מרקוס 6‏:1‏-56

  • ישוע נדחה בעירו ‏(‏1–6‏)‏

  • הנחיות לשנים עשר לגבי השירות ‏(‏7–13‏)‏

  • מות יוחנן המטביל ‏(‏14–29‏)‏

  • ישוע מאכיל 000,‏5 ‏(‏30–44‏)‏

  • ישוע הולך על המים ‏(‏45–52‏)‏

  • מעשי ריפוי בגינוסר ‏(‏53–56‏)‏

ו  הוּא עָזַב אֶת הַמָּקוֹם וְנִכְנַס אֶל עִירוֹ,‏+ וְתַלְמִידָיו הָלְכוּ אִתּוֹ.‏  בְּשַׁבָּת לִמֵּד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת,‏ וְרֹב הַשּׁוֹמְעִים הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל דְּבָרָיו וְאָמְרוּ:‏ ”‏מִנַּיִן לוֹ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?‏+ מַדּוּעַ נִתְּנָה לוֹ הַחָכְמָה הַזֹּאת,‏ וְכֵיצַד הוּא יָכוֹל לְחוֹלֵל אֶת הַגְּבוּרוֹת הַלָּלוּ?‏+  הַאֵין זֶה הַנַּגָּר,‏+ בְּנָהּ שֶׁל מִרְיָם,‏+ וַאֲחִיהֶם שֶׁל יַעֲקֹב,‏+ יוֹסֵף,‏ יְהוּדָה וְשִׁמְעוֹן?‏+ וַהֲרֵי אַחְיוֹתָיו כָּאן אִתָּנוּ!‏”‏ וְהוּא הָיָה לָהֶם לְמִכְשׁוֹל.‏  אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ:‏ ”‏אֶת הַנָּבִיא מְכַבְּדִים בְּכָל מָקוֹם מִלְּבַד בְּעִירוֹ,‏ בְּקֶרֶב קְרוֹבָיו וּבְבֵיתוֹ שֶׁלּוֹ”‏.‏+  עַל כֵּן,‏ לֹא הָיָה יָכוֹל לְחוֹלֵל שָׁם גְּבוּרוֹת;‏ רַק עַל חוֹלִים מְעַטִּים שָׂם אֶת יָדָיו וְרִפֵּא אוֹתָם.‏  חֹסֶר אֱמוּנָתָם הִדְהִים אוֹתוֹ,‏ וְהוּא סָבַב וְלִמֵּד בַּכְּפָרִים שֶׁבָּאֵזוֹר.‏+  קָרָא אֵלָיו אֶת הַשְּׁנֵים עָשָׂר וּמֵאָז וְאֵילָךְ שָׁלַח אוֹתָם שְׁנַיִם שְׁנַיִם;‏+ כְּמוֹ כֵן,‏ נָתַן לָהֶם סַמְכוּת עַל הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת.‏+  הוּא גַּם הוֹרָה לָהֶם שֶׁלֹּא לָקַחַת לַדֶּרֶךְ דָּבָר מִלְּבַד מַקֵּל;‏ לֹא לֶחֶם,‏ לֹא תַּרְמִיל וְלֹא כֶּסֶף* בַּחֲגוֹרוֹתֵיהֶם.‏+  עוֹד הוֹרָה לָהֶם לִנְעֹל אֶת סַנְדְּלֵיהֶם וְלֹא לִלְבֹּשׁ שְׁתֵּי כֻּתּוֹנוֹת.‏* 10  הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם:‏ ”‏בְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ תִּכָּנְסוּ לְבַיִת,‏ הִשָּׁאֲרוּ בּוֹ עַד שֶׁתַּעַזְבוּ אֶת הָאֵזוֹר.‏+ 11  וּבְכָל מָקוֹם שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם וְלֹא יַקְשִׁיבוּ לָכֶם,‏ בְּצֵאתְכֶם מִשָּׁם נַעֲרוּ אֶת הֶעָפָר אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיכֶם לְעֵדוּת לָהֶם”‏.‏+ 12  הֵם יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ וְקָרְאוּ לָאֲנָשִׁים לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה,‏+ 13  וְגַם גֵּרְשׁוּ שֵׁדִים+ רַבִּים וּמָשְׁחוּ חוֹלִים רַבִּים בְּשֶׁמֶן וְרִפְּאוּ אוֹתָם.‏ 14  הַשְּׁמוּעוֹת עַל כָּךְ הִגִּיעוּ לְאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ הוֹרְדוֹס,‏ כִּי שְׁמוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ נוֹדַע בָּרַבִּים וְאָמְרוּ עָלָיו:‏ ”‏יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל קָם מִן הַמֵּתִים,‏ וְלָכֵן הוּא מְסֻגָּל לְחוֹלֵל גְּבוּרוֹת”‏.‏+ 15  וְאִלּוּ אֲחֵרִים אָמְרוּ:‏ ”‏זֶה אֵלִיָּהוּ”‏,‏ וְיֵשׁ שֶׁאָמְרוּ:‏ ”‏נָבִיא הוּא כִּנְבִיאֵי קֶדֶם”‏.‏+ 16  כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הוֹרְדוֹס,‏ אָמַר:‏ ”‏זֶה יוֹחָנָן שֶׁאֶת רֹאשׁוֹ עָרַפְתִּי.‏ הוּא קָם”‏.‏ 17  הוֹרְדוֹס עָצַר אֶת יוֹחָנָן וְכָבַל אוֹתוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר בִּגְלַל הוֹרוֹדְיָה אֵשֶׁת פִילִיפּוֹס אָחִיו,‏ שֶׁאוֹתָהּ נָשָׂא לְאִשָּׁה,‏+ 18  כִּי יוֹחָנָן אָמַר לְהוֹרְדוֹס:‏ ”‏אָסוּר הָיָה לְךָ לָקַחַת אֶת אֵשֶׁת אָחִיךָ”‏.‏+ 19  עַל כֵּן הוֹרוֹדְיָה נָטְרָה לוֹ וְרָצְתָה לְהָרְגוֹ,‏ אַךְ הַדָּבָר לֹא עָלָה בְּיָדָהּ,‏ 20  שֶׁכֵּן הוֹרְדוֹס פָּחַד מִיּוֹחָנָן וְשָׁמַר עָלָיו,‏ כִּי יָדַע שֶׁיּוֹחָנָן הוּא אִישׁ צַדִּיק וְקָדוֹשׁ.‏+ וּבְכָל פַּעַם שֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ,‏ לֹא יָדַע מָה לַעֲשׂוֹת בְּעִנְיָנוֹ,‏ אַךְ לַמְרוֹת זֹאת הִמְשִׁיךְ לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ בְּרָצוֹן.‏ 21  שְׁעַת הַכֹּשֶׁר הִגִּיעָה כַּאֲשֶׁר עָרַךְ הוֹרְדוֹס מִשְׁתֶּה בְּיוֹם הֻלַּדְתּוֹ+ וְהִזְמִין אֶת אֲנָשָׁיו הַבְּכִירִים,‏ אֶת שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְאֶת נִכְבְּדֵי הַגָּלִיל.‏+ 22  בְּמַהֲלַךְ הַמִּשְׁתֶּה נִכְנְסָה בִּתָּהּ שֶׁל הוֹרוֹדְיָה,‏ רָקְדָה וְהֵסֵבָּה הֲנָאָה לְהוֹרְדוֹס וְלַמְּסֻבִּים.‏ אָמַר הַמֶּלֶךְ לַנַּעֲרָה:‏ ”‏בַּקְּשִׁי מִמֶּנִּי כָּל מָה שֶׁתִּרְצִי וְאֶתֵּן לָךְ”‏,‏ 23  וְהִבְטִיחַ לָהּ בִּשְׁבוּעָה:‏ ”‏כָּל מָה שֶׁתְּבַקְּשִׁי מִמֶּנִּי אֶתֵּן לָךְ,‏ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת”‏.‏ 24  הִיא יָצְאָה וְשָׁאֲלָה אֶת אִמָּהּ:‏ ”‏מָה עָלַי לְבַקֵּשׁ?‏”‏ הֵשִׁיבָה לָהּ:‏ ”‏אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל”‏.‏ 25  מִיָּד מִהֲרָה פְּנִימָה אֶל הַמֶּלֶךְ וּבִקְּשָׁה מִמֶּנּוּ:‏ ”‏אֲנִי רוֹצָה שֶׁתִּתֵּן לִי עַכְשָׁו אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל עַל מַגָּשׁ”‏.‏+ 26  הַמֶּלֶךְ הִתְעַצֵּב מְאוֹד,‏ אַךְ לֹא רָצָה לְסָרֵב לָהּ בִּגְלַל שְׁבוּעוֹתָיו וְהַמְּסֻבִּים.‏ 27  מִיָּד שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת אֶחָד מִשּׁוֹמְרֵי הָרֹאשׁ וְצִוָּה עָלָיו לְהָבִיא אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל יוֹחָנָן.‏ יָצָא הַשּׁוֹמֵר וְכָרַת אֶת רֹאשׁוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר.‏ 28  הוּא הֵבִיא אוֹתוֹ עַל מַגָּשׁ,‏ נָתַן לַנַּעֲרָה וְהִיא נָתְנָה אוֹתוֹ לְאִמָּהּ.‏ 29  כְּשֶׁשָּׁמְעוּ עַל כָּךְ תַּלְמִידָיו,‏ בָּאוּ וְלָקְחוּ אֶת גּוּפָתוֹ וְהִנִּיחוּ אוֹתָהּ בְּקֶבֶר.‏ 30  נֶאֶסְפוּ הַשְּׁלִיחִים אֶל יֵשׁוּעַ וְסִפְּרוּ לוֹ עַל כָּל מָה שֶׁעָשׂוּ וְלִמְּדוּ.‏+ 31  אָמַר לָהֶם:‏ ”‏בּוֹאוּ לְבַדְּכֶם אֶל מָקוֹם שׁוֹמֵם וְנוּחוּ מְעַט”‏,‏+ שֶׁכֵּן רַבִּים בָּאוּ וְהָלְכוּ וְלֹא הָיָה לָהֶם פְּנַאי אֲפִלּוּ לֶאֱכֹל אֶת אֲרוּחָתָם.‏ 32  לְפִיכָךְ הֵם שָׁטוּ בַּסִּירָה אֶל מָקוֹם שׁוֹמֵם כְּדֵי לִהְיוֹת לְבַדָּם.‏+ 33  הָיוּ שֶׁרָאוּ אוֹתָם עוֹזְבִים,‏ וּלְאַחַר שֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לְרַבִּים רָצוּ לְשָׁם מִכָּל הֶעָרִים וְהִקְדִּימוּ אוֹתָם.‏ 34  כַּאֲשֶׁר יָרַד מִן הַסִּירָה רָאָה הֲמוֹן עַם רַב.‏ הוּא נִתְמַלֵּא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם+ כִּי הָיוּ כְּצֹאן לְלֹא רוֹעֶה,‏+ וְהֵחֵל לְלַמֵּד אוֹתָם דְּבָרִים רַבִּים.‏+ 35  הַשָּׁעָה הָיְתָה מְאֻחֶרֶת וְתַלְמִידָיו נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ לוֹ:‏ ”‏הַמָּקוֹם שׁוֹמֵם וְהַשָּׁעָה כְּבָר מְאֻחֶרֶת.‏+ 36  שַׁלַּח אוֹתָם כְּדֵי שֶׁיֵּלְכוּ אֶל הַיִּשּׁוּבִים וְהַכְּפָרִים שֶׁבַּסְּבִיבָה וְיִקְנוּ לְעַצְמָם אֹכֶל”‏.‏+ 37  הֵשִׁיב וְאָמַר לָהֶם:‏ ”‏תְּנוּ לָהֶם אַתֶּם אֹכֶל”‏.‏ אָמְרוּ לוֹ:‏ ”‏הַאִם נֵלֵךְ וְנִקְנֶה לֶחֶם בְּמָאתַיִם דִּינָר* וְנִתֵּן אוֹתוֹ לָאֲנָשִׁים כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ?‏”‏+ 38  שָׁאַל אוֹתָם:‏ ”‏כַּמָּה כִּכְּרוֹת לֶחֶם יֵשׁ לָכֶם?‏ לְכוּ וּבִדְקוּ”‏.‏ אַחֲרֵי שֶׁבָּדְקוּ,‏ אָמְרוּ:‏ ”‏חָמֵשׁ,‏ וְגַם שְׁנֵי דָּגִים”‏.‏+ 39  הוּא הוֹרָה לְכֻלָּם לָשֶׁבֶת בִּקְבוּצוֹת עַל הָעֵשֶׂב הַיָּרֹק,‏+ 40  וְהֵם יָשְׁבוּ בִּקְבוּצוֹת שֶׁל מֵאָה וְשֶׁל חֲמִשִּׁים.‏ 41  לָקַח אֶת חֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֶת שְׁנֵי הַדָּגִים,‏ נָשָׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וּבֵרֵךְ.‏+ אָז בָּצַע אֶת כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְנָתַן לַתַּלְמִידִים כְּדֵי שֶׁיְּחַלְּקוּ אוֹתָן לַהֲמוֹנִים,‏ וְגַם אֶת שְׁנֵי הַדָּגִים חִלֵּק וְנָתַן לְכֻלָּם.‏ 42  הַכֹּל אָכְלוּ וְשָׂבְעוּ,‏ 43  וּבִשְׁאֵרִיּוֹת הַלֶּחֶם שֶׁאָסְפוּ מִלְּאוּ שְׁנֵים עָשָׂר סַלִּים,‏ מִלְּבַד מָה שֶׁנּוֹתַר מִן הַדָּגִים.‏+ 44  מִסְפַּר הַגְּבָרִים שֶׁאָכְלוּ מִן הַלֶּחֶם הָיָה חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים.‏ 45  מִיָּד לְאַחַר מִכֵּן הֵאִיץ יֵשׁוּעַ בְּתַלְמִידָיו לְהִכָּנֵס לַסִּירָה וְלָשׁוּט אֶל צִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַיָּם לְכִוּוּן בֵּית צַיְדָא,‏ וְאִלּוּ הוּא נִשְׁאַר לְשַׁלֵּחַ אֶת הַהֲמוֹנִים.‏+ 46  הוּא נִפְרַד מֵהֶם וְעָלָה לְהַר כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל.‏+ 47  לְאַחַר שֶׁיָּרַד הָעֶרֶב הָיְתָה הַסִּירָה בְּאֶמְצַע הַיָּם,‏ וְהוּא הָיָה לְבַדּוֹ בַּיַּבָּשָׁה.‏+ 48  כַּאֲשֶׁר רָאָה שֶׁהֵם מִתְקַשִּׁים לַחְתֹּר בִּגְלַל הָרוּחַ שֶׁנָּשְׁבָה נֶגְדָּם,‏ הָלַךְ לִקְרָאתָם עַל פְּנֵי הַיָּם בְּעֵרֶךְ בְּאַשְׁמֹרֶת הַלַּיְלָה הָרְבִיעִית;‏* אַךְ הוּא הִתְכַּוֵּן* לַחְלֹף עַל פְּנֵיהֶם.‏ 49  הֵם רָאוּ אוֹתוֹ הוֹלֵךְ עַל פְּנֵי הַיָּם וְחָשְׁבוּ בְּלִבָּם:‏ ”‏זֶה חֶזְיוֹן תַּעֲתוּעִים!‏”‏ וְהֵחֵלּוּ לִצְעֹק,‏ 50  שֶׁכֵּן כֻּלָּם נִבְהֲלוּ לְמַרְאֵהוּ.‏ מִיָּד פָּנָה אֲלֵיהֶם וְאָמַר:‏ ”‏הִתְעוֹדְדוּ!‏ זֶה אֲנִי;‏ אַל תִּפְחֲדוּ”‏.‏+ 51  הוּא נִכְנַס אֲלֵיהֶם לַסִּירָה וְהָרוּחַ שָׁכְכָה.‏ כִּרְאוֹתָם זֹאת אָחֲזָה בָּהֶם תַּדְהֵמָה גְּדוֹלָה,‏ 52  כִּי לֹא עָמְדוּ עַל מַשְׁמָעוּת נֵס כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וַעֲדַיִן הָיוּ חַסְרֵי הֲבָנָה בִּלְבָבָם.‏ 53  הֵם שָׁטוּ לְעֵבֶר הַחוֹף,‏ וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְגִנּוֹסָר עָגְנוּ בְּקִרְבַת מָקוֹם.‏+ 54  מִיָּד כְּשֶׁיָּרְדוּ מִן הַסִּירָה זִהוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים.‏ 55  הֵם רָצוּ בְּכָל הָאֵזוֹר וְהֵבִיאוּ אֶת הַחוֹלִים עַל גַּבֵּי אֲלֻנְקוֹת לַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ שֶׁהוּא שָׁם.‏ 56  בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּא אֵלָיו — בַּכְּפָרִים,‏ בֶּעָרִים אוֹ בַּיִּשּׁוּבִים — הִנִּיחוּ אֶת הַחוֹלִים בַּשְּׁוָקִים וְהִתְחַנְּנוּ שֶׁיַּרְשֶׁה לָהֶם רַק לָגַעַת בִּכְנַף מְעִילוֹ.‏+ וְכָל מִי שֶׁנָּגְעוּ בּוֹ נִרְפְּאוּ.‏

הערות שוליים

מילולית,‏ ”‏נחושת”‏.‏
או ”‏כותונת נוספת”‏.‏
ראה נספח ב14‏.‏
בערך מהשעה שלוש בבוקר עד הזריחה בשש בבוקר.‏
או ”‏עמד”‏.‏