מרקוס 4:1-41
ד שׁוּב הֵחֵל לְלַמֵּד עַל שְׂפַת הַיָּם. הֲמוֹנֵי הֲמוֹנִים הִתְקַהֲלוּ סְבִיבוֹ וְלָכֵן נִכְנַס לְסִירָה וְיָשַׁב בָּהּ בְּמֶרְחַק מָה מִן הַחוֹף, וְכָל הַהֲמוֹנִים נִשְׁאֲרוּ עַל שְׂפַת הַיָּם.+
2 הוּא לִמֵּד אוֹתָם דְּבָרִים רַבִּים בִּמְשָׁלִים,+ וּבְלַמְּדוֹ אוֹתָם אָמַר לָהֶם:+
3 ”הַקְשִׁיבוּ. הִנֵּה יָצָא הַזּוֹרֵעַ לִזְרֹעַ.+
4 כַּאֲשֶׁר זָרַע נָפְלוּ כַּמָּה זְרָעִים בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ וּבָאוּ הַצִּפּוֹרִים וְאָכְלוּ אוֹתָם.
5 אֲחֵרִים נָפְלוּ עַל קַרְקַע סַלְעִית, הֵיכָן שֶׁלֹּא הָיְתָה הַרְבֵּה אֲדָמָה, וּמִיָּד נָבְטוּ מִפְּנֵי שֶׁהָאֲדָמָה לֹא הָיְתָה עֲמֻקָּה.+
6 אוּלָם כְּשֶׁזָּרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ נִצְרְבוּ, וּבְאֵין שָׁרָשִׁים הִתְיַבְּשׁוּ.
7 זְרָעִים אֲחֵרִים נָפְלוּ בֵּין הַקּוֹצִים. עָלוּ הַקּוֹצִים וְחָנְקוּ אוֹתָם, וְהַזְּרָעִים לֹא הֵנִיבוּ כָּל פְּרִי.+
8 וַאֲחֵרִים נָפְלוּ עַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה, וְהַצְּמָחִים שֶׁעָלוּ מֵהֶם גָּדְלוּ וְהֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת פְּרִי — זֶה פִּי שְׁלוֹשִׁים, זֶה פִּי שִׁשִּׁים וְזֶה פִּי מֵאָה”.+
9 הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: ”מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ לְהַקְשִׁיב, שֶׁיַּקְשִׁיב”.+
10 בִּהְיוֹתוֹ לְבַד פָּנוּ אֵלָיו הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ סְבִיבוֹ יַחַד עִם הַשְּׁנֵים עָשָׂר וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ עַל הַמְּשָׁלִים.+
11 אָמַר לָהֶם: ”לָכֶם נִתַּן הַסּוֹד הַמְּקֻדָּשׁ+ שֶׁל מַלְכוּת אֱלֹהִים, אַךְ לְאֵלֶּה שֶׁבַּחוּץ הַכֹּל נִשְׁאָר בְּגֶדֶר מְשָׁלִים,+
12 וְכָךְ גַּם אִם יִתְבּוֹנְנוּ, יִתְבּוֹנְנוּ וְלֹא יִרְאוּ, וְגַם אִם יִשְׁמְעוּ, יִשְׁמְעוּ וְלֹא יָבִינוּ וְלֹא יָשׁוּבוּ מִדַּרְכָּם וְלֹא יִסָּלַח לָהֶם”.+
13 עוֹד אָמַר לָהֶם: ”אִם אֵינְכֶם מְבִינִים אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה, כֵּיצַד תָּבִינוּ אֶת כָּל יֶתֶר הַמְּשָׁלִים?
14 ”הַזּוֹרֵעַ זוֹרֵעַ אֶת הַדָּבָר.*+
15 אֵלֶּה אֲשֶׁר בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ, בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נִזְרָע הַדָּבָר, הֵם מִי שֶׁשּׁוֹמְעִים אוֹתוֹ וּמִיָּד אַחַר כָּךְ בָּא הַשָּׂטָן+ וְלוֹקֵחַ אֶת הַדָּבָר שֶׁנִּזְרַע בָּהֶם.+
16 כֵּן גַּם הַנִּזְרָעִים עַל קַרְקַע סַלְעִית; הֵם שׁוֹמְעִים אֶת הַדָּבָר וּמִיָּד מְקַבְּלִים אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה.+
17 אוּלָם אֵין לָהֶם שֹׁרֶשׁ בְּתוֹכָם, וְהֵם מַחְזִיקִים מַעֲמָד לִזְמַן קָצָר; וּבִשְׁעַת צָרָה אוֹ רְדִיפָה בִּגְלַל הַדָּבָר הֵם נִכְשָׁלִים מִיָּד.
18 הַנִּזְרָעִים בֵּין הַקּוֹצִים הֵם מִי שֶׁשּׁוֹמְעִים אֶת הַדָּבָר,+
19 אֶלָּא שֶׁדַּאֲגוֹת+ הַסֵּדֶר הָעוֹלָמִי* הַזֶּה וְתַעֲתוּעֵי הָעֹשֶׁר+ וְתַאֲווֹת+ מִתַּאֲווֹת שׁוֹנוֹת מְכַרְסְמִים בָּהֶם וְחוֹנְקִים אֶת הַדָּבָר, וְהוּא חָדֵל לְהָנִיב פְּרִי.
20 מִי שֶׁנִּזְרְעוּ בָּאֲדָמָה הַטּוֹבָה הֵם מִי שֶׁמַּקְשִׁיבִים לַדָּבָר וּמְקַבְּלִים אוֹתוֹ בְּרָצוֹן וְעוֹשִׂים פְּרִי — זֶה פִּי שְׁלוֹשִׁים, זֶה פִּי שִׁשִּׁים וְזֶה פִּי מֵאָה”.+
21 הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: ”הַאִם מוֹצִיאִים מְנוֹרָה כְּדֵי לָשִׂים אוֹתָהּ מִתַּחַת לְסַל* אוֹ מִתַּחַת לַמִּטָּה? הֲרֵי מוֹצִיאִים אוֹתָהּ כְּדֵי לְהַנִּיחָהּ עַל כַּן.+
22 אֵין דָּבָר נִסְתָּר שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה וְאֵין דָּבָר חָבוּי שֶׁלֹּא יֵחָשֵׂף.+
23 מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ לְהַקְשִׁיב, שֶׁיַּקְשִׁיב”.+
24 עוֹד אָמַר לָהֶם: ”שִׂימוּ לֵב לְמָה שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים.+ בַּמִּדָּה שֶׁאַתֶּם מוֹדְדִים יִמָּדֵד לָכֶם, וְגַם עוֹד יִוָּסֵף לָכֶם.
25 כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִנָּתֵן לוֹ עוֹד;+ אַךְ מִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ”.+
26 עוֹד אָמַר: ”דּוֹמָה מַלְכוּת אֱלֹהִים לְאִישׁ הַמַּשְׁלִיךְ זְרָעִים עַל הָאֲדָמָה.
27 הָאִישׁ יָשֵׁן בַּלַּיְלָה וְקָם בַּיּוֹם, וְהַזְּרָעִים נוֹבְטִים וְהַצְּמָחִים גְּדֵלִים, וְהָאִישׁ אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ כֵּיצַד קוֹרֶה הַדָּבָר.
28 אַט אַט מוֹצִיאָה הָאֲדָמָה פְּרִי מֵאֵלֶיהָ: בַּתְּחִלָּה צוֹמֵחַ הַגִּבְעוֹל, אַחֲרָיו מוֹפִיעָה הַשִּׁבֹּלֶת וּלְבַסּוֹף מַבְשִׁילִים הַגַּרְגִּירִים.
29 וְכַאֲשֶׁר הַיְּבוּל בָּשֵׁל שׁוֹלֵחַ הָאִישׁ מַגָּל, כִּי הִגִּיעַ הַקָּצִיר”.
30 הוֹסִיף וְאָמַר: ”לְמָה נַשְׁוֶה אֶת מַלְכוּת אֱלֹהִים וּלְמָה נַמְשִׁיל אוֹתָהּ?
31 כְּגַרְגִּיר חַרְדָּל הִיא; כַּאֲשֶׁר זוֹרְעִים אוֹתוֹ בָּאֲדָמָה הוּא הַקָּטָן מִכָּל הַזְּרָעִים עֲלֵי אֲדָמוֹת.+
32 אֲבָל לְאַחַר שֶׁנִּזְרַע, הוּא צוֹמֵחַ וְנַעֲשֶׂה גָּדוֹל מִכָּל יֶרֶק וְשׁוֹלֵחַ עֲנָפִים גְּדוֹלִים, כָּךְ שֶׁעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם יְכוֹלִים לִשְׁכֹּן בְּצִלּוֹ”.
33 בִּמְשָׁלִים+ רַבִּים כָּאֵלֶּה הִשְׁמִיעַ לָהֶם אֶת הַדָּבָר, לְפִי יְכָלְתָּם לְהַקְשִׁיב.
34 לְמַעֲשֶׂה, בְּלִי מָשָׁל לֹא דִּבֵּר אֲלֵיהֶם, אַךְ לְתַלְמִידָיו נָהַג לְהַסְבִּיר בִּיחִידוּת אֶת הַכֹּל.+
35 בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, לְאַחַר שֶׁיָּרַד הָעֶרֶב, אָמַר לָהֶם: ”בּוֹאוּ נַעֲבֹר לְצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַיָּם”.+
36 לְפִיכָךְ הֵם שִׁלְּחוּ אֶת הֶהָמוֹן וּמִיָּד לָקְחוּ אוֹתוֹ בַּסִּירָה שֶׁיָּשַׁב בָּהּ. גַּם סִירוֹת אֲחֵרוֹת הָיוּ אִתּוֹ.+
37 וְהִנֵּה פָּרְצָה סְעָרָה עַזָּה מְאוֹד, וְהַגַּלִּים חָבְטוּ בַּסִּירָה וְשָׁטְפוּ אוֹתָהּ עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁכִּמְעַט הוּצְפָה.+
38 בְּאוֹתָהּ עֵת יָשַׁן יֵשׁוּעַ עַל הַכַּר בְּיַרְכְּתֵי הַסִּירָה. הֵעִירוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: ”מוֹרֵנוּ, לֹא אִכְפַּת לְךָ שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים לָמוּת?”
39 הוּא קָם, וְאָז גָּעַר בָּרוּחַ וְאָמַר לַיָּם: ”דֹּם! הֵרָגַע!”+ הָרוּחַ שָׁכְכָה, וְהַכֹּל שָׁקַט וְרָגַע.
40 אָמַר לָהֶם: ”לָמָּה אַתֶּם פּוֹחֲדִים כָּל כָּךְ? הַאִם עֲדַיִן אֵין לָכֶם אֱמוּנָה?”
41 הֵם נִתְמַלְּאוּ יִרְאָה גְּדוֹלָה וְאָמְרוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ: ”מִיהוּ זֶה שֶׁאֲפִלּוּ הָרוּחַ וְהַיָּם נִשְׁמָעִים לוֹ?”+
