משלי 30:1-33
ל הַמֶּסֶר כְּבַד הַמִּשְׁקָל אֲשֶׁר בְּדִבְרֵי אָגוּר בֶּן יָקֶה, אֲשֶׁר דִּבֵּר אֶל אִיתִיאֵל, אֶל אִיתִיאֵל וְאֻכָל.
2 נִבְעָר אֲנִי מִכָּל אִישׁ,+וְאֵין לִי הַהֲבָנָה אֲשֶׁר צְרִיכָה לִהְיוֹת לְאָדָם.
3 לֹא לָמַדְתִּי חָכְמָה,וְאֵין לִי הַיֶּדַע שֶׁל הַקָּדוֹשׁ מִכֹּל.*
4 מִי עָלָה לַשָּׁמַיִם וְיָרַד?+
מִי אָסַף אֶת הָרוּחַ בִּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו?
מִי צָרַר אֶת הַמַּיִם בְּבִגְדּוֹ?+
מִי כּוֹנֵן* אֶת כָּל קְצוֹת הָאָרֶץ?+
מָה שְׁמוֹ וּמָה שֵׁם בְּנוֹ — אִם הִנְּךָ יוֹדֵעַ?
5 כָּל אִמְרַת אֱלֹהִים צְרוּפָה.+
מָגֵן הוּא לַחוֹסִים בּוֹ.+
6 אַל תּוֹסִיף עַל דְּבָרָיו,+פֶּן יוֹכִיחַ אוֹתְךָ,וְתִתְגַּלֶּה כְּשַׁקְרָן.
7 שְׁנֵי דְּבָרִים מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ;אַל תִּמְנָעֵם מִמֶּנִּי בְּטֶרֶם אָמוּת.
8 שֶׁקֶר וְכָזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי.+
אַל תִּתֵּן לִי לֹא עֹנִי וְלֹא עֹשֶׁר.
הָנַח לִי רַק לֶאֱכֹל אֶת מְנַת מְזוֹנִי,+
9 פֶּן אֶשְׂבַּע וְאֶתְכַּחֵשׁ לְךָ וְאֹמַר, ”מִיהוּ יְהֹוָה?”+
וּפֶן אֶהְיֶה עָנִי וְאֶגְנֹב וַאֲנָאֵץ* אֶת שֵׁם אֱלֹהַי.
10 אַל תַּשְׁמִיץ עֶבֶד בְּאָזְנֵי אֲדוֹנוֹ,פֶּן יְקַלֶּלְךָ וְתִמָּצֵא אָשֵׁם.+
11 יֵשׁ דּוֹר הַמְּקַלֵּל אֶת אָבִיווְאֵינוֹ מְבָרֵךְ אֶת אִמּוֹ.+
12 יֵשׁ דּוֹר אֲשֶׁר טָהוֹר הוּא בְּעֵינָיו+אַךְ מִצּוֹאָתוֹ* לֹא רֻחַץ.
13 יֵשׁ דּוֹר אֲשֶׁר כֹּה רָמוֹת עֵינָיו*וַאֲשֶׁר עֵינָיו מַבִּיטוֹת בְּהִתְנַשְּׂאוּת כֹּה רַבָּה!+
14 יֵשׁ דּוֹר אֲשֶׁר שִׁנָּיו חֲרָבוֹתוַאֲשֶׁר לִסְתוֹתָיו סַכִּינֵי שְׁחִיטָה;אוֹכְלִים הֵם אֶת דַּלֵּי הָאָרֶץוְאֶת הָאֶבְיוֹנִים מִקֶּרֶב בְּנֵי הָאָדָם.+
15 לָעֲלוּקוֹת יֵשׁ שְׁתֵּי בָּנוֹת הַקּוֹרְאוֹת, ”תֵּן! תֵּן!”
יֵשׁ שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁאֵינָם שְׂבֵעִים,אַרְבָּעָה שֶׁאֵינָם אוֹמְרִים, ”דַּי!”
16 — הַשְּׁאוֹל*+ וְרֶחֶם עָקָר,אֶרֶץ מְשֻׁלֶּלֶת מַיִםוְאֵשׁ אֲשֶׁר אֵינָהּ אוֹמֶרֶת, ”דַּי!”
17 הָעַיִן הַלּוֹעֶגֶת לְאָב וּבָזָה לְצִיּוּת לְאֵם+— יְנַקְּרוּהָ עוֹרְבֵי נַחַל,*וְיֹאכְלוּהָ גּוֹזְלֵי הָעַיִט.+
18 שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים נִשְׂגָּבִים מִבִּינָתִי,*וְאַרְבָּעָה אֵינֶנִּי מֵבִין:
19 דֶּרֶךְ הָעַיִט בַּשָּׁמַיִם,דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר,דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְּלֵב יָםוְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה.
20 זוֹ דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה מְנָאֶפֶת:
הִיא אוֹכֶלֶת וּמוֹחָה פִּיהָ;וְאָז אוֹמֶרֶת, ”לֹא עָשִׂיתִי כָּל רַע”.+
21 שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים מַרְעִידִים אֶת הָאָרֶץוְאַרְבָּעָה דְּבָרִים אֵין הִיא יְכוֹלָה לָשֵׂאת:
22 עֶבֶד אֲשֶׁר מוֹלֵךְ,+אֱוִיל אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ שֶׁפַע מָזוֹן,
23 אִשָּׁה שְׂנוּאָה* אֲשֶׁר נִשֵּׂאתוְשִׁפְחָה אֲשֶׁר תּוֹפֶסֶת אֶת מְקוֹם* גְּבִרְתָּהּ.+
24 אַרְבָּעָה דְּבָרִים עַל הָאָרֶץ הֵם בֵּין הַקְּטַנִּים בְּיוֹתֵר,אַךְ הֵם חֲכָמִים מִטִּבְעָם:*+
25 הַנְּמָלִים אֵינָן יְצוּרִים חֲזָקִים,*אַךְ הֵן מְכִינוֹת בַּקַּיִץ אֶת מְזוֹנָן.+
26 שְׁפַנֵּי הַסֶּלַע+ אֵינָם יְצוּרִים רַבֵּי־עָצְמָה,*אַךְ בּוֹנִים הֵם בַּסְּלָעִים אֶת בֵּיתָם.+
27 לָאַרְבֶּה+ אֵין מֶלֶךְ,אַךְ כֻּלָּם יוֹצְאִים קָדִימָה בְּמַעֲרָךְ.*+
28 הַשְּׂמָמִית+ נֶאֱחֶזֶת בְּרַגְלֶיהָ,וְנִכְנֶסֶת אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ.
29 שְׁלוֹשָׁה הֵם בַּעֲלֵי צְעָדִים מַרְשִׁימִים,אַרְבָּעָה בַּעֲלֵי תְּנוּעָה מַרְשִׁימָה:*
30 הָאַרְיֵה, הַגִּבּוֹר בַּחַיּוֹת,אֲשֶׁר אֵינוֹ נָסוֹג מֵאַף אֶחָד;+
31 כֶּלֶב הַצַּיִד; הַתַּיִשׁ;וּמֶלֶךְ אֲשֶׁר צְבָאוֹ עִמּוֹ.
32 אִם בְּטִפְּשׁוּת הִתְנַשֵּׂאתָ+אוֹ אִם זָמַמְתָּ לַעֲשׂוֹת כֵּן,שִׂים יָדְךָ עַל פִּיךָ.+
33 כִּי כְּפִי שֶׁחִבּוּץ הֶחָלָב מוֹצִיא חֶמְאָהוּלְחִיצַת הָאַף מוֹצִיאָה דָּם,כָּךְ אָדָם הַמְּעוֹרֵר כַּעַס יוֹצֵר מְרִיבוֹת.+
הערות שוליים
^ כלומר, של אלוהים.
^ נה״מ, ”הקים”.
^ או ”ואתקוף”.
^ או ”מן הזוהמה שלו”.
^ או ”יהירות עיניו”.
^ או ”עמק”.
^ או ”נפלאים מדי עבורי”.
^ או ”לא אהובה”.
^ או ”דוחקת את רגלי”.
^ או ”חכמים עד מאוד”.
^ נה״מ, ”עם לא עז”.
^ נה״מ, ”עם לא עצום [חזק]”.
^ או ”מחולקים לקבוצות”.
^ נה״מ, ”מיטיבי לכת”.
