עברים 4:1-16
ד לְפִיכָךְ הוֹאִיל וְהַהַבְטָחָה לְהִכָּנֵס לִמְנוּחָתוֹ עוֹמֶדֶת בְּעֵינָהּ, הִזָּהֲרוּ* פֶּן מִישֶׁהוּ מִקִּרְבְּכֶם לֹא יֵחָשֵׁב רָאוּי לָהּ.+
2 הֵן גַּם לָנוּ הֻכְרְזָה הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה+ כְּפִי שֶׁהֻכְרְזָה לָהֶם; אַךְ הַדָּבָר שֶׁשָּׁמְעוּ לֹא הוֹעִיל לָהֶם, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶם אֱמוּנָה כְּפִי שֶׁהָיְתָה לְאֵלֶּה שֶׁהִקְשִׁיבוּ.
3 אָנוּ הַמְּגַלִּים אֱמוּנָה כֵּן נִכְנָסִים אֶל הַמְּנוּחָה, כְּפִי שֶׁהוּא אָמַר: ”לָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי בְּכַעֲסִי, ’הֵם לֹא יִכָּנְסוּ אֶל מְנוּחָתִי’”,+ וְזֹאת אַף־עַל־פִּי שֶׁפְּעָלָיו כְּבָר הֻשְׁלְמוּ מֵאָז נוֹסַד הָעוֹלָם;+
4 שֶׁכֵּן בְּמָקוֹם אֶחָד הוּא אָמַר עַל הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי: ”וֶאֱלֹהִים נָח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל פְּעָלָיו”,+
5 וְכָאן הוּא שׁוּב אוֹמֵר: ”הֵם לֹא יִכָּנְסוּ אֶל מְנוּחָתִי”.+
6 אִם כֵּן, הוֹאִיל וַעֲדַיִן נוֹתָר לְכַמָּה לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ, וּמִי שֶׁבַּתְּחִלָּה הֻכְרְזָה לָהֶם הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה לֹא נִכְנְסוּ בִּגְלַל אִי־צִיּוּתָם,+
7 הוּא שׁוּב מוֹעִיד יוֹם מְסֻיָּם בְּאָמְרוֹ כַּעֲבֹר זְמַן רַב בְּמִזְמוֹר דָּוִד, ”הַיּוֹם”; כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר לְעֵיל, ”הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִּשְׁמְעוּ, אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם”.+
8 הֲרֵי אִלּוּ הוֹבִיל אוֹתָם יְהוֹשֻׁעַ+ אֶל מְקוֹם מְנוּחָה, אֱלֹהִים לֹא הָיָה מְדַבֵּר לְאַחַר מִכֵּן עַל יוֹם אַחֵר.
9 לָכֵן נוֹתְרָה מְנוּחַת שַׁבָּת לְעַם אֱלֹהִים.+
10 הֵן הָאָדָם הַנִּכְנָס לִמְנוּחַת אֱלֹהִים נָח גַּם הוּא מִפְּעָלָיו, כְּפִי שֶׁאֱלֹהִים נָח מִפְּעָלָיו.+
11 לְפִיכָךְ הָבָה נַעֲשֶׂה כָּל מַאֲמָץ לְהִכָּנֵס אֶל מְנוּחָה זוֹ, פֶּן יִפֹּל אִישׁ וְיִהְיֶה לְמַמְרֶה כְּדֻגְמָתָם.+
12 כִּי דְּבַר אֱלֹהִים חַי וְרַב־עָצְמָה,+ וְחַד הוּא מִכָּל חֶרֶב פִּיפִיּוֹת*+ וְחוֹדֵר עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהוּא מַפְרִיד בֵּין נֶפֶשׁ* לְרוּחַ* וּבֵין מִפְרָקִים לְמֵחַ הָעֶצֶם, וּבְכוֹחוֹ לְהַבְחִין בְּמַחְשְׁבוֹת הַלֵּב וְכַוָּנוֹתָיו.
13 וְאֵין שׁוּם בְּרִיאָה הַנִּסְתֶּרֶת מֵעֵינָיו;+ הַכֹּל חָשׂוּף וְגָלוּי לְעֵינֵי מִי שֶׁלְּפָנָיו עָלֵינוּ לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.+
14 עַל כֵּן, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל נַעֲלֶה אֲשֶׁר עָבַר דֶּרֶךְ הַשָּׁמַיִם, יֵשׁוּעַ בֶּן אֱלֹהִים,+ נַחְזִיק נָא בְּהַצְהָרַת אֱמוּנָתֵנוּ בּוֹ.+
15 הֲרֵי אֵין לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִזְדַּהוֹת עִם חֻלְשׁוֹתֵינוּ;+ אַדְּרַבָּה, יֵשׁ לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנֻּסָּה בַּכֹּל כָּמוֹנוּ, אַךְ לְלֹא חֵטְא.+
16 לָכֵן הָבָה נִתְקָרֵב אֶל כֵּס הַחֶסֶד וְנִתְפַּלֵּל בְּחָפְשִׁיּוּת*+ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְרַחֲמִים וְנִמְצָא חֶסֶד לְשֵׁם עֶזְרָה בְּעִתָּהּ.
