מלכים א׳ 2:1-46
ב בְּהִתְקָרֵב יוֹם מוֹתוֹ שֶׁל דָּוִד, הוּא נָתַן אֶת הַהוֹרָאוֹת הַלָּלוּ לִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ:
2 ”אֲנִי עוֹמֵד לָמוּת.* עַל כֵּן הֱיֵה חָזָק+ וְהִתְנַהֵג כְּגֶבֶר.+
3 קַיֵּם אֶת חוֹבָתְךָ כְּלַפֵּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָךְ שֶׁתֵּלֵךְ בִּדְרָכָיו וְתִשְׁמֹר אֶת חֻקּוֹתָיו, אֶת מִצְווֹתָיו, אֶת מִשְׁפָּטָיו וְאֶת תִּזְכּוֹרוֹתָיו כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה;+ אָז תַּצְלִיחַ* בְּכָל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה וּבְכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה.
4 וִיהֹוָה יְקַיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ אֲשֶׁר הִבְטִיחַ לְגַבַּי: ’אִם בָּנֶיךָ יָשִׂימוּ לֵב לְדַרְכָּם בְּכָךְ שֶׁיִּתְהַלְּכוּ לְפָנַי בְּנֶאֱמָנוּת בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם,*+ לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ הַיּוֹשֵׁב* עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל’.+
5 ”וְגַם הֵיטֵב יָדוּעַ לְךָ מָה עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה, אֶת מָה שֶׁעָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל — לְאַבְנֵר+ בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא+ בֶּן יֶתֶר. הוּא הָרַג אוֹתָם וְשָׁפַךְ דַּם+ מִלְחָמָה בְּעֵת שָׁלוֹם, וְשָׂם דַּם מִלְחָמָה בַּחֲגוֹרָה אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו וּבַסַּנְדָּלִים אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו.
6 פְּעַל לְפִי חָכְמָתְךָ וְאַל תּוֹרִיד אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּשָׁלוֹם אֶל הַשְּׁאוֹל.*+
7 ”אַךְ עִם בְּנֵי בַּרְזִלַּי+ הַגִּלְעָדִי עֲשֵׂה חֶסֶד, וְיִהְיוּ הֵם בֵּין הָאוֹכְלִים בְּשֻׁלְחָנְךָ, כִּי כָּךְ עָמְדוּ הֵם לְצִדִּי+ בְּבָרְחִי מִפְנֵי אַבְשָׁלוֹם אָחִיךָ.+
8 ”וְהִנֵּה אִתְּךָ גַּם שִׁמְעִי בֶּן גֵּרָא, מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין מִבַּחוּרִים. הוּא קִלֵּל אוֹתִי קְלָלָה מְרֻשַּׁעַת+ בְּיוֹם לֶכְתִּי אֶל מַחֲנַיִם;+ אַךְ כַּאֲשֶׁר יָרַד לִקְרָאתִי אֶל הַיַּרְדֵּן, נִשְׁבַּעְתִּי לוֹ בִּיהֹוָה: ’לֹא אָמִית אוֹתְךָ בַּחֶרֶב’.+
9 וְכָעֵת אַל תִּפְטֹר אוֹתוֹ מֵעֹנֶשׁ,+ כִּי אַתָּה אִישׁ חָכָם וְאַתָּה יוֹדֵעַ מָה עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת לוֹ; הוֹרֵד אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם אֶל הַשְּׁאוֹל”.*+
10 וְדָוִד שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו וְנִקְבַּר בְּעִיר דָּוִד.+
11 אֹרֶךְ שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל* דָּוִד עַל יִשְׂרָאֵל הָיָה אַרְבָּעִים שָׁנָה. בְּחֶבְרוֹן+ מָלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים, וּבִירוּשָׁלַיִם מָלַךְ שְׁלוֹשִׁים וְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים.+
12 וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו, וּמַלְכוּתוֹ הָלְכָה וְהִתְבַּסְּסָה מְאוֹד.+
13 בַּחֲלוֹף זְמַן מָה בָּא אֲדֹנִיָּהוּ בֶּן חַגִּית אֶל בַּת־שֶׁבַע, אֵם שְׁלֹמֹה. הִיא שָׁאֲלָה: ”הַאִם בּוֹאֲךָ לְשָׁלוֹם?” וְהוּא הֵשִׁיב: ”בּוֹאִי לְשָׁלוֹם”.
14 הוּא אָמַר: ”בִּרְצוֹנִי לוֹמַר לָךְ דְּבַר מָה”. אָמְרָה לוֹ: ”דַּבֵּר”.
15 וְהוּא הִמְשִׁיךְ: ”הֵיטֵב יָדוּעַ לָךְ שֶׁהַמְּלוּכָה הָיְתָה אֲמוּרָה לִהְיוֹת שֶׁלִּי, וְכָל יִשְׂרָאֵל צִפּוּ שֶׁאֲנִי אֶהְיֶה הַמֶּלֶךְ;*+ אֲבָל הַמְּלוּכָה חָמְקָה מִמֶּנִּי וְנִהְיְתָה שֶׁל אָחִי, כִּי מִיְּהֹוָה נִהְיְתָה הִיא שֶׁלּוֹ.+
16 אֲבָל כָּעֵת יֵשׁ לִי רַק בַּקָּשָׁה אַחַת מִמֵּךְ. אַל תָּשִׁיבִי אֶת פָּנַי רֵיקָם”. אָמְרָה לוֹ: ”דַּבֵּר”.
17 וְהוּא אָמַר: ”בַּקְּשִׁי נָא מִשְּׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ — כִּי הוּא לֹא יָשִׁיב אֶת פָּנַיִךְ רֵיקָם — שֶׁיִּתֵּן לִי אֶת אֲבִישַׁג+ הַשּׁוּנַמִּית לְאִשָּׁה”.
18 הֵשִׁיבָה בַּת־שֶׁבַע וְאָמְרָה: ”טוֹב. אֲדַבֵּר עֲבוּרְךָ עִם הַמֶּלֶךְ”.
19 לָכֵן בַּת־שֶׁבַע נִכְנְסָה אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְדַבֵּר עִמּוֹ עֲבוּר אֲדֹנִיָּהוּ. מִיָּד קָם הַמֶּלֶךְ לִקְרָאתָהּ וְהִשְׁתַּחֲוָה לָהּ. וְהוּא יָשַׁב עַל כִּסְּאוֹ וְצִוָּה לָשִׂים כִּסֵּא לְאֵם הַמֶּלֶךְ כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לָשֶׁבֶת לִימִינוֹ.
20 וְהִיא אָמְרָה: ”בַּקָּשָׁה אַחַת קְטַנָּה אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ. אַל תָּשִׁיב אֶת פָּנַי רֵיקָם”. הֵשִׁיב לָהּ הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: ”בַּקְּשִׁי, אִמִּי; לֹא אָשִׁיב אֶת פָּנַיִךְ רֵיקָם”.
21 וְהִיא אָמְרָה: ”תִּנָּתֵן נָא אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ אָחִיךָ לְאִשָּׁה”.
22 הֵשִׁיב הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְאִמּוֹ: ”לָמָּה אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ? בַּקְּשִׁי עֲבוּרוֹ גַּם אֶת הַמְּלוּכָה,+ כִּי הוּא אָחִי הַגָּדוֹל,+ וּבוֹ תּוֹמְכִים אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וְיוֹאָב+ בֶּן צְרוּיָה!”+
23 אָז נִשְׁבַּע הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בִּיהֹוָה: ”אֶת זֹאת יַעֲשֶׂה לִי אֱלֹהִים וְלָזֹאת יוֹסִיף, אִם לֹא בִּמְחִיר חַיָּיו* בִּקֵּשׁ אֲדֹנִיָּהוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.
24 וְכָעֵת חַי יְהֹוָה אֲשֶׁר בִּסֵּס אֶת מַעֲמָדִי+ וְהוֹשִׁיב אוֹתִי עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִי וַאֲשֶׁר עָשָׂה לִי בַּיִת*+ כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ — הַיּוֹם יוּמַת אֲדֹנִיָּהוּ”.+
25 מִיָּד שָׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אֶת בְּנָיָהוּ+ בֶּן יְהוֹיָדָע, וְהוּא יָצָא וְהִכָּה אֶת אֲדֹנִיָּהוּ וְהוּא מֵת.
26 וּלְאֶבְיָתָר+ הַכֹּהֵן אָמַר הַמֶּלֶךְ: ”לֵךְ אֶל שְׂדוֹתֶיךָ בַּעֲנָתוֹת!+ אַתָּה רָאוּי לָמוּת, אֲבָל בַּיּוֹם הַזֶּה לֹא אָמִית אוֹתְךָ כִּי נָשָׂאתָ אֶת אֲרוֹן אֲדֹנָי יְהֹוָה לִפְנֵי דָּוִד אָבִי+ וְכִי סָבַלְתָּ אֶת כָּל הַקְּשָׁיִים שֶׁסָּבַל אָבִי”.+
27 עַל כֵּן שְׁלֹמֹה גֵּרֵשׁ אֶת אֶבְיָתָר מִלְּשָׁרֵת כְּכֹהֵן לִיהֹוָה, כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת דְּבַר יְהֹוָה נֶגֶד בֵּית עֵלִי+ בְּשִׁילֹה.+
28 כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ הַחֲדָשׁוֹת לְאָזְנֵי יוֹאָב — כִּי יוֹאָב תָּמַךְ בַּאֲדֹנִיָּה,+ אַךְ בְּאַבְשָׁלוֹם לֹא תָּמַךְ+ — נִמְלַט יוֹאָב אֶל אֹהֶל יְהֹוָה+ וְהֶחְזִיק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ.
29 וְלַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה נֶאֱמַר: ”יוֹאָב נִמְלַט אֶל אֹהֶל יְהֹוָה, וְהוּא שָׁם לְיַד הַמִּזְבֵּחַ”. לְפִיכָךְ שְׁלֹמֹה שָׁלַח אֶת בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וְאָמַר לוֹ: ”לֵךְ, הֲרֹג אוֹתוֹ!”
30 הָלַךְ בְּנָיָהוּ אֶל אֹהֶל יְהֹוָה וְאָמַר לוֹ: ”כָּךְ אוֹמֵר הַמֶּלֶךְ, ’צֵא הַחוּצָה!’” אַךְ הוּא אָמַר: ”לֹא! פֹּה אָמוּת”. מָסַר בְּנָיָהוּ אֶת הַדָּבָר לַמֶּלֶךְ וְאָמַר: ”כָּךְ אָמַר יוֹאָב, וְכָךְ עָנָה לִי”.
31 אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: ”עֲשֵׂה כְּפִי שֶׁאָמַר; הֲרֹג אוֹתוֹ וּקְבֹר אוֹתוֹ וְהָסֵר מִמֶּנִּי וּמִבֵּית אָבִי אֶת הַדָּם אֲשֶׁר שָׁפַךְ יוֹאָב לְלֹא סִבָּה מֻצְדֶּקֶת.+
32 יָשִׁיב יְהֹוָה אֶת דָּמוֹ עַל רֹאשׁוֹ, כִּי לְלֹא יְדִיעַת אָבִי דָּוִד הוּא הִכָּה וְהָרַג בַּחֶרֶב שְׁנֵי אֲנָשִׁים צַדִּיקִים וְטוֹבִים מִמֶּנּוּ: אֶת אַבְנֵר+ בֶּן נֵר, שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל,+ וְאֶת עֲמָשָׂא+ בֶּן יֶתֶר, שַׂר צְבָא יְהוּדָה.+
33 דָּמָם יָשׁוּב עַל רֹאשׁ יוֹאָב וְעַל רֹאשׁ זַרְעוֹ* לְעוֹלָם;+ אַךְ לְדָוִד, לְזַרְעוֹ,* לְבֵיתוֹ וּלְכִסְּאוֹ יִהְיֶה נָא שָׁלוֹם עַד עוֹלָם מֵאֵת יְהֹוָה”.
34 אָז עָלָה בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וְהִכָּה אֶת יוֹאָב וְהֵמִית אוֹתוֹ, וְהוּא נִקְבַּר בְּבֵיתוֹ בַּמִּדְבָּר.
35 וְהַמֶּלֶךְ הִפְקִיד בִּמְקוֹמוֹ עַל הַצָּבָא אֶת בְּנָיָהוּ+ בֶּן יְהוֹיָדָע, וְאֶת צָדוֹק+ הַכֹּהֵן מִנָּה הַמֶּלֶךְ בִּמְקוֹם אֶבְיָתָר.
36 וְהַמֶּלֶךְ קָרָא אֵלָיו אֶת שִׁמְעִי+ וְאָמַר לוֹ: ”בְּנֵה לְךָ בַּיִת בִּירוּשָׁלַיִם וְגוּר שָׁם; אַל תֵּצֵא מִשָּׁם לְשׁוּם מָקוֹם אַחֵר.
37 בַּיּוֹם שֶׁתֵּצֵא וְתַעֲבֹר אֶת עֵמֶק קִדְרוֹן,+ דַּע לְךָ שֶׁתָּמוּת. דָּמְךָ יִהְיֶה בְּרֹאשְׁךָ”.
38 הֵשִׁיב שִׁמְעִי לַמֶּלֶךְ וְאָמַר: ”דְּבָרֶיךָ הוֹגְנִים. עַבְדְּךָ יַעֲשֶׂה כְּפִי שֶׁאָמַר אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ”. לְפִיכָךְ שִׁמְעִי נִשְׁאַר בִּירוּשָׁלַיִם יָמִים רַבִּים.
39 אַךְ מִקֵּץ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים בָּרְחוּ שְׁנַיִם מֵעַבְדֵי שִׁמְעִי אֶל אָכִישׁ+ בֶּן מַעֲכָה מֶלֶךְ גַּת. כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר לְשִׁמְעִי: ”הִנֵּה עֲבָדֶיךָ בְּגַת”,
40 מִיָּד שָׂם שִׁמְעִי אֻכָּף עַל חֲמוֹרוֹ וְהָלַךְ לִרְאוֹת אֶת אָכִישׁ בְּגַת כְּדֵי לִמְצֹא אֶת עֲבָדָיו. כַּאֲשֶׁר חָזַר שִׁמְעִי מִגַּת עִם עֲבָדָיו,
41 נֶאֱמַר לִשְׁלֹמֹה: ”שִׁמְעִי יָצָא מִיְּרוּשָׁלַיִם אֶל גַּת וְחָזַר”.
42 קָרָא אֵלָיו הַמֶּלֶךְ אֶת שִׁמְעִי וְאָמַר לוֹ: ”הַאִם לֹא הִשְׁבַּעְתִּי אוֹתְךָ בִּיהֹוָה וְהִזְהַרְתִּי אוֹתְךָ: ’בַּיּוֹם שֶׁתֵּצֵא מִכָּאן לְכָל מָקוֹם אַחֵר, דַּע לְךָ שֶׁתָּמוּת’? וְהַאִם לֹא אָמַרְתָּ לִי, ’דְּבָרֶיךָ הוֹגְנִים; אֲנִי אֲצַיֵּת’?+
43 אִם כֵּן, מַדּוּעַ לֹא קִיַּמְתָּ אֶת שְׁבוּעַת יְהֹוָה וְאֶת הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ?”
44 וְאָז אָמַר הַמֶּלֶךְ לְשִׁמְעִי: ”אַתָּה יוֹדֵעַ בִּלְבָבְךָ אֶת כָּל הָרָעָה שֶׁעָשִׂיתָ לְדָוִד אָבִי,+ וִיהֹוָה יָשִׁיב רָעָה זוֹ עַל רֹאשְׁךָ.+
45 וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה יְבֹרַךְ,+ וְכִסֵּא דָּוִד יִהְיֶה מְבֻסָּס לִפְנֵי יְהֹוָה עַד עוֹלָם”.
46 אָז צִוָּה הַמֶּלֶךְ עַל בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע, וְהוּא יָצָא וְהִכָּה אוֹתוֹ וְהוּא מֵת.+
וְכָךְ הִתְבַּסְּסָה הַמַּמְלָכָה בְּיַד שְׁלֹמֹה.+
