מלכים ב׳ 2:1-25
ב כַּאֲשֶׁר עָמַד יְהֹוָה לְהַעֲלוֹת אֶת אֵלִיָּהוּ+ בַּסְּעָרָה אֶל הַשָּׁמַיִם,*+ יָצְאוּ אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע+ מִגִּלְגָּל.+
2 אָמַר אֵלִיָּהוּ אֶל אֱלִישָׁע: ”הִשָּׁאֵר נָא פֹּה, כִּי יְהֹוָה שָׁלַח אוֹתִי הָלְאָה אֶל בֵּית אֵל”. אַךְ אֱלִישָׁע אָמַר: ”חַי יְהֹוָה וְחֵי נַפְשְׁךָ* אִם אֶעֱזֹב אוֹתְךָ”. לְפִיכָךְ הֵם יָרְדוּ אֶל בֵּית אֵל.+
3 וּבְנֵי הַנְּבִיאִים* אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל יָצְאוּ אֶל אֱלִישָׁע וְאָמְרוּ לוֹ: ”הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיּוֹם יְהֹוָה לוֹקֵחַ אֶת אֲדוֹנְךָ מִלִּהְיוֹת לְךָ לְרֹאשׁ?”+ וְהוּא אָמַר: ”אֲנִי יוֹדֵעַ. הַחְרִישׁוּ”.
4 וְאֵלִיָּהוּ אָמַר לוֹ: ”אֱלִישָׁע, הִשָּׁאֵר נָא פֹּה, כִּי יְהֹוָה שָׁלַח אוֹתִי הָלְאָה אֶל יְרִיחוֹ”.+ אַךְ הוּא אָמַר: ”חַי יְהֹוָה וְחֵי נַפְשְׁךָ אִם אֶעֱזֹב אוֹתְךָ”. לְפִיכָךְ הֵם בָּאוּ אֶל יְרִיחוֹ.
5 וּבְנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בִּירִיחוֹ נִגְּשׁוּ אֶל אֱלִישָׁע וְאָמְרוּ לוֹ: ”הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיּוֹם יְהֹוָה לוֹקֵחַ אֶת אֲדוֹנְךָ מִלִּהְיוֹת לְךָ לְרֹאשׁ?” וְהוּא אָמַר: ”אֲנִי יוֹדֵעַ. הַחְרִישׁוּ”.
6 אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ: ”הִשָּׁאֵר נָא פֹּה, כִּי יְהֹוָה שָׁלַח אוֹתִי הָלְאָה אֶל הַיַּרְדֵּן”. אַךְ הוּא אָמַר: ”חַי יְהֹוָה וְחֵי נַפְשְׁךָ אִם אֶעֱזֹב אוֹתְךָ”. לְפִיכָךְ שְׁנֵיהֶם הִמְשִׁיכוּ לָלֶכֶת.
7 וְגַם חֲמִשִּׁים אִישׁ מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים הָלְכוּ, וְהֵם עָמְדוּ וְהִסְתַּכְּלוּ מֵרָחוֹק בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁנֵיהֶם עָמְדוּ לְיַד הַיַּרְדֵּן.
8 אָז לָקַח אֵלִיָּהוּ אֶת אַדַּרְתּוֹ+ וְגִלְגֵּל אוֹתָהּ וְהִכָּה אֶת הַמַּיִם, וְהַמַּיִם נֶחְצוּ יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, וּשְׁנֵיהֶם עָבְרוּ בָּאֲדָמָה הַיְּבֵשָׁה.+
9 מִיָּד לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ אָמַר אֵלִיָּהוּ אֶל אֱלִישָׁע: ”בַּקֵּשׁ אֶת מָה שֶׁתִּרְצֶה שֶׁאֶעֱשֶׂה לְמַעַנְךָ בְּטֶרֶם אֶלָּקַח מִמְּךָ”. אָמַר לוֹ אֱלִישָׁע: ”הַאוּכַל נָא לְקַבֵּל פִּי שְׁנַיִם+ מֵרוּחֲךָ?”+
10 וְהוּא הֵשִׁיב: ”דָּבָר קָשֶׁה בִּקַּשְׁתָּ. אִם תִּרְאֶה אוֹתִי כַּאֲשֶׁר אֶלָּקַח מִמְּךָ, יִהְיֶה לְךָ כָּךְ; וְאִם לֹא, לֹא יִהְיֶה הַדָּבָר”.
11 בְּעוֹדָם הוֹלְכִים לָהֶם, הוֹלְכִים וּמְדַבְּרִים, לְפֶתַע הִפְרִידוּ בֵּינֵיהֶם מֶרְכֶּבֶת אֵשׁ+ וְסוּסֵי אֵשׁ, וְאֵלִיָּהוּ עָלָה בַּסְּעָרָה אֶל הַשָּׁמַיִם.*+
12 כַּאֲשֶׁר הִתְבּוֹנֵן אֱלִישָׁע, צָעַק: ”אָבִי, אָבִי! מֶרְכֶּבֶת יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו!”+ וְכַאֲשֶׁר לֹא רָאָה אוֹתוֹ עוֹד, אָחַז בִּבְגָדָיו שֶׁלּוֹ וְקָרַע אוֹתָם לִשְׁנֵי קְרָעִים.+
13 אָז הֵרִים אֶת אַדֶּרֶת+ אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו וְחָזַר וְעָמַד עַל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן.
14 וְהוּא לָקַח אֶת אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו וְהִכָּה אֶת הַמַּיִם וְאָמַר: ”הֵיכָן יְהֹוָה, אֱלֹהֵי אֵלִיָּהוּ?” וּבְהַכּוֹתוֹ אֶת הַמַּיִם, הֵם נֶחְצוּ יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, וֶאֱלִישָׁע עָבַר.+
15 כַּאֲשֶׁר רָאוּ אוֹתוֹ מֵרָחוֹק בְּנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בִּירִיחוֹ, אָמְרוּ: ”נָחָה רוּחַ אֵלִיָּהוּ עַל אֱלִישָׁע”.+ וְהֵם בָּאוּ לִקְרָאתוֹ וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַרְצָה.
16 אָמְרוּ לוֹ: ”הִנֵּה יֵשׁ עִם עֲבָדֶיךָ חֲמִשִּׁים אֲנָשִׁים בְּנֵי חַיִל. יֵלְכוּ נָא וִיחַפְּשׂוּ אֶת אֲדוֹנְךָ. אוּלַי נָשְׂאָה אוֹתוֹ רוּחַ יְהֹוָה* וְהִשְׁלִיכָה אוֹתוֹ עַל אַחַד הֶהָרִים אוֹ בְּאַחַד הַגֵּאָיוֹת”.+ אַךְ הוּא אָמַר: ”אַל תִּשְׁלְחוּ אוֹתָם”.
17 אוּלָם הֵם הוֹסִיפוּ לְהַפְצִיר בּוֹ עַד אֲשֶׁר נַעֲשָׂה נָבוֹךְ, וְלָכֵן אָמַר: ”שִׁלְחוּ אוֹתָם”. הֵם שָׁלְחוּ אֶת חֲמִשִּׁים הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר חִפְּשׂוּ בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים וְלֹא מָצְאוּ אוֹתוֹ.
18 בְּשׁוּבָם אֵלָיו, הוּא הָיָה בִּירִיחוֹ.+ אָמַר לָהֶם: ”הַאִם לֹא אָמַרְתִּי לָכֶם לֹא לָלֶכֶת?”
19 כַּעֲבֹר זְמַן מָה אָמְרוּ אַנְשֵׁי הָעִיר אֶל אֱלִישָׁע: ”אֲדוֹנִי רוֹאֶה כִּי מְקוֹם הָעִיר טוֹב;+ אַךְ הַמַּיִם רָעִים, וְהָאָרֶץ עֲקָרָה”.*
20 אָמַר לָהֶם: ”הָבִיאוּ לִי קַעֲרִית חֲדָשָׁה וְשִׂימוּ בָּהּ מֶלַח”. וְהֵם הֵבִיאוּ לוֹ אוֹתָהּ.
21 וְהוּא יָצָא אֶל מוֹצָא הַמַּיִם וְהִשְׁלִיךְ לְשָׁם מֶלַח+ וְאָמַר: ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה, ’רִפֵּאתִי אֶת הַמַּיִם הָאֵלֶּה. לֹא עוֹד יִגְרְמוּ הֵם מָוֶת אוֹ עֲקָרוּת’”.*
22 וְהַמַּיִם נִרְפְּאוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, לְפִי הַדָּבָר אֲשֶׁר אָמַר אֱלִישָׁע.
23 וְהוּא עָלָה מִשָּׁם אֶל בֵּית אֵל. בְּעוֹדוֹ עוֹלֶה בַּדֶּרֶךְ, יָצְאוּ מִן הָעִיר כַּמָּה נְעָרִים קְטַנִּים וְהֵחֵלּוּ לִלְעֹג לוֹ,+ בְּאָמְרָם לוֹ שׁוּב וָשׁוּב: ”עֲלֵה, קֵרֵחַ! עֲלֵה, קֵרֵחַ!”
24 לְבַסּוֹף פָּנָה לְאָחוֹר וְהִבִּיט בָּהֶם וְקִלֵּל אוֹתָם בְּשֵׁם יְהֹוָה. וְאָז יָצְאוּ שְׁתֵּי דֻּבּוֹת+ מִן הַיַּעַר וְשִׁסְּעוּ לִגְזָרִים אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם מִן הַיְּלָדִים.+
25 הוּא הִמְשִׁיךְ לָלֶכֶת מִשָּׁם אֶל הַר הַכַּרְמֶל,+ וּמִשָּׁם חָזַר אֶל שׁוֹמְרוֹן.
הערות שוליים
^ או ”כיפת השמיים”.
^ בקרב בני ישראל, שבועה בחייו של יהוה (או של מישהו אחר) הייתה הצהרה שכיחה שהוסיפה רצינות לנאמר.
^ המונח ”בני הנביאים” ככל הנראה מתייחס לתלמידים המקבלים הכשרה לתפקידם כנביאים, או אולי לחֶבר נביאים.
^ או ”כיפת השמיים”.
^ או ”רוח מאת יהוה”, במשמעות זרם אוויר.
^ או אולי ”גורמת להפלות”. נה״מ, ”מְשַׁכָּלֶת”.
^ או אולי ”הפלות”.
