מתי 25‏:1‏-46

  • אות נוכחותו של המשיח (‏1–46‏)‏

    • משל עשר הבתולות ‏(‏1–13‏)‏

    • משל הכיכרים ‏(‏14–30‏)‏

    • הכבשים והעיזים ‏(‏31–46‏)‏

כה  ‏”‏אָז תִּדְמֶה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְעֶשֶׂר בְּתוּלוֹת שֶׁלָּקְחוּ אֶת מְנוֹרוֹתֵיהֶן+ וְיָצְאוּ לִקְרַאת הֶחָתָן.‏+  חָמֵשׁ מֵהֶן הָיוּ כְּסִילוֹת וְחָמֵשׁ נְבוֹנוֹת,‏+  שֶׁכֵּן הַכְּסִילוֹת לָקְחוּ אֶת מְנוֹרוֹתֵיהֶן אֲבָל לֹא לָקְחוּ אִתָּן שֶׁמֶן,‏  וְאִלּוּ הַנְּבוֹנוֹת לָקְחוּ אֶת מְנוֹרוֹתֵיהֶן וְלָקְחוּ גַּם שֶׁמֶן בִּכְלֵיהֶן.‏*  בְּשָׁעָה שֶׁהֶחָתָן הִתְמַהְמֵהַּ,‏ נִמְנְמוּ כֻּלָּן וְנִרְדְּמוּ.‏  בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה נִשְׁמְעָה קְרִיאָה:‏ ’‏הִנֵּה הֶחָתָן!‏ צְאוּ לִקְרָאתוֹ’‏.‏  אָז הִתְעוֹרְרוּ כָּל אוֹתָן בְּתוּלוֹת וְהֵכִינוּ אֶת מְנוֹרוֹתֵיהֶן.‏+  אָמְרוּ הַכְּסִילוֹת לַנְּבוֹנוֹת,‏ ’‏תְּנוּ לָנוּ מִן הַשֶּׁמֶן שֶׁלָּכֶן,‏ כִּי מְנוֹרוֹתֵינוּ דּוֹעֲכוֹת’‏.‏  עָנוּ הַנְּבוֹנוֹת וְאָמְרוּ:‏ ’‏אוּלַי לֹא יִשָּׁאֵר מַסְפִּיק בִּשְׁבִילֵנוּ וּבִשְׁבִילְכֶן.‏ לְכוּ אֶל מוֹכְרֵי הַשֶּׁמֶן וּקְנוּ לָכֶן’‏.‏ 10  בְּשָׁעָה שֶׁהָלְכוּ לִקְנוֹת בָּא הֶחָתָן;‏ הַבְּתוּלוֹת שֶׁהָיוּ מוּכָנוֹת נִכְנְסוּ אִתּוֹ אֶל סְעוּדַת הַחֲתֻנָּה,‏+ וְהַדֶּלֶת נִסְגְּרָה.‏ 11  לְאַחַר מִכֵּן בָּאוּ גַּם שְׁאַר הַבְּתוּלוֹת וְאָמְרוּ,‏ ’‏אֲדוֹנֵנוּ,‏ אֲדוֹנֵנוּ,‏ פְּתַח לָנוּ!‏’‏+ 12  הֵשִׁיב לָהֶן,‏ ’‏אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶן,‏ אֵינֶנִּי מַכִּיר אֶתְכֶן’‏.‏ 13  ‏”‏עַל כֵּן עִמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר,‏+ כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים לֹא אֶת הַיּוֹם וְלֹא אֶת הַשָּׁעָה.‏+ 14  ‏”‏דּוֹמֶה הַדָּבָר לְאִישׁ שֶׁנָּסַע לְמָקוֹם רָחוֹק.‏ לִפְנֵי כֵן קָרָא אֵלָיו אֶת עֲבָדָיו וְהִפְקִיד בְּיָדָם אֶת נְכָסָיו.‏+ 15  לָזֶה נָתַן חָמֵשׁ כִּכְּרֵי* מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף,‏ לָזֶה שְׁתַּיִם וְלָזֶה אַחַת,‏ לְכָל אִישׁ כְּפִי יְכָלְתּוֹ,‏ וְנָסַע.‏ 16  זֶה שֶׁקִּבֵּל חָמֵשׁ כִּכָּרִים הָלַךְ מִיָּד,‏ סָחַר בָּהֶן וְהִרְוִיחַ חָמֵשׁ נוֹסָפוֹת.‏ 17  כָּךְ עָשָׂה גַּם זֶה שֶׁקִּבֵּל שְׁתַּיִם,‏ וְהִרְוִיחַ שְׁתַּיִם נוֹסָפוֹת.‏ 18  אֲבָל הָעֶבֶד שֶׁקִּבֵּל רַק אַחַת הָלַךְ וְחָפַר בָּאֲדָמָה וְטָמַן אֶת מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף שֶׁל אֲדוֹנוֹ.‏ 19  ‏”‏אַחֲרֵי זְמַן רַב בָּא אֲדוֹנָם שֶׁל הָעֲבָדִים הָהֵם וְעָרַךְ אִתָּם חֶשְׁבּוֹן.‏+ 20  נִגַּשׁ זֶה שֶׁקִּבֵּל אֶת חֲמֵשׁ הַכִּכָּרִים וּבִרְשׁוּתוֹ חָמֵשׁ נוֹסָפוֹת וְאָמַר,‏ ’‏אֲדוֹנִי,‏ חָמֵשׁ כִּכָּרִים הִפְקַדְתָּ בְּיָדִי;‏ רְאֵה,‏ הִרְוַחְתִּי חָמֵשׁ נוֹסָפוֹת’‏.‏+ 21  אָמַר לוֹ אֲדוֹנוֹ:‏ ’‏יָפֶה עָשִׂיתָ,‏ עֶבֶד טוֹב וְנֶאֱמָן!‏ הָיִיתָ נֶאֱמָן בִּמְעַט,‏ אַפְקִיד אוֹתְךָ עַל הַרְבֵּה.‏+ בּוֹא וְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחַת אֲדוֹנְךָ’‏.‏+ 22  נִגַּשׁ גַּם זֶה שֶׁקִּבֵּל שְׁתֵּי כִּכָּרִים וְאָמַר,‏ ’‏אֲדוֹנִי,‏ שְׁתֵּי כִּכָּרִים הִפְקַדְתָּ בְּיָדִי;‏ רְאֵה,‏ הִרְוַחְתִּי שְׁתַּיִם נוֹסָפוֹת’‏.‏+ 23  אָמַר לוֹ אֲדוֹנוֹ:‏ ’‏יָפֶה עָשִׂיתָ,‏ עֶבֶד טוֹב וְנֶאֱמָן!‏ הָיִיתָ נֶאֱמָן בִּמְעַט,‏ אַפְקִיד אוֹתְךָ עַל הַרְבֵּה.‏ בּוֹא וְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחַת אֲדוֹנְךָ’‏.‏ 24  ‏”‏אָז נִגַּשׁ הָעֶבֶד שֶׁקִּבֵּל כִּכָּר אַחַת וְאָמַר:‏ ’‏אֲדוֹנִי,‏ יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה אִישׁ תּוֹבְעָנִי הַקּוֹצֵר הֵיכָן שֶׁלֹּא זָרַעְתָּ וְאוֹסֵף הֵיכָן שֶׁלֹּא זָרִיתָ.‏+ 25  מֵאַחַר שֶׁפָּחַדְתִּי,‏ הָלַכְתִּי וְהִטְמַנְתִּי אֶת כִּכָּרְךָ בָּאֲדָמָה.‏ הִנֵּה,‏ קַח אֶת מָה שֶׁשַּׁיָּךְ לְךָ’‏.‏ 26  הֵשִׁיב לוֹ אֲדוֹנוֹ וְאָמַר:‏ ’‏עֶבֶד רָשָׁע וְעַצְלָן,‏ אִם יָדַעְתָּ שֶׁאֲנִי קוֹצֵר הֵיכָן שֶׁלֹּא זָרַעְתִּי וְאוֹסֵף הֵיכָן שֶׁלֹּא זָרִיתִי,‏ 27  הָיִיתָ צָרִיךְ לְהַפְקִיד אֶת כַּסְפִּי אֵצֶל הַשֻּׁלְחָנִים* כְּדֵי שֶׁבְּבוֹאִי הָיִיתִי מְקַבֵּל אֶת מָה שֶׁשַּׁיָּךְ לִי בְּתוֹסֶפֶת רִבִּית.‏ 28  ‏”‏’‏לָכֵן קְחוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַכִּכָּר וּתְנוּ אוֹתָהּ לָזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶשֶׂר כִּכָּרִים.‏+ 29  כִּי כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִנָּתֵן לוֹ עוֹד,‏ וְשֶׁפַע רַב יִהְיֶה לוֹ.‏ אַךְ מִי שֶׁאֵין לוֹ,‏ גַּם מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ.‏+ 30  וְאֶת הָעֶבֶד הַבִּלְתִּי מוֹעִיל הַשְׁלִיכוּ הַחוּצָה אֶל הַחֹשֶׁךְ.‏ שָׁם יִבְכֶּה וְיַחְרֹק שִׁנַּיִם’‏.‏ 31  ‏”‏כַּאֲשֶׁר יָבוֹא בֶּן הָאָדָם+ בְּתִפְאַרְתּוֹ,‏ וְכָל הַמַּלְאָכִים אִתּוֹ,‏+ אָז יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ.‏ 32  כָּל הָאֻמּוֹת יֵאָסְפוּ לְפָנָיו,‏ וְהוּא יַפְרִיד בֵּין בְּנֵי הָאָדָם כְּרוֹעֶה הַמַּפְרִיד אֶת הַכְּבָשִׂים מִן הָעִזִּים.‏ 33  אֶת הַכְּבָשִׂים+ יַצִּיב לִימִינוֹ,‏ וְאִלּוּ אֶת הָעִזִּים לִשְׂמֹאלוֹ.‏+ 34  ‏”‏אָז יֹאמַר הַמֶּלֶךְ אֶל הַנִּצָּבִים לִימִינוֹ:‏ ’‏בּוֹאוּ,‏ בְּרוּכֵי אָבִי,‏ וּרְשׁוּ אֶת הַמַּלְכוּת הַמּוּכָנָה לָכֶם מֵאָז נוֹסַד הָעוֹלָם,‏ 35  כִּי רָעֵב הָיִיתִי וּנְתַתֶּם לִי לֶאֱכֹל;‏ צָמֵא הָיִיתִי וּנְתַתֶּם לִי לִשְׁתּוֹת.‏ זָר הָיִיתִי וְאֵרַחְתֶּם אוֹתִי;‏+ 36  עֵירֹם* הָיִיתִי וְהִלְבַּשְׁתֶּם אוֹתִי.‏+ חָלִיתִי וְטִפַּלְתֶּם בִּי.‏ בְּבֵית הַסֹּהַר הָיִיתִי וּבִקַּרְתֶּם אוֹתִי’‏.‏+ 37  אָז יָשִׁיבוּ לוֹ הַצַּדִּיקִים וְיֹאמְרוּ:‏ ’‏אֲדוֹנֵנוּ,‏ מָתַי רָאִינוּ אוֹתְךָ רָעֵב וְנָתַנּוּ לְךָ לֶאֱכֹל אוֹ צָמֵא וְנָתַנּוּ לְךָ לִשְׁתּוֹת?‏+ 38  מָתַי הָיִיתָ זָר וְאֵרַחְנוּ אוֹתְךָ אוֹ עֵירֹם וְהִלְבַּשְׁנוּ אוֹתְךָ?‏ 39  מָתַי רָאִינוּ אוֹתְךָ חוֹלֶה אוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר וּבִקַּרְנוּ אוֹתְךָ?‏’‏ 40  יָשִׁיב לָהֶם הַמֶּלֶךְ וְיֹאמַר,‏ ’‏אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם,‏ מָה שֶׁעֲשִׂיתֶם לְאֶחָד מֵאַחַי הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה,‏ לִי עֲשִׂיתֶם’‏.‏+ 41  ‏”‏אָז יֹאמַר אֶל הַנִּצָּבִים לִשְׂמֹאלוֹ:‏ ’‏סוּרוּ מִמֶּנִּי,‏+ אֲרוּרִים,‏ אֶל אֵשׁ עוֹלָם+ הַמּוּכָנָה לַשָּׂטָן* וּלְמַלְאָכָיו,‏+ 42  כִּי רָעֵב הָיִיתִי וְלֹא נְתַתֶּם לִי לֶאֱכֹל;‏ צָמֵא הָיִיתִי וְלֹא נְתַתֶּם לִי לִשְׁתּוֹת.‏ 43  זָר הָיִיתִי וְלֹא אֵרַחְתֶּם אוֹתִי;‏ עֵירֹם הָיִיתִי וְלֹא הִלְבַּשְׁתֶּם אוֹתִי;‏ חָלִיתִי וּבְבֵית הַסֹּהַר הָיִיתִי וְלֹא טִפַּלְתֶּם בִּי’‏.‏ 44  יָשִׁיבוּ גַּם הֵם וְיֹאמְרוּ:‏ ’‏אֲדוֹנֵנוּ,‏ מָתַי הָיִיתָ רָעֵב אוֹ צָמֵא אוֹ זָר אוֹ עֵירֹם אוֹ חוֹלֶה אוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר וְלֹא שֵׁרַתְנוּ אוֹתְךָ?‏’‏ 45  אָז יָשִׁיב לָהֶם וְיֹאמַר:‏ ’‏אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם,‏ מָה שֶׁלֹּא עֲשִׂיתֶם לְאֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה,‏ גַּם לִי לֹא עֲשִׂיתֶם’‏.‏+ 46  אֵלֶּה יֵלְכוּ לַאֲבַדּוֹן* עוֹלָם,‏+ וְהַצַּדִּיקִים לְחַיֵּי עוֹלָם”‏.‏+

הערות שוליים

או ”‏בבקבוקיהן”‏.‏
כיכר יוונית הייתה שווה ל־4.‏20 קילוגרם.‏ ראה נספח ב14‏.‏
או ”‏הבנקאים”‏.‏
או ”‏בלבוש דל”‏.‏
ביוונית,‏ דיאבולוס,‏ מילה שפירושה ”‏משמיץ”‏.‏
כלומר,‏ אובדן החיים.‏ מילולית,‏ ”‏גדיעה;‏ קיצוץ”‏.‏