מעשי השליחים 28‏:1‏-31

  • ההגעה אל החוף במלטה ‏(‏1–6‏)‏

  • ריפוי אביו של פובליוס ‏(‏7–10‏)‏

  • הלאה אל רומא ‏(‏11–16‏)‏

  • פאולוס מדבר עם היהודים ברומא ‏(‏17–29‏)‏

  • פאולוס מבשר באומץ לב במשך שנתיים ‏(‏30,‏ 31‏)‏

כח  לְאַחַר שֶׁהִגַּעְנוּ בְּבִטְחָה אֶל הַחוֹף,‏ נוֹדַע לָנוּ שֶׁשֵּׁם הָאִי הוּא מַלְטָה.‏+  תּוֹשָׁבֵי הָאִי,‏ שֶׁדִּבְּרוּ שָׂפָה זָרָה,‏ נָהֲגוּ בָּנוּ בְּטוּב לֵב* בִּלְתִּי רָגִיל.‏ הֵם הִדְלִיקוּ מְדוּרָה וְקִבְּלוּ אֶת כֻּלָּנוּ בִּמְאוֹר פָּנִים בִּגְלַל הַגֶּשֶׁם וְהַקֹּר.‏  פָּאוּלוּס אָסַף עֲרֵמַת עֲנָפִים,‏ וְכַאֲשֶׁר הִנִּיחַ אוֹתָם עַל הָאֵשׁ יָצָא מֵהֶם צֶפַע בִּגְלַל הַחֹם וְנִצְמַד לִזְרוֹעוֹ.‏  כְּשֶׁרָאוּ תּוֹשָׁבֵי הָאִי אֶת הַנָּחָשׁ הָאַרְסִי תָּלוּי עַל זְרוֹעוֹ,‏ אָמְרוּ זֶה לָזֶה:‏ ”‏אֵין סָפֵק שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה רוֹצֵחַ;‏ הוּא אָמְנָם נִצַּל מִן הַיָּם,‏ אַךְ הַצֶּדֶק* לֹא הֵנִיחַ לוֹ לְהַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת”‏.‏  אוּלָם הוּא נִעֵר אֶת הַנָּחָשׁ הָאַרְסִי אֶל תּוֹךְ הָאֵשׁ וְלֹא נִפְגַּע כְּלָל.‏  הֵם צִפּוּ שֶׁגּוּפוֹ יִתְנַפֵּחַ אוֹ שֶׁהוּא יִצְנַח פִּתְאוֹם וְיָמוּת.‏ לְאַחַר שֶׁחִכּוּ זְמַן רַב וְרָאוּ שֶׁלֹּא קָרָה לוֹ שׁוּם דָּבָר רַע,‏ שִׁנּוּ אֶת דַּעְתָּם וְאָמְרוּ שֶׁהוּא אֵל.‏  בִּסְבִיבוֹת אוֹתוֹ מָקוֹם הָיוּ אֲדָמוֹת בְּבַעֲלוּת רֹאשׁ הָאִי,‏ פּוֹבְּלִיוֹס שְׁמוֹ.‏ הוּא קִבֵּל אוֹתָנוּ,‏ וּבְמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים אֵרֵחַ אוֹתָנוּ בִּנְדִיבוּת.‏  בְּאוֹתָהּ עֵת שָׁכַב אָבִיו שֶׁל פּוֹבְּלִיוֹס כְּשֶׁהוּא סוֹבֵל מֵחֹם וּמִדִּיזֶנְטֶרְיָה.‏ פָּאוּלוּס נִכְנַס אֵלָיו,‏ הִתְפַּלֵּל וְאָז שָׂם עָלָיו אֶת יָדָיו וְרִפֵּא אוֹתוֹ.‏+  אַחֲרֵי כֵן בָּאוּ אֵלָיו גַּם יֶתֶר הַחוֹלִים מִקֶּרֶב תּוֹשָׁבֵי הָאִי וְנִרְפְּאוּ.‏+ 10  הֵם כִּבְּדוּ אוֹתָנוּ בְּמַתָּנוֹת רַבּוֹת,‏ וּכְשֶׁעָמַדְנוּ לְהַפְלִיג צִיְּדוּ אוֹתָנוּ בְּכָל מָה שֶׁהָיָה נָחוּץ לָנוּ.‏ 11  כַּעֲבֹר שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים הִפְלַגְנוּ בָּאֳנִיָּה שֶׁנָּשְׂאָה אֶת סִמְלָם שֶׁל ”‏בְּנֵי זֵאוּס”‏.‏ הָאֳנִיָּה הָיְתָה מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה,‏ וְהִיא עָגְנָה בָּאִי בְּמַהֲלַךְ הַחֹרֶף.‏ 12  עָצַרְנוּ בְּסִירָקוּז וְנִשְׁאַרְנוּ שָׁם שְׁלוֹשָׁה יָמִים;‏ 13  מִשָּׁם שַׁטְנוּ הָלְאָה וְהִגַּעְנוּ לְרֶגְיוּם.‏ לְמָחֳרָת נָשְׁבָה לְפֶתַע רוּחַ דְּרוֹמִית,‏ וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי עָגַנּוּ בְּפּוֹטְיוֹלִי.‏ 14  כָּאן מָצָאנוּ אַחִים,‏ וְהֵם הִפְצִירוּ בָּנוּ לְהִשָּׁאֵר אִתָּם שִׁבְעָה יָמִים;‏ אַחַר כָּךְ הִתְקַדַּמְנוּ לְכִוּוּן רוֹמָא.‏ 15  כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הָאַחִים שָׁם עַל אוֹדוֹתֵינוּ,‏ הֵם בָּאוּ לִקְרָאתֵנוּ וְהִרְחִיקוּ עַד כִּכַּר אַפִּיוֹס וְעַד ”‏שְׁלוֹשֶׁת הַפֻּנְדָּקִים”‏.‏ כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם פָּאוּלוּס הוֹדָה לֶאֱלֹהִים וְהִתְעוֹדֵד.‏+ 16  לְבַסּוֹף הִגַּעְנוּ לְרוֹמָא,‏ וּפָּאוּלוּס הֻרְשָׁה לְהִתְגּוֹרֵר לְבַדּוֹ בְּהַשְׁגָּחַת הַחַיָּל שֶׁשָּׁמַר עָלָיו.‏ 17  מִקֵּץ שְׁלוֹשָׁה יָמִים הִזְמִין אֶת רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים,‏ וּלְאַחַר שֶׁבָּאוּ אָמַר לָהֶם:‏ ”‏אֲנָשִׁים,‏ אַחִים,‏ לֹא עָשִׂיתִי דָּבָר נֶגֶד עַמֵּנוּ אוֹ נֶגֶד מִנְהֲגֵי אֲבוֹתֵינוּ,‏+ וּבְכָל זֹאת נִמְסַרְתִּי בִּירוּשָׁלַיִם כְּאָסִיר לִידֵי הָרוֹמִים.‏+ 18  לְאַחַר שֶׁחָקְרוּ אוֹתִי+ הֵם רָצוּ לְשַׁחְרֵר אוֹתִי,‏ שֶׁכֵּן לֹא מָצְאוּ בִּי דָּבָר הַמְּחַיֵּב מָוֶת.‏+ 19  אַךְ הַיְּהוּדִים הִתְנַגְּדוּ,‏ וְלָכֵן נֶאֱלַצְתִּי לַעֲתֹר לַקֵּיסָר,‏+ אַךְ לֹא מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה לִי טַעֲנָה כָּלְשֶׁהִי נֶגֶד עַמִּי.‏ 20  מִשּׁוּם כָּךְ בִּקַּשְׁתִּי לִרְאוֹתְכֶם וּלְדַבֵּר אִתְּכֶם,‏ כִּי בִּגְלַל תִּקְוַת יִשְׂרָאֵל אֲנִי כָּבוּל בַּשַּׁרְשֶׁרֶת הַזֹּאת”‏.‏+ 21  אָמְרוּ לוֹ:‏ ”‏לֹא קִבַּלְנוּ אִגְּרוֹת בְּעִנְיָנְךָ מִיְּהוּדָה,‏ וְאִישׁ מִן הָאַחִים שֶׁהִגִּיעוּ מִשָּׁם לֹא דִּוֵּחַ אוֹ דִּבֵּר עָלֶיךָ רָעוֹת.‏ 22  אֲבָל רָאוּי בְּעֵינֵינוּ לִשְׁמֹעַ מִפִּיךָ אֶת דֵּעוֹתֶיךָ,‏ כִּי אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁבְּכָל מָקוֹם מְדַבְּרִים נֶגֶד הַכַּת+ הַזֹּאת”‏.‏+ 23  הֵם קָבְעוּ יוֹם לְהִפָּגֵשׁ אִתּוֹ,‏ וּבָאוּ בִּקְבוּצָה גְּדוֹלָה עוֹד יוֹתֵר אֶל מְקוֹם מְגוּרָיו.‏ הוּא הִסְבִּיר לָהֶם אֶת הַנּוֹשֵׂא מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב כְּשֶׁהוּא מֵעִיד בִּיסוֹדִיּוּת עַל מַלְכוּת אֱלֹהִים כְּדֵי לְשַׁכְנְעָם עַל אוֹדוֹת יֵשׁוּעַ+ מִתּוֹךְ תּוֹרַת מֹשֶׁה+ וּמִן הַנְּבִיאִים.‏+ 24  הָיוּ שֶׁהֵחֵלּוּ לְהַאֲמִין בַּדְּבָרִים שֶׁאָמַר,‏ וְאִלּוּ אֲחֵרִים סֵרְבוּ לְהַאֲמִין.‏ 25  הֵם הָיוּ חֲלוּקִים בְּדֵעוֹתֵיהֶם,‏ וְלָכֵן הֵחֵלּוּ לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם,‏ וּפָּאוּלוּס אָמַר לָהֶם אֶת הַמִּלִּים הַבָּאוֹת:‏ ‏”‏הֵיטֵב דִּבְּרָה אֶל אֲבוֹתֵיכֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּפִי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא 26  בְּאָמְרָהּ,‏ ’‏לֵךְ אֶל הָעָם הַזֶּה וֶאֱמֹר:‏ ”‏אַתֶּם תִּשְׁמְעוּ אַךְ לֹא תָּבִינוּ,‏ תַּבִּיטוּ אַךְ לֹא תִּרְאוּ;‏+ 27  כִּי נֶאֱטַם לֵב הָעָם הַזֶּה,‏ וּבְאָזְנֵיהֶם שָׁמְעוּ אַךְ לֹא הִקְשִׁיבוּ,‏ וְאֶת עֵינֵיהֶם עָצְמוּ,‏ לְמַעַן לֹא יִרְאוּ בְּעֵינֵיהֶם וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּאָזְנֵיהֶם וְלֹא יָבִינוּ בִּלְבָבָם וְלֹא יָשׁוּבוּ מִדַּרְכָּם וַאֲנִי לֹא אֲרַפֵּא אוֹתָם”‏’‏.‏+ 28  לָכֵן דְּעוּ נָא שֶׁאֶל הַגּוֹיִים+ נִשְׁלְחָה יְשׁוּעָה זוֹ שֶׁמֵּאֵת אֱלֹהִים;‏ וְהֵם אָכֵן יַקְשִׁיבוּ לָהּ”‏.‏+ 29  *‏——‏ 30  פָּאוּלוּס נִשְׁאַר שָׁם שְׁנָתַיִם תְּמִימוֹת בְּבַיִת שֶׁשָּׂכַר לְעַצְמוֹ+ וְקִבֵּל בִּמְאוֹר פָּנִים אֶת כָּל מִי שֶׁבָּאוּ אֵלָיו,‏ 31  כְּשֶׁהוּא מְבַשֵּׂר לָהֶם עַל מַלְכוּת אֱלֹהִים וּמְלַמֵּד עַל הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בִּמְלוֹא אֹמֶץ הַלֵּב*+ וּבְאֵין מַפְרִיעַ.‏

הערות שוליים

או ”‏בטוב לב אנושי;‏ באנושיות”‏.‏
ביוונית,‏ דיקי;‏ ייתכן שהכוונה היא לאלת הצדק והנקמה או לַצדק כמושג מופשט.‏
ראה נספח א3‏.‏
או ”‏במלוא חופש הדיבור”‏.‏