מתי 14‏:1‏-36

  • הורדוס עורף את ראש יוחנן המטביל ‏(‏1–12‏)‏

  • ישוע מאכיל 000,‏5 ‏(‏13–21‏)‏

  • ישוע הולך על המים ‏(‏22–33‏)‏

  • ריפוי חולים בגינוסר ‏(‏34–36‏)‏

יד  בָּעֵת הַהִיא הִגִּיעַ שִׁמְעוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ לְאָזְנֵי הוֹרְדוֹס מוֹשֵׁל הַמָּחוֹז,‏*+  וְהוּא אָמַר לִמְשָׁרְתָיו:‏ ”‏זֶהוּ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל.‏ הוּא קָם מִן הַמֵּתִים,‏ וְלָכֵן הוּא מְסֻגָּל לְחוֹלֵל אֶת הַגְּבוּרוֹת הָאֵלֶּה”‏.‏+  הוֹרְדוֹס* עָצַר אֶת יוֹחָנָן,‏ כָּבַל אוֹתוֹ וְשָׂם אוֹתוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר בִּגְלַל הוֹרוֹדְיָה אֵשֶׁת פִילִיפּוֹס אָחִיו,‏+  כִּי יוֹחָנָן אָמַר לוֹ:‏ ”‏אָסוּר הָיָה לְךָ לָקַחַת אוֹתָהּ לְאִשָּׁה”‏.‏+  הוֹרְדוֹס אָמְנָם רָצָה לַהֲרֹג אוֹתוֹ,‏ אַךְ חָשַׁשׁ מִן הֶהָמוֹן מִפְּנֵי שֶׁיּוֹחָנָן נֶחְשַׁב בְּעֵינֵיהֶם לְנָבִיא.‏+  וְהִנֵּה בִּמְסִבַּת יוֹם הֻלַּדְתּוֹ+ שֶׁל הוֹרְדוֹס רָקְדָה בִּתָּהּ שֶׁל הוֹרוֹדְיָה וְהֵסֵבָּה לְהוֹרְדוֹס הֲנָאָה רַבָּה.‏+  מִשּׁוּם כָּךְ הִבְטִיחַ בִּשְׁבוּעָה לָתֵת לָהּ כָּל מָה שֶׁתְּבַקֵּשׁ.‏  בְּהַנְחָיַת אִמָּהּ אָמְרָה:‏ ”‏תֵּן לִי פֹּה עַל מַגָּשׁ אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל”‏.‏+  הִתְעַצֵּב הַמֶּלֶךְ,‏ אַךְ הוֹאִיל וְאָמַר אֶת שְׁבוּעוֹתָיו לִפְנֵי הַמְּסֻבִּים צִוָּה לָתֵת לָהּ אֶת מְבֻקָּשָׁהּ,‏ 10  וְשָׁלַח לַעֲרֹף אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל יוֹחָנָן בְּבֵית הַסֹּהַר.‏ 11  כַּאֲשֶׁר הוּבָא רֹאשׁוֹ עַל מַגָּשׁ נָתְנוּ אוֹתוֹ לַנַּעֲרָה,‏ וְהִיא הֵבִיאָה אוֹתוֹ לְאִמָּהּ.‏ 12  אַחֲרֵי כֵן בָּאוּ תַּלְמִידָיו,‏ לָקְחוּ אֶת גּוּפָתוֹ וְקָבְרוּ אוֹתוֹ,‏ וְאָז הָלְכוּ וְהוֹדִיעוּ לְיֵשׁוּעַ.‏ 13  כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת יֵשׁוּעַ,‏ יָצָא מִשָּׁם בְּסִירָה לְמָקוֹם שׁוֹמֵם כְּדֵי לִהְיוֹת לְבַדּוֹ.‏ אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁנּוֹדַע עַל כָּךְ לַהֲמוֹנִים,‏ הָלְכוּ אַחֲרָיו בָּרֶגֶל מִן הֶעָרִים.‏+ 14  כַּאֲשֶׁר יָרַד מִן הַסִּירָה רָאָה הֲמוֹן עַם רַב;‏ הוּא נִתְמַלֵּא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם+ וְרִפֵּא אֶת הַחוֹלִים שֶׁבֵּינֵיהֶם.‏+ 15  לְעֵת עֶרֶב נִגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ:‏ ”‏הַמָּקוֹם שׁוֹמֵם וְהַשָּׁעָה כְּבָר מְאֻחֶרֶת;‏ שַׁלַּח אֶת הַהֲמוֹנִים כְּדֵי שֶׁיֵּלְכוּ אֶל הַכְּפָרִים לִקְנוֹת לְעַצְמָם אֹכֶל”‏.‏+ 16  אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ:‏ ”‏הֵם אֵינָם צְרִיכִים לָלֶכֶת;‏ תְּנוּ לָהֶם אַתֶּם אֹכֶל”‏.‏ 17  אָמְרוּ לוֹ:‏ ”‏אֵין לָנוּ כָּאן דָּבָר מִלְּבַד חָמֵשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם וּשְׁנֵי דָּגִים”‏.‏ 18  אָמַר לָהֶם:‏ ”‏הָבִיאוּ אוֹתָם אֵלַי לְכָאן”‏.‏ 19  הוּא הוֹרָה לַהֲמוֹנִים לָשֶׁבֶת עַל הָעֵשֶׂב.‏ אָז לָקַח אֶת חֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֶת שְׁנֵי הַדָּגִים,‏ נָשָׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וּבֵרֵךְ.‏+ אַחֲרֵי שֶׁבָּצַע אֶת כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם נָתַן לַתַּלְמִידִים,‏ וְהַתַּלְמִידִים חִלְּקוּ לַהֲמוֹנִים.‏ 20  הַכֹּל אָכְלוּ וְשָׂבְעוּ,‏ וּבִשְׁאֵרִיּוֹת הַלֶּחֶם שֶׁאָסְפוּ מִלְּאוּ שְׁנֵים עָשָׂר סַלִּים.‏+ 21  מִסְפַּר הָאוֹכְלִים הָיָה כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ,‏ מִלְּבַד הַנָּשִׁים וְהַטַּף.‏+ 22  מִיָּד לְאַחַר מִכֵּן הֵאִיץ יֵשׁוּעַ בְּתַלְמִידָיו לְהִכָּנֵס לַסִּירָה וּלְהַגִּיעַ לְפָנָיו אֶל צִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַיָּם,‏ וְאִלּוּ הוּא נִשְׁאַר לְשַׁלֵּחַ אֶת הַהֲמוֹנִים.‏+ 23  לְאַחַר שֶׁשִּׁלֵּחַ אֶת הַהֲמוֹנִים עָלָה לָהָר לְבַדּוֹ כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל.‏+ בָּעֶרֶב הָיָה שָׁם לְבַדּוֹ.‏ 24  בֵּינְתַיִם הִגִּיעָה הַסִּירָה לְמֶרְחָק שֶׁל מְאוֹת מֶטְרִים* מִן הַחוֹף כְּשֶׁהִיא נֶאֱבֶקֶת בַּגַּלִּים,‏ שֶׁכֵּן הָרוּחַ נָשְׁבָה נֶגְדָּם.‏ 25  וְהִנֵּה בְּאַשְׁמֹרֶת הַלַּיְלָה הָרְבִיעִית* בָּא אֲלֵיהֶם כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ עַל פְּנֵי הַיָּם.‏ 26  כַּאֲשֶׁר רָאוּ אוֹתוֹ הַתַּלְמִידִים הוֹלֵךְ עַל הַיָּם נֶחְרְדוּ וְאָמְרוּ:‏ ”‏זֶה חֶזְיוֹן תַּעֲתוּעִים!‏”‏ וְהֵחֵלּוּ לִצְעֹק מִפַּחַד.‏ 27  מִיָּד דִּבֵּר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר:‏ ”‏הִתְעוֹדְדוּ!‏ זֶה אֲנִי;‏ אַל תִּפְחֲדוּ”‏.‏+ 28  הֵגִיב פֶּטְרוֹס וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏אֲדוֹנִי,‏ אִם זֶה אַתָּה,‏ צַוֵּה עָלַי לָבוֹא אֵלֶיךָ עַל פְּנֵי הַמַּיִם”‏.‏ 29  אָמַר אֵלָיו:‏ ”‏בּוֹא!‏”‏ יָרַד פֶּטְרוֹס מִן הַסִּירָה וְהָלַךְ עַל פְּנֵי הַמַּיִם לִקְרַאת יֵשׁוּעַ.‏ 30  אַךְ כְּשֶׁהִבִּיט בַּסְּעָרָה פָּחַד וְהֵחֵל לִשְׁקֹעַ.‏ אָז צָעַק:‏ ”‏אֲדוֹנִי,‏ הַצֵּל אוֹתִי!‏”‏ 31  מִיָּד הוֹשִׁיט יֵשׁוּעַ אֶת יָדוֹ,‏ הֶחְזִיק בּוֹ וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏קְטַן אֱמוּנָה,‏ מַדּוּעַ עָלָה סָפֵק בְּלִבְּךָ?‏”‏+ 32  אַחֲרֵי שֶׁעָלוּ לַסִּירָה שָׁכְכָה הַסְּעָרָה.‏ 33  וְהָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ בַּסִּירָה הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ וְאָמְרוּ:‏ ”‏בֶּאֱמֶת בֶּן אֱלֹהִים אַתָּה”‏.‏ 34  הֵם שָׁטוּ לְצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַיָּם וְהִגִּיעוּ אֶל הַחוֹף בְּגִנּוֹסָר.‏+ 35  אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם זִהוּ אוֹתוֹ וּפִרְסְמוּ אֶת דְּבַר בּוֹאוֹ בְּכָל הַסְּבִיבָה.‏ אָז הֵבִיאוּ אֵלָיו אֶת כָּל הַחוֹלִים,‏ 36  וְהֵם הִתְחַנְּנוּ אֵלָיו שֶׁיִּתֵּן לָהֶם רַק לָגַעַת בִּכְנַף מְעִילוֹ,‏+ וְכָל מִי שֶׁנָּגְעוּ בּוֹ נִרְפְּאוּ לְגַמְרֵי.‏

הערות שוליים

מילולית,‏ ”‏הטטררך”‏.‏
כלומר,‏ הורדוס אנטיפס.‏ ראה מונחון‏.‏
מילולית,‏ ”‏סטדיות רבות”‏.‏ סטדיה הייתה שווה ל־185 מטר.‏
בערך מהשעה שלוש בבוקר עד הזריחה בשש בבוקר.‏