משלי 31:1-31
לא דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ לְמוּאֵל, הַמֶּסֶר כְּבַד הַמִּשְׁקָל אֲשֶׁר נָתְנָה לוֹ אִמּוֹ כְּדֵי לְהַדְרִיכוֹ:+
2 מָה אֹמַר לְךָ, בְּנִי,מָה, בֶּן בִּטְנִי,וּמָה, בֶּן נְדָרַי?+
3 אַל תִּתֵּן מִרְצְךָ לְנָשִׁים,+וְאַל תֵּלֵךְ בִּדְרָכִים הַהוֹרְסוֹת מְלָכִים.+
4 אַל לִמְלָכִים, לְמוּאֵל,אַל לִמְלָכִים לִשְׁתּוֹת יַיִןוְאַל לְשַׁלִּיטִים לוֹמַר, ”הֵיכָן הַמַּשְׁקֶה שֶׁלִּי?”+
5 פֶּן יִשְׁתּוּ וְיִשְׁכְּחוּ אֶת אֲשֶׁר נֶחְקַקוְיִפְגְּעוּ בִּזְכֻיּוֹת הַדַּלִּים.
6 תְּנוּ שֵׁכָר לָאוֹבְדִים+וְיַיִן לְמָרֵי נֶפֶשׁ.*+
7 יִשְׁתּוּ וְיִשְׁכְּחוּ אֶת עָנְיָם,וְלֹא יִזְכְּרוּ עוֹד אֶת צָרוֹתֵיהֶם.
8 פְּתַח פִּיךָ לְמַעַן הָאִלֵּם;הָגֵן עַל זְכֻיּוֹתֵיהֶם שֶׁל כָּל הָאוֹבְדִים.*+
9 פְּתַח פִּיךָ וּשְׁפֹט בְּצֶדֶק;הָגֵן עַל זְכֻיּוֹת* הַדַּלִּים וְהָאֶבְיוֹנִים.+
א*
10 אֵשֶׁת חַיִל* מִי יִמְצָא?+
עֶרְכָּהּ רַב מֵעֵרֶךְ אַלְמֻגִּים.*
ב
11 בּוֹטֵחַ בָּהּ בַּעֲלָהּ מֵעֹמֶק לִבּוֹ,וְלֹא חָסֵר לוֹ דָּבָר יְקַר עֵרֶךְ.
ג
12 גּוֹמֶלֶת לוֹ טוֹב, וְלֹא רַע,כָּל יְמֵי חַיֶּיהָ.
ד
13 מַשִּׂיגָה צֶמֶר וּפִשְׁתָּן;בְּחֵפֶץ לֵב עוֹבֶדֶת בְּיָדֶיהָ.+
ה
14 הִיא כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר,+מִמֶּרְחָק מְבִיאָה אֶת מְזוֹנָהּ.
ו
15 וְהִיא קָמָה בְּעוֹד לַיְלָה,וְנוֹתֶנֶת מָזוֹן לִבְנֵי בֵּיתָהּוּמָנוֹת לִמְשָׁרְתוֹתֶיהָ.+
ז
16 בּוֹחֶנֶת שָׂדֶה וְקוֹנָה אוֹתוֹ;נוֹטַעַת כֶּרֶם בַּעֲמָלָהּ שֶׁלָּהּ.*
ח
17 מְכִינָה עַצְמָהּ לַעֲבוֹדָה קָשָׁה,*+וּמְאַמֶּצֶת אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ.
ט
18 הִיא רוֹאָה כִּי מִסְחָרָהּ רִוְחִי;לֹא תִּכְבֶּה בַּלַּיְלָה מְנוֹרָתָהּ.
י
19 יָדֶיהָ אוֹחֲזוֹת בַּכִּישׁוֹר,וְכַפֶּיהָ מַחְזִיקוֹת בַּפֶּלֶךְ.*+
כ
20 אֶת כַּפָּהּ פּוֹרֶשֶׂת לַדַּל,וְאֶת יָדֶיהָ פּוֹתַחַת לָאֶבְיוֹן.+
ל
21 הִיא אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לִבְנֵי בֵּיתָהּ בִּגְלַל הַשֶּׁלֶג,כִּי כָּל בְּנֵי בֵּיתָהּ לְבוּשִׁים בִּבְגָדִים חַמִּים.*
מ
22 מַצָּעִים הִיא עוֹשָׂה בְּעַצְמָהּ.
לְבוּשָׁהּ עָשׂוּי פִּשְׁתָּן וְצֶמֶר אַרְגָּמָן.
נ
23 נוֹדָע בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר בַּעֲלָהּ,+אֲשֶׁר שָׁם יוֹשֵׁב הוּא עִם זִקְנֵי הָאָרֶץ.
ס
24 הִיא עוֹשָׂה וּמוֹכֶרֶת בִּגְדֵי* פִּשְׁתָּןוּמְסַפֶּקֶת חֲגוֹרוֹת לַסּוֹחֲרִים.
ע
25 עֹז וְהָדָר הֵם לְבוּשָׁהּ,וּמַבִּיטָה הִיא אֶל הֶעָתִיד בְּבִטָּחוֹן.*
פ
26 פִּיהָ פּוֹתַחַת בְּחָכְמָה;+תּוֹרַת חֶסֶד* עַל לְשׁוֹנָהּ.
צ
27 צוֹפָה הִיא בְּמַעֲשֵׂי* בְּנֵי בֵּיתָהּ,וְלֶחֶם עַצְלוּת אֵינָהּ אוֹכֶלֶת.+
ק
28 קָמִים יְלָדֶיהָ וְאוֹמְרִים עָלֶיהָ ”אַשְׁרֶיהָ!”
קָם בַּעֲלָהּ וּמְהַלְּלָהּ.
ר
29 רַבּוֹת הַנָּשִׁים הָעוֹשׂוֹת חַיִל,*אַךְ אַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּן.
ש
30 שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי,*+אַךְ אִשָּׁה יִרְאַת יְהֹוָה הִיא תְּהֻלַּל.+
ת
31 תְּנוּ לָהּ אֶת הַגְּמוּל עַל פְּעָלֶיהָ,*+וִיהַלְּלוּהָ מַעֲשֶׂיהָ בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר.+
הערות שוליים
^ או ”השרויים במצוקה קשה”.
^ נה״מ, ”בני חלוף”.
^ או ”ריב את ריבם של”.
^ קטע זה נכתב במקור לפי סדר אלפביתי.
^ או ”אישה מוכשרת; מצוינת”.
^ או ”ברווחיה”. נה״מ, ”מפרי כפיה”.
^ נה״מ, ”חגרה בעוז מותניה”.
^ הכישור והפלך היו מוטות ששימשו בתהליך טוויית החוטים.
^ נה״מ, ”שָׁנִים”, שתי שכבות של בגדים.
^ או ”לבוש תחתון”.
^ או ”צוחקת ליום המחר”.
^ או ”הדרכה אוהבת”.
^ או ”משגיחה על מעשי”.
^ או ”המוכשרות; המצוינות”.
^ או ”החן עשוי להיות כוזב, והיופי יכול לחלוף”.
^ נה״מ, ”תנו לה מפרי ידיה”.
