מלאכי 1:1-14
א הַכְרָזָה:
דְּבַר יְהֹוָה אֶל יִשְׂרָאֵל בְּיַד מַלְאָכִי:*
2 ”אָהַבְתִּי אֶתְכֶם”,+ אוֹמֵר יְהֹוָה.
אַךְ אַתֶּם אוֹמְרִים: ”אֵיךְ אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ?”
”הַאִם לֹא הָיָה עֵשָׂו אָחִיו שֶׁל יַעֲקֹב?”+ מַכְרִיז יְהֹוָה. ”אַךְ אָהַבְתִּי אֶת יַעֲקֹב,
3 וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי;+ וְהָפַכְתִּי אֶת הָרָיו לִשְׁמָמָה+ וְהוֹתַרְתִּי אֶת נַחֲלָתוֹ לְתַנֵּי הַמִּדְבָּר”.+
4 ”אַף כִּי אוֹמֶרֶת אֱדוֹם, ’נֻתַּצְנוּ, אַךְ נָשׁוּב וְנִבְנֶה אֶת הֶחֳרָבוֹת’, כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, ’הֵם יִבְנוּ, אַךְ אֲנִי אֶהֱרֹס, וְהֵם יִקָּרְאוּ ”שֶׁטַח הָרִשְׁעוּת” וְ”הָעָם אֲשֶׁר זָעַם עָלָיו יְהֹוָה עַד עוֹלָם”.+
5 עֵינֵיכֶם יִרְאוּ זֹאת, וְאַתֶּם תֹּאמְרוּ: ”יְרוֹמַם נָא יְהֹוָה מֵעַל שֶׁטַח יִשְׂרָאֵל”’”.
6 ”’בֵּן מְכַבֵּד אָב,+ וְעֶבֶד אֶת אֲדוֹנוֹ. לָכֵן אִם אָב אֲנִי,+ הֵיכָן הַכָּבוֹד הַמַּגִּיעַ לִי?+ וְאִם אָדוֹן* אֲנִי, הֵיכָן הַיִּרְאָה הַמַּגִּיעָה לִי?’ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת לָכֶם הַכֹּהֲנִים, בּוֹזֵי שְׁמִי.+
”’אַךְ אַתֶּם אוֹמְרִים: ”אֵיךְ בַּזְנוּ לְשִׁמְךָ?”’
7 ”’בְּהַגִּישְׁכֶם עַל מִזְבְּחִי מָזוֹן* טָמֵא’.
”’וְאַתֶּם אוֹמְרִים: ”אֵיךְ טִמֵּאנוּ אוֹתְךָ?”’
”’בְּאָמְרְכֶם: ”שֻׁלְחַן יְהֹוָה+ נִבְזֶה הוּא”.
8 וּבְהַגִּישְׁכֶם חַיָּה עִוֶּרֶת כְּזֶבַח, אַתֶּם אוֹמְרִים: ”אֵין רַע בְּכָךְ”. וּבְהַגִּישְׁכֶם חַיָּה פִּסַּחַת אוֹ חוֹלָה, אַתֶּם אוֹמְרִים: ”אֵין רַע בְּכָךְ”’”.+
”נַסֵּה נָא לְהַצִּיגָהּ לְמוֹשֶׁלְךָ. הַאִם יִהְיֶה שְׂבַע רָצוֹן מִמְּךָ אוֹ יְקַבֵּל אוֹתְךָ בִּמְאוֹר פָּנִים?” אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת.
9 ”וְכָעֵת הִתְחַנְּנוּ נָא לֶאֱלֹהִים,* כְּדֵי שֶׁיַּחְמֹל עָלֵינוּ. לְנֹכַח זְבָחִים כָּאֵלֶּה מִיַּדְכֶם, הַאִם הוּא יְקַבֵּל אִישׁ מִכֶּם בִּמְאוֹר פָּנִים?” אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת.
10 ”וְגַם מִי בָּכֶם מוּכָן לִסְגֹּר אֶת הַדְּלָתוֹת?*+ כִּי אֵינְכֶם מוּכָנִים אֲפִלּוּ לְהַדְלִיק אֶת מִזְבְּחִי בְּחִנָּם.+ אֵין לִי חֵפֶץ* בָּכֶם”, אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, ”וְכָל מִנְחָה מִיַּדְכֶם אֵינָהּ רְצוּיָה בְּעֵינַי”.+
11 ”כִּי מִזְּרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ וְעַד שְׁקִיעָתָהּ,* גָּדוֹל יִהְיֶה שְׁמִי בָּאֻמּוֹת.+ בְּכָל מָקוֹם יֻקְטַר וְיֻגַּשׁ זֶבַח לִשְׁמִי, כְּמִנְחָה טְהוֹרָה; כִּי גָּדוֹל יִהְיֶה שְׁמִי בָּאֻמּוֹת”,+ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת.
12 ”אַךְ אַתֶּם מְחַלְּלִים אוֹתוֹ*+ בְּאָמְרְכֶם, ’שֻׁלְחַן יְהֹוָה טָמֵא הוּא, וּפִרְיוֹ, מַאֲכָלוֹ, נִבְזֶה’.+
13 וְאַתֶּם גַּם אוֹמְרִים, ’הִנֵּה, כַּמָּה מְיַגֵּעַ!’ וְאַתֶּם נוֹשְׁפִים עָלָיו בְּבוּז”, אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת. ”וְאַתֶּם מְבִיאִים חַיּוֹת גְּזוּלוֹת, פִּסְּחוֹת וְחוֹלוֹת. כֵּן, אַתֶּם מְבִיאִים אֶת אֵלֶּה כְּמִנְחָה! הַאִם עָלַי לְקַבֵּל זֹאת מִיַּדְכֶם?”+ אוֹמֵר יְהֹוָה.
14 ”וְאָרוּר הַנּוֹכֵל אֲשֶׁר יֵשׁ בְּעֶדְרוֹ זָכָר תָּמִים,* אַךְ הוּא נוֹדֵר וְזוֹבֵחַ זֶבַח נִשְׁחָת* לִיהֹוָה. כִּי מֶלֶךְ גָּדוֹל אֲנִי”,+ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, ”וּשְׁמִי יִהְיֶה מְעוֹרֵר יִרְאָה בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת”.+
