מתי 20‏:1‏-34

  • הפועלים בכרם והתשלום הזהה ‏(‏1–16‏)‏

  • ישוע שוב מנבא את מותו ‏(‏17–19‏)‏

  • בקשת מקומות במלכות ‏(‏20–28‏)‏

    • ישוע כקורבן כופר בעד רבים ‏(‏28‏)‏

  • ריפוי שני עיוורים ‏(‏29–34‏)‏

כ  ‏”‏כִּי דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְבַעַל בַּיִת שֶׁיָּצָא הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר לִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים לְכַרְמוֹ.‏+  לְאַחַר שֶׁהִסְכִּים עִם הַפּוֹעֲלִים עַל שָׂכָר שֶׁל דִּינָר* לְיוֹם,‏ שָׁלַח אוֹתָם אֶל כַּרְמוֹ.‏  כְּשֶׁיָּצָא שׁוּב בְּעֵרֶךְ בַּשָּׁעָה הַשְּׁלִישִׁית* רָאָה אֲחֵרִים עוֹמְדִים בַּשּׁוּק מְחֻסְּרֵי עֲבוֹדָה.‏  אָמַר לָהֶם,‏ ’‏לְכוּ גַּם אַתֶּם אֶל הַכֶּרֶם,‏ וְאֶתֵּן לָכֶם שָׂכָר הוֹגֵן’‏,‏  וְהֵם הָלְכוּ.‏ יָצָא גַּם בְּעֵרֶךְ בַּשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית* וּבְעֵרֶךְ בַּשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית* וְעָשָׂה אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר.‏  לְבַסּוֹף יָצָא בְּעֵרֶךְ בַּשָּׁעָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה* וּמָצָא אֲחֵרִים עוֹמְדִים.‏ שָׁאַל אוֹתָם,‏ ’‏מַדּוּעַ אַתֶּם עוֹמְדִים פֹּה מְחֻסְּרֵי עֲבוֹדָה כָּל הַיּוֹם?‏’‏  הֵשִׁיבוּ לוֹ,‏ ’‏מִפְּנֵי שֶׁלֹּא שָׂכַר אוֹתָנוּ אִישׁ’‏.‏ אָמַר לָהֶם,‏ ’‏לְכוּ גַּם אַתֶּם אֶל הַכֶּרֶם’‏.‏  ‏”‏בָּעֶרֶב אָמַר בַּעַל הַכֶּרֶם לָאַחְרַאי שֶׁמִּטַּעֲמוֹ,‏ ’‏קְרָא לַפּוֹעֲלִים וְשַׁלֵּם לָהֶם אֶת שְׂכָרָם;‏+ הַתְחֵל בָּאַחֲרוֹנִים וְסַיֵּם בָּרִאשׁוֹנִים’‏.‏  בָּאוּ אֵלֶּה שֶׁנִּשְׂכְּרוּ בַּשָּׁעָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה וְקִבְּלוּ אִישׁ אִישׁ דִּינָר* אֶחָד.‏ 10  כְּשֶׁבָּאוּ הָרִאשׁוֹנִים חָשְׁבוּ שֶׁיְּקַבְּלוּ יוֹתֵר,‏ אַךְ גַּם הֵם קִבְּלוּ דִּינָר* אֶחָד.‏ 11  לְאַחַר שֶׁקִּבְּלוּ אֶת שְׂכָרָם הֵחֵלּוּ לְהִתְלוֹנֵן לִפְנֵי בַּעַל הַבַּיִת 12  וְאָמְרוּ לוֹ,‏ ’‏אֵלֶּה הָאַחֲרוֹנִים עָבְדוּ שָׁעָה אַחַת וְאַתָּה נָהַגְתָּ בָּהֶם כְּפִי שֶׁנָּהַגְתָּ בָּנוּ,‏ אֲנַחְנוּ שֶׁסָּבַלְנוּ אֶת כֹּבֶד הַיּוֹם וְאֶת הַחֹם הַלּוֹהֵט!‏’‏ 13  הֵשִׁיב וְאָמַר לְאֶחָד מֵהֶם,‏ ’‏חָבֵר,‏ אֵינֶנִּי עוֹשֶׂה לְךָ כָּל עָוֶל.‏ הֲרֵי עַל שְׂכַר דִּינָר* הִסְכַּמְתָּ אִתִּי.‏+ 14  קַח אֶת שְׂכָרְךָ וְלֵךְ.‏ רְצוֹנִי לָתֵת לָאַחֲרוֹן הַזֶּה כְּמוֹ לְךָ.‏ 15  הַאִם אָסוּר לִי לַעֲשׂוֹת בְּמָה שֶׁשֶּׁלִּי כִּרְצוֹנִי?‏ אוֹ שֶׁמָּא עֵינְךָ צָרָה* מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי טוֹב?‏’‏*+ 16  כָּךְ יִהְיוּ הָאַחֲרוֹנִים רִאשׁוֹנִים,‏ וְהָרִאשׁוֹנִים אַחֲרוֹנִים”‏.‏+ 17  כְּשֶׁעָלָה יֵשׁוּעַ לִירוּשָׁלַיִם לָקַח הַצִּדָּה אֶת שְׁנֵים עָשָׂר הַתַּלְמִידִים לְבַדָּם וְאָמַר לָהֶם בַּדֶּרֶךְ:‏+ 18  ‏”‏הִנֵּה אֲנַחְנוּ עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם,‏ וּבֶן הָאָדָם יִמָּסֵר לַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְלַסּוֹפְרִים.‏ הֵם יָדוּנוּ אוֹתוֹ לַמָּוֶת+ 19  וְיִמְסְרוּ אוֹתוֹ לַגּוֹיִים,‏ וְאֵלֶּה יִלְעֲגוּ לוֹ וְיַלְקוּ אוֹתוֹ וְיָמִיתוּ אוֹתוֹ בְּהוֹקָעָה;‏+ וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם”‏.‏+ 20  אַחֲרֵי כֵן נִגְּשָׁה אֵלָיו אִמָּם שֶׁל בְּנֵי זַבְדַּי+ עִם בָּנֶיהָ וְהִשְׁתַּחַוְתָה לוֹ.‏ הִיא רָצְתָה לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ דְּבַר מָה.‏+ 21  שָׁאַל אוֹתָהּ:‏ ”‏מָה בַּקָּשָׁתֵךְ?‏”‏ הֵשִׁיבָה לוֹ:‏ ”‏צַוֵּה שֶׁשְּׁנֵי בָּנַי אֵלֶּה יֵשְׁבוּ אֶחָד לִימִינְךָ וְאֶחָד לִשְׂמֹאלְךָ בְּמַלְכוּתְךָ”‏.‏+ 22  עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר:‏ ”‏אֵינְכֶם יוֹדְעִים מָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁים.‏ הַאִם אַתֶּם יְכוֹלִים לִשְׁתּוֹת מִן הַכּוֹס אֲשֶׁר מִמֶּנָּה אֲנִי עוֹמֵד לִשְׁתּוֹת?‏”‏+ הֵשִׁיבוּ לוֹ:‏ ”‏אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים”‏.‏ 23  אָמַר לָהֶם:‏ ”‏מִכּוֹסִי אָמְנָם תִּשְׁתּוּ,‏+ אַךְ לָשֶׁבֶת לִימִינִי וְלִשְׂמֹאלִי אֵין בְּסַמְכוּתִי לָתֵת.‏ מְקוֹמוֹת אֵלֶּה שַׁיָּכִים לְמִי שֶׁאָבִי הֵכִין אוֹתָם עֲבוּרָם”‏.‏+ 24  כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ זֹאת הָעֲשָׂרָה,‏ רָגְזוּ עַל שְׁנֵי הָאַחִים.‏+ 25  קָרָא לָהֶם יֵשׁוּעַ אֵלָיו וְאָמַר:‏ ”‏אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁמּוֹשְׁלֵי הַגּוֹיִים שׁוֹלְטִים בָּהֶם וְשֶׁנִּכְבְּדֵיהֶם רוֹדִים בָּהֶם.‏+ 26  אַל יִהְיֶה כָּךְ בֵּינֵיכֶם;‏+ אַדְּרַבָּה,‏ מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת גָּדוֹל בֵּינֵיכֶם צָרִיךְ לִהְיוֹת לָכֶם לִמְשָׁרֵת,‏+ 27  וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת רִאשׁוֹן בֵּינֵיכֶם צָרִיךְ לִהְיוֹת לָכֶם לְעֶבֶד.‏+ 28  כְּשֵׁם שֶׁבֶּן הָאָדָם לֹא בָּא כְּדֵי שֶׁיְּשָׁרְתוּ אוֹתוֹ,‏ אֶלָּא כְּדֵי לְשָׁרֵת+ וְלָתֵת אֶת חַיָּיו* כֹּפֶר בְּעַד רַבִּים”‏.‏+ 29  בְּצֵאתָם מִיְּרִיחוֹ הָלְכוּ אַחֲרָיו הֲמוֹן עַם רַב.‏ 30  בְּצַד הַדֶּרֶךְ יָשְׁבוּ שְׁנֵי עִוְּרִים,‏ וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁיֵּשׁוּעַ עוֹבֵר הֵחֵלּוּ לִצְעֹק:‏ ”‏אֲדוֹנֵנוּ,‏ רַחֵם עָלֵינוּ,‏ בֶּן דָּוִד!‏”‏+ 31  הַהֲמוֹנִים גָּעֲרוּ בָּהֶם וְהוֹרוּ לָהֶם לִשְׁתֹּק,‏ אַךְ הֵם צָעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל יוֹתֵר וְאָמְרוּ:‏ ”‏אֲדוֹנֵנוּ,‏ רַחֵם עָלֵינוּ,‏ בֶּן דָּוִד!‏”‏ 32  נֶעֱצַר יֵשׁוּעַ,‏ קָרָא לָהֶם וְשָׁאַל:‏ ”‏מָה אַתֶּם רוֹצִים שֶׁאֶעֱשֶׂה לְמַעַנְכֶם?‏”‏ 33  הֵשִׁיבוּ לוֹ:‏ ”‏אֲדוֹנֵנוּ,‏ עֲשֵׂה שֶׁתִּפָּקַחְנָה עֵינֵינוּ”‏.‏ 34  נִתְמַלֵּא יֵשׁוּעַ רַחֲמִים וְנָגַע בְּעֵינֵיהֶם.‏+ מִיָּד רָאוּ וְהָלְכוּ אַחֲרָיו.‏

הערות שוליים

ראה נספח ב14‏.‏
בערך תשע בבוקר.‏
בערך שתים עשרה בצהריים.‏
בערך שלוש אחר הצהריים.‏
בערך חמש אחר הצהריים.‏
ראה נספח ב14‏.‏
ראה נספח ב14‏.‏
ראה נספח ב14‏.‏
מילולית,‏ ”‏רעה;‏ מרושעת”‏.‏
או ”‏נדיב”‏.‏
או ”‏נפשו”‏.‏