משלי 13‏:1‏-25

  • החכמים מבקשים עצה ‏(‏10‏)‏

  • תקווה שמתמהמהת גורמת ללב לחלות ‏(‏12‏)‏

  • ציר נאמן מביא מרפא ‏(‏17‏)‏

  • ההולך עם חכמים יחכם ‏(‏20‏)‏

  • המוסר הוא ביטוי לאהבה ‏(‏24‏)‏

יג  בֵּן חָכָם שׁוֹמֵעַ לְמוּסַר אָבִיו,‏+אַךְ הַלַּעֲגָן אֵינוֹ מַקְשִׁיב לִגְעָרָה.‏*+   מִפְּרִי פִּיו* יֹאכַל הָאִישׁ דְּבָרִים טוֹבִים,‏+אַךְ תַּאֲוַת* הַבּוֹגְדָנִיִּים הִיא לְאַלִּימוּת.‏   הַנּוֹצֵר פִּיו* שׁוֹמֵר עַל חַיָּיו,‏*+אַךְ הַפּוֹתֵחַ שְׂפָתָיו לִרְוָחָה יָבִיא עַל עַצְמוֹ חֻרְבָּן.‏+   הֶעָצֵל מִתְאַוֶּה וְאֵין לוֹ* מְאוּמָה,‏+אַךְ הֶחָרוּץ יִשְׂבַּע לְגַמְרֵי.‏*+   הַצַּדִּיק שׂוֹנֵא שְׁקָרִים,‏+אַךְ מַעֲשֵׂי הָרָשָׁע סוֹפָם בּוּשָׁה וְחֶרְפָּה.‏   צְדָקָה נוֹצֶרֶת אֶת הַמִּתְהַלֵּךְ בְּתֹם,‏*+אַךְ רִשְׁעוּת מְמוֹטֶטֶת אֶת הַחוֹטֵא.‏   יֵשׁ הַמַּעֲמִיד פְּנֵי עָשִׁיר וְאֵין לוֹ דָּבָר,‏+וְיֵשׁ הַמַּעֲמִיד פְּנֵי עָנִי וְיֵשׁ לוֹ הוֹן רַב.‏   עֹשֶׁר הוּא הַכֹּפֶר לְחַיֵּי* הָאִישׁ,‏+אַךְ הָעֲנִיִּים אֲפִלּוּ אֵינָם מְאֻיָּמִים.‏*+   אוֹר הַצַּדִּיקִים זוֹרֵחַ,‏*+אַךְ מְנוֹרַת הָרְשָׁעִים תִּדְעַךְ.‏+ 10  עַזּוּת מֵצַח מוֹבִילָה אַךְ וְרַק לִמְרִיבוֹת,‏+אַךְ הַחָכְמָה שַׁיֶּכֶת לַמְּבַקְּשִׁים עֵצָה.‏*+ 11  הוֹן הַמֻּשָּׂג בִּמְהֵרָה* יִמְעַט,‏+אַךְ הוֹנוֹ שֶׁל הָאִישׁ הָאוֹסֵף אוֹתוֹ אַט אַט* יִרְבֶּה.‏ 12  צִפִּיָּה* הַמִּתְמַהְמַהַת לָבוֹא גּוֹרֶמֶת לַלֵּב לַחְלוֹת,‏+אַךְ תַּאֲוָה מְמֻמֶּשֶׁת הִיא עֵץ חַיִּים.‏+ 13  הָאִישׁ הַבָּז לְהַדְרָכָה* יְשַׁלֵּם עַל כָּךְ,‏+אַךְ הַמְּכַבֵּד אֶת הַמִּצְוָה יָבוֹא עַל גְּמוּלוֹ.‏+ 14  הוֹרָאַת* הֶחָכָם הִיא מְקוֹר חַיִּים+כְּדֵי לְהַרְחִיק אָדָם מִמַּלְכּוֹדוֹת מָוֶת.‏ 15  בַּעַל תּוֹבָנָה עֲמֻקָּה נוֹשֵׂא חֵן בְּעֵינֵי אֲחֵרִים,‏אַךְ דַּרְכָּם שֶׁל הַבּוֹגְדָנִיִּים קָשָׁה.‏ 16  הַפִּקֵּחַ פּוֹעֵל בְּיֶדַע,‏+אַךְ הַכְּסִיל חוֹשֵׂף אֶת אֱוִילוּתוֹ.‏+ 17  שָׁלִיחַ רָשָׁע נוֹפֵל בְּצָרוֹת,‏+אַךְ צִיר נֶאֱמָן מֵבִיא מַרְפֵּא.‏+ 18  הַמַּזְנִיחַ מוּסָר מַגִּיעַ לִידֵי עֹנִי וְקָלוֹן,‏אַךְ הַמְּקַבֵּל תִּקּוּן* יְכֻבַּד.‏+ 19  תַּאֲוָה הַמִּתְמַמֶּשֶׁת עֲרֵבָה לָאָדָם,‏*+אַךְ הַכְּסִילִים שׂוֹנְאִים לָסוּר מֵרַע.‏+ 20  הַהוֹלֵךְ עִם חֲכָמִים יֶחְכַּם,‏+אַךְ הַמִּתְרוֹעֵעַ עִם כְּסִילִים יִנָּזֵק.‏+ 21  אָסוֹן רוֹדֵף אַחַר חוֹטְאִים,‏+אַךְ שִׂגְשׂוּג הוּא גְּמוּל הַצַּדִּיקִים.‏+ 22  הָאִישׁ הַטּוֹב מוֹתִיר נַחֲלָה* לִנְכָדָיו,‏אַךְ עָשְׁרוֹ שֶׁל הַחוֹטֵא צָפוּן לַצַּדִּיק.‏+ 23  שָׂדֵהוּ הֶחָרוּשׁ שֶׁל הֶעָנִי מֵנִיב אֹכֶל רַב,‏אַךְ הוּא עָלוּל לְהִסָּפוֹת בְּאִי־צֶדֶק.‏ 24  חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ* שׂוֹנֵא בְּנוֹ,‏+אַךְ אוֹהֲבוֹ מַקְפִּיד לְהָטִיל עָלָיו מוּסָר.‏*+ 25  הַצַּדִּיק אוֹכֵל וּמַשְׂבִּיעַ אֶת תַּאֲבוֹנוֹ,‏*+אַךְ בֶּטֶן הָרְשָׁעִים רֵיקָה.‏+

הערות שוליים

או ”‏תיקון”‏.‏
או ”‏מפרי דיבורו”‏.‏
או ”‏נפש”‏.‏
או ”‏את דבריו”‏.‏
או ”‏נפשו”‏.‏
או ”‏לנפשו”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ונפש חרוצים תדושן”‏,‏ תיעשה שמנה.‏
או ”‏ביושרה;‏ בנאמנות”‏.‏
או ”‏לנפש”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ורש לא שמע גערה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ישמח”‏.‏
או ”‏לנועצים יחדיו”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏קובץ על יד”‏,‏ אוסף בידו.‏
או ”‏הון מֵהֶבֶל”‏.‏
או ”‏תקווה;‏ תוחלת”‏.‏
או ”‏לַדָּבָר”‏,‏ למילה.‏
או ”‏תורת”‏.‏
או ”‏תוכחה”‏.‏
או ”‏לנפש”‏.‏
או ”‏ירושה”‏.‏
או ”‏תוכחתו;‏ עונשו”‏.‏
או אולי ”‏מטיל עליו מוסר ללא דיחוי;‏ במהירות”‏.‏
או ”‏נפשו”‏.‏