מרקוס 7:1-37
ז הִתְאַסְּפוּ סְבִיבוֹ הַפְּרוּשִׁים וְכַמָּה מִן הַסּוֹפְרִים שֶׁבָּאוּ מִיְּרוּשָׁלַיִם.+
2 וְהֵם רָאוּ שֶׁאֲחָדִים מִתַּלְמִידָיו אוֹכְלִים אֶת אֲרוּחָתָם בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת, כְּלוֹמַר בְּלֹא נְטִילַת יָדַיִם.
3 (כִּי הַפְּרוּשִׁים וּלְמַעֲשֶׂה כָּל הַיְּהוּדִים דְּבֵקִים בְּמָסֹרֶת הַקַּדְמוֹנִים וְאוֹכְלִים רַק אַחֲרֵי רְחִיצַת יְדֵיהֶם עַד הַמַּרְפֵּק,
4 וּבְשׁוּבָם מִן הַשּׁוּק אֵינָם אוֹכְלִים לְלֹא רְחִיצָה, וּדְבֵקִים בְּמָסוֹרוֹת רַבּוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁקִּבְּלוּ, כְּגוֹן טְבִילַת כּוֹסוֹת וְכַדִּים וּכְלֵי נְחֹשֶׁת.)+
5 שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ הַפְּרוּשִׁים וְהַסּוֹפְרִים: ”מַדּוּעַ תַּלְמִידֶיךָ אֵינָם מְקַיְּמִים אֶת מָסֹרֶת הַקַּדְמוֹנִים וְאוֹכְלִים אֶת אֲרוּחָתָם בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת?”+
6 הֵשִׁיב לָהֶם: ”צְבוּעִים, הֵיטֵב נִבָּא עֲלֵיכֶם יְשַׁעְיָהוּ, כַּכָּתוּב, ’הָעָם הַזֶּה בְּשִׂפְתֵיהֶם מְכַבְּדִים אוֹתִי, אַךְ לִבָּם רָחוֹק מִמֶּנִּי.+
7 לַשָּׁוְא עוֹבְדִים הֵם אוֹתִי, כִּי מְלַמְּדִים הֵם מִצְווֹת אֱנוֹשׁ כְּתוֹרָה’.+
8 אַתֶּם עוֹזְבִים אֶת מִצְוַת אֱלֹהִים וּדְבֵקִים בְּמָסֹרֶת שֶׁל בְּנֵי אָדָם”.+
9 הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: ”בְּכִשָּׁרוֹן רַב יוֹדְעִים אַתֶּם לְהִתְעַלֵּם מִמִּצְוַת אֱלֹהִים כְּדֵי לִשְׁמֹר אֶת הַמָּסֹרֶת שֶׁלָּכֶם.+
10 לְמָשָׁל, מֹשֶׁה אָמַר: ’כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמְּךָ’,+ וְגַם ’הַמְּקַלֵּל* אֶת אָבִיו אוֹ אֶת אִמּוֹ מוֹת יוּמַת’.+
11 אֲבָל אַתֶּם אוֹמְרִים, ’מֻתָּר לְאִישׁ לוֹמַר לְאָבִיו אוֹ לְאִמּוֹ: ”כָּל דָּבָר מִשֶּׁלִּי שֶׁיּוּכַל לְהוֹעִיל לְךָ, הֲרֵי הוּא קָרְבָּן (כְּלוֹמַר, מַתָּנָה הַמֻּקְדֶּשֶׁת לֶאֱלֹהִים)”’.
12 בָּזֹאת אֵינְכֶם מַתִּירִים לוֹ עוֹד לַעֲשׂוֹת דָּבָר לְמַעַן אָבִיו אוֹ אִמּוֹ,+
13 וְכָךְ אַתֶּם מְבַטְּלִים אֶת תָּקְפּוֹ שֶׁל דְּבַר אֱלֹהִים עַל־יְדֵי הַמָּסֹרֶת שֶׁקִּבַּלְתֶּם וְהֶעֱבַרְתֶּם.+ וְעוֹד דְּבָרִים רַבִּים כָּאֵלֶּה אַתֶּם עוֹשִׂים”.+
14 קָרָא אֵלָיו שׁוּב אֶת הַהֲמוֹנִים וְאָמַר לָהֶם: ”הַקְשִׁיבוּ לִי כֻּלְּכֶם וְהָבִינוּ.+
15 כָּל מָה שֶׁנִּכְנָס אֶל הָאָדָם מִבַּחוּץ אֵינוֹ יָכוֹל לְטַמְּאוֹ; הַדְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הָאָדָם הֵם הַמְּטַמְּאִים אוֹתוֹ”.+
16 *——
17 הוּא נִכְנַס לְבַיִת הַרְחֵק מִן הֶהָמוֹן, וְתַלְמִידָיו שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ לְגַבֵּי הַדֻּגְמָה שֶׁנָּתַן.+
18 אָמַר לָהֶם: ”גַּם אַתֶּם חַסְרֵי הֲבָנָה כְּמוֹהֶם? הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁכָּל מָה שֶׁנִּכְנָס אֶל הָאָדָם מִבַּחוּץ אֵינוֹ יָכוֹל לְטַמְּאוֹ?
19 הֲרֵי הוּא אֵינוֹ נִכְנָס לְלִבּוֹ אֶלָּא לְקֵבָתוֹ וְאָז יוֹצֵא אֶל הַבִּיּוּב”. בָּזֹאת הִכְרִיז שֶׁכָּל הַמְּזוֹנוֹת טְהוֹרִים.
20 הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: ”הַיּוֹצֵא מִן הָאָדָם הוּא הַמְּטַמֵּא אֶת הָאָדָם,+
21 כִּי מִבִּפְנִים, מִתּוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם,+ יוֹצְאוֹת מַחְשְׁבוֹת רֶשַׁע: זְנוּת,* גְּנֵבוֹת, רְצִיחוֹת,
22 נִאוּפִים, חַמְדָנוּת, מַעֲשֵׂי רֶשַׁע, מִרְמָה, זִמָּה,* צָרוּת עַיִן, גִּדּוּפִים,* יְהִירוּת וְסִכְלוּת.
23 כָּל הַדְּבָרִים הָרָעִים הָאֵלֶּה יוֹצְאִים מִבִּפְנִים וּמְטַמְּאִים אֶת הָאָדָם”.
24 הוּא קָם וְהָלַךְ לְאֵזוֹר צוֹר וְצִידוֹן.+ שָׁם נִכְנַס לְבַיִת וְלֹא רָצָה שֶׁיִּוָּדַע עַל כָּךְ לְאִישׁ, אַךְ לֹא יָכוֹל הָיָה לַחְמֹק מֵעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת.
25 מִיָּד עִם בּוֹאוֹ שָׁמְעָה עָלָיו אִשָּׁה שֶׁבִּתָּהּ הַקְּטַנָּה הָיְתָה אֲחוּזַת רוּחַ טְמֵאָה, וְהִיא בָּאָה וְנָפְלָה לְרַגְלָיו.+
26 הָאִשָּׁה הָיְתָה יְוָנִיָּה, סוּרִית־פֶנִיקִית בְּמוֹצָאָהּ;* וְהִיא בִּקְּשָׁה מִמֶּנּוּ שׁוּב וָשׁוּב שֶׁיְּגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁד מִבִּתָּהּ.
27 אָמַר לָהּ: ”הָנִיחִי תְּחִלָּה לַיְּלָדִים לִשְׂבֹּעַ, כִּי לֹא יָאֶה לָקַחַת אֶת לַחְמָם שֶׁל הַיְּלָדִים וּלְהַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ אֶל הַכְּלַבְלַבִּים”.+
28 הֵשִׁיבָה לוֹ: ”נָכוֹן, אֲדוֹנִי, אֲבָל גַּם הַכְּלַבְלַבִּים שֶׁמִּתַּחַת לַשֻּׁלְחָן אוֹכְלִים מֵהַפֵּרוּרִים הַנּוֹפְלִים מִלַּחְמָם שֶׁל הַיְּלָדִים”.
29 אָמַר לָהּ: ”בִּגְלַל דְּבָרַיִךְ אֵלֶּה, לְכִי לְדַרְכֵּךְ; הַשֵּׁד יָצָא מִבִּתֵּךְ”.+
30 הִיא הָלְכָה לְבֵיתָהּ וּמָצְאָה אֶת הַיַּלְדָּה שׁוֹכֶבֶת בַּמִּטָּה, וְהַשֵּׁד כְּבָר יָצָא מִמֶּנָּה.+
31 יֵשׁוּעַ עָזַב אֶת אֵזוֹר צוֹר, וּבְדַרְכּוֹ חֲזָרָה אֶל יַם הַגָּלִיל עָבַר דֶּרֶךְ צִידוֹן וְהִגִּיעַ לְאֵזוֹר דֵּקַפּוֹלִיס.*+
32 שָׁם הֵבִיאוּ אֵלָיו אִישׁ חֵרֵשׁ שֶׁהִתְקַשָּׁה בְּדִבּוּר,+ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלָיו שֶׁיָּשִׂים עָלָיו אֶת יָדוֹ.
33 הוּא לָקַח אוֹתוֹ הַצִּדָּה בִּיחִידוּת, הַרְחֵק מִן הֶהָמוֹן, וְשָׂם אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו בְּאָזְנֵי הָאִישׁ, וּלְאַחַר שֶׁיָּרַק נָגַע בִּלְשׁוֹנוֹ.+
34 וְאָז בְּנָשְׂאוֹ עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה נֶאֱנַח עֲמֻקּוֹת וְאָמַר אֵלָיו: ”אֶפְפָתָא”, כְּלוֹמַר ”הִפָּתַח”.
35 אָזְנָיו נִפְתְּחוּ וְקֶשֶׁר לְשׁוֹנוֹ הֻתַּר,+ וְהוּא הֵחֵל לְדַבֵּר בְּצוּרָה בְּרוּרָה.
36 אָז צִוָּה עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא לְסַפֵּר עַל כָּךְ לְאִישׁ,+ אַךְ כְּכָל שֶׁצִּוָּה זֹאת עֲלֵיהֶם כָּךְ הִרְבּוּ לְהַכְרִיז עַל הַדָּבָר.+
37 הֵם נִדְהֲמוּ עַד מְאוֹד+ וְאָמְרוּ: ”כָּל מַעֲשָׂיו יָפִים. אֲפִלּוּ אֶת הַחֵרְשִׁים הוּא הוֹפֵךְ לְשׁוֹמְעִים וְאֶת הָאִלְּמִים לִמְדַבְּרִים”.+
