מרקוס 9:1-50
ט עוֹד אָמַר לָהֶם: ”אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, יֵשׁ מִן הָעוֹמְדִים פֹּה שֶׁלֹּא יִטְעֲמוּ מָוֶת לִפְנֵי שֶׁיִּרְאוּ תְּחִלָּה אֶת מַלְכוּת אֱלֹהִים אַחֲרֵי בּוֹאָהּ בִּגְבוּרָה”.+
2 כַּעֲבֹר שִׁשָּׁה יָמִים לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת פֶּטְרוֹס וְאֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן לְבַדָּם וְהֶעֱלָה אוֹתָם לְהַר גָּבוֹהַּ. אָז הִשְׁתַּנָּה לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם;+
3 בְּגָדָיו בָּהֲקוּ וְהִלְבִּינוּ מְאוֹד — אֵין כּוֹבֵס עֲלֵי אֲדָמוֹת הַמְּסֻגָּל לְהַלְבִּין בֶּגֶד עַד כְּדֵי כָּךְ.
4 כְּמוֹ כֵן, נִרְאוּ אֲלֵיהֶם אֵלִיָּהוּ וּמֹשֶׁה, וְהֵם דִּבְּרוּ עִם יֵשׁוּעַ.
5 אָמַר פֶּטְרוֹס לְיֵשׁוּעַ: ”רַבִּי, זְכוּת הִיא לָנוּ לִהְיוֹת כָּאן. תֵּן לָנוּ לְהָקִים שְׁלוֹשָׁה אֹהָלִים — אֶחָד לְךָ, אֶחָד לְמֹשֶׁה וְאֶחָד לְאֵלִיָּהוּ”.
6 לְמַעֲשֶׂה, הוּא לֹא יָדַע כֵּיצַד לְהָגִיב, שֶׁכֵּן הֵם פָּחֲדוּ מְאוֹד.
7 וְהִנֵּה הוֹפִיעַ עָנָן וְסָכַךְ עֲלֵיהֶם, וּמִתּוֹךְ הֶעָנָן יָצָא קוֹל+ הָאוֹמֵר: ”זֶה בְּנִי אֲהוּבִי.+ שִׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ”.+
8 וּפִתְאוֹם, בְּהַבִּיטָם סָבִיב, לֹא רָאוּ עוֹד אִתָּם אִישׁ מִלְּבַד יֵשׁוּעַ.
9 בְּשָׁעָה שֶׁיָּרְדוּ מִן הָהָר צִוָּה עֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁוֹת שֶׁלֹּא לְסַפֵּר לְאִישׁ עַל מָה שֶׁרָאוּ,+ אֶלָּא רַק אַחֲרֵי שֶׁיָּקוּם בֶּן הָאָדָם מִן הַמֵּתִים.+
10 הֵם הִתְיַחֲסוּ לִדְבָרָיו בִּמְלוֹא הָרְצִינוּת,* וְעִם זֹאת דִּבְּרוּ בֵּינֵיהֶם בְּנִסָּיוֹן לְהָבִין לְמָה הִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ שֶׁיָּקוּם מִן הַמֵּתִים.
11 שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: ”מַדּוּעַ אוֹמְרִים הַסּוֹפְרִים שֶׁאֵלִיָּהוּ+ צָרִיךְ לָבוֹא תְּחִלָּה?”+
12 הֵשִׁיב לָהֶם: ”אֵלִיָּהוּ אָכֵן יָבוֹא תְּחִלָּה וְיָשִׁיב הַכֹּל לְתִקּוּנוֹ;+ אַךְ מַדּוּעַ כָּתוּב עַל בֶּן הָאָדָם שֶׁהוּא צָרִיךְ לִסְבֹּל רַבּוֹת+ וְשֶׁיָּבוּזוּ לוֹ?+
13 אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁאֵלִיָּהוּ+ לְמַעֲשֶׂה כְּבָר בָּא, וְהֵם עָשׂוּ לוֹ כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחָם, כְּפִי שֶׁנִּכְתַּב עָלָיו”.+
14 כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל יֶתֶר הַתַּלְמִידִים, רָאוּ הֲמוֹן עַם רַב סְבִיבָם וְסוֹפְרִים שֶׁהִתְוַכְּחוּ אִתָּם.+
15 כָּל הַהֲמוֹנִים, כִּרְאוֹתָם אוֹתוֹ, נִדְהֲמוּ וּמִיָּד רָצוּ אֵלָיו כְּדֵי לְבָרֵךְ אוֹתוֹ בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם.
16 שָׁאַל אוֹתָם: ”עַל מָה אַתֶּם מִתְוַכְּחִים אִתָּם?”
17 עָנָה לוֹ אֶחָד מִן הֶהָמוֹן: ”מוֹרִי, הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אֶת בְּנִי מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ אִלֶּמֶת.+
18 בְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ הִיא תּוֹקֶפֶת אוֹתוֹ הִיא מַפִּילָה אוֹתוֹ אֶל הַקַּרְקַע; פִּיו מַעֲלֶה קֶצֶף וְהוּא חוֹרֵק שִׁנַּיִם וּמַגִּיעַ לַאֲפִיסַת כּוֹחוֹת. בִּקַּשְׁתִּי מִתַּלְמִידֶיךָ לְגָרֵשׁ אוֹתָהּ, אַךְ הֵם לֹא יָכְלוּ”.
19 הֵגִיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: ”הוֹי דּוֹר חֲסַר אֱמוּנָה,+ עַד מָתַי אֶצְטָרֵךְ לִהְיוֹת אִתְּכֶם? עַד מָתַי אֶצְטָרֵךְ לָשֵׂאת אֶתְכֶם? הָבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלַי”.+
20 הֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו אֶת הַנַּעַר, אַךְ כְּשֶׁרָאֲתָה הָרוּחַ אֶת יֵשׁוּעַ, מִיָּד טִלְטְלָה אֶת הַנַּעַר בְּחָזְקָה. הוּא נָפַל וְהִתְגַּלְגֵּל עַל הָאָרֶץ וּפִיו הֶעֱלָה קֶצֶף.
21 שָׁאַל יֵשׁוּעַ אֶת אֲבִי הַנַּעַר: ”מִמָּתַי זֶה קוֹרֶה לוֹ?” הֵשִׁיב לוֹ: ”מִיַּלְדוּת,
22 וּפְעָמִים רַבּוֹת הִיא מַשְׁלִיכָה אוֹתוֹ אֶל הָאֵשׁ וְאֶל הַמַּיִם כְּדֵי לַהֲרֹג אוֹתוֹ. אֲבָל אִם אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ, רַחֵם עָלֵינוּ וַעֲזֹר לָנוּ”.
23 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: ”’אִם אַתָּה יָכוֹל’?! הַכֹּל אֶפְשָׁרִי לַמַּאֲמִין”.+
24 מִיָּד צָעַק אָבִיו שֶׁל הַנַּעַר וְאָמַר: ”יֵשׁ לִי אֱמוּנָה! חַזֵּק נָא אֶת אֱמוּנָתִי!”+
25 כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ כִּי הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים רָצִים לְעֶבְרָם, גָּעַר בָּרוּחַ הַטְּמֵאָה וְאָמַר לָהּ: ”רוּחַ אִלֶּמֶת וְחֵרֶשֶׁת, אֲנִי מְצַוֶּה עָלַיִךְ, צְאִי מִמֶּנּוּ וְאַל תִּכָּנְסִי לְתוֹכוֹ שׁוּב!”+
26 הָרוּחַ צָעֲקָה, טִלְטְלָה אוֹתוֹ בְּחָזְקָה וְיָצְאָה מִמֶּנּוּ; הַנַּעַר הָיָה כְּמֵת וְרֹב הָאֲנָשִׁים אָמְרוּ זֶה לָזֶה: ”הוּא מֵת!”
27 אַךְ יֵשׁוּעַ אָחַז בְּיָדוֹ וְהֵקִים אוֹתוֹ עַל רַגְלָיו.
28 לְאַחַר שֶׁנִּכְנַס לְבַיִת שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ תַּלְמִידָיו בִּיחִידוּת: ”מַדּוּעַ לֹא יָכֹלְנוּ אֲנַחְנוּ לְגָרֵשׁ אוֹתָהּ?”+
29 הֵשִׁיב לָהֶם: ”הַסּוּג הַזֶּה יָכוֹל לָצֵאת אַךְ וְרַק בִּתְפִלָּה”.
30 הֵם יָצְאוּ מִשָּׁם וְעָבְרוּ דֶּרֶךְ הַגָּלִיל. הוּא לֹא רָצָה שֶׁמְּקוֹם הִמָּצְאָם יִוָּדַע לְאִישׁ,
31 שֶׁכֵּן בְּאוֹתָהּ עֵת לִמֵּד אֶת תַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: ”בֶּן הָאָדָם עָתִיד לְהִמָּסֵר לִידֵי אֲנָשִׁים וְהֵם יַהַרְגוּ אוֹתוֹ,+ וְאַף שֶׁיּוּמַת יָקוּם כַּעֲבֹר שְׁלוֹשָׁה יָמִים”.+
32 אַךְ הֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת דְּבָרָיו וּפָחֲדוּ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ.
33 הֵם בָּאוּ לִכְפַר נַחוּם, וּבִהְיוֹתוֹ בַּבַּיִת שָׁאַל אוֹתָם יֵשׁוּעַ: ”עַל מָה הִתְוַכַּחְתֶּם בַּדֶּרֶךְ?”+
34 הֵם שָׁתְקוּ, שֶׁכֵּן הִתְוַכְּחוּ זֶה עִם זֶה בַּדֶּרֶךְ מִי הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בֵּינֵיהֶם.
35 הוּא הִתְיַשֵּׁב, קָרָא אֵלָיו אֶת הַשְּׁנֵים עָשָׂר וְאָמַר לָהֶם: ”מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת רִאשׁוֹן, צָרִיךְ לִהְיוֹת הָאַחֲרוֹן מִכֻּלָּם וּמְשָׁרֵת לַכֹּל”.+
36 לָקַח אֵלָיו יֶלֶד וְהֶעֱמִיד אוֹתוֹ בֵּינֵיהֶם; אָז כָּרַךְ זְרוֹעוֹתָיו סְבִיבוֹ וְאָמַר לָהֶם:
37 ”כָּל הַמְּקַבֵּל אֶחָד מִן הַיְּלָדִים+ הָאֵלֶּה מִתּוֹךְ כָּבוֹד לִשְׁמִי מְקַבֵּל גַּם אוֹתִי; וְכָל הַמְּקַבֵּל אוֹתִי מְקַבֵּל לֹא רַק אוֹתִי אֶלָּא גַּם אֶת שׁוֹלְחִי”.+
38 אָמַר לוֹ יוֹחָנָן: ”מוֹרֵנוּ, רָאִינוּ מִישֶׁהוּ מְגָרֵשׁ שֵׁדִים בְּשִׁמְךָ וְנִסִּינוּ לִמְנֹעַ זֹאת מִמֶּנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין הוּא הוֹלֵךְ אַחֲרֵינוּ”.+
39 אָמַר יֵשׁוּעַ: ”אַל תְּנַסּוּ לִמְנֹעַ זֹאת מִמֶּנּוּ, כִּי אֵין אִישׁ שֶׁיַּעֲשֶׂה גְּבוּרָה בִּשְׁמִי וּמִיָּד אַחַר כָּךְ יוּכַל לְדַבֵּר עָלַי רָעוֹת,
40 שֶׁכֵּן מִי שֶׁאֵינוֹ נֶגְדֵּנוּ, לְצִדֵּנוּ הוּא.+
41 וְכָל הַנּוֹתֵן לָכֶם לִשְׁתּוֹת כּוֹס מַיִם מִפְּנֵי שֶׁאַתֶּם שַׁיָּכִים לַמָּשִׁיחַ,+ אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא יֹאבַד לוֹ שְׂכָרוֹ.+
42 אַךְ כָּל הַמַּכְשִׁיל אֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה הַמַּאֲמִינִים, מוּטָב לוֹ שֶׁיַּנִּיחוּ רֵחַיִם שֶׁל חֲמוֹר* עַל צַוָּארוֹ וְיַשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ לַיָּם.+
43 ”אִם יָדְךָ תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, כְּרֹת אוֹתָהּ. מוּטָב לְךָ לָרֶשֶׁת חַיִּים כְּבַעַל מוּם מֵאֲשֶׁר לָבוֹא עִם שְׁתֵּי יָדַיִם לְגֵיהִנּוֹם,* אֶל הָאֵשׁ הַבִּלְתִּי נִכְבֵּית.+
44 *——
45 וְאִם רַגְלְךָ תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, כְּרֹת אוֹתָהּ. מוּטָב לְךָ לָרֶשֶׁת חַיִּים כְּפִסֵּחַ מֵאֲשֶׁר לִהְיוֹת מֻשְׁלָךְ עִם שְׁתֵּי רַגְלַיִם לְגֵיהִנּוֹם.*+
46 *——
47 וְאִם עֵינְךָ תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, הַשְׁלֵךְ אוֹתָהּ.+ מוּטָב לְךָ לְהִכָּנֵס עִם עַיִן אַחַת לְמַלְכוּת אֱלֹהִים מֵאֲשֶׁר לִהְיוֹת מֻשְׁלָךְ עִם שְׁתֵּי עֵינַיִם לְגֵיהִנּוֹם,*+
48 הֵיכָן שֶׁהָרִמָּה לֹא תָּמוּת וְהָאֵשׁ לֹא תִּכְבֶּה.+
49 ”הֵן כֻּלָּם יֻמְלְחוּ בָּאֵשׁ.+
50 הַמֶּלַח הוּא טוֹב, אֲבָל אִם תֹּאבַד לַמֶּלַח מְלִיחוּתוֹ, בְּעֶזְרַת מָה תָּשִׁיבוּ לוֹ אֶת טַעֲמוֹ?+ יְהֵא מֶלַח בְּקִרְבְּכֶם+ וַחֲיוּ בְּשָׁלוֹם זֶה עִם זֶה”.+
