מתי 3:1-17
ג בַּיָּמִים הָהֵם הוֹפִיעַ יוֹחָנָן+ הַמַּטְבִּיל בְּמִדְבַּר יְהוּדָה כְּשֶׁהוּא מַכְרִיז:+
2 ”חִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, כִּי קָרְבָה מַלְכוּת שָׁמַיִם”.+
3 הוּא הָיָה זֶה שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו בְּפִי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא:+ ”קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר: ’הָכִינוּ אֶת דֶּרֶךְ יְהֹוָה!* יַשְּׁרוּ נְתִיבוֹתָיו’”.+
4 וְיוֹחָנָן הָיָה לָבוּשׁ שְׂעַר גְּמַלִּים, וַחֲגוֹרַת עוֹר הָיְתָה עַל מָתְנָיו.+ מַאֲכָלוֹ הָיָה חֲגָבִים וּדְבַשׁ בַּר.+
5 אָז יָצְאוּ אֵלָיו אֲנָשִׁים מִיְּרוּשָׁלַיִם וּמִכָּל יְהוּדָה וּמִכָּל סְבִיבוֹת הַיַּרְדֵּן+
6 וְהֻטְבְּלוּ* עַל־יָדָיו בִּנְהַר הַיַּרְדֵּן+ כְּשֶׁהֵם מִתְוַדִּים בְּגָלוּי עַל חֲטָאֵיהֶם.
7 כְּשֶׁרָאָה רַבִּים מִן הַפְּרוּשִׁים וְהַצְּדוֹקִים+ בָּאִים אֶל מְקוֹם הַטְּבִילָה, אָמַר לָהֶם: ”יַלְדֵי צִפְעוֹנִים,+ מִי הִזְהִיר אֶתְכֶם וְאָמַר לָכֶם לְהִמָּלֵט מִן הַזַּעַם הֶעָתִיד לָבוֹא?+
8 לָכֵן עֲשׂוּ פְּרִי הַמֵּעִיד עַל חֲרָטָה.
9 אַל תֹּאמְרוּ בִּלְבַבְכֶם בִּיהִירוּת, ’אַבְרָהָם הוּא אָבִינוּ’,+ כִּי אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁמִּן הָאֲבָנִים הָאֵלּוּ יָכוֹל אֱלֹהִים לְהָקִים יְלָדִים לְאַבְרָהָם.
10 כְּבָר מֻנָּח הַגַּרְזֶן עַל שֹׁרֶשׁ הָעֵצִים. לָכֵן כָּל עֵץ שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פְּרִי טוֹב סוֹפוֹ לְהִכָּרֵת וְלִהְיוֹת מֻשְׁלָךְ אֶל הָאֵשׁ.+
11 אֲנִי אָמְנָם מַטְבִּיל אֶתְכֶם בְּמַיִם כְּאוֹת לַחֲרָטַתְכֶם,+ אַךְ הַבָּא אַחֲרַי חָזָק מִמֶּנִּי וְאֵינֶנִּי רָאוּי לַחְלֹץ אֶת סַנְדָּלָיו.+ הוּא יַטְבִּיל אֶתְכֶם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ+ וּבְאֵשׁ.+
12 מִזְרֵהוּ* בְּיָדוֹ, וְהוּא יְנַקֶּה כָּלִיל אֶת גָּרְנוֹ; אֶת הַחִטָּה יֶאֱסֹף אֶל הָאָסָם, אַךְ אֶת הַמּוֹץ יִשְׂרֹף בְּאֵשׁ+ בִּלְתִּי נִכְבֵּית”.
13 אָז בָּא יֵשׁוּעַ מִן הַגָּלִיל אֶל הַיַּרְדֵּן כְּדֵי לְהִטָּבֵל עַל־יְדֵי יוֹחָנָן.+
14 אֶלָּא שֶׁיּוֹחָנָן נִסָּה לַהֲנִיאוֹ מִכָּךְ בְּאָמְרוֹ: ”אֲנִי צָרִיךְ לְהִטָּבֵל עַל־יָדֶיךָ, וְאַתָּה בָּא אֵלַי?”
15 הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ וְאָמַר: ”הָנַח לָזֹאת כָּעֵת, כִּי כָּךְ רָאוּי לָנוּ לְקַיֵּם אֶת כָּל הַצְּדָקָה”. אָז הֵנִיחַ לוֹ.
16 יֵשׁוּעַ נִטְבַּל וְעָלָה מִיָּד מִן הַמַּיִם; וְהִנֵּה נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם,+ וְהוּא רָאָה אֶת רוּחַ אֱלֹהִים יוֹרֶדֶת כְּיוֹנָה וְנָחָה עָלָיו.+
17 וְהִנֵּה גַּם קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם+ אָמַר: ”זֶה בְּנִי+ אֲהוּבִי, וְרָצוּי הוּא בְּעֵינַי”.+
