נחמיה 2‏:1‏-20

  • נחמיה נשלח לירושלים ‏(‏1–10‏)‏

  • נחמיה בודק את חומות העיר ‏(‏11–20‏)‏

ב  בְּחֹדֶשׁ נִיסָן,‏* בַּשָּׁנָה הָעֶשְׂרִים+ לַמֶּלֶךְ אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא,‏+ הֻגַּשׁ יַיִן לְפָנָיו,‏ וּכְהֶרְגֵּלִי נָשָׂאתִי אֶת הַיַּיִן וְנָתַתִּי אוֹתוֹ לַמֶּלֶךְ.‏+ אַךְ מֵעוֹלָם לֹא הָיִיתִי קוֹדֵר בְּנוֹכְחוּתוֹ.‏  לָכֵן הַמֶּלֶךְ אָמַר לִי:‏ ”‏מַדּוּעַ פָּנֶיךָ כֹּה קוֹדְרוֹת אַף כִּי אֵינְךָ חוֹלֶה?‏ אֵין זוֹ אֶלָּא קַדְרוּת לֵב”‏.‏ עַל כֵּן הִתְמַלֵּאתִי פַּחַד רַב.‏  וְאָמַרְתִּי לַמֶּלֶךְ:‏ ”‏הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם יִחְיֶה!‏ מַדּוּעַ לֹא יִהְיוּ קוֹדְרוֹת פָּנַי בְּשָׁעָה שֶׁהָעִיר,‏ הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ קְבוּרִים אֲבוֹתַי,‏ חֲרֵבָה,‏ וּשְׁעָרֶיהָ אֻכְּלוּ בָּאֵשׁ?‏”‏+  אָמַר לִי הַמֶּלֶךְ:‏ ”‏מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?‏”‏ וּמִיָּד הִתְפַּלַּלְתִּי לֶאֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם.‏+  וְאָז אָמַרְתִּי לַמֶּלֶךְ:‏ ”‏אִם טוֹב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְאִם מוֹצֵא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ,‏ שְׁלַח אוֹתִי אֶל יְהוּדָה,‏ אֶל הָעִיר שֶׁבָּהּ קְבוּרִים אֲבוֹתַי,‏ לְמַעַן אֶבְנֶה אוֹתָהּ מֵחָדָשׁ”‏.‏+  אָמַר לִי הַמֶּלֶךְ,‏ וְרַעְיָתוֹ הַמַּלְכוּתִית* יוֹשֶׁבֶת לְצִדּוֹ:‏ ”‏כַּמָּה זְמַן יֶאֱרַךְ מַסָּעֲךָ,‏ וּמָתַי תָּשׁוּב?‏”‏ וְטוֹב הָיָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לִשְׁלֹחַ אוֹתִי,‏+ וְנָתַתִּי לוֹ מוֹעֵד.‏+  וְאָמַרְתִּי לַמֶּלֶךְ:‏ ”‏אִם טוֹב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ,‏ יִנָּתְנוּ לִי אִגְּרוֹת אֶל מוֹשְׁלֵי אֵזוֹר עֵבֶר הַנָּהָר,‏*+ לְמַעַן אוּכַל לַעֲבֹר בְּבִטְחָה עַד אֲשֶׁר אַגִּיעַ אֶל יְהוּדָה,‏  וְאִגֶּרֶת אֶל אָסָף,‏ שׁוֹמֵר יַעַר הַמֶּלֶךְ,‏* כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן לִי עֵצִים לְקוֹרוֹת עֲבוּר שַׁעֲרֵי הַמְּצוּדָה+ שֶׁל הַבַּיִת* וַעֲבוּר חוֹמוֹת הָעִיר+ וַעֲבוּר הַבַּיִת אֲשֶׁר אֵלֵךְ אֵלָיו”‏.‏ וְהַמֶּלֶךְ נָתַן לִי אוֹתָן,‏+ כִּי יָדוֹ הַטּוֹבָה שֶׁל אֱלֹהַי הָיְתָה עָלַי.‏+  לְבַסּוֹף בָּאתִי אֶל מוֹשְׁלֵי אֵזוֹר עֵבֶר הַנָּהָר וְנָתַתִּי לָהֶם אֶת אִגְּרוֹת הַמֶּלֶךְ.‏ וְהַמֶּלֶךְ גַּם שָׁלַח עִמִּי שָׂרֵי צָבָא וּפָרָשִׁים.‏ 10  כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ עַל כָּךְ סַנְבַלַּט+ הַחוֹרוֹנִי וְטוֹבִיָּה+ הַפָּקִיד* הָעַמּוֹנִי,‏+ חָרָה לָהֶם עַד מְאוֹד שֶׁבָּא אָדָם לְבַקֵּשׁ אֶת טוֹבַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.‏ 11  בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר בָּאתִי אֶל יְרוּשָׁלַיִם,‏ וְנִשְׁאַרְתִּי שָׁם שְׁלוֹשָׁה יָמִים.‏ 12  וְקַמְתִּי בַּלַּיְלָה,‏ אֲנִי וַאֲנָשִׁים סְפוּרִים עִמִּי,‏ וְלֹא סִפַּרְתִּי לְאִישׁ מָה שָׂם אֱלֹהַי בְּלִבִּי לַעֲשׂוֹת לְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם,‏ וְלֹא הָיְתָה עִמִּי בְּהֵמָה מִלְּבַד הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר רָכַבְתִּי עָלֶיהָ.‏ 13  וְיָצָאתִי בַּלַּיְלָה דֶּרֶךְ שַׁעַר הַגַּיְא+ וְעָבַרְתִּי עַל פְּנֵי עֵין* הַתַּנִּין אֶל שַׁעַר הָאַשְׁפּוֹת,‏+ וּבָדַקְתִּי אֶת חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם הַפְּרוּצוֹת וְאֶת שְׁעָרֶיהָ אֲשֶׁר אֻכְּלוּ בָּאֵשׁ.‏+ 14  וְעָבַרְתִּי וְהִגַּעְתִּי אֶל שַׁעַר הָעַיִן*+ וְאֶל בְּרֵכַת הַמֶּלֶךְ,‏ וְלַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ רָכַבְתִּי לֹא הָיָה מַסְפִּיק מָקוֹם לַעֲבֹר.‏ 15  אַךְ הִמְשַׁכְתִּי בְּמַעֲלֵה הָעֵמֶק*+ בַּלַּיְלָה,‏ וְהוֹסַפְתִּי לִבְדֹּק אֶת הַחוֹמָה,‏ וְאַחֲרֵי כֵן חָזַרְתִּי וְנִכְנַסְתִּי דֶּרֶךְ שַׁעַר הַגַּיְא,‏ וְאָז שַׁבְתִּי.‏ 16  הַסְּגָנִים+ לֹא יָדְעוּ לְאָן הָלַכְתִּי וּמָה עָשִׂיתִי,‏ כִּי טֶרֶם סִפַּרְתִּי דָּבָר לַיְּהוּדִים,‏ לַכֹּהֲנִים,‏ לָאֲצִילִים,‏ לַסְּגָנִים וּלְיֶתֶר הַפּוֹעֲלִים.‏ 17  לְבַסּוֹף אָמַרְתִּי לָהֶם:‏ ”‏אַתֶּם רוֹאִים עַד כַּמָּה אָיֹם מַצָּבֵנוּ,‏ שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם חֲרֵבָה וּשְׁעָרֶיהָ הֻעֲלוּ בָּאֵשׁ.‏ בּוֹאוּ וְנִבְנֶה מֵחָדָשׁ אֶת חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם,‏ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּמָּשֵׁךְ הַחֶרְפָּה הַזֹּאת”‏.‏ 18  וְסִפַּרְתִּי לָהֶם כֵּיצַד יָדוֹ הַטּוֹבָה שֶׁל אֱלֹהַי הָיְתָה עָלַי+ וְגַם עַל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָמַר לִי הַמֶּלֶךְ.‏+ בִּתְגוּבָה הֵם אָמְרוּ:‏ ”‏הָבָה נָקוּם וְנִבְנֶה”‏.‏ וְהֵם הִתְחַזְּקוּ* לַמְּלָאכָה הַטּוֹבָה.‏+ 19  כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ עַל כָּךְ סַנְבַלַּט הַחוֹרוֹנִי,‏ טוֹבִיָּה+ הַפָּקִיד* הָעַמּוֹנִי+ וְגֶשֶׁם הָעַרְבִי,‏+ הֵם הֵחֵלּוּ לִלְעֹג לָנוּ+ וְלָבוּז לָנוּ וְלוֹמַר:‏ ”‏מָה אַתֶּם עוֹשִׂים?‏ הַאִם אַתֶּם מוֹרְדִים בַּמֶּלֶךְ?‏”‏+ 20  אַךְ הֵשַׁבְתִּי לָהֶם:‏ ”‏אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם הוּא זֶה אֲשֶׁר יַעֲנִיק לָנוּ הַצְלָחָה,‏+ וַאֲנַחְנוּ,‏ עֲבָדָיו,‏ נָקוּם וְנִבְנֶה;‏ אַךְ לָכֶם אֵין חֵלֶק וּזְכוּת וְזִכָּרוֹן* בִּירוּשָׁלַיִם”‏.‏+

הערות שוליים

ראה נספח ב15‏.‏
או ”‏מלכתו”‏.‏
כלומר,‏ נהר פרת.‏
או ”‏הגן המלכותי”‏.‏
או ”‏ההיכל”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏העבד”‏.‏
או ”‏מעיין”‏.‏
או ”‏המעיין”‏.‏
או ”‏הנחל”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ויחזקו ידיהם”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏העבד”‏.‏
או ”‏זכאות”‏.‏