מרקוס 12:1-44
יב אָז הֵחֵל לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בִּמְשָׁלִים: ”אִישׁ אֶחָד נָטַע כֶּרֶם,+ גִּדֵּר אוֹתוֹ מִסָּבִיב, חָצַב בּוֹ בּוֹר לְגַת וּבָנָה מִגְדָּל.+ אַחַר כָּךְ הֶחְכִּיר אוֹתוֹ לַכּוֹרְמִים וְנָסַע לְמָקוֹם רָחוֹק.+
2 בְּבוֹא הָעֵת שָׁלַח אֶת אֶחָד מֵעֲבָדָיו אֶל הַכּוֹרְמִים כְּדֵי לְקַבֵּל מֵהֶם מִפְּרִי הַכֶּרֶם.
3 אַךְ הֵם תָּפְסוּ אוֹתוֹ, הִכּוּ אוֹתוֹ וְשָׁלְחוּ אוֹתוֹ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת.
4 הוֹסִיף וְשָׁלַח אֲלֵיהֶם עֶבֶד אַחֵר, וְהֵם הִכּוּ אוֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ וּבִזּוּ אוֹתוֹ.+
5 שָׁלַח אַחֵר, וְהֵם הָרְגוּ אוֹתוֹ, וְגַם רַבִּים אֲחֵרִים שָׁלַח אֲלֵיהֶם — אֶת חֶלְקָם הִכּוּ וְאֶת חֶלְקָם הָרְגוּ.
6 נוֹתַר לוֹ אֶחָד, בְּנוֹ אֲהוּבוֹ.+ שָׁלַח אוֹתוֹ אֲלֵיהֶם אַחֲרוֹן בְּחָשְׁבוֹ לְעַצְמוֹ, ’אֶת בְּנִי הֵם יְכַבְּדוּ’.
7 אֶלָּא שֶׁהַכּוֹרְמִים אָמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, ’זֶה הַיּוֹרֵשׁ.+ בּוֹאוּ נַהֲרֹג אוֹתוֹ וְהַנַּחֲלָה תִּהְיֶה שֶׁלָּנוּ’.
8 הֵם תָּפְסוּ אוֹתוֹ וַהֲרָגוּהוּ וְהִשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ אֶל מִחוּץ לַכֶּרֶם.+
9 מָה יַעֲשֶׂה בַּעַל הַכֶּרֶם? הוּא יָבוֹא וְיַהֲרֹג אֶת הַכּוֹרְמִים וְיִתֵּן אֶת הַכֶּרֶם לַאֲחֵרִים.+
10 הַאִם מֵעוֹלָם לֹא קְרָאתֶם אֶת הַכָּתוּב: ’הָאֶבֶן שֶׁמָּאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה.*+
11 מֵאֵת יְהֹוָה* הָיְתָה זֹאת, וּפִלְאִית הִיא בְּעֵינֵינוּ’?”+
12 כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ זֹאת רָצוּ לִתְפֹּס* אוֹתוֹ, כִּי יָדְעוּ שֶׁעֲלֵיהֶם סִפֵּר אֶת הַמָּשָׁל. אֲבָל מִכֵּיוָן שֶׁפָּחֲדוּ מִפְּנֵי הַהֲמוֹנִים, עָזְבוּ אוֹתוֹ וְהָלְכוּ מִשָּׁם.+
13 אַחַר כָּךְ שָׁלְחוּ אֵלָיו כַּמָּה מִן הַפְּרוּשִׁים וְכַמָּה מֵחֲסִידֵי בֵּית הוֹרְדוֹס כְּדֵי לִגְרֹם לוֹ לוֹמַר דְּבַר מָה שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ אוֹתָם נֶגְדּוֹ.+
14 הֵם בָּאוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ לוֹ: ”מוֹרֵנוּ, אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאַתָּה אִישׁ אֱמֶת וְאֵינְךָ מְנַסֶּה לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אִישׁ, שֶׁכֵּן אֵינְךָ שׁוֹפֵט אֲנָשִׁים עַל־פִּי מַרְאֵה עֵינַיִם, כִּי אִם מְלַמֵּד אֶת דֶּרֶךְ אֱלֹהִים עַל־פִּי הָאֱמֶת. הַאִם מֻתָּר לָתֵת מַס גֻּלְגֹּלֶת לַקֵּיסָר אוֹ לֹא?
15 הַאִם עָלֵינוּ לְשַׁלֵּם אוֹ לֹא לְשַׁלֵּם?” הוּא הִבְחִין בִּצְבִיעוּתָם וְאָמַר לָהֶם: ”מַדּוּעַ אַתֶּם מְנַסִּים אוֹתִי? הַרְאוּ לִי דִּינָר”.*
16 הֵבִיאוּ לוֹ דִּינָר, וְהוּא שָׁאַל אוֹתָם: ”שֶׁל מִי הַדְּמוּת הַזֹּאת וְהַכְּתֹבֶת?” הֵשִׁיבוּ לוֹ: ”שֶׁל הַקֵּיסָר”.
17 אָמַר יֵשׁוּעַ: ”תְּנוּ* לַקֵּיסָר אֶת אֲשֶׁר לַקֵּיסָר,+ וְלֶאֱלֹהִים אֶת אֲשֶׁר לֶאֱלֹהִים”.+ הֵם נִדְהֲמוּ מִדְּבָרָיו.
18 נִגְּשׁוּ אֵלָיו הַצְּדוֹקִים, הָאוֹמְרִים שֶׁאֵין תְּחִיַּת מֵתִים,+ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ:+
19 ”מוֹרֵנוּ, מֹשֶׁה כָּתַב לָנוּ שֶׁאִם אָדָם מֵת וּמַנִּיחַ אִשָּׁה אַךְ אֵינוֹ מַשְׁאִיר אַחֲרָיו יְלָדִים, חַיָּב אָחִיו לָשֵׂאת אֶת הָאִשָּׁה וּלְהָקִים זֶרַע* לְאָחִיו.+
20 הָיוּ שִׁבְעָה אַחִים. הָרִאשׁוֹן נָשָׂא אִשָּׁה וּמֵת מִבְּלִי לְהַשְׁאִיר אַחֲרָיו יְלָדִים.
21 נָשָׂא אוֹתָהּ הַשֵּׁנִי וּמֵת מִבְּלִי לְהַשְׁאִיר אַחֲרָיו יְלָדִים, וְכָךְ גַּם הַשְּׁלִישִׁי.
22 כָּל הַשִּׁבְעָה לֹא הִשְׁאִירוּ אַחֲרֵיהֶם יְלָדִים. אַחֲרֵי כֻּלָּם מֵתָה גַּם הָאִשָּׁה.
23 לְמִי מֵהֶם תִּהְיֶה הִיא לְאִשָּׁה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים? הִיא הֲרֵי הָיְתָה נְשׂוּאָה לְכָל הַשִּׁבְעָה”.
24 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”אַתֶּם טוֹעִים, כִּי אֵינְכֶם מַכִּירִים אֶת הַכְּתוּבִים וְגַם לֹא אֶת כּוֹחוֹ שֶׁל אֱלֹהִים.+
25 הֲרֵי כַּאֲשֶׁר קָמִים הַמֵּתִים לִתְחִיָּה, גְּבָרִים אֵינָם מִתְחַתְּנִים וְנָשִׁים אֵינָן נִשָּׂאוֹת, אֶלָּא הֵם כְּמַלְאָכִים בַּשָּׁמַיִם.+
26 וַאֲשֶׁר לְכָךְ שֶׁהַמֵּתִים קָמִים, הַאִם לֹא קְרָאתֶם בְּסִפְרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה בְּסִפּוּר הַסְּנֶה, שֶׁאֱלֹהִים אָמַר לוֹ: ’אָנוֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֶאֱלֹהֵי יַעֲקֹב’?+
27 אֵין הוּא אֱלֹהֵי הַמֵּתִים כִּי אִם אֱלֹהֵי הַחַיִּים. אַתֶּם טוֹעִים מְאוֹד”.+
28 אַחַד הַסּוֹפְרִים הִתְקָרֵב וְשָׁמַע אוֹתָם מִתְוַכְּחִים. הוּא רָאָה שֶׁיֵּשׁוּעַ הֵשִׁיב לָהֶם הֵיטֵב וְלָכֵן שָׁאַל אוֹתוֹ: ”מַהִי הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה* מִכֹּל?”+
29 הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: ”הָרִאשׁוֹנָה הִיא, ’שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל, יְהֹוָה* אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה* אֶחָד,
30 וֶאֱהֹב אֶת יְהֹוָה* אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ* וּבְכָל שִׂכְלְךָ וּבְכָל כּוֹחֲךָ’.+
31 וְהַשְּׁנִיָּה הִיא, ’אֱהֹב אֶת רֵעֲךָ כָּמוֹךָ’.+ אֵין מִצְוָה גְּדוֹלָה מֵאֵלּוּ”.
32 אָמַר לוֹ הַסּוֹפֵר: ”יָפֶה, מוֹרִי, אֱמֶת אָמַרְתָּ שֶׁ’אֶחָד הוּא וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ’,+
33 וְשֶׁלֶּאֱהֹב אוֹתוֹ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל שִׂכְלְךָ* וּבְכָל כּוֹחֲךָ, וְלֶאֱהֹב אֶת רֵעֲךָ כָּמוֹךָ חָשׁוּב יוֹתֵר מִכָּל עוֹלָה וָזֶבַח”.+
34 רָאָה יֵשׁוּעַ כִּי הֵשִׁיב בְּחָכְמָה וְאָמַר לוֹ: ”אֵינְךָ רָחוֹק מִמַּלְכוּת אֱלֹהִים”. וְאִישׁ לֹא הֵעֵז עוֹד לִשְׁאֹל אוֹתוֹ שְׁאֵלוֹת.+
35 כְּשֶׁהוֹסִיף יֵשׁוּעַ לְלַמֵּד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, אָמַר: ”מַדּוּעַ אוֹמְרִים הַסּוֹפְרִים שֶׁהַמָּשִׁיחַ הוּא בֶּן דָּוִד?+
36 הֲרֵי דָּוִד עַצְמוֹ אָמַר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ,+ ’יְהֹוָה* אָמַר לַאֲדוֹנִי: ”שֵׁב לִימִינִי עַד אֲשֶׁר אָשִׂים אֶת אוֹיְבֶיךָ תַּחַת רַגְלֶיךָ”’.+
37 אִם דָּוִד עַצְמוֹ קוֹרֵא לוֹ ’אֲדוֹנִי’, אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא בְּנוֹ?”+
הַהֲמוֹנִים הִקְשִׁיבוּ לוֹ בַּהֲנָאָה.
38 בְּשָׁעָה שֶׁלִּמֵּד הוֹסִיף וְאָמַר: ”הִזָּהֲרוּ מִן הַסּוֹפְרִים הָאוֹהֲבִים לְהִתְהַלֵּךְ לְבוּשֵׁי גְּלִימוֹת וְרוֹצִים שֶׁיְּבָרְכוּ אוֹתָם בְּבִרְכוֹת שָׁלוֹם בַּשְּׁוָקִים+
39 וְאֶת הַמּוֹשָׁבִים הָרִאשׁוֹנִים* בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וְאֶת הַמְּקוֹמוֹת הַנִּכְבָּדִים בְּיוֹתֵר בַּסְּעוּדוֹת.+
40 הֵם טוֹרְפִים אֶת בָּתֵּי* הָאַלְמָנוֹת וּמַאֲרִיכִים אֶת תְּפִלּוֹתֵיהֶם כְּדֵי לְהַרְשִׁים אֶת רוֹאֵיהֶם;* דִּינָם שֶׁל אֵלֶּה יִהְיֶה חָמוּר יוֹתֵר”.
41 הוּא הִתְיַשֵּׁב וְרָאָה אֶת הַהֲמוֹנִים שָׂמִים מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף בְּתוֹךְ תֵּבוֹת* הָאוֹצָר,+ וְלֹא מְעַט עֲשִׁירִים שָׂמוּ מַטְבְּעוֹת רַבִּים.+
42 וְהִנֵּה בָּאָה אַלְמָנָה עֲנִיָּה וְשָׂמָה שְׁתֵּי פְּרוּטוֹת.*+
43 קָרָא אֵלָיו אֶת תַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: ”אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, הָאַלְמָנָה הָעֲנִיָּה הַזֹּאת נָתְנָה יוֹתֵר מִמָּה שֶׁכָּל אֵלֶּה שָׂמוּ בְּתֵבוֹת הָאוֹצָר.+
44 כִּי הַכֹּל נָתְנוּ מֵעָדְפֵיהֶם, וְאִלּוּ הִיא מִמַּחְסוֹרָהּ נָתְנָה אֶת כָּל מָה שֶׁהָיָה לָהּ, אֶת כָּל מִחְיָתָהּ”.+
