”הֲקָצְרָה רוּחַ יְהֹוָה?
הַאִם אֵלֶּה מַעֲלָלָיו?”
הַאֵין דְּבָרַי מֵיטִיבִים עִם הַהוֹלְכִים בְּיֹשֶׁר?
8 אַךְ לָאַחֲרוֹנָה עַמִּי שֶׁלִּי קָם כְּאוֹיֵב.
בְּגָלוּי אַתֶּם מַפְשִׁיטִים אֶת הַקִּשּׁוּט הַמְּפֹאָר עִם* הַבֶּגֶדמִן הָעוֹבְרִים בְּבִטְחָה, כַּאֲנָשִׁים הַשָּׁבִים מִמִּלְחָמָה.
9 אֶת נְשֵׁי עַמִּי אַתֶּם מְגָרְשִׁים מִבָּתֵּיהֶן הַנְּעִימִים;מִיַּלְדֵיהֶן אַתֶּם לוֹקְחִים אֶת הֲדָרִי לְעוֹלָם.
10 קוּמוּ וּלְכוּ, כִּי אֵין זֶה מְקוֹם מְנוּחָה.
בְּשֶׁל טֻמְאָה+ יֶשְׁנוֹ הֶרֶס, הֶרֶס מַכְאִיב.+
11 לוּ הָלַךְ אִישׁ אַחֲרֵי רוּחַ וְשֶׁקֶר וְאָמַר אֶת דְּבַר הַכָּזָב הַזֶּה:
”אַטִּיף לְךָ עַל יַיִן וְעַל שֵׁכָר”,
הָיָה הוּא בְּהֶחְלֵט הַמַּטִּיף הָרָאוּי לָעָם הַזֶּה!+
12 אָכֵן אֶאֱסֹף אֶת כֻּלְּךָ, יַעֲקֹב;לָבֶטַח אֲקַבֵּץ אֶת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו.+
בְּאַחְדוּת אָשִׂים אוֹתָם, כְּצֹאן בַּמִּכְלָאָה,כְּעֵדֶר בְּתוֹךְ מִרְעֵהוּ;+הַמָּקוֹם יִהְיֶה הוֹמֶה מֵאָדָם’.+
13 הַפּוֹרֵץ יֵלֵךְ לִפְנֵיהֶם;הֵם יִפְרְצוּ וְיַעַבְרוּ בַּשַּׁעַר וְיֵצְאוּ דַּרְכּוֹ.+
מַלְכָּם יַעֲבֹר לִפְנֵיהֶם,וִיהֹוָה בְּרֹאשָׁם”.+
