פטרוס א׳ 4:1-19
ד הוֹאִיל וְהַמָּשִׁיחַ סָבַל בַּבָּשָׂר,+ הִצְטַיְּדוּ גַּם אַתֶּם בְּאוֹתוֹ הֲלֹךְ נֶפֶשׁ,* שֶׁכֵּן הַסּוֹבֵל בַּבָּשָׂר חָדֵל לְהִתְהַלֵּךְ בַּחֵטְא+
2 לְמַעַן יִחְיֶה אֶת שְׁאֵרִית זְמַנּוֹ בַּבָּשָׂר לֹא עוֹד לְפִי תַּאֲווֹת בְּנֵי אָדָם,+ אֶלָּא לְשֵׁם עֲשִׂיַּת רְצוֹן אֱלֹהִים.+
3 הֵן דַּי הָיָה הַזְּמַן שֶׁעָבַר עֲלֵיכֶם בַּעֲשִׂיַּת רְצוֹן הַגּוֹיִים+ כַּאֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתֶּם בְּמַעֲשֵׂי זִמָּה,* בִּתְשׁוּקוֹת מְשֻׁלְּחוֹת רֶסֶן, בִּשְׁתִיָּה מֻפְרֶזֶת, בִּמְסִבּוֹת פְּרוּעוֹת,* בְּהִלּוּלוֹת שְׁתִיָּה וּבַעֲבוֹדַת אֱלִילִים אֲסוּרָה.+
4 הֵם תְּמֵהִים עַל כָּךְ שֶׁאֵינְכֶם מַמְשִׁיכִים לָרוּץ אִתָּם בְּאוֹתוֹ מַסְלוּל מְנֻוָּן שֶׁל הוֹלֵלוּת, וְלָכֵן מְגַדְּפִים אֶתְכֶם.+
5 אַךְ הַלָּלוּ יִתְּנוּ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לָזֶה הֶעָרוּךְ וּמוּכָן לִשְׁפֹּט אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַמֵּתִים.+
6 לְמַעֲשֶׂה, מִשּׁוּם כָּךְ הֻכְרְזָה הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה גַּם לַמֵּתִים,+ כָּךְ שֶׁאַף שֶׁהֵם נִשְׁפָּטִים בַּבָּשָׂר מִנְּקֻדַּת מַבָּטָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם, הֵם יִחְיוּ לְפִי הָרוּחַ מִנְּקֻדַּת מַבָּטוֹ שֶׁל אֱלֹהִים.
7 אַךְ קֵץ הַכֹּל קָרֵב. לְפִיכָךְ הֱיוּ מְיֻשָּׁבִים בְּדַעְתְּכֶם+ וֶהֱיוּ עֵרָנִיִּים בַּאֲשֶׁר לִתְפִלּוֹת.+
8 מֵעַל לַכֹּל, אֶהֱבוּ זֶה אֶת זֶה אַהֲבָה עַזָּה,+ כִּי הָאַהֲבָה מְכַסָּה עַל חֲטָאִים רַבִּים.+
9 אָרְחוּ* זֶה אֶת זֶה מִבְּלִי לְהִתְלוֹנֵן.+
10 אִישׁ אִישׁ יִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמַּתָּנָה שֶׁקִּבֵּל כְּדֵי לְשָׁרֵת אֶת רֵעֵהוּ כְּסוֹכֵן בַּיִת טוֹב שֶׁל חֶסֶד אֱלֹהִים הַמִּתְבַּטֵּא בִּדְרָכִים שׁוֹנוֹת.+
11 מִי שֶׁמְּדַבֵּר, שֶׁיְּדַבֵּר כְּמִי שֶׁאוֹמֵר אֶת דִּבְרֵי אֱלֹהִים; מִי שֶׁמְּשָׁרֵת, שֶׁיַּעֲשֶׂה כֵּן בְּהִשָּׁעֲנוֹ עַל הַכּוֹחַ שֶׁמַּעֲנִיק אֱלֹהִים;+ כָּךְ יְכֻבַּד אֱלֹהִים בַּכֹּל+ בְּאֶמְצָעוּת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. לוֹ הַכָּבוֹד וְהָעֹז לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. אָמֵן.
12 אֲהוּבַי, אַל תֻּפְתְּעוּ מִן הַנִּסְיוֹנוֹת דְּמוּיֵי הָאֵשׁ הַבָּאִים עֲלֵיכֶם,+ כְּאִלּוּ דָּבָר מוּזָר קָרָה לָכֶם.
13 אַדְּרַבָּה, הַמְשִׁיכוּ לִשְׂמֹחַ+ בְּהֶתְאֵם לְמִדַּת שֻׁתָּפוּתְכֶם בְּסִבְלוֹת הַמָּשִׁיחַ,+ כְּדֵי שֶׁתִּשְׂמְחוּ וְתַעַלְזוּ עַד מְאוֹד גַּם בְּעֵת הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ.+
14 אִם מְחָרְפִים* אֶתְכֶם בִּגְלַל שֵׁם הַמָּשִׁיחַ, אַשְׁרֵיכֶם,+ כִּי רוּחַ הַכָּבוֹד — רוּחַ אֱלֹהִים — נָחָה עֲלֵיכֶם.
15 אוּלָם אַל יִסְבֹּל אִישׁ מִכֶּם כְּרוֹצֵחַ אוֹ כְּגַנָּב אוֹ כְּעוֹשֵׂה רָעָה אוֹ כְּמִי שֶׁמִּתְעָרֵב בְּעִנְיְנֵי אֲחֵרִים.+
16 אַךְ מִי שֶׁסּוֹבֵל כִּמְשִׁיחִי, אַל יִתְבַּיֵּשׁ+ אֶלָּא יַמְשִׁיךְ לְכַבֵּד אֶת אֱלֹהִים כְּמִי שֶׁנּוֹשֵׂא שֵׁם זֶה;
17 שֶׁכֵּן זוֹ הָעֵת לִתְחִלַּת הַמִּשְׁפָּט, וְהוּא מַתְחִיל בְּבֵית אֱלֹהִים.+ וּבְכֵן, אִם הוּא מַתְחִיל בָּנוּ,+ מָה תִּהְיֶה אַחֲרִיתָם שֶׁל מִי שֶׁאֵינָם מְצַיְּתִים לַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה שֶׁל אֱלֹהִים?+
18 ”וְאִם צַדִּיק נוֹשָׁע בְּקֹשִׁי רַב, מָה יִקְרֶה לָרָשָׁע וְלַחוֹטֵא?”+
19 אִם כֵּן, מִי שֶׁסּוֹבְלִים כִּרְצוֹן אֱלֹהִים יַפְקִידוּ נָא תָּמִיד אֶת עַצְמָם* בִּידֵי הַבּוֹרֵא הַנֶּאֱמָן בַּעֲשׂוֹתָם אֶת הַטּוֹב.+
