עברים 12‏:1‏-29

  • ישוע,‏ משלים אמונתנו ‏(‏1–3‏)‏

    • ענן גדול של עדים ‏(‏1‏)‏

  • אל תזלזל במוסר יהוה ‏(‏4–11‏)‏

  • המשיכו לסלול דרכים ישרות לרגליכם ‏(‏12–17‏)‏

  • קרבים אל ירושלים השמימית ‏(‏18–29‏)‏

יב  אִם כֵּן,‏ הוֹאִיל וְאָנוּ מֻקָּפִים בַּעֲנַן עֵדִים כֹּה גָּדוֹל,‏ נַשְׁלִיךְ גַּם אָנוּ כָּל מַעֲמָסָה מֵעָלֵינוּ וְאֶת הַחֵטְא הַלּוֹכֵד אוֹתָנוּ בְּנָקֵל,‏+ וְנָרוּץ בְּהַתְמָדָה אֶת הַמֵּרוֹץ הֶעָרוּךְ לְפָנֵינוּ,‏+  כְּשֶׁמַּבָּטֵנוּ מְמֻקָּד בְּיֵשׁוּעַ,‏ שַׂר אֱמוּנָתֵנוּ וּמַשְׁלִימָהּ.‏*+ בְּעַד הַשִּׂמְחָה שֶׁהָיְתָה עֲרוּכָה לְפָנָיו עָמַד בַּסֵּבֶל בִּהְיוֹתוֹ עַל עַמּוּד הוֹקָעָה* כְּשֶׁהוּא בָּז לַחֶרְפָּה,‏ וְיָשַׁב לִימִין כֵּס אֱלֹהִים.‏+  בַּחֲנוּ הֵיטֵב אֶת זֶה אֲשֶׁר עָמַד אֵיתָן לְנֹכַח דִּבּוּר עוֹיֵן כָּזֶה מִפִּי חוֹטְאִים+ שֶׁלְּמַעֲשֶׂה הִזִּיקוּ לְעַצְמָם,‏ פֶּן תִּתְעַיְּפוּ וּפֶן תִּתְיָאֲשׁוּ.‏*+  בְּמַאֲבַקְכֶם עִם חֵטְא זֶה טֶרֶם נִלְחַמְתֶּם עַד כְּדֵי שְׁפִיכַת דַּמְכֶם.‏  וּשְׁכַחְתֶּם לְגַמְרֵי אֶת הַקְּרִיאָה הַמֻּפְנֵית אֲלֵיכֶם כְּאֶל בָּנִים:‏ ”‏בְּנִי,‏ אַל תְּזַלְזֵל בְּמוּסַר יְהֹוָה* וְאַל תִּתְיָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר הוּא מְתַקֵּן אוֹתְךָ;‏  כִּי יְהֹוָה* מֵטִיל מוּסָר עַל מִי שֶׁהוּא אוֹהֵב;‏ הוּא מַלְקֶה* אֶת כָּל מִי שֶׁהוּא מְקַבֵּל כְּבֵן”‏.‏+  עֲלֵיכֶם לְהַחְזִיק מַעֲמָד כְּחֵלֶק מֵהַמּוּסָר* שֶׁאַתֶּם מְקַבְּלִים.‏ אֱלֹהִים נוֹהֵג אִתְּכֶם כְּעִם בָּנִים.‏+ הֲרֵי מִיהוּ הַבֵּן שֶׁאָבִיו אֵינוֹ מֵטִיל עָלָיו מוּסָר?‏+  אֲבָל אִלּוּ לֹא הֲיִיתֶם מְקַבְּלִים כֻּלְּכֶם אֶת הַמּוּסָר הַזֶּה,‏ הֲיִיתֶם לְמַעֲשֶׂה מַמְזֵרִים וְלֹא בָּנִים.‏  זֹאת וְעוֹד,‏ אֲבוֹתֵינוּ לְפִי הַבָּשָׂר* הֵטִילוּ עָלֵינוּ מוּסָר,‏ וְאָנוּ כִּבַּדְנוּ אוֹתָם.‏ הַאִם לֹא נִהְיֶה מוּכָנִים עוֹד יוֹתֵר לְהִכָּנַע לַאֲבִי חַיֵּינוּ הָרוּחָנִיִּים כְּדֵי שֶׁנִּחְיֶה?‏+ 10  כִּי הֵם הֵטִילוּ עָלֵינוּ מוּסָר לִזְמַן קָצָר עַל־פִּי מָה שֶׁרָאוּ לְנָכוֹן,‏ אַךְ הוּא עוֹשֶׂה כֵּן לְתוֹעַלְתֵּנוּ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ חֵלֶק בִּקְדֻשָּׁתוֹ.‏+ 11  אָמְנָם שׁוּם מוּסָר אֵינוֹ נֶחְשָׁב בַּתְּחִלָּה לְדָבָר מְשַׂמֵּחַ,‏ אֶלָּא הוּא דָּבָר מַכְאִיב;‏* אַךְ לְאַחַר מִכֵּן הוּא מֵנִיב פְּרִי שֶׁל שָׁלוֹם וּצְדָקָה לְמִי שֶׁהִתְחַנְּכוּ עַל־יָדָיו.‏ 12  עַל כֵּן,‏ חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם חַלָּשׁוֹת+ 13  וְהַמְשִׁיכוּ לִסְלֹל דְּרָכִים יְשָׁרוֹת לְרַגְלֵיכֶם+ כְּדֵי שֶׁהָאֵיבָר הַפִּסֵּחַ לֹא יֵעָקֵר מִן הַמִּפְרָק אֶלָּא יִתְרַפֵּא.‏ 14  רִדְפוּ שָׁלוֹם עִם כָּל אָדָם,‏+ וְגַם אֶת הַקְּדֻשָּׁה,‏+ אֲשֶׁר בִּלְעָדֶיהָ אִישׁ לֹא יִרְאֶה אֶת הָאָדוֹן.‏ 15  הִשָּׁמְרוּ מְאוֹד פֶּן יְאַבֵּד אִישׁ אֶת חֶסֶד אֱלֹהִים,‏ פֶּן יִצְמַח שֹׁרֶשׁ רָעִיל אֲשֶׁר יִגְרֹם לְצָרוֹת וִיטַמֵּא רַבִּים;‏+ 16  וְהִשָּׁמְרוּ פֶּן יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם זוֹנֶה* אוֹ אִישׁ שֶׁאֵינוֹ מַעֲרִיךְ דְּבָרִים קְדוֹשִׁים,‏ כְּמוֹ עֵשָׂו,‏ אֲשֶׁר וִתֵּר עַל זְכוּיוֹת הַבְּכוֹרָה שֶׁלּוֹ תְּמוּרַת אֲרוּחָה אַחַת.‏+ 17  הֲרֵי אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁאַחַר כָּךְ,‏ כַּאֲשֶׁר רָצָה לָרֶשֶׁת אֶת הַבְּרָכָה,‏ נִדְחָה;‏ כִּי אַף שֶׁנִּסָּה בְּכָל מְאוֹדוֹ וּבִדְמָעוֹת לְשַׁנּוֹת אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל אָבִיו,‏+ לֹא הִשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשׁוֹ.‏* 18  הֵן אַתֶּם לֹא קְרַבְתֶּם אֶל דָּבָר מוּחָשִׁי+ אֲשֶׁר בָּעַר בָּאֵשׁ,‏+ אֶל עָנָן קוֹדֵר וְאֶל אֲפֵלָה כְּבֵדָה וּסְעָרָה,‏+ 19  אֶל קוֹל תְּקִיעַת חֲצוֹצְרָה+ וְאֶל קוֹל דּוֹבֵר,‏+ אֲשֶׁר כְּשָׁמְעָם אוֹתוֹ הִתְחַנְּנוּ הָעָם שֶׁלֹּא יוֹסִיף לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם,‏+ 20  כִּי לֹא יָכְלוּ לָשֵׂאת אֶת הַצִּוּוּי:‏ ”‏גַּם אִם בְּהֵמָה תִּגַּע בָּהָר יֵשׁ לִסְקֹל אוֹתָהּ”‏.‏+ 21  כְּמוֹ כֵן,‏ הַמַּרְאֶה הָיָה כֹּה מַפְחִיד עַד כִּי מֹשֶׁה אָמַר:‏ ”‏יָרֵא אֲנִי וְרוֹעֵד”‏.‏+ 22  אֲבָל אַתֶּם קְרַבְתֶּם אֶל הַר צִיּוֹן+ וְאֶל עִיר אֱלֹהִים חַיִּים,‏ יְרוּשָׁלַיִם הַשְּׁמֵימִית,‏+ וְאֶל עֲצֶרֶת רִבְבוֹת* מַלְאָכִים,‏+ 23  וְאֶל קְהִלַּת הַבְּכוֹרִים שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶם נִכְתְּבוּ בַּשָּׁמַיִם,‏ וְאֶל אֱלֹהִים שׁוֹפֵט הַכֹּל,‏+ וְאֶל הַחַיִּים הָרוּחָנִיִּים+ שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ מֻשְׁלָמִים,‏+ 24  וְאֶל יֵשׁוּעַ,‏ מְתַוֵּךְ+ שֶׁל בְּרִית חֲדָשָׁה,‏+ וְאֶל הַדָּם שֶׁהֻזָּה,‏ הַמְּדַבֵּר טוֹב יוֹתֵר מִדָּמוֹ שֶׁל הֶבֶל.‏+ 25  הִזָּהֲרוּ פֶּן תְּסָרְבוּ לְהַקְשִׁיב* לַמְּדַבֵּר.‏ הֲרֵי אִם לֹא נִמְלְטוּ אֵלֶּה שֶׁסֵּרְבוּ לְהַקְשִׁיב לָזֶה אֲשֶׁר נָתַן עַל הָאָרֶץ אַזְהָרָה מִטַּעַם אֱלֹהִים,‏ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לֹא נִמָּלֵט אֲנַחְנוּ אִם נַפְנֶה עֹרֶף לָזֶה הַמְּדַבֵּר מִן הַשָּׁמַיִם!‏+ 26  בָּעֵת הַהִיא הִרְעִיד קוֹלוֹ אֶת הָאָרֶץ,‏+ אֲבָל כָּעֵת הוּא הִבְטִיחַ:‏ ”‏עוֹד פַּעַם אַחַת אַרְעִיד לֹא רַק אֶת הָאָרֶץ אֶלָּא גַּם אֶת הַשָּׁמַיִם”‏.‏+ 27  וּבְכֵן,‏ הַמִּלִּים ”‏עוֹד פַּעַם אַחַת”‏ מְצַיְּנוֹת אֶת הֲסָרַת הַדְּבָרִים הַנִּרְעָדִים,‏ דְּבָרִים שֶׁנַּעֲשׂוּ,‏ לְמַעַן יִשָּׁאֲרוּ הַדְּבָרִים שֶׁאֵינָם נִרְעָדִים.‏ 28  לְפִיכָךְ הוֹאִיל וְאָנוּ עֲתִידִים לְקַבֵּל מַלְכוּת שֶׁלֹּא נִתָּן לְהַרְעִידָהּ,‏ הָבָה נַמְשִׁיךְ לְקַבֵּל אֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר בְּאֶמְצָעוּתוֹ נַעֲבֹד אֶת אֱלֹהִים כִּרְצוֹנוֹ,‏ בְּיִרְאָה וּבְכָבוֹד;‏ 29  כִּי אֱלֹהֵינוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה הוּא.‏+

הערות שוליים

כלומר,‏ הופך את אמונתנו למושלמת.‏
ראה מונחון‏.‏
או ”‏תרפה נפשכם”‏.‏
ראה נספח א5‏.‏
ראה נספח א5‏.‏
או ”‏מעניש”‏.‏
או ”‏ההכשרה”‏.‏
מילולית,‏ ”‏אבות בשרנו”‏.‏
או ”‏מצער”‏.‏
ראה ערך ”‏זנות”‏ במונחון‏.‏
מילולית,‏ ”‏לא מצא מקום לכך”‏.‏
או ”‏עשרות אלפי”‏.‏
או ”‏פן תתרצו תירוצים;‏ פן תתעלמו”‏.‏