מתי 8‏:1‏-34

  • ריפוי מצורע ‏(‏1–4‏)‏

  • אמונתו של שר מאה ‏(‏5–13‏)‏

  • ישוע מרפא רבים בכפר נחום ‏(‏14–17‏)‏

  • כיצד ללכת אחרי ישוע ‏(‏18–22‏)‏

  • ישוע משקיט סערה ‏(‏23–27‏)‏

  • ישוע שולח את השדים לתוך עדר חזירים ‏(‏28–34‏)‏

ח  אַחֲרֵי שֶׁיָּרַד מִן הָהָר הָלַךְ אַחֲרָיו הֲמוֹן עַם רַב.‏  וְהִנֵּה אִישׁ מְצֹרָע הִתְקָרֵב אֵלָיו וְהִשְׁתַּחֲוָה לוֹ בְּאָמְרוֹ:‏ ”‏אֲדוֹנִי,‏ אִם רַק תִּרְצֶה תּוּכַל לְטַהֵר אוֹתִי”‏.‏+  הוּא הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ,‏ נָגַע בּוֹ וְאָמַר:‏ ”‏אֲנִי רוֹצֶה!‏ הִטָּהֵר”‏.‏+ מִיָּד נִטְהַר הָאִישׁ מִצָּרַעְתּוֹ.‏+  אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏אַל תְּסַפֵּר לְאִישׁ.‏+ אֲבָל לֵךְ,‏ הֵרָאֵה לִפְנֵי הַכֹּהֵן+ וְהַקְרֵב אֶת הַקָּרְבָּן שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה,‏+ לְעֵדוּת לָהֶם”‏.‏  כַּאֲשֶׁר נִכְנַס לִכְפַר נַחוּם,‏ נִגַּשׁ אֵלָיו שַׂר מֵאָה אֶחָד וְהִתְחַנֵּן אֵלָיו:‏+  ‏”‏אֲדוֹנִי,‏ מְשָׁרְתִי שׁוֹכֵב מְשֻׁתָּק בַּבַּיִת וְסוֹבֵל קָשׁוֹת”‏.‏  אָמַר לוֹ:‏ ”‏כַּאֲשֶׁר אַגִּיעַ לְשָׁם אֲרַפֵּא אוֹתוֹ”‏.‏  הֵשִׁיב שַׂר הַמֵּאָה וְאָמַר:‏ ”‏אֲדוֹנִי,‏ אֵינֶנִּי רָאוּי שֶׁתָּבוֹא בְּצֵל קוֹרָתִי.‏ רַק צַוֵּה וּמְשָׁרְתִי יִתְרַפֵּא.‏  הֲרֵי גַּם אֲנִי כָּפוּף לְמָרוּת,‏ וְחַיָּלִים אֲחֵרִים כְּפוּפִים לִי,‏ וְכַאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לְזֶה,‏ ’‏לֵךְ!‏’‏ הוּא הוֹלֵךְ,‏ וּלְאַחֵר,‏ ’‏בּוֹא!‏’‏ הוּא בָּא,‏ וּלְעַבְדִּי,‏ ’‏עֲשֵׂה זֹאת!‏’‏ הוּא עוֹשֶׂה”‏.‏ 10  בְּשָׁמְעוֹ זֹאת נִדְהַם יֵשׁוּעַ וְאָמַר אֶל הַהוֹלְכִים אַחֲרָיו:‏ ”‏אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם,‏ אֵצֶל אַף אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל לֹא מָצָאתִי אֱמוּנָה כֹּה גְּדוֹלָה.‏+ 11  אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁרַבִּים יָבוֹאוּ מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב וְיָסֵבּוּ לֶאֱכֹל עִם אַבְרָהָם,‏ יִצְחָק וְיַעֲקֹב בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם;‏+ 12  אֲבָל בְּנֵי הַמַּלְכוּת יֻשְׁלְכוּ הַחוּצָה אֶל הַחֹשֶׁךְ.‏ שָׁם יִבְכּוּ וְיַחְרְקוּ שִׁנַּיִם”‏.‏+ 13  אָז אָמַר יֵשׁוּעַ לְשַׂר הַמֵּאָה:‏ ”‏לֵךְ,‏ וּמָה שֶׁהֶאֱמַנְתָּ בּוֹ יִהְיֶה לְךָ”‏.‏+ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִרְפָּא הַמְּשָׁרֵת.‏+ 14  כְּשֶׁנִּכְנַס יֵשׁוּעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל פֶּטְרוֹס,‏ רָאָה אֶת חֲמוֹתוֹ+ שׁוֹכֶבֶת כְּשֶׁהִיא סוֹבֶלֶת מֵחֹם.‏+ 15  הוּא נָגַע בְּיָדָהּ+ וְהַחֹם סָר מִמֶּנָּה.‏ אָז קָמָה וְהֵחֵלָּה לְשָׁרְתוֹ.‏ 16  בָּעֶרֶב הֵבִיאוּ אֵלָיו רַבִּים שֶׁהָיוּ אֲחוּזֵי שֵׁדִים;‏ וְהוּא גֵּרֵשׁ אֶת הָרוּחוֹת בִּפְקֻדָּה וְרִפֵּא אֶת כָּל הַסּוֹבְלִים,‏ 17  לְמַעַן יִתְקַיֵּם מָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּפִי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא:‏ ”‏אֶת חָלְיֵנוּ הוּא נָטַל וְאֶת מַחֲלוֹתֵינוּ נָשָׂא”‏.‏+ 18  כַּאֲשֶׁר רָאָה יֵשׁוּעַ הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים מִסְּבִיבוֹ,‏ צִוָּה לָשׁוּט אֶל צִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַיָּם.‏+ 19  נִגַּשׁ אֵלָיו סוֹפֵר אֶחָד וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏מוֹרִי,‏ אֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ לְכָל מָקוֹם שֶׁאֵלָיו תֵּלֵךְ”‏.‏+ 20  אַךְ יֵשׁוּעַ אָמַר לוֹ:‏ ”‏לַשּׁוּעָלִים יֵשׁ מְאוּרוֹת וּלְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם קִנִּים,‏ אֲבָל לְבֶן הָאָדָם אֵין מָקוֹם לְהַנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ”‏.‏+ 21  אַחֲרֵי כֵן אָמַר לוֹ אִישׁ אַחֵר,‏ אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים:‏ ”‏אֲדוֹנִי,‏ הַרְשֵׁה לִי תְּחִלָּה לָלֶכֶת וְלִקְבֹּר אֶת אָבִי”‏.‏+ 22  אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏הַמְשֵׁךְ לָלֶכֶת אַחֲרַי,‏ וְהָנַח לַמֵּתִים לִקְבֹּר אֶת מֵתֵיהֶם”‏.‏+ 23  הוּא נִכְנַס לְסִירָה וְתַלְמִידָיו נִכְנְסוּ אַחֲרָיו.‏+ 24  וְהִנֵּה פָּרְצָה בַּיָּם סְעָרָה גְּדוֹלָה עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהַגַּלִּים כִּסּוּ אֶת הַסִּירָה;‏ אַךְ הוּא יָשַׁן.‏+ 25  הֵם נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְהֵעִירוּ אוֹתוֹ בְּאָמְרָם:‏ ”‏אֲדוֹנֵנוּ,‏ הַצֵּל אוֹתָנוּ,‏ אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים לָמוּת!‏”‏ 26  אָמַר לָהֶם:‏ ”‏לָמָּה אַתֶּם פּוֹחֲדִים כָּל כָּךְ,‏ קְטַנֵּי אֱמוּנָה?‏”‏+ הוּא קָם,‏ גָּעַר בָּרוּחוֹת וּבַיָּם,‏ וְהַכֹּל שָׁקַט וְרָגַע.‏+ 27  נִדְהֲמוּ הָאֲנָשִׁים וְאָמְרוּ:‏ ”‏מִיהוּ זֶה שֶׁאֲפִלּוּ הָרוּחוֹת וְהַיָּם נִשְׁמָעִים לוֹ?‏”‏ 28  בְּהַגִּיעוֹ אֶל הַצַּד הַשֵּׁנִי,‏ אֶל אֵזוֹר הַגַּדְרִיִּים,‏ יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ מִבֵּין הַקְּבָרִים שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֲחוּזֵי שֵׁדִים.‏+ הֵם הָיוּ תּוֹקְפָנִיִּים מְאוֹד עַד כִּי אִישׁ לֹא הֵעֵז לַעֲבֹר בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ.‏ 29  הֵם הֵחֵלּוּ לִצְעֹק:‏ ”‏מָה לָנוּ וּלְךָ,‏ בֶּן אֱלֹהִים?‏+ בָּאתָ הֵנָּה לְעַנּוֹת אוֹתָנוּ+ בְּטֶרֶם עֵת?‏”‏+ 30  הַרְחֵק מֵהֶם רָעָה עֵדֶר חֲזִירִים גָּדוֹל.‏+ 31  הִתְחַנְּנוּ אֵלָיו הַשֵּׁדִים:‏ ”‏אִם תְּגָרֵשׁ אוֹתָנוּ,‏ שְׁלַח אוֹתָנוּ לְתוֹךְ עֵדֶר הַחֲזִירִים”‏.‏+ 32  אָמַר לָהֶם:‏ ”‏לְכוּ!‏”‏ הֵם יָצְאוּ וְנִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַחֲזִירִים,‏ וְהִנֵּה כָּל הָעֵדֶר הִסְתַּעֵר אֶל הַצּוּק,‏* נָפַל אֶל הַיָּם וְטָבַע.‏ 33  בָּרְחוּ הָרוֹעִים וּבָאוּ הָעִירָה.‏ שָׁם סִפְּרוּ אֶת הַכֹּל,‏ גַּם אֶת מָה שֶׁקָּרָה לַאֲחוּזֵי הַשֵּׁדִים.‏ 34  וְהִנֵּה כָּל הָעִיר יָצְאָה לִקְרַאת יֵשׁוּעַ,‏ וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הִפְצִירוּ בּוֹ לַעֲזֹב אֶת אֲזוֹרָם.‏+

הערות שוליים

או ”‏המדרון התלול”‏.‏