מלכים א׳‏ 22‏:1‏-53

  • בריתו של יהושפט עם אחאב ‏(‏1–12‏)‏

  • מיכיהו מנבא על תבוסה ‏(‏13–28‏)‏

    • רוח שקר יפתה את אחאב ‏(‏21,‏ 22‏)‏

  • אחאב נהרג ברמות גלעד ‏(‏29–40‏)‏

  • שלטונו של יהושפט על יהודה ‏(‏41–50‏)‏

  • אחזיהו מלך ישראל ‏(‏51–53‏)‏

כב  בְּמֶשֶׁךְ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים לֹא הָיְתָה מִלְחָמָה בֵּין אֲרָם וּבֵין יִשְׂרָאֵל.‏  בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית יָרַד יְהוֹשָׁפָט+ מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.‏+  וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אָמַר לַעֲבָדָיו:‏ ”‏הַאִם יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁרָמוֹת גִּלְעָד+ שַׁיֶּכֶת לָנוּ?‏ וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְהַסְּסִים לָקַחַת אוֹתָהּ בַּחֲזָרָה מִיַּד מֶלֶךְ אֲרָם”‏.‏  אָז אָמַר אֶל יְהוֹשָׁפָט:‏ ”‏הַאִם תֵּלֵךְ אִתִּי לְהִלָּחֵם בְּרָמוֹת גִּלְעָד?‏”‏ הֵשִׁיב יְהוֹשָׁפָט לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְאָמַר:‏ ”‏כָּמוֹנִי כָּמוֹךָ.‏ עַמִּי כְּעַמְּךָ וְסוּסַי כְּסוּסֶיךָ”‏.‏+  אַךְ יְהוֹשָׁפָט אָמַר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:‏ ”‏בַּקֵּשׁ נָא תְּחִלָּה אֶת דְּבַר יְהֹוָה”‏.‏+  לָכֵן מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל קִבֵּץ אֶת הַנְּבִיאִים,‏ כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ,‏ וְאָמַר לָהֶם:‏ ”‏הַאִם עָלַי לָלֶכֶת לְהִלָּחֵם נֶגֶד רָמוֹת גִּלְעָד אוֹ לְהִמָּנַע מִכָּךְ?‏”‏ וְהֵם אָמְרוּ:‏ ”‏עֲלֵה,‏ וִיהֹוָה יִתֵּן אוֹתָהּ בְּיַד הַמֶּלֶךְ”‏.‏  אָמַר יְהוֹשָׁפָט:‏ ”‏הַאֵין פֹּה נְבִיא יְהֹוָה?‏ הָבָה נִשְׁאַל גַּם דַּרְכּוֹ”‏.‏+  אָמַר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לִיהוֹשָׁפָט:‏ ”‏יֵשׁ עוֹד אִישׁ אֶחָד אֲשֶׁר נוּכַל לִשְׁאֹל דַּרְכּוֹ אֶת פִּי יְהֹוָה;‏+ אַךְ אֲנִי שׂוֹנֵא אוֹתוֹ,‏+ כִּי הוּא אַף פַּעַם אֵינוֹ מְנַבֵּא עָלַי דְּבָרִים טוֹבִים,‏ אֶלָּא רַק דְּבָרִים רָעִים.‏+ זֶהוּ מִיכָיְהוּ בֶּן יִמְלָה”‏.‏ אַךְ יְהוֹשָׁפָט אָמַר:‏ ”‏אַל יְדַבֵּר כָּךְ הַמֶּלֶךְ”‏.‏  קָרָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְאֶחָד מִשָּׂרֵי הֶחָצֵר וְאָמַר:‏ ”‏הָבֵא מַהֵר אֶת מִיכָיְהוּ בֶּן יִמְלָה”‏.‏+ 10  וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה יָשְׁבוּ אִישׁ עַל כִּסְּאוֹ,‏ לְבוּשִׁים בִּגְדֵי מַלְכוּת,‏ בַּגֹּרֶן אֲשֶׁר בְּפֶתַח שַׁעַר שׁוֹמְרוֹן,‏ וְכָל הַנְּבִיאִים הִתְנַבְּאוּ לִפְנֵיהֶם.‏+ 11  אָז עָשָׂה לְעַצְמוֹ צִדְקִיָּה בֶּן כְּנַעֲנָה קַרְנֵי בַּרְזֶל וְאָמַר:‏ ”‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏ ’‏בְּאֵלֶּה תְּנַגֵּחַ* אֶת הָאֲרַמִּים עַד אֲשֶׁר תַּשְׁמִידֵם’‏”‏.‏ 12  וְכָךְ הִתְנַבְּאוּ כָּל שְׁאַר הַנְּבִיאִים.‏ הֵם אָמְרוּ:‏ ”‏עֲלֵה אֶל רָמוֹת גִּלְעָד וְתַצְלִיחַ;‏ יְהֹוָה יִתֵּן אוֹתָהּ בְּיַד הַמֶּלֶךְ”‏.‏ 13  וְהַשָּׁלִיחַ אֲשֶׁר הָלַךְ לִקְרֹא לְמִיכָיְהוּ אָמַר לוֹ:‏ ”‏הִנֵּה הַנְּבִיאִים אוֹמְרִים פֶּה אֶחָד דְּבָרִים טוֹבִים בַּאֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ.‏ יִהְיֶה נָא דְּבָרְךָ כְּדִבְרֵיהֶם,‏ וֶאֱמֹר דְּבָרִים טוֹבִים”‏.‏+ 14  אַךְ מִיכָיְהוּ אָמַר:‏ ”‏חַי יְהֹוָה,‏* כִּי מָה שֶׁיֹּאמַר אֵלַי יְהֹוָה,‏ אֶת זֹאת אֹמַר”‏.‏ 15  אָז בָּא אֶל הַמֶּלֶךְ,‏ וְהַמֶּלֶךְ שָׁאַל אוֹתוֹ:‏ ”‏מִיכָיְהוּ,‏ הַאִם עָלֵינוּ לָלֶכֶת לְהִלָּחֵם נֶגֶד רָמוֹת גִּלְעָד אוֹ לְהִמָּנַע מִכָּךְ?‏”‏ וְהוּא מִיָּד הֵשִׁיב:‏ ”‏עֲלֵה וְהַצְלַח;‏ יְהֹוָה יִתֵּן אוֹתָהּ בְּיַד הַמֶּלֶךְ”‏.‏ 16  אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ:‏ ”‏כַּמָּה פְּעָמִים עָלַי לְהַשְׁבִּיעֲךָ לֹא לוֹמַר לִי דָּבָר מִלְּבַד הָאֱמֶת בְּשֵׁם יְהֹוָה?‏”‏ 17  לָכֵן הוּא אָמַר:‏ ”‏הִנְנִי רוֹאֶה אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל נְפוֹצִים עַל הֶהָרִים,‏+ כְּצֹאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רוֹעֶה.‏ יְהֹוָה אָמַר:‏ ’‏אֵין אָדוֹן לְאֵלֶּה.‏ יָשׁוּבוּ אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם’‏”‏.‏ 18  אָמַר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט:‏ ”‏הַאִם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ,‏ ’‏הוּא לֹא יְנַבֵּא עָלַי דְּבָרִים טוֹבִים,‏ אֶלָּא רַק דְּבָרִים רָעִים’‏?‏”‏+ 19  וּמִיכָיְהוּ אָמַר:‏ ”‏לָכֵן שְׁמַע אֶת דְּבַר יְהֹוָה:‏ רָאִיתִי אֶת יְהֹוָה יוֹשֵׁב עַל כִּסְּאוֹ+ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עוֹמֵד לְיָדוֹ,‏ מִיְּמִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ.‏+ 20  וִיהֹוָה אָמַר,‏ ’‏מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב* כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה וְיִפֹּל בְּרָמוֹת גִּלְעָד?‏’‏ וְזֶה אָמַר דָּבָר אֶחָד,‏ וְזֶה אָמַר דָּבָר אַחֵר.‏ 21  אָז נִגַּשׁ רוּחַ*+ וְעָמַד לִפְנֵי יְהֹוָה וְאָמַר,‏ ’‏אֲנִי אֲפַתֶּה אוֹתוֹ’‏.‏ שָׁאַל אוֹתוֹ יְהֹוָה,‏ ’‏כֵּיצַד?‏’‏ 22  וְהוּא הֵשִׁיב,‏ ’‏אֵצֵא וְאֶהְיֶה לְרוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו’‏.‏+ וְהוּא אָמַר,‏ ’‏תְּפַתֶּה אוֹתוֹ וְגַם תַּצְלִיחַ.‏ צֵא וַעֲשֵׂה כֵּן’‏.‏ 23  וְכָעֵת שָׂם יְהֹוָה רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאֶיךָ הָאֵלֶּה,‏+ אַךְ יְהֹוָה הִצְהִיר כִּי אָסוֹן יָבוֹא עָלֶיךָ”‏.‏+ 24  וְצִדְקִיָּהוּ בֶּן כְּנַעֲנָה נִגַּשׁ וְהִכָּה אֶת מִיכָיְהוּ עַל הַלֶּחִי וְאָמַר:‏ ”‏בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ עָבְרָה מִמֶּנִּי רוּחַ יְהֹוָה כְּדֵי לְדַבֵּר אִתְּךָ?‏”‏+ 25  הֵשִׁיב מִיכָיְהוּ:‏ ”‏אַתָּה תִּרְאֶה בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ תִּכָּנֵס לַחֶדֶר הַפְּנִימִי בְּיוֹתֵר כְּדֵי לְהִסְתַּתֵּר”‏.‏ 26  אָמַר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:‏ ”‏קַח אֶת מִיכָיְהוּ וּמְסֹר אוֹתוֹ לִידֵי אָמוֹן שַׂר הָעִיר וְלִידֵי יוֹאָשׁ בֶּן הַמֶּלֶךְ.‏ 27  אֱמֹר לָהֶם,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר הַמֶּלֶךְ:‏ ”‏שִׂימוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה בְּבֵית הַכֶּלֶא+ וְהַקְצִיבוּ לוֹ מְעַט לֶחֶם וּמְעַט מַיִם עַד אֲשֶׁר אֶחְזֹר בְּשָׁלוֹם”‏’‏”‏.‏ 28  אַךְ מִיכָיְהוּ אָמַר:‏ ”‏אִם אָכֵן תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם,‏ לֹא דִּבֵּר עִמִּי יְהֹוָה”‏.‏+ וְהוּא הוֹסִיף:‏ ”‏שִׁמְעוּ,‏ עַמִּים,‏ כֻּלְּכֶם”‏.‏ 29  וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה עָלוּ אֶל רָמוֹת גִּלְעָד.‏+ 30  אָמַר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט:‏ ”‏אֲנִי אֶתְחַפֵּשׂ וְאֶכָּנֵס אֶל הַקְּרָב,‏ אַךְ אַתָּה לְבַשׁ אֶת בִּגְדֵי מַלְכוּתְךָ”‏.‏ לָכֵן מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הִתְחַפֵּשׂ+ וְנִכְנַס אֶל הַקְּרָב.‏ 31  וּמֶלֶךְ אֲרָם צִוָּה עַל שְׁלוֹשִׁים וּשְׁנַיִם מְפַקְּדֵי הַמֶּרְכָּבוֹת שֶׁלּוֹ:‏+ ”‏אַל תִּלָּחֲמוּ בְּאִישׁ,‏ קָטָן אוֹ גָּדוֹל,‏ אֶלָּא אַךְ וְרַק בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל”‏.‏ 32  וּמִיָּד כַּאֲשֶׁר רָאוּ מְפַקְּדֵי הַמֶּרְכָּבוֹת אֶת יְהוֹשָׁפָט,‏ אָמְרוּ לְעַצְמָם:‏ ”‏לְלֹא סָפֵק מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא”‏.‏ לָכֵן הֵם פָּנוּ לְהִלָּחֵם בּוֹ;‏ וִיהוֹשָׁפָט הֵחֵל לִזְעֹק לְעֶזְרָה.‏ 33  כַּאֲשֶׁר רָאוּ מְפַקְּדֵי הַמֶּרְכָּבוֹת שֶׁהוּא אֵינוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל,‏ חָדְלוּ מִיָּד לִרְדֹּף אַחֲרָיו.‏ 34  אַךְ אִישׁ אֶחָד יָרָה בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ* וּפָגַע בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בֵּין חִבּוּרֵי שִׁרְיוֹן הַקַּשְׂקַשִּׂים שֶׁלּוֹ.‏ עַל כֵּן הַמֶּלֶךְ אָמַר לְרַכָּבוֹ:‏ ”‏פְּנֵה לְאָחוֹר וְהוֹצֵא אוֹתִי מִן הַקְּרָב,‏* כִּי נִפְצַעְתִּי קָשׁוֹת”‏.‏+ 35  הַמִּלְחָמָה נִטְּשָׁה לְאֹרֶךְ כָּל הַיּוֹם הַהוּא,‏ וְהָיוּ צְרִיכִים לְהַעֲמִיד אֶת הַמֶּלֶךְ בַּמֶּרְכָּבָה,‏ מוּל הָאֲרַמִּים.‏ דַּם הַפֶּצַע נִגַּר אֶל פְּנִים מֶרְכֶּבֶת הַמִּלְחָמָה,‏ וְהוּא מֵת בָּעֶרֶב.‏+ 36  בְּעֵרֶךְ בַּשְּׁקִיעָה עָבְרָה הַקְּרִיאָה בַּמַּחֲנֶה:‏ ”‏אִישׁ אֶל עִירוֹ וְאִישׁ אֶל אַרְצוֹ!‏”‏+ 37  וְהַמֶּלֶךְ מֵת וְהוּבָא אֶל שׁוֹמְרוֹן,‏ וְקָבְרוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּשׁוֹמְרוֹן.‏ 38  כַּאֲשֶׁר שָׁטְפוּ אֶת מֶרְכֶּבֶת הַמִּלְחָמָה לְיַד בְּרֵכַת שׁוֹמְרוֹן,‏ לִקְּקוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמוֹ,‏ וְהַזּוֹנוֹת רָחֲצוּ שָׁם,‏* לְפִי הַדָּבָר אֲשֶׁר אָמַר יְהֹוָה.‏+ 39  וְיֶתֶר תּוֹלְדוֹת אַחְאָב,‏ כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וּבֵית* הַשֶּׁנְהָב+ אֲשֶׁר בָּנָה וְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה,‏ הַאֵין הֵן כְּתוּבוֹת בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל?‏ 40  וְאַחְאָב שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו;‏+ וּבְנוֹ אֲחַזְיָהוּ+ מָלַךְ תַּחְתָּיו.‏ 41  יְהוֹשָׁפָט+ בֶּן אָסָא נַעֲשָׂה מֶלֶךְ עַל יְהוּדָה בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית לְאַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.‏ 42  בֶּן שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה יְהוֹשָׁפָט כַּאֲשֶׁר נַעֲשָׂה מֶלֶךְ,‏ וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלַיִם.‏ שֵׁם אִמּוֹ הָיָה עֲזוּבָה בַּת שִׁלְחִי.‏ 43  הוּא הוֹסִיף לָלֶכֶת בְּכָל דַּרְכּוֹ שֶׁל אָסָא+ אָבִיו.‏ הוּא לֹא סָר מִמֶּנָּה,‏ וְעָשָׂה אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה.‏+ אַךְ הַבָּמוֹת לֹא הוּסְרוּ,‏ וְהָעָם עֲדַיִן זָבְחוּ וְהִקְטִירוּ בַּבָּמוֹת.‏+ 44  יְהוֹשָׁפָט שָׁמַר עַל יַחֲסֵי שָׁלוֹם עִם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.‏+ 45  וְיֶתֶר תּוֹלְדוֹת יְהוֹשָׁפָט,‏ מַעֲשֵׂי גְּבוּרָתוֹ וּלְחִימָתוֹ,‏ הַאֵין הֵן כְּתוּבוֹת בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל מַלְכֵי יְהוּדָה?‏ 46  הוּא גַּם בִּעֵר מִן הָאָרֶץ אֶת יֶתֶר הַקְּדֵשִׁים*+ אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בִּימֵי אָסָא אָבִיו.‏+ 47  בְּאוֹתָהּ עֵת לֹא הָיָה מֶלֶךְ בֶּאֱדוֹם;‏+ הָיָה שָׁם נִצָּב אֲשֶׁר שִׁמֵּשׁ כְּמֶלֶךְ.‏+ 48  וִיהוֹשָׁפָט גַּם עָשָׂה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ* כְּדֵי לְהַפְלִיג אֶל אוֹפִיר וּלְהַשִּׂיג זָהָב,‏+ אַךְ הֵן לֹא הִפְלִיגוּ מִפְּנֵי שֶׁהָאֳנִיּוֹת נֶהֶרְסוּ בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר.‏+ 49  בְּאוֹתָהּ עֵת אָמַר אֲחַזְיָהוּ בֶּן אַחְאָב אֶל יְהוֹשָׁפָט:‏ ”‏יַפְלִיגוּ נָא עֲבָדַי עִם עֲבָדֶיךָ בָּאֳנִיּוֹת”‏,‏ אַךְ יְהוֹשָׁפָט לֹא הִסְכִּים.‏ 50  וִיהוֹשָׁפָט שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו+ וְנִקְבַּר עִם אֲבוֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו;‏ וִיהוֹרָם בְּנוֹ+ מָלַךְ תַּחְתָּיו.‏ 51  אֲחַזְיָהוּ+ בֶּן אַחְאָב נַעֲשָׂה מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּשׁוֹמְרוֹן בַּשָּׁנָה הַשְּׁבַע עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה,‏ וְהוּא מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל שְׁנָתַיִם.‏ 52  וְהוּא הוֹסִיף לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה וְלָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ אָבִיו+ וּבְדֶרֶךְ אִמּוֹ+ וּבְדֶרֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט,‏ אֲשֶׁר גָּרַם לְיִשְׂרָאֵל לַחְטֹא.‏+ 53  הוּא הִמְשִׁיךְ לַעֲבֹד אֶת הַבַּעַל+ וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ וְהוֹסִיף לְהַכְעִיס אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏+ כְּכָל אֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו.‏

הערות שוליים

או ”‏תדחק”‏.‏
בקרב בני ישראל,‏ שבועה בחייו של יהוה (‏או של מישהו אחר)‏ הייתה הצהרה שכיחה שהוסיפה רצינות לנאמר.‏
או ”‏ישטה באחאב”‏.‏
או ”‏מלאך”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏מן המחנה”‏.‏
או ”‏באקראי”‏.‏
או אולי ”‏במקום שבו רחצו הזונות,‏ ליקקו הכלבים את דמו”‏.‏
או ”‏ארמון”‏.‏
זכרים שהוקדשו לזנות בבתי פולחן.‏
ראה מונחון‏.‏