מרקוס 11‏:1‏-33

  • כניסת הניצחון של ישוע ‏(‏1–11‏)‏

  • הקללה על עץ התאנה ‏(‏12–14‏)‏

  • ישוע מטהר את המקדש ‏(‏15–18‏)‏

  • לקח מעץ התאנה שהתייבש ‏(‏19–26‏)‏

  • קריאת תיגר על סמכותו של ישוע ‏(‏27–33‏)‏

יא  כַּאֲשֶׁר הִתְקָרְבוּ לִירוּשָׁלַיִם וְהִגִּיעוּ אֶל בֵּית פַּגֵּי וּבֵית עַנְיָה+ שֶׁבְּהַר הַזֵּיתִים,‏ שָׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו+  וְאָמַר לָהֶם:‏ ”‏לְכוּ אֶל הַכְּפָר אֲשֶׁר מִמּוּלְכֶם,‏ וּבָרֶגַע שֶׁתִּכָּנְסוּ אֵלָיו תִּמְצְאוּ עַיִר קָשׁוּר שֶׁאִישׁ מֵעוֹלָם לֹא יָשַׁב עָלָיו.‏ הַתִּירוּ אוֹתוֹ וְהָבִיאוּ אוֹתוֹ הֵנָּה.‏  וְאִם מִישֶׁהוּ יִשְׁאַל אֶתְכֶם,‏ ’‏מַדּוּעַ אַתֶּם עוֹשִׂים זֹאת?‏’‏ אִמְרוּ,‏ ’‏הָאָדוֹן זָקוּק לוֹ,‏ וְהוּא יַחְזִיר אוֹתוֹ לְכָאן בִּמְהֵרָה’‏”‏.‏  הֵם הָלְכוּ וּמָצְאוּ אֶת הָעַיִר קָשׁוּר לְיַד דֶּלֶת בַּיִת בַּסִּמְטָה,‏ וְהִתִּירוּ אוֹתוֹ.‏+  כַּמָּה מִן הָעוֹמְדִים שָׁם שָׁאֲלוּ אוֹתָם:‏ ”‏מַדּוּעַ אַתֶּם מַתִּירִים אֶת הָעַיִר?‏”‏  אָמְרוּ לָהֶם בְּדִיּוּק מָה שֶׁאָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ,‏ וְהֵם הֵנִיחוּ לָהֶם לָלֶכֶת.‏  הֵם הֵבִיאוּ אֶת הָעַיִר+ אֶל יֵשׁוּעַ,‏ וּלְאַחַר שֶׁשָּׂמוּ עַל הָעַיִר אֶת בִּגְדֵיהֶם יָשַׁב עָלָיו.‏+  רַבִּים פָּרְשׂוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם עַל הַדֶּרֶךְ,‏ וַאֲחֵרִים כָּרְתוּ עֲנָפִים בַּשָּׂדוֹת.‏+  הַהוֹלְכִים לְפָנָיו וְהַהוֹלְכִים אַחֲרָיו שָׁבוּ וְקָרְאוּ:‏ ”‏הוֹשַׁע נָא!‏+ בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהֹוָה!‏*+ 10  בְּרוּכָה מַלְכוּת דָּוִד אָבִינוּ הַבָּאָה!‏+ הוֹשַׁע נָא,‏ הַשּׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים!‏”‏ 11  הוּא נִכְנַס לִירוּשָׁלַיִם אֶל הַמִּקְדָּשׁ וְהִבִּיט סָבִיב בַּכֹּל.‏ אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁהַשָּׁעָה הָיְתָה כְּבָר מְאֻחֶרֶת,‏ יָצָא אֶל בֵּית עַנְיָה עִם הַשְּׁנֵים עָשָׂר.‏+ 12  לְמָחֳרָת,‏ לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִבֵּית עַנְיָה,‏ הָיָה רָעֵב.‏+ 13  הוּא רָאָה מִמֶּרְחָק עֵץ תְּאֵנָה שֶׁהָיוּ בּוֹ עָלִים וְהִתְקָרֵב לִרְאוֹת אִם יִמְצָא בּוֹ פְּרִי,‏ אַךְ לֹא מָצָא בּוֹ מְאוּמָה מִלְּבַד עָלִים,‏ שֶׁכֵּן לֹא הָיְתָה זוֹ עוֹנַת הַתְּאֵנִים.‏ 14  לָכֵן אָמַר לָעֵץ:‏ ”‏מֵעַתָּה אִישׁ לֹא יֹאכַל עוֹד מִמְּךָ פְּרִי”‏,‏+ וְתַלְמִידָיו שָׁמְעוּ זֹאת.‏ 15  הֵם בָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם.‏ הוּא נִכְנַס לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְהֵחֵל לְגָרֵשׁ מִשָּׁם אֶת הַמּוֹכְרִים וְהַקּוֹנִים;‏ הוּא הָפַךְ אֶת שֻׁלְחֲנוֹת מַחְלִיפֵי הַכְּסָפִים וְאֶת כִּסְּאוֹת מוֹכְרֵי הַיּוֹנִים,‏+ 16  וְלֹא הֵנִיחַ לְאִישׁ לְהַעֲבִיר כֵּלִים דֶּרֶךְ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.‏ 17  הוּא לִמֵּד אוֹתָם וְאָמַר לָהֶם,‏ ”‏הַאִם לֹא כָּתוּב:‏ ’‏בֵּיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָאֻמּוֹת’‏?‏+ אֲבָל אַתֶּם הֲפַכְתֶּם אוֹתוֹ לִמְעָרַת שׁוֹדְדִים”‏.‏+ 18  שָׁמְעוּ זֹאת הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְהַסּוֹפְרִים וְהֵחֵלּוּ לְחַפֵּשׂ דֶּרֶךְ לְהָרְגוֹ;‏+ כִּי פָּחֲדוּ מִמֶּנּוּ,‏ שֶׁכֵּן כָּל הַהֲמוֹנִים הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל תּוֹרָתוֹ.‏+ 19  כַּאֲשֶׁר הָיְתָה הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת יָצְאוּ מִן הָעִיר.‏ 20  הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר עָבְרוּ וְרָאוּ אֶת עֵץ הַתְּאֵנָה כְּשֶׁהוּא יָבֵשׁ מִשָּׁרָשָׁיו.‏+ 21  נִזְכַּר פֶּטְרוֹס בְּמָה שֶׁקָּרָה יוֹם קֹדֶם לָכֵן,‏ וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏רַבִּי,‏ רְאֵה!‏ עֵץ הַתְּאֵנָה שֶׁקִּלַּלְתָּ הִתְיַבֵּשׁ”‏.‏+ 22  הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם:‏ ”‏הַאֲמִינוּ בֶּאֱלֹהִים.‏ 23  אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם,‏ כָּל הָאוֹמֵר לָהָר הַזֶּה,‏ ’‏הֵעָקֵר וְהִזָּרֵק לְתוֹךְ הַיָּם’‏,‏ וְאֵינוֹ מְפַקְפֵּק בְּלִבּוֹ אֶלָּא מַאֲמִין שֶׁדְּבָרוֹ יִתְקַיֵּם,‏ יִהְיֶה לוֹ כִּדְבָרוֹ.‏+ 24  לָכֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם,‏ כָּל מָה שֶׁתְּבַקְּשׁוּ בִּתְפִלָּה — הַאֲמִינוּ שֶׁכְּבָר קִבַּלְתֶּם אוֹתוֹ,‏ וְהוּא יִהְיֶה לָכֶם.‏+ 25  וְכַאֲשֶׁר אַתֶּם עוֹמְדִים וּמִתְפַּלְּלִים וְיֵשׁ לָכֶם דָּבָר נֶגֶד מִישֶׁהוּ — סִלְחוּ לוֹ,‏ כְּדֵי שֶׁגַּם אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִסְלַח לָכֶם עַל חֲטָאֵיכֶם”‏.‏+ 26  *‏——‏ 27  הֵם חָזְרוּ לִירוּשָׁלַיִם.‏ כַּאֲשֶׁר הִתְהַלֵּךְ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ,‏ בָּאוּ אֵלָיו הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְהַסּוֹפְרִים וְהַזְּקֵנִים 28  וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ:‏ ”‏בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?‏ וּמִי נָתַן לְךָ אֶת הַסַּמְכוּת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם?‏”‏+ 29  אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ:‏ ”‏אֶשְׁאַל אֶתְכֶם שְׁאֵלָה אַחַת.‏ הָשִׁיבוּ לִי,‏ וְאֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.‏ 30  הַאִם הַטְּבִילָה שֶׁהִטְבִּיל יוֹחָנָן+ הָיְתָה מִן הַשָּׁמַיִם אוֹ מִבְּנֵי אָדָם?‏* הָשִׁיבוּ לִי”‏.‏+ 31  דִּבְּרוּ בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם וְאָמְרוּ:‏ ”‏אִם נֹאמַר,‏ ’‏מִן הַשָּׁמַיִם’‏,‏ הוּא יֹאמַר,‏ ’‏אִם כֵּן,‏ מַדּוּעַ לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ?‏’‏ 32  אֲבָל הַאִם נָעֵז לוֹמַר,‏ ’‏מִבְּנֵי אָדָם’‏?‏”‏ (‏הֵם פָּחֲדוּ מִן הֶהָמוֹן,‏ כִּי כֻּלָּם הֶאֱמִינוּ שֶׁיּוֹחָנָן אָכֵן הָיָה נָבִיא.‏)‏+ 33  הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ לְיֵשׁוּעַ:‏ ”‏אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים”‏.‏ אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ:‏ ”‏גַּם אֲנִי לֹא אַגִּיד לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה”‏.‏

הערות שוליים

ראה נספח א5‏.‏
ראה נספח א3‏.‏
או ”‏ממקור אנושי?‏”‏