מיכה 6‏:1‏-16

  • ריבו של אלוהים עם ישראל ‏(‏1–5‏)‏

  • מה דורש יהוה?‏ ‏(‏6–8‏)‏

    • משפט,‏ חסד,‏ צניעות ‏(‏8‏)‏

  • אשמת ישראל ועונשו ‏(‏9–16‏)‏

ו  שִׁמְעוּ נָא אֶת אֲשֶׁר יְהֹוָה אוֹמֵר.‏ קוּם,‏ הַצֵּג רִיב לִפְנֵי הֶהָרִים,‏וְיִשְׁמְעוּ הַגְּבָעוֹת אֶת קוֹלְךָ.‏+   שִׁמְעוּ,‏ הָרִים,‏ אֶת רִיב יְהֹוָה,‏יְסוֹדוֹתֶיהָ הָאֵיתָנִים שֶׁל הָאָרֶץ,‏+כִּי רִיב לִיהֹוָה עִם עַמּוֹ;‏עִם יִשְׂרָאֵל הוּא יִתְוַכֵּחַ:‏+   ‏”‏עַמִּי,‏ מָה עָשִׂיתִי לְךָ?‏ כֵּיצַד הֶלְאֵיתִי אוֹתְךָ?‏+ הָעֵד נֶגְדִּי.‏   כִּי הֶעֱלֵיתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם,‏+מִבֵּית עַבְדוּת פְּדִיתִיךָ;‏+שָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה,‏ אַהֲרֹן וּמִרְיָם.‏+   עַמִּי,‏ זְכֹר נָא מָה הִצִּיעַ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב,‏+וּמָה עָנָה לוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר+‏— אֶת אֲשֶׁר אֵרַע מִשִּׁטִּים+ עַד גִּלְגָּל+ —‏לְמַעַן תֵּדַע אֶת מַעֲשֵׂי הַצְּדָקָה שֶׁל יְהֹוָה”‏.‏   בְּמָה אָבוֹא לִפְנֵי יְהֹוָה?‏ בְּמָה אֶכְרַע לִפְנֵי אֱלֹהֵי מָרוֹם?‏ הַאִם אָבוֹא לְפָנָיו בְּעוֹלוֹת,‏בַּעֲגָלִים בְּנֵי שָׁנָה?‏+   הַאִם יִהְיֶה יְהֹוָה מְרֻצֶּה מֵאַלְפֵי אֵילִים,‏מֵרִבְבוֹת נַחֲלֵי שֶׁמֶן?‏+ הַאִם אֶתֵּן אֶת בְּכוֹרִי בַּעֲבוּר מִרְדִי,‏אֶת פְּרִי בִּטְנִי בַּעֲבוּר חֶטְאִי?‏*+   הוּא אָמַר לְךָ,‏ אָדָם,‏ מָה טוֹב.‏ וּמָה יְהֹוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ?‏ רַק לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט,‏*+ לֶאֱהֹב חֶסֶד*+וּלְהַצְנִיעַ לֶכֶת+ עִם אֱלֹהֶיךָ!‏+   קוֹל יְהֹוָה קוֹרֵא לָעִיר;‏בַּעֲלֵי הַתּוּשִׁיָּה* יִירְאוּ* אֶת שִׁמְךָ.‏ שִׂימוּ לֵב לַמַּטֶּה וְלָזֶה אֲשֶׁר הוֹעִידוֹ.‏+ 10  הַאִם עוֹד יֵשׁ בְּבֵית הָרָשָׁע אוֹצְרוֹת רֶשַׁעוְאֵיפָה* חֶלְקִית וּמְתֹעֶבֶת?‏ 11  הַאוּכַל לִהְיוֹת טָהוֹר* כְּשֶׁבְּיָדִי מֹאזְנֵי רֶשַׁעוְנַרְתִּיק וּבוֹ אַבְנֵי מִרְמָה?‏+ 12  כִּי עֲשִׁירֶיהָ מָלְאוּ אַלִּימוּת,‏וְיוֹשְׁבֶיהָ דּוֹבְרֵי שֶׁקֶר;‏+לְשׁוֹנָם לָשׁוֹן רְמִיָּה בְּפִיהֶם.‏+ 13  ‏”‏לָכֵן אֶפְצַע אוֹתְךָ בְּהַכּוֹתִי אוֹתְךָ,‏+וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ שׁוֹמֵם בְּשֶׁל חֲטָאֶיךָ.‏ 14  אַתָּה תֹּאכַל אַךְ לֹא תִּשְׂבַּע;‏תִּהְיֶה רֵיק בְּתוֹכְךָ.‏+ אֶת אֲשֶׁר תָּסִיר לֹא תִּשָּׂא בְּבִטְחָה,‏וְאֶת אֲשֶׁר כֵּן תִּשָּׂא,‏ אֶתֵּן לַחֶרֶב.‏ 15  אַתָּה תִּזְרַע,‏ אַךְ לֹא תִּקְצֹר.‏ אַתָּה תִּדְרֹךְ זֵיתִים,‏ אַךְ לֹא תִּשְׁתַּמֵּשׁ בַּשֶּׁמֶן;‏וְתָכִין יַיִן חָדָשׁ,‏ אַךְ לֹא תִּשְׁתֶּה יַיִן.‏+ 16  כִּי אַתָּה שׁוֹמֵר אֶת חֻקּוֹת עָמְרִי וְאֶת כָּל מַעֲשֵׂה בֵּית אַחְאָב,‏+וְאַתֶּם מִתְהַלְּכִים לְפִי עֲצוֹתֵיהֶם.‏ עַל כֵּן אֶהֱפֹךְ אוֹתְךָ לְדָבָר מַזְוִיעַוְאֶת יוֹשְׁבֶיהָ לְדָבָר אֲשֶׁר שׁוֹרְקִים לְעֶבְרוֹ;‏+וְאֶת חֶרְפַּת הָעַמִּים תִּשְּׂאוּ”‏.‏+

הערות שוליים

או ”‏בעבור חטא נפשי?‏”‏
או ”‏לגלות אהבה המתאפיינת בטוּב ובנאמנות”‏.‏
או ”‏לעשות צדק;‏ להיות הוגן”‏.‏
או ”‏בעלי חוכמה מעשית”‏.‏
מלשון יראה;‏ פחד.‏
ראה נספח ב14‏.‏
או ”‏טהור מוסרית;‏ נקי כפיים”‏.‏