מלכים א׳‏ 19‏:1‏-21

  • אליהו נמלט מפני זעמה של איזבל ‏(‏1–8‏)‏

  • יהוה נראה אל אליהו בחורב ‏(‏9–14‏)‏

  • לאליהו נאמר למשוח את חזאל,‏ יהוא ואלישע ‏(‏15–18‏)‏

  • אלישע מתמנה לרשת את אליהו ‏(‏19–21‏)‏

יט  אָז סִפֵּר אַחְאָב+ לְאִיזֶבֶל+ עַל כָּל מָה שֶׁעָשָׂה אֵלִיָּהוּ וְעַל שֶׁהָרַג אֶת כָּל הַנְּבִיאִים בַּחֶרֶב.‏+  בִּתְגוּבָה שָׁלְחָה אִיזֶבֶל שָׁלִיחַ אֶל אֵלִיָּהוּ וְאָמְרָה לוֹ:‏ ”‏אֶת זֹאת יַעֲשׂוּ לִי הָאֵלִים וְלָזֹאת יוֹסִיפוּ אִם לֹא עַד הָעֵת הַזֹּאת מָחָר אֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ כְּאֶחָד מֵהֶם!‏”‏*  וְהוּא פָּחַד וְלָכֵן קָם וְנָס עַל נַפְשׁוֹ.‏*+ הוּא בָּא אֶל בְּאֵר שֶׁבַע,‏+ הַשַּׁיֶּכֶת לִיהוּדָה,‏+ וְהִשְׁאִיר שָׁם אֶת מְשָׁרְתוֹ.‏  הוּא הָלַךְ אֶל תּוֹךְ הַמִּדְבָּר מֶרְחַק יוֹם הֲלִיכָה וּבָא וְיָשַׁב תַּחַת רֹתֶם,‏ וּבִקֵּשׁ לָמוּת.‏* הוּא אָמַר:‏ ”‏דַּי!‏ כָּעֵת,‏ יְהֹוָה,‏ קַח אֶת חַיַּי,‏*+ כִּי אֵינֶנִּי טוֹב מֵאֲבוֹתַי”‏.‏  אָז שָׁכַב וְנִרְדַּם תַּחַת הָרֹתֶם.‏ אַךְ לְפֶתַע נָגַע בּוֹ מַלְאָךְ+ וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏קוּם וֶאֱכֹל”‏.‏+  וְהוּא הִבִּיט,‏ וְהִנֵּה לִמְרַאֲשׁוֹתָיו כִּכַּר לֶחֶם עַל אֲבָנִים לוֹהֲטוֹת וְכַד מַיִם.‏ וְהוּא אָכַל וְשָׁתָה וְשָׁכַב שׁוּב.‏  מְאֻחָר יוֹתֵר חָזַר מַלְאַךְ יְהֹוָה בַּשֵּׁנִית וְנָגַע בּוֹ וְאָמַר:‏ ”‏קוּם וֶאֱכֹל,‏ כִּי הַמַּסָּע יִהְיֶה קָשֶׁה מִדַּי עֲבוּרְךָ”‏.‏  לָכֵן הוּא קָם וְאָכַל וְשָׁתָה,‏ וּבְכוֹחַ הָאֲכִילָה הַזֹּאת הָלַךְ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַד אֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶל חֹרֵב,‏ הַר הָאֱלֹהִים.‏+  הוּא נִכְנַס שָׁם אֶל מְעָרָה+ וְלָן שָׁם;‏ וְהִנֵּה דְּבַר יְהֹוָה הָיָה אֵלָיו וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏מָה מַעֲשֶׂיךָ כָּאן,‏ אֵלִיָּהוּ?‏”‏ 10  וְהוּא אָמַר:‏ ”‏הָיִיתִי קַנַּאי לַחֲלוּטִין לִיהֹוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת;‏+ כִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָזְבוּ אֶת בְּרִיתְךָ,‏+ וְאֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ הָרְסוּ,‏ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בַּחֶרֶב,‏+ וְנוֹתַרְתִּי אֲנִי לְבַדִּי.‏ וְכָעֵת הֵם רוֹצִים לָקַחַת אֶת חַיַּי”‏.‏*+ 11  אַךְ הוּא אָמַר:‏ ”‏צֵא וַעֲמֹד בָּהָר לִפְנֵי יְהֹוָה”‏.‏ וְהִנֵּה יְהֹוָה עָבַר,‏+ וְרוּחַ גְּדוֹלָה וַחֲזָקָה בִּקְּעָה הָרִים וְשָׁבְרָה צוּקִים לִפְנֵי יְהֹוָה,‏+ אַךְ יְהֹוָה לֹא הָיָה בָּרוּחַ.‏ וְאַחֲרֵי הָרוּחַ הָיְתָה רְעִידַת אֲדָמָה,‏+ אַךְ יְהֹוָה לֹא הָיָה בִּרְעִידַת הָאֲדָמָה.‏ 12  וְאַחֲרֵי רְעִידַת הָאֲדָמָה הָיְתָה אֵשׁ,‏+ אַךְ יְהֹוָה לֹא הָיָה בָּאֵשׁ.‏ וְאַחֲרֵי הָאֵשׁ הָיָה קוֹל שָׁלֵו וַחֲרִישִׁי.‏+ 13  מִיָּד כַּאֲשֶׁר שָׁמַע זֹאת אֵלִיָּהוּ,‏ הֵלִיט אֶת פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ+ וְיָצָא וְעָמַד בְּפֶתַח הַמְּעָרָה.‏ וְקוֹל שָׁאַל אוֹתוֹ:‏ ”‏מָה מַעֲשֶׂיךָ כָּאן,‏ אֵלִיָּהוּ?‏”‏ 14  וְהוּא אָמַר:‏ ”‏הָיִיתִי קַנַּאי לַחֲלוּטִין לִיהֹוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת;‏ כִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָזְבוּ אֶת בְּרִיתְךָ,‏+ וְאֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ הָרְסוּ,‏ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בַּחֶרֶב,‏ וְנוֹתַרְתִּי אֲנִי לְבַדִּי.‏ וְכָעֵת הֵם רוֹצִים לָקַחַת אֶת חַיַּי”‏.‏*+ 15  אָמַר לוֹ יְהֹוָה:‏ ”‏חֲזֹר,‏ וְלֵךְ אֶל מִדְבַּר דַּמֶּשֶׂק.‏ בְּהַגִּיעֲךָ,‏ מְשַׁח אֶת חֲזָאֵל+ לְמֶלֶךְ עַל אֲרָם.‏ 16  וְאֶת יֵהוּא+ נֶכְדּוֹ שֶׁל נִמְשִׁי מְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל,‏ וְאֶת אֱלִישָׁע* בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה מְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ.‏+ 17  אֶת הַנִּמְלָט מֵחֶרֶב חֲזָאֵל+ יָמִית יֵהוּא;‏+ וְאֶת הַנִּמְלָט מֵחֶרֶב יֵהוּא יָמִית אֱלִישָׁע.‏+ 18  וַעֲדַיִן נוֹתְרוּ לִי שִׁבְעַת אֲלָפִים בְּיִשְׂרָאֵל,‏+ כָּל אֲשֶׁר בִּרְכֵּיהֶם לֹא כָּרְעוּ לַבַּעַל+ וַאֲשֶׁר פִּיהֶם לֹא נָשַׁק לוֹ”‏.‏+ 19  לְפִיכָךְ הוּא הָלַךְ מִשָּׁם וּמָצָא אֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט בְּעוֹדוֹ חוֹרֵשׁ כְּשֶׁלְּפָנָיו שְׁנֵים עָשָׂר צִמְדֵי בָּקָר,‏ וְהוּא הָיָה עִם הַצֶּמֶד הַשְּׁנֵים עָשָׂר.‏ הָלַךְ אֵלָיו אֵלִיָּהוּ וְהִשְׁלִיךְ אֶת אַדַּרְתּוֹ+ עָלָיו.‏ 20  אָז עָזַב אֶת הַבָּקָר וְרָץ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ וְאָמַר:‏ ”‏הָנַח נָא לִי לְנַשֵּׁק אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי,‏ וְאָז אֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ”‏.‏ הֵשִׁיב לוֹ:‏ ”‏לֵךְ,‏ חֲזֹר,‏ כִּי מָה עָשִׂיתִי לַעֲצֹר בַּעַדְךָ?‏”‏ 21  עַל כֵּן הוּא חָזַר וְלָקַח צֶמֶד בָּקָר וְזָבַח אוֹתָם,‏ וְהוּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּצִיּוּד הַחֲרִישָׁה כְּדֵי לְבַשֵּׁל אֶת בְּשַׂר הַבָּקָר וְנָתַן אוֹתוֹ לָאֲנָשִׁים,‏ וְהֵם אָכְלוּ.‏ אַחֲרֵי כֵן קָם וְהָלַךְ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ וְהֵחֵל לְשָׁרְתוֹ.‏+

הערות שוליים

או ”‏אעשה את נפשך כנפש אחד מהם”‏.‏
או ”‏חייו”‏.‏
או ”‏את נפשי”‏.‏
או ”‏ביקש את נפשו למות”‏.‏
או ”‏את נפשי”‏.‏
או ”‏את נפשי”‏.‏
פירושו ”‏אלוהים הוא ישועה”‏.‏