מעשי השליחים 3‏:1‏-26

  • פטרוס מרפא קבצן פיסח ‏(‏1–10‏)‏

  • נאומו של פטרוס באכסדרת שלמה ‏(‏11–26‏)‏

    • ‏’‏השבת הכול לתיקונו’‏ ‏(‏21‏)‏

    • נביא כמשה ‏(‏22‏)‏

ג  כַּאֲשֶׁר עָלוּ פֶּטְרוֹס וְיוֹחָנָן אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לַתְּפִלָּה שֶׁנֶּעֶרְכָה בַּשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית,‏*  נִשָּׂא לְשָׁם אִישׁ שֶׁהָיָה פִּסֵּחַ מִלֵּדָה.‏ מִדֵּי יוֹם נָהֲגוּ לְהוֹשִׁיב אוֹתוֹ לְיַד שַׁעַר הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא ”‏הַשַּׁעַר הַיָּפֶה”‏ כְּדֵי שֶׁיְּבַקֵּשׁ נְדָבוֹת מִן הַנִּכְנָסִים אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.‏  בִּרְאוֹתוֹ אֶת פֶּטְרוֹס וְיוֹחָנָן עוֹמְדִים לְהִכָּנֵס אֶל הַמִּקְדָּשׁ,‏ הֵחֵל לְבַקֵּשׁ מֵהֶם נְדָבוֹת.‏  פֶּטְרוֹס וְיוֹחָנָן הֵישִׁירוּ אֵלָיו מַבָּט,‏ וְאָז אָמַר לוֹ פֶּטְרוֹס:‏ ”‏הַבֵּט אֵלֵינוּ”‏.‏  הוּא הִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם בְּצִפִּיָּה לְקַבֵּל מֵהֶם מַשֶּׁהוּ,‏  אַךְ פֶּטְרוֹס אָמַר:‏ ”‏כֶּסֶף וְזָהָב אֵין לִי,‏ אֲבָל אֶת מָה שֶׁיֵּשׁ לִי אֶתֵּן לְךָ.‏ בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הַנָּצַרְתִּי,‏ הִתְהַלֵּךְ!‏”‏+  הוּא הֶחְזִיק בְּיַד יְמִינוֹ וְהֵקִים אוֹתוֹ.‏+ מִיָּד הִתְחַזְּקוּ רַגְלָיו וְקַרְסֻלָּיו,‏+  וְהוּא קָפַץ עַל רַגְלָיו+ וְהֵחֵל לָלֶכֶת וְנִכְנַס אִתָּם לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ וּמְדַלֵּג וּמְהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים.‏  רָאוּ אוֹתוֹ כָּל הָאֲנָשִׁים הוֹלֵךְ וּמְהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים,‏ 10  וְזִהוּ אוֹתוֹ כְּמִי שֶׁנָּהַג לָשֶׁבֶת לְיַד אֶחָד מִשַּׁעֲרֵי הַמִּקְדָּשׁ,‏ ”‏הַשַּׁעַר הַיָּפֶה”‏,‏+ וּלְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת.‏ הֵם הִתְמַלְּאוּ פְּלִיאָה וְהִתְרַגְּשׁוּת לְנֹכַח מָה שֶׁקָּרָה לוֹ.‏ 11  בְּשָׁעָה שֶׁהֶחְזִיק הָאִישׁ בְּפֶּטְרוֹס וּבְיוֹחָנָן,‏ רָצוּ לְעֶבְרָם כָּל הָאֲנָשִׁים כְּשֶׁהֵם מְלֵאֵי הִשְׁתּוֹמְמוּת אֶל הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא אַכְסַדְרַת שְׁלֹמֹה.‏+ 12  כְּשֶׁרָאָה זֹאת פֶּטְרוֹס פָּנָה אֲלֵיהֶם וְאָמַר:‏ ”‏אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל,‏ לָמָּה אַתֶּם תְּמֵהִים עַל כָּךְ וּמַדּוּעַ אַתֶּם נוֹעֲצִים בָּנוּ מַבָּטִים כְּאִלּוּ בִּזְכוּת כּוֹחֵנוּ אוֹ מְסִירוּתֵנוּ לֶאֱלֹהִים גָּרַמְנוּ לוֹ לְהִתְהַלֵּךְ?‏ 13  אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב,‏+ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,‏ פֵּאֵר אֶת עַבְדּוֹ,‏+ אֶת יֵשׁוּעַ,‏+ אֲשֶׁר אוֹתוֹ מְסַרְתֶּם+ וְגַם הִתְכַּחַשְׁתֶּם לוֹ בִּפְנֵי פִּילָטוֹס אַף כִּי הֶחְלִיט לְשַׁחְרְרוֹ.‏ 14  כֵּן,‏ לַקָּדוֹשׁ וְלַצַּדִּיק הַזֶּה הִתְכַּחַשְׁתֶּם וּבִקַּשְׁתֶּם מִפִּילָטוֹס שֶׁיִּתֵּן לָכֶם אָדָם אַחֵר,‏ רוֹצֵחַ,‏+ 15  וְאִלּוּ אֶת שַׂר הַחַיִּים+ הֲרַגְתֶּם.‏ אֲבָל אֱלֹהִים הֱקִימוֹ מִן הַמֵּתִים,‏ וּלְעֻבְדָּה זוֹ הָיִינוּ עֵדִים.‏+ 16  וּבְאֶמְצָעוּת שְׁמוֹ וּבְשֶׁל אֱמוּנָתֵנוּ בִּשְׁמוֹ הִתְחַזֵּק אִישׁ זֶה שֶׁאַתֶּם רוֹאִים וּמַכִּירִים.‏ הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בִּזְכוּתוֹ נָתְנָה לָאִישׁ הַזֶּה אֶת הָרְפוּאָה הַשְּׁלֵמָה הַזֹּאת לְעֵינֵי כֻּלְּכֶם.‏ 17  אַחַי,‏ אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁפְּעַלְתֶּם מִתּוֹךְ בּוּרוּת,‏+ כְּפִי שֶׁפָּעֲלוּ גַּם מַנְהִיגֵיכֶם.‏+ 18  אֲבָל כָּךְ הִגְשִׁים אֱלֹהִים אֶת הַדְּבָרִים שֶׁהוֹדִיעַ עֲלֵיהֶם מֵרֹאשׁ בְּפִי כָּל הַנְּבִיאִים — שֶׁמְּשִׁיחוֹ יִסְבֹּל.‏+ 19  ‏”‏לָכֵן הִתְחָרְטוּ+ וְשׁוּבוּ מִדַּרְכְּכֶם+ כְּדֵי שֶׁיִּמָּחוּ חֲטָאֵיכֶם,‏+ לְמַעַן יָבוֹאוּ עֲלֵיכֶם עִתּוֹת רִעְנוּן מֵאֵת יְהֹוָה עַצְמוֹ,‏* 20  וְהוּא יִשְׁלַח אֶת הַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּעַד לָכֶם,‏ אֶת יֵשׁוּעַ.‏ 21  עָלָיו לְהִשָּׁאֵר בַּשָּׁמַיִם* עַד הָעִתּוֹת שֶׁבָּהֶן יוּשַׁב הַכֹּל לְתִקּוּנוֹ,‏ דָּבָר שֶׁעָלָיו דִּבֵּר אֱלֹהִים בְּפִי נְבִיאָיו הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר מִקֶּדֶם.‏ 22  לְמַעֲשֶׂה,‏ מֹשֶׁה אָמַר:‏ ’‏יְהֹוָה* אֱלֹהֶיךָ יָקִים לָכֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיכֶם נָבִיא כָּמוֹנִי.‏+ הִשָּׁמְעוּ לְכָל אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם.‏+ 23  וְכָל אִישׁ* שֶׁלֹּא יִשְׁמַע בְּקוֹל הַנָּבִיא הַהוּא יִכָּרֵת מִן הָעָם’‏.‏+ 24  וְגַם כָּל הַנְּבִיאִים,‏ מִשְּׁמוּאֵל וְאֵילָךְ,‏ כֻּלָּם דִּבְּרוּ וְהִכְרִיזוּ עַל אוֹדוֹת הַיָּמִים הָאֵלֶּה.‏+ 25  אַתֶּם בְּנֵי הַנְּבִיאִים וּבְנֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אֱלֹהִים עִם אֲבוֹתֵיכֶם+ בְּאָמְרוֹ לְאַבְרָהָם:‏ ’‏וִיבֹרְכוּ בְּאֶמְצָעוּת זַרְעֲךָ* כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ’‏.‏+ 26  לְאַחַר שֶׁהֵקִים אֱלֹהִים אֶת עַבְדּוֹ,‏ שָׁלַח אוֹתוֹ תְּחִלָּה אֲלֵיכֶם+ כְּדֵי לְבָרֵךְ אֶתְכֶם בַּהֲשִׁיבוֹ אֶתְכֶם אִישׁ אִישׁ מִמַּעֲשֵׂיכֶם הָרָעִים”‏.‏

הערות שוליים

בערך שלוש אחר הצהריים.‏
מילולית,‏ ”‏מאת פניו של יהוה”‏.‏ ראה נספח א5‏.‏
או ”‏השמיים צריכים להחזיקו בתוכם”‏.‏
ראה נספח א5‏.‏
או ”‏הנפש”‏.‏
או ”‏צאצאך”‏.‏