משלי 24‏:1‏-34

  • אל תקנא באנשים רעים ‏(‏1‏)‏

  • הבית נבנה בחוכמה ‏(‏3‏)‏

  • הצדיק עלול ליפול אך יקום ‏(‏16‏)‏

  • אל תתנקם ‏(‏29‏)‏

  • נמנום מוביל לעוני ‏(‏33,‏ 34‏)‏

כד  אַל תְּקַנֵּא בַּאֲנָשִׁים רָעִים,‏וְאַל תִּתְאַוֶּה לִהְיוֹת בְּחֶבְרָתָם,‏+   כִּי לִבָּם הוֹגֶה בְּאַלִּימוּת,‏וְשִׂפְתֵיהֶם מְדַבְּרוֹת עַל צָרוֹת.‏   בְּחָכְמָה נִבְנֶה בַּיִת,‏*+וּבִתְבוּנָה הוּא נַעֲשֶׂה יַצִּיב.‏   בִּזְכוּת יֶדַע מִתְמַלְּאִים חֲדָרָיובְּכָל מִינֵי אוֹצָרוֹת יְקָרִים וּנְעִימִים.‏+   גֶּבֶר חָכָם הוּא רַב־עָצְמָה,‏+וְעַל־יְדֵי יֶדַע מַגְבִּיר הָאָדָם אֶת כּוֹחוֹ.‏   בְּהַדְרָכָה נְבוֹנָה תִּלָּחֵם אֶת מִלְחַמְתְּךָ,‏+וּבִזְכוּת יוֹעֲצִים רַבִּים יֵשׁ נִצָּחוֹן.‏*+   הָאֱוִיל אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשִּׂיג חָכְמָה אֲמִתִּית;‏+אֵין לוֹ דָּבָר לוֹמַר בְּשַׁעַר הָעִיר.‏   חוֹרֵשׁ רָעָהיִקָּרֵא בַּעַל מְזִמּוֹת.‏+   מְזִמּוֹת אֱוִילִיּוֹת* הֵן חֵטְא,‏וַאֲנָשִׁים מְתַעֲבִים לַעֲגָן.‏+ 10  אִם יִרְפּוּ יָדֶיךָ בְּיוֹם צָרָה,‏*צַר* יִהְיֶה כּוֹחֲךָ.‏ 11  הַצֵּל אֶת הַנִּלְקָחִים לַמָּוֶתוְחַלֵּץ אֶת הָעוֹמְדִים לְהֵהָרֵג.‏+ 12  אִם תֹּאמַר,‏ ”‏אַךְ לֹא יָדַעְנוּ עַל כָּךְ”‏,‏ הַאִם בּוֹחֵן הַלְּבָבוֹת* אֵינוֹ מַבְחִין בְּכָךְ?‏+ אָכֵן,‏ נוֹצֵר נַפְשְׁךָ* יֵדַעוִישַׁלֵּם לְכָל אָדָם לְפִי פָּעֳלוֹ.‏+ 13  בְּנִי,‏ אֱכֹל דְּבַשׁ,‏ כִּי טוֹב הוּא;‏דְּבַשׁ נוֹטֵף מָתוֹק לַחֵךְ.‏ 14  כְּמוֹ כֵן,‏ דַּע כִּי הַחָכְמָה טוֹבָה עֲבוּרְךָ.‏*+ אִם תִּמְצָא אוֹתָהּ,‏ יִהְיֶה לְךָ עָתִיד,‏וְתִקְוָתְךָ לֹא תִּכָּרֵת.‏+ 15  אַל תֶּאֱרֹב בְּרִשְׁעוּת לְיַד בֵּית הַצַּדִּיק;‏אַל תַּשְׁמִיד אֶת מְקוֹם מְנוּחָתוֹ.‏ 16  כִּי גַּם אִם שֶׁבַע פְּעָמִים יִפֹּל הַצַּדִּיק,‏ הוּא יָקוּם שׁוּב,‏+אַךְ הָרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְּאָסוֹן.‏+ 17  בִּנְפֹל אוֹיֶבְךָ אַל תִּשְׂמַח,‏וּבְהִכָּשְׁלוֹ אַל יָגִיל לִבְּךָ;‏+ 18  פֶּן יִרְאֶה יְהֹוָה וְהַדָּבָר יִהְיֶה רַע בְּעֵינָיו,‏וְהוּא יָסִיר מֵעָלָיו* אֶת כַּעֲסוֹ.‏+ 19  אַל תִּרְגַּז* בִּגְלַל אֲנָשִׁים רָעִים;‏אַל תְּקַנֵּא בִּרְשָׁעִים,‏ 20  כִּי אֵין עָתִיד לְאָדָם רַע;‏+מְנוֹרַת הָרְשָׁעִים תִּדְעַךְ.‏+ 21  בְּנִי,‏ יְרָא אֶת יְהֹוָה וְאֶת הַמֶּלֶךְ.‏+ וְעִם מוֹרְדִים* אַל תִּתְרוֹעֵעַ,‏+ 22  כִּי אֲסוֹנָם יָקוּם פִּתְאוֹם.‏+ מִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה חֻרְבָּן יָבִיאוּ שְׁנֵיהֶם* עֲלֵיהֶם?‏+ 23  גַּם הַמִּלִּים הָאֵלֶּה שַׁיָּכוֹת לַחֲכָמִים:‏ מַשּׂוֹא פָּנִים בְּמִשְׁפָּט אֵינוֹ טוֹב.‏+ 24  הָאוֹמֵר לָרָשָׁע,‏ ”‏צַדִּיק אַתָּה”‏,‏+ יְקַלְּלוּהוּ עַמִּים וִיגַנּוּהוּ לְאֻמִּים.‏ 25  אַךְ לַמּוֹכִיחִים אוֹתוֹ יִיטַב;‏+בְּרָכוֹת מְלֵאוֹת טוֹב יָבוֹאוּ עֲלֵיהֶם.‏+ 26  אֲנָשִׁים יְנַשְּׁקוּ אֶת שִׂפְתֵי הַמֵּשִׁיב בְּיֹשֶׁר.‏*+ 27  הָכֵן אֶת מְלַאכְתְּךָ אֲשֶׁר בַּחוּץ וְסַדֵּר הַכֹּל בַּשָּׂדֶה;‏וְאָז בְּנֵה אֶת בֵּיתְךָ.‏* 28  אַל תָּעִיד נֶגֶד רֵעֲךָ לְלֹא סִבָּה.‏+ אַל תַּתְעֶה אֲחֵרִים בִּשְׂפָתֶיךָ.‏+ 29  אַל תֹּאמַר:‏ ”‏כְּפִי שֶׁעָשָׂה לִי,‏ כָּךְ אֶעֱשֶׂה לוֹ;‏אֲשַׁלֵּם לוֹ עַל מַעֲשָׂיו”‏.‏*+ 30  עָבַרְתִּי לְיַד שָׂדֵהוּ שֶׁל עָצֵל,‏+לְיַד כַּרְמוֹ שֶׁל אָדָם חֲסַר תְּבוּנָה.‏* 31  רָאִיתִי שֶׁכֻּלּוֹ מְכֻסֵּה עֲשָׂבִים;‏הָאֲדָמָה נִתְכַּסְּתָה סִרְפָּדִים,‏וְגֶדֶר הָאֶבֶן שֶׁלּוֹ נֶהֶרְסָה.‏+ 32  הִבְחַנְתִּי בְּכָךְ וְשַׂמְתִּי לִבִּי לַדָּבָר;‏רָאִיתִי זֹאת וְלָמַדְתִּי לֶקַח זֶה:‏* 33  מְעַט שֵׁנָה,‏ מְעַט נִמְנוּם,‏מְעַט חִבּוּק יָדַיִם לָנוּחַ,‏ 34  וְעָנְיְךָ יָבוֹא כְּשׁוֹדֵד,‏וּמַחְסוֹרְךָ כְּאִישׁ חָמוּשׁ.‏+

הערות שוליים

או ”‏בני הבית;‏ משפחה”‏.‏
או ”‏הצלחה;‏ תשועה”‏.‏
או ”‏מזימות האוויל”‏.‏
או ”‏מועט”‏.‏
או ”‏בעת מצוקה”‏.‏
או ”‏המניעים”‏.‏
או ”‏השומר עליך;‏ הצופה בך”‏.‏
או ”‏מתוקה לנפשך”‏.‏
כלומר,‏ מן האויב.‏
או ”‏אל תרתח”‏.‏
או ”‏בדלנים;‏ הדורשים שינוי”‏.‏ נה״מ,‏ ”‏שונים”‏.‏
כלומר,‏ יהוה והמלך.‏
או אולי ”‏מתן תשובה ישירה הוא כמתן נשיקה”‏.‏
או ”‏את בני ביתך;‏ משפחתך”‏.‏
או ”‏אתנקם בו”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏חסר לב”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏לקחתי מוסר”‏.‏