מתי 21‏:1‏-46

  • כניסת הניצחון של ישוע ‏(‏1–11‏)‏

  • ישוע מטהר את המקדש ‏(‏12–17‏)‏

  • הקללה על עץ התאנה ‏(‏18–22‏)‏

  • קריאת תיגר על סמכותו של ישוע ‏(‏23–27‏)‏

  • המשל על שני הבנים ‏(‏28–32‏)‏

  • המשל על הכורמים הרצחניים ‏(‏33–46‏)‏

    • הבונים מואסים באבן הפינה ‏(‏42‏)‏

כא  כַּאֲשֶׁר הִתְקָרְבוּ לִירוּשָׁלַיִם וְהִגִּיעוּ אֶל בֵּית פַּגֵּי שֶׁעַל הַר הַזֵּיתִים,‏ שָׁלַח יֵשׁוּעַ שְׁנֵי תַּלְמִידִים+  וְאָמַר לָהֶם:‏ ”‏לְכוּ אֶל הַכְּפָר אֲשֶׁר מִמּוּלְכֶם וּמִיָּד תִּמְצְאוּ שָׁם אָתוֹן קְשׁוּרָה וְעַיִר אִתָּהּ.‏ הַתִּירוּ אוֹתָם וְהָבִיאוּ אוֹתָם אֵלַי.‏  וְאִם מִישֶׁהוּ יִשְׁאַל אֶתְכֶם דְּבַר מָה,‏ אִמְרוּ,‏ ’‏הָאָדוֹן זָקוּק לָהֶם’‏,‏ וְהוּא מִיָּד יָנִיחַ לָכֶם לָקַחַת אוֹתָם”‏.‏  לְמַעֲשֶׂה,‏ כָּךְ קָרָה כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם מָה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא:‏  ‏”‏אִמְרוּ לְבַת צִיּוֹן:‏ ’‏הִנֵּה מַלְכֵּךְ בָּא אֵלַיִךְ,‏+ עָנָו*+ וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר,‏ עַל עַיִר בֶּן אָתוֹן’‏”‏.‏+  הָלְכוּ הַתַּלְמִידִים וְעָשׂוּ בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהוֹרָה לָהֶם יֵשׁוּעַ.‏+  הֵם הֵבִיאוּ אֶת הָאָתוֹן וְאֶת הָעַיִר,‏ וּלְאַחַר שֶׁשָּׂמוּ עֲלֵיהֶם אֶת בִּגְדֵיהֶם,‏ יָשַׁב יֵשׁוּעַ עַל הָעַיִר.‏+  רֹב הָאֲנָשִׁים פָּרְשׂוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם עַל הַדֶּרֶךְ,‏+ וַאֲחֵרִים כָּרְתוּ עֲנָפִים מִן הָעֵצִים וְשָׁטְחוּ אוֹתָם עַל הַדֶּרֶךְ.‏  וַהֲמוֹן הָעָם שֶׁהָלְכוּ לְפָנָיו וְאַחֲרָיו שָׁבוּ וְקָרְאוּ:‏ ”‏הוֹשַׁע נָא אֶת בֶּן דָּוִד!‏+ בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהֹוָה!‏*+ הוֹשַׁע נָא אוֹתוֹ,‏ הַשּׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים!‏”‏+ 10  בְּהִכָּנְסוֹ לִירוּשָׁלַיִם רָגְשָׁה כָּל הָעִיר וְסָעֲרָה,‏ וְהָאֲנָשִׁים שָׁאֲלוּ:‏ ”‏מִיהוּ זֶה?‏”‏ 11  אָמְרוּ לָהֶם הַהֲמוֹנִים:‏ ”‏זֶהוּ הַנָּבִיא יֵשׁוּעַ+ מִנָּצְרַת אֲשֶׁר בַּגָּלִיל!‏”‏ 12  יֵשׁוּעַ נִכְנַס לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְגֵרֵשׁ מִשָּׁם אֶת כָּל הַמּוֹכְרִים וְהַקּוֹנִים וְהָפַךְ אֶת שֻׁלְחֲנוֹת מַחְלִיפֵי הַכְּסָפִים וְאֶת כִּסְּאוֹת מוֹכְרֵי הַיּוֹנִים.‏+ 13  אָמַר לָהֶם:‏ ”‏כָּתוּב,‏ ’‏בֵּיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא’‏,‏+ אֲבָל אַתֶּם הוֹפְכִים אוֹתוֹ לִמְעָרַת שׁוֹדְדִים”‏.‏+ 14  גַּם נִגְּשׁוּ אֵלָיו עִוְּרִים וּפִסְּחִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ,‏ וְהוּא רִפֵּא אוֹתָם.‏ 15  כְּשֶׁרָאוּ הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְהַסּוֹפְרִים אֶת הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה וְאֶת הַיְּלָדִים הַצּוֹעֲקִים בַּמִּקְדָּשׁ,‏ ”‏הוֹשַׁע נָא אֶת בֶּן דָּוִד!‏”‏,‏+ נִתְמַלְּאוּ כַּעַס+ 16  וְאָמְרוּ לוֹ:‏ ”‏אַתָּה שׁוֹמֵעַ אֶת מָה שֶׁהֵם אוֹמְרִים?‏”‏ הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ:‏ ”‏כֵּן.‏ הַאִם מֵעוֹלָם לֹא קְרָאתֶם אֶת הַכָּתוּב,‏ ’‏מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים הֵפַקְתָּ הַלֵּל’‏?‏”‏+ 17  לְאַחַר מִכֵּן עָזַב אוֹתָם.‏ הוּא יָצָא מִן הָעִיר אֶל בֵּית עַנְיָה וְלָן שָׁם.‏+ 18  בְּדַרְכּוֹ חֲזָרָה אֶל הָעִיר הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר הָיָה רָעֵב.‏+ 19  כְּשֶׁרָאָה עֵץ תְּאֵנָה בְּצַד הַדֶּרֶךְ,‏ הִתְקָרֵב אֵלָיו אֲבָל לֹא מָצָא בּוֹ מְאוּמָה מִלְּבַד עָלִים.‏+ אָמַר אֵלָיו:‏ ”‏לְעוֹלָם לֹא תָּנִיב עוֹד פְּרִי”‏,‏+ וּבוֹ בָּרֶגַע הִתְיַבֵּשׁ עֵץ הַתְּאֵנָה.‏ 20  בִּרְאוֹתָם זֹאת נִדְהֲמוּ הַתַּלְמִידִים וְאָמְרוּ:‏ ”‏אֵיךְ הִתְיַבֵּשׁ עֵץ הַתְּאֵנָה בִּן רֶגַע?‏”‏+ 21  הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר:‏ ”‏אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם,‏ אִם תִּהְיֶה לָכֶם אֱמוּנָה וְלֹא תְּפַקְפְּקוּ,‏ לֹא רַק שֶׁתַּעֲשׂוּ אֶת מָה שֶׁעָשִׂיתִי לְעֵץ הַתְּאֵנָה,‏ אֶלָּא גַּם אִם תֹּאמְרוּ לָהָר הַזֶּה,‏ ’‏הֵעָקֵר וְהִזָּרֵק לְתוֹךְ הַיָּם’‏,‏ כָּךְ יִקְרֶה.‏+ 22  וְכָל מָה שֶׁתְּבַקְּשׁוּ בִּתְפִלָּה תְּקַבְּלוּ אִם תִּהְיֶה לָכֶם אֱמוּנָה”‏.‏+ 23  הוּא נִכְנַס לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ,‏ וּבְשָׁעָה שֶׁלִּמֵּד שָׁם נִגְּשׁוּ אֵלָיו הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְזִקְנֵי הָעָם וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ:‏ ”‏בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?‏ וּמִי נָתַן לְךָ אֶת הַסַּמְכוּת הַזֹּאת?‏”‏+ 24  הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם:‏ ”‏גַּם אֲנִי אֶשְׁאַל אֶתְכֶם דָּבָר אֶחָד,‏ וְאִם תָּשִׁיבוּ לִי,‏ אֲנִי גַּם אֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:‏ 25  הַטְּבִילָה שֶׁהִטְבִּיל יוֹחָנָן,‏ מִנַּיִן הָיְתָה?‏ מִן הַשָּׁמַיִם אוֹ מִבְּנֵי אָדָם?‏”‏* אָז דִּבְּרוּ בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם וְאָמְרוּ:‏ ”‏אִם נֹאמַר,‏ ’‏מִן הַשָּׁמַיִם’‏,‏ הוּא יֹאמַר לָנוּ,‏ ’‏אִם כֵּן,‏ מַדּוּעַ לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ?‏’‏+ 26  אֲבָל אִם נֹאמַר,‏ ’‏מִבְּנֵי אָדָם’‏,‏ אוֹי לָנוּ מִן הֶהָמוֹן,‏ כִּי יוֹחָנָן נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי כֻּלָּם לְנָבִיא”‏.‏ 27  הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ לְיֵשׁוּעַ:‏ ”‏אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים”‏.‏ אָמַר לָהֶם:‏ ”‏גַּם אֲנִי לֹא אַגִּיד לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.‏ 28  ‏”‏מָה דַּעְתְּכֶם?‏ לְאִישׁ אֶחָד הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים.‏ נִגַּשׁ אֶל הָרִאשׁוֹן וְאָמַר לוֹ,‏ ’‏בְּנִי,‏ לֵךְ לַעֲבֹד הַיּוֹם בַּכֶּרֶם’‏.‏ 29  הֵשִׁיב הַבֵּן וְאָמַר,‏ ’‏לֹא אֵלֵךְ’‏,‏ אֲבָל אַחַר כָּךְ הִתְחָרֵט וְהָלַךְ.‏ 30  נִגַּשׁ אֶל הַשֵּׁנִי וְאָמַר לוֹ אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר.‏ הֵשִׁיב הַבֵּן וְאָמַר,‏ ’‏כֵּן,‏ אֲדוֹנִי’‏,‏ אֲבָל לֹא הָלַךְ.‏ 31  מִי מִשְּׁנֵיהֶם עָשָׂה אֶת רְצוֹן אָבִיו?‏”‏ הֵשִׁיבוּ לוֹ:‏ ”‏הָרִאשׁוֹן”‏.‏ אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ:‏ ”‏אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם,‏ הַמּוֹכְסִים וְהַזּוֹנוֹת הוֹלְכִים לִפְנֵיכֶם לְמַלְכוּת אֱלֹהִים.‏ 32  הֵן יוֹחָנָן בָּא וְהֶרְאָה לָכֶם אֶת דֶּרֶךְ הַצְּדָקָה* וְלֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ.‏ אוּלָם הַמּוֹכְסִים וְהַזּוֹנוֹת הֶאֱמִינוּ לוֹ,‏+ וְאַף שֶׁרְאִיתֶם זֹאת,‏ לֹא הִתְחָרַטְתֶּם וְלֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ.‏ 33  ‏”‏שִׁמְעוּ מָשָׁל נוֹסָף:‏ אִישׁ אֶחָד,‏ בַּעַל אֲדָמוֹת,‏ נָטַע כֶּרֶם,‏+ גִּדֵּר אוֹתוֹ מִסָּבִיב,‏ חָצַב בּוֹ גַּת וּבָנָה מִגְדָּל;‏+ אַחַר כָּךְ הֶחְכִּיר אוֹתוֹ לַכּוֹרְמִים וְנָסַע לְמָקוֹם רָחוֹק.‏+ 34  בְּעֵת הַבָּצִיר שָׁלַח אֶת עֲבָדָיו אֶל הַכּוֹרְמִים לְקַבֵּל אֶת פִּרְיוֹ.‏ 35  אַךְ הַכּוֹרְמִים תָּפְסוּ אֶת עֲבָדָיו — אֶת זֶה הִכּוּ,‏ אֶת זֶה הָרְגוּ וְאֶת זֶה סָקְלוּ בַּאֲבָנִים.‏+ 36  אָז שָׁלַח עֲבָדִים אֲחֵרִים,‏ רַבִּים מִן הָרִאשׁוֹנִים,‏ וְגַם לָהֶם עָשׂוּ כָּךְ.‏+ 37  לְבַסּוֹף שָׁלַח אֲלֵיהֶם אֶת בְּנוֹ בְּחָשְׁבוֹ לְעַצְמוֹ,‏ ’‏אֶת בְּנִי הֵם יְכַבְּדוּ’‏.‏ 38  כְּשֶׁרָאוּ הַכּוֹרְמִים אֶת הַבֵּן אָמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ,‏ ’‏זֶה הַיּוֹרֵשׁ.‏+ בּוֹאוּ נַהֲרֹג אוֹתוֹ וְנִקַּח לָנוּ אֶת נַחֲלָתוֹ!‏’‏ 39  הֵם תָּפְסוּ אוֹתוֹ,‏ הִשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ אֶל מִחוּץ לַכֶּרֶם וְהָרְגוּ אוֹתוֹ.‏+ 40  אִם כֵּן,‏ כְּשֶׁיָּבוֹא בַּעַל הַכֶּרֶם,‏ מָה יַעֲשֶׂה לְאוֹתָם כּוֹרְמִים?‏”‏ 41  הֵשִׁיבוּ לוֹ:‏ ”‏בְּשֶׁל רִשְׁעָתָם יָבִיא עֲלֵיהֶם הַשְׁמָדָה נוֹרָאָה,‏* וְאֶת הַכֶּרֶם יַחְכִּיר לְכוֹרְמִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר יִתְּנוּ לוֹ אֶת הַפְּרִי בְּמוֹעֲדוֹ”‏.‏ 42  אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ:‏ ”‏הַאִם מֵעוֹלָם לֹא קְרָאתֶם בַּכְּתוּבִים,‏ ’‏הָאֶבֶן שֶׁמָּאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה.‏*+ מֵאֵת יְהֹוָה* הָיְתָה זֹאת,‏ וּפִלְאִית הִיא בְּעֵינֵינוּ’‏?‏+ 43  עַל כֵּן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם,‏ מַלְכוּת אֱלֹהִים תִּלָּקַח מִכֶּם וְתִנָּתֵן לְאֻמָּה הַמְּנִיבָה אֶת פִּרְיָהּ.‏ 44  זֹאת וְעוֹד,‏ הַנּוֹפֵל עַל הָאֶבֶן הַזֹּאת יִתְנַפֵּץ לִרְסִיסִים,‏+ וְכָל מִי שֶׁתִּפֹּל עָלָיו הָאֶבֶן יִמָּחֵץ”‏.‏+ 45  כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְהַפְּרוּשִׁים אֶת מְשָׁלָיו,‏ הֵבִינוּ שֶׁעֲלֵיהֶם דִּבֵּר.‏+ 46  הֵם רָצוּ לִתְפֹּס* אוֹתוֹ,‏ אֲבָל פָּחֲדוּ מִפְּנֵי הַהֲמוֹנִים כִּי הוּא נֶחְשַׁב בְּעֵינֵיהֶם לְנָבִיא.‏+

הערות שוליים

ראה ערך ”‏ענווה”‏ במונחון‏.‏
ראה נספח א5‏.‏
או ”‏ממקור אנושי?‏”‏
מילולית,‏ ”‏בא בדרך צדקה”‏.‏
או ”‏רעה”‏.‏
‏”‏ראש פינה”‏:‏ האבן העליונה שהונחה על נקודת המפגש של שני כתלים.‏
ראה נספח א5‏.‏
או ”‏לעצור;‏ לאסור”‏.‏