מעשי השליחים 9‏:1‏-43

  • שאול בדרכו אל דמשק ‏(‏1–9‏)‏

  • חנניה נשלח לעזור לשאול ‏(‏10–19א‏)‏

  • שאול מבשר על ישוע בדמשק ‏(‏19ב–25‏)‏

  • שאול מבקר בירושלים ‏(‏26–31‏)‏

  • פטרוס מרפא את אַיְנֵאַס ‏(‏32–35‏)‏

  • צביה הנדיבה מוקמת לתחייה ‏(‏36–43‏)‏

ט  וְשָׁאוּל,‏ אֲשֶׁר הוֹסִיף לְאַיֵּם עַל תַּלְמִידֵי הָאָדוֹן בְּאִיּוּמֵי רֶצַח,‏+ הָלַךְ אֶל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל  וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אִגְּרוֹת אֶל בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת בְּדַמֶּשֶׂק כְּדֵי לַעֲצֹר אֶת כָּל מִי שֶׁיִּמְצָא מִן הַמִּשְׁתַּיְּכִים אֶל הַדֶּרֶךְ,‏*+ גְּבָרִים וְנָשִׁים,‏ וְלַהֲבִיאָם כְּבוּלִים לִירוּשָׁלַיִם.‏  וְהִנֵּה,‏ בְּמַהֲלַךְ הַמַּסָּע,‏ בְּשָׁעָה שֶׁהִתְקָרֵב לְדַמֶּשֶׂק,‏ בָּהַק סְבִיבוֹ לְפֶתַע אוֹר מִן הַשָּׁמַיִם.‏+  הוּא נָפַל אַרְצָה וְשָׁמַע קוֹל אוֹמֵר אֵלָיו:‏ ”‏שָׁאוּל,‏ שָׁאוּל,‏ לָמָּה אַתָּה רוֹדֵף אוֹתִי?‏”‏  שָׁאַל שָׁאוּל:‏ ”‏מִי אַתָּה,‏ אֲדוֹנִי?‏”‏ הֵשִׁיב לוֹ:‏ ”‏אֲנִי יֵשׁוּעַ+ שֶׁאוֹתוֹ אַתָּה רוֹדֵף.‏+  אֲבָל קוּם וְהִכָּנֵס אֶל הָעִיר,‏ וְיֵאָמֵר לְךָ מָה שֶׁעָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת”‏.‏  הָאֲנָשִׁים שֶׁהִתְלַוּוּ אֵלָיו לְמַסָּעוֹ נֶעֶמְדוּ וְנֶאֶלְמוּ דֹּם;‏ הֵם שָׁמְעוּ קוֹל,‏ אַךְ לֹא רָאוּ אִישׁ.‏+  שָׁאוּל קָם עַל רַגְלָיו,‏ וְאַף שֶׁעֵינָיו הָיוּ פְּקוּחוֹת לֹא רָאָה דָּבָר.‏ הֵם הֶחְזִיקוּ בְּיָדוֹ וְהוֹלִיכוּ אוֹתוֹ לְדַמֶּשֶׂק,‏  וּבְמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים לֹא רָאָה,‏+ וְגַם לֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָה.‏ 10  בְּדַמֶּשֶׂק הָיָה תַּלְמִיד שֶׁשְּׁמוֹ חֲנַנְיָה.‏+ אָמַר לוֹ הָאָדוֹן בְּחָזוֹן:‏ ”‏חֲנַנְיָה!‏”‏ הֵשִׁיב לוֹ:‏ ”‏הִנְנִי,‏ אֲדוֹנִי”‏.‏ 11  אָמַר לוֹ הָאָדוֹן:‏ ”‏קוּם וְלֵךְ אֶל הָרְחוֹב הַנִּקְרָא ’‏יָשָׁר’‏ וְחַפֵּשׂ בְּבֵיתוֹ שֶׁל יְהוּדָה אִישׁ מִטַּרְסוֹס+ שֶׁשְּׁמוֹ שָׁאוּל.‏ הִנֵּה הוּא מִתְפַּלֵּל,‏ 12  וּבְחָזוֹן רָאָה אִישׁ שֶׁשְּׁמוֹ חֲנַנְיָה נִכְנָס וְשָׂם עָלָיו אֶת יָדָיו כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה שׁוּב”‏.‏+ 13  הֵשִׁיב חֲנַנְיָה:‏ ”‏אֲדוֹנִי,‏ שָׁמַעְתִּי מִפִּי רַבִּים עַל הָאִישׁ הַזֶּה וְעַל כָּל הָרָעוֹת שֶׁעָשָׂה לִקְדוֹשֶׁיךָ בִּירוּשָׁלַיִם.‏ 14  וְכָאן יֵשׁ בְּיָדוֹ סַמְכוּת מֵאֵת הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים לַעֲצֹר* אֶת כָּל הַקּוֹרְאִים בְּשִׁמְךָ”‏.‏+ 15  אָמַר לוֹ הָאָדוֹן:‏ ”‏לֵךְ!‏ כִּי אִישׁ זֶה הוּא כְּלִי אֲשֶׁר נִבְחַר עֲבוּרִי+ לָשֵׂאת אֶת שְׁמִי לִפְנֵי הַגּוֹיִים+ וְלִפְנֵי מְלָכִים+ וְלִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.‏ 16  וַאֲנִי אַרְאֶה לוֹ כַּמָּה עָלָיו לִסְבֹּל לְמַעַן שְׁמִי”‏.‏+ 17  הָלַךְ חֲנַנְיָה וְנִכְנַס לַבַּיִת;‏ הוּא שָׂם אֶת יָדָיו עַל שָׁאוּל וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏שָׁאוּל,‏ אָחִי!‏ הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ,‏ אֲשֶׁר נִרְאָה אֵלֶיךָ בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ הָלַכְתָּ,‏ שָׁלַח אוֹתִי כְּדֵי שֶׁתִּרְאֶה שׁוּב וְתִתְמַלֵּא בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ”‏.‏+ 18  מִיָּד נָפְלוּ מֵעֵינָיו מֵעֵין קַשְׂקַשִּׂים וּרְאִיָּתוֹ שָׁבָה אֵלָיו.‏ הוּא קָם וְנִטְבַּל,‏ 19  וּלְאַחַר שֶׁאָכַל הִתְחַזֵּק.‏ בְּמֶשֶׁךְ מִסְפַּר יָמִים נִשְׁאַר עִם הַתַּלְמִידִים בְּדַמֶּשֶׂק,‏+ 20  וּמִיָּד הֵחֵל לְבַשֵּׂר בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת עַל יֵשׁוּעַ וּלְהַכְרִיז עָלָיו שֶׁהוּא בֶּן אֱלֹהִים.‏ 21  נִדְהֲמוּ כָּל שׁוֹמְעָיו וְאָמְרוּ:‏ ”‏הַאֵין זֶה הָאִישׁ שֶׁרָדַף בְּאַכְזָרִיּוּת אֶת אֵלֶּה בִּירוּשָׁלַיִם הַקּוֹרְאִים בְּשֵׁם זֶה?‏+ הַאִם לֹא בָּא לְכָאן כְּדֵי לַעֲצֹר אוֹתָם וְלַהֲבִיאָם* אֶל הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים?‏”‏+ 22  אוּלָם שָׁאוּל הָלַךְ וְהִתְחַזֵּק וְעוֹרֵר תַּדְהֵמָה בְּקֶרֶב הַיְּהוּדִים הַמִּתְגּוֹרְרִים בְּדַמֶּשֶׂק,‏ בְּהוֹכִיחוֹ בְּהִגָּיוֹן שֶׁזֶּהוּ הַמָּשִׁיחַ.‏+ 23  בַּחֲלוֹף יָמִים רַבִּים זָמְמוּ הַיְּהוּדִים לְהָרְגוֹ,‏+ 24  אַךְ מְזִמָּתָם נוֹדְעָה לְשָׁאוּל.‏ הוֹאִיל וְהֵם פָּקְחוּ עַיִן עַל שַׁעֲרֵי הָעִיר יוֹמָם וָלַיְלָה כְּדֵי לְהָרְגוֹ,‏ 25  לָקְחוּ אוֹתוֹ תַּלְמִידָיו וּבַלַּיְלָה הוֹרִידוּ אוֹתוֹ בְּסַל דֶּרֶךְ פֶּתַח בַּחוֹמָה.‏+ 26  בְּהַגִּיעוֹ לִירוּשָׁלַיִם+ נִסָּה לְהִצְטָרֵף לַתַּלְמִידִים,‏ אַךְ כֻּלָּם פָּחֲדוּ מִמֶּנּוּ כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ שֶׁהוּא תַּלְמִיד.‏ 27  לָכֵן בַּר־נַבָּא+ בָּא לְעֶזְרָתוֹ;‏ הוּא לָקַח אוֹתוֹ אֶל הַשְּׁלִיחִים וְסִפֵּר לָהֶם בִּפְרוֹטְרוֹט כֵּיצַד רָאָה שָׁאוּל בַּדֶּרֶךְ אֶת הָאָדוֹן,‏+ וְשֶׁהָאָדוֹן דִּבֵּר אֵלָיו,‏ וְכֵיצַד בְּדַמֶּשֶׂק דִּבֵּר בְּאֹמֶץ לֵב בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ.‏+ 28  וְשָׁאוּל נִשְׁאַר אִתָּם כְּשֶׁהוּא מִתְהַלֵּךְ בְּחָפְשִׁיּוּת* בִּירוּשָׁלַיִם וּמְדַבֵּר בְּאֹמֶץ לֵב בְּשֵׁם הָאָדוֹן.‏ 29  הוּא גַּם דִּבֵּר וְהִתְוַכֵּחַ עִם הַיְּהוּדִים דּוֹבְרֵי הַיְּוָנִית,‏ אַךְ אֵלֶּה נִסּוּ לֹא אַחַת לְהָרְגוֹ.‏+ 30  כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לָאַחִים,‏ הוֹרִידוּ אוֹתוֹ לְקֵיסַרְיָה וְשָׁלְחוּ אוֹתוֹ לְטַרְסוֹס.‏+ 31  אָז נֶהֶנְתָה הַקְּהִלָּה בְּכָל יְהוּדָה וְהַגָּלִיל וְשׁוֹמְרוֹן+ מִתְּקוּפָה שֶׁל שָׁלוֹם,‏ וְהָלְכָה וְנִבְנְתָה.‏ הִיא הִתְהַלְּכָה בְּיִרְאַת יְהֹוָה* וּבְנֶחָמַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ,‏+ וְעֵקֶב כָּךְ הוֹסִיפָה לִגְדֹּל.‏ 32  כַּאֲשֶׁר סָבַב פֶּטְרוֹס בְּכָל הָאֵזוֹר,‏ יָרַד גַּם אֶל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהִתְגּוֹרְרוּ בְּלוֹד.‏+ 33  שָׁם מָצָא אִישׁ אֶחָד,‏ אַיְנֵאַס שְׁמוֹ,‏ שֶׁהָיָה מְרֻתָּק לְמִטָּתוֹ שְׁמוֹנֶה שָׁנִים,‏ כִּי הָיָה מְשֻׁתָּק.‏ 34  אָמַר לוֹ פֶּטְרוֹס:‏ ”‏אַיְנֵאַס,‏ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מְרַפֵּא אוֹתְךָ.‏+ קוּם וְסַדֵּר אֶת מִטָּתְךָ”‏;‏+ וְהוּא קָם מִיָּד.‏ 35  רָאוּ אוֹתוֹ כָּל תּוֹשָׁבֵי לוֹד וּמִישׁוֹר הַשָּׁרוֹן וּפָנוּ אֶל הָאָדוֹן.‏ 36  וּבְיָפוֹ הָיְתָה תַּלְמִידָה שֶׁשְּׁמָהּ טָבִיתָא,‏ אֲשֶׁר פֵּרוּשׁוֹ ”‏צְבִיָּה”‏,‏* וְהִיא הִרְבְּתָה בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְמַתַּן עֶזְרָה לַנִּזְקָקִים.‏ 37  בַּיָּמִים הָהֵם חָלְתָה וּמֵתָה.‏ אָז רָחֲצוּ אוֹתָהּ וְהִנִּיחוּ אוֹתָהּ בְּחֶדֶר עֶלְיוֹן.‏ 38  הוֹאִיל וְלוֹד הָיְתָה קְרוֹבָה לְיָפוֹ וְהַתַּלְמִידִים שָׁמְעוּ שֶׁפֶּטְרוֹס נִמְצָא בְּאוֹתָהּ עִיר,‏ שָׁלְחוּ אֵלָיו שְׁנַיִם כְּדֵי לְהַפְצִיר בּוֹ:‏ ”‏אָנָּא מִמְּךָ,‏ בּוֹא אֵלֵינוּ לְלֹא דִּחוּי”‏.‏ 39  פֶּטְרוֹס קָם וְהָלַךְ אִתָּם.‏ בְּהַגִּיעוֹ לְשָׁם הוֹבִילוּ אוֹתוֹ אֶל הַחֶדֶר הָעֶלְיוֹן,‏ וְכָל הָאַלְמָנוֹת נִגְּשׁוּ אֵלָיו בּוֹכוֹת וְהֶרְאוּ לוֹ כֻּתּוֹנוֹת וּגְלִימוֹת* רַבּוֹת שֶׁתָּפְרָה צְבִיָּה כְּשֶׁהָיְתָה אִתָּן.‏ 40  הוּא הוֹצִיא אֶת כֻּלָּם הַחוּצָה,‏+ כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וְהִתְפַּלֵּל.‏ אָז פָּנָה אֶל הַגּוּפָה וְאָמַר:‏ ”‏טָבִיתָא,‏ קוּמִי!‏”‏ הִיא פָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ,‏ וּכְשֶׁרָאֲתָה אֶת פֶּטְרוֹס הִתְיַשְּׁבָה.‏+ 41  הוּא הוֹשִׁיט לָהּ אֶת יָדוֹ וְהֵקִים אוֹתָהּ.‏ אַחַר כָּךְ קָרָא לַקְּדוֹשִׁים וְלָאַלְמָנוֹת וְהִצִּיג אוֹתָהּ לִפְנֵיהֶם חַיָּה.‏+ 42  הַדָּבָר הִתְפַּרְסֵם בְּכָל רַחֲבֵי יָפוֹ,‏ וְרַבִּים הֵחֵלּוּ לְהַאֲמִין בָּאָדוֹן.‏+ 43  אַחֲרֵי כֵן נִשְׁאַר פֶּטְרוֹס יָמִים רַבִּים בְּיָפוֹ אֵצֶל מְעַבֵּד עוֹרוֹת,‏ שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ.‏+

הערות שוליים

הכוונה היא לדרך המשיחית.‏
מילולית,‏ ”‏לכבול”‏.‏
מילולית,‏ ”‏להובילם כבולים”‏.‏
מילולית,‏ ”‏בא ויוצא”‏.‏
ראה נספח א5‏.‏
ביוונית,‏ דּוֹרְקַס.‏ מקביל לשם הארמי טביתא.‏
או ”‏בגדים עליונים”‏.‏