פיליפים 2‏:1‏-30

  • שפלות רוח משיחית ‏(‏1–4‏)‏

  • המשיח השפיל עצמו,‏ ואז רומם ‏(‏5–11‏)‏

  • פעלו למימוש ישועתכם ‏(‏12–18‏)‏

    • זורחים כמאורות ‏(‏15‏)‏

  • פאולוס רוצה לשלוח את טימותיאוס ואפפרודיטוס ‏(‏19–30‏)‏

ב  לָכֵן אִם יֵשׁ אֵיזֶה עִידוּד בַּמָּשִׁיחַ,‏ אֵיזוֹ נֶחָמָה שֶׁל אַהֲבָה,‏ אֵיזוֹ שֻׁתָּפוּת רוּחָנִית,‏* אֵיזוֹ חִבָּה לְבָבִית וְאֵיזוֹ חֶמְלָה,‏  הַשְׁלִימוּ אֶת שִׂמְחָתִי עַל־יְדֵי כָּךְ שֶׁתִּהְיוּ תְּמִימֵי דֵּעִים וּבַעֲלֵי אַהֲבָה אַחַת,‏ וְתִהְיוּ מְאֻחָדִים לְגַמְרֵי* וּבַעֲלֵי מַחְשָׁבָה אַחַת.‏+  אַל תַּעֲשׂוּ דָּבָר מִתּוֹךְ יְרִיבוּת+ אוֹ מִתּוֹךְ חֲשִׁיבוּת עַצְמִית,‏+ אֶלָּא בְּשִׁפְלוּת רוּחַ הַחְשִׁיבוּ אֶת הָאֲחֵרִים לְנַעֲלִים מִכֶּם,‏+  וְאַל תִּדְאֲגוּ רַק לְעִנְיְנֵיכֶם הָאִישִׁיִּים,‏+ אֶלָּא גַּם לְעִנְיְנֵי הַזּוּלָת.‏+  שִׁמְרוּ עַל הֲלַךְ חֲשִׁיבָה זֶה,‏ שֶׁהָיָה גַּם לַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ;‏+  אַף שֶׁהָיָה קַיָּם בִּדְמוּת אֱלֹהִים,‏+ לֹא הֶעֱלָה עַל דַּעְתּוֹ לְנַסּוֹת לִהְיוֹת שָׁוֶה לֶאֱלֹהִים.‏+  לְהֶפֶךְ,‏ הוּא הֵרִיק אֶת עַצְמוֹ וְלָבַשׁ דְּמוּת עֶבֶד+ וְהָפַךְ לְבֶן אֱנוֹשׁ.‏*+  יָתֵר עַל כֵּן,‏ כַּאֲשֶׁר בָּא כְּאָדָם,‏* הִשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ וְצִיֵּת עַד מָוֶת+ — מָוֶת עַל עַמּוּד הוֹקָעָה.‏*+  מִסִּבָּה זוֹ רוֹמֵם אוֹתוֹ אֱלֹהִים לְמַעֲמָד נַעֲלֶה,‏+ וּבְטוּבוֹ נָתַן לוֹ שֵׁם הַנַּעֲלֶה עַל כָּל שֵׁם אַחֵר,‏+ 10  כְּדֵי שֶׁבְּשֵׁם יֵשׁוּעַ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ — בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּמִתַּחַת לָאֲדָמָה+ 11  וְכָל לָשׁוֹן תּוֹדֶה בָּרַבִּים שֶׁיֵּשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הוּא הָאָדוֹן,‏+ לְתִפְאֶרֶת אֱלֹהִים הָאָב.‏ 12  לְפִיכָךְ,‏ אֲהוּבַי,‏ כְּפִי שֶׁצִּיַּתֶּם תָּמִיד בְּעֵת נוֹכְחוּתִי וְאַף בְּרָצוֹן רַב יוֹתֵר כָּעֵת בְּהֵעָדְרִי,‏ הַמְשִׁיכוּ לִפְעֹל לְמִמּוּשׁ יְשׁוּעַתְכֶם בְּיִרְאָה וּבִרְעָדָה.‏ 13  הֲרֵי אֱלֹהִים,‏ עַל־פִּי הָרָצוּי בְּעֵינָיו,‏ הוּא זֶה שֶׁמֵּפִיחַ בָּכֶם מֶרֶץ וְנוֹתֵן לָכֶם הֵן אֶת הָרָצוֹן וְהֵן אֶת הַכּוֹחַ לִפְעֹל.‏ 14  הַמְשִׁיכוּ לַעֲשׂוֹת הַכֹּל מִבְּלִי לְהִתְלוֹנֵן+ וּלְהִתְוַכֵּחַ,‏+ 15  וְכָךְ תִּהְיוּ נְקִיִּים מֵאַשְׁמָה וּטְהוֹרִים,‏ יַלְדֵי אֱלֹהִים+ שֶׁאֵין בָּהֶם דֹּפִי בְּתוֹךְ דּוֹר נִשְׁחָת וּמְעֻוָּת,‏+ אֲשֶׁר בּוֹ אַתֶּם זוֹרְחִים כִּמְאוֹרוֹת בָּעוֹלָם,‏+ 16  בְּעוֹדְכֶם אוֹחֲזִים בְּחָזְקָה בִּדְבַר הַחַיִּים.‏+ וְאָז תִּהְיֶה לִי סִבָּה לִשְׂמֹחַ בְּיוֹם הַמָּשִׁיחַ,‏ בִּידִיעָה שֶׁלֹּא לַשָּׁוְא רַצְתִּי וְלֹא לָרִיק עָמַלְתִּי.‏ 17  אֲבָל גַּם אִם אֶשָּׁפֵךְ כְּנֶסֶךְ+ עַל הַקָּרְבָּן+ וְעַל עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ הַנּוֹבְעִים מִתּוֹךְ אֱמוּנַתְכֶם,‏ אֲנִי שָׂמֵחַ וְעוֹלֵז עִם כֻּלְּכֶם.‏ 18  כָּךְ גַּם אַתֶּם צְרִיכִים לִשְׂמֹחַ וְלַעֲלֹז אִתִּי.‏ 19  אֲנִי מְקַוֶּה בָּאָדוֹן יֵשׁוּעַ לִשְׁלֹחַ אֲלֵיכֶם בִּמְהֵרָה אֶת טִימוֹתֵיאוֹס+ כְּדֵי שֶׁאֶתְעוֹדֵד כַּאֲשֶׁר אֶשְׁמַע עֲלֵיכֶם מִפִּיו.‏ 20  כִּי אֵין לִי מִישֶׁהוּ אַחֵר הַדּוֹמֶה לוֹ בְּאָפְיוֹ,‏ אֲשֶׁר יִדְאַג בְּלֵב שָׁלֵם לְעִנְיְנֵיכֶם.‏ 21  הֵן כָּל הָאֲחֵרִים דּוֹאֲגִים לְעִנְיְנֵיהֶם הָאִישִׁיִּים וְלֹא לְעִנְיָנָיו שֶׁל יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.‏ 22  אֲבָל אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁהוּא הוֹכִיחַ אֶת עַצְמוֹ;‏ כְּבֵן+ הָעוֹבֵד עִם אָבִיו שֵׁרֵת עִמִּי לְקִדּוּם הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה.‏ 23  לָכֵן אוֹתוֹ אֲנִי מְקַוֶּה לִשְׁלֹחַ מִיָּד לְאַחַר שֶׁאֶרְאֶה מָה יִקְרֶה אִתִּי.‏ 24  וַאֲנִי בָּטוּחַ בָּאָדוֹן שֶׁגַּם אֲנִי אָבוֹא בְּקָרוֹב.‏+ 25  אַךְ בֵּינְתַיִם אֲנִי מוֹצֵא לְנָחוּץ לִשְׁלֹחַ אֲלֵיכֶם אֶת אֶפַּפְרוֹדִיטוֹס,‏ אָחִי וַחֲבֵרִי לָעֲבוֹדָה וְשֻׁתָּפִי כְּחַיַּל הַמָּשִׁיחַ,‏ וְגַם שְׁלִיחֲכֶם הַמְּשָׁרֵת בִּדְאָגָה לְמִלּוּי צְרָכַי,‏+ 26  שֶׁכֵּן הוּא נִכְסָף לִרְאוֹת אֶת כֻּלְּכֶם וְנִדְכְּאָה נַפְשׁוֹ מִפְּנֵי שֶׁשְּׁמַעְתֶּם כִּי חָלָה.‏ 27  אָמְנָם חָלָה וְכִמְעַט מֵת,‏ אֲבָל אֱלֹהִים רִחֵם עָלָיו,‏ וּלְמַעֲשֶׂה לֹא רַק עָלָיו אֶלָּא גַּם עָלַי,‏ כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא עָלַי יָגוֹן אַחֲרֵי יָגוֹן.‏ 28  לְפִיכָךְ אֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתוֹ בִּדְחִיפוּת רַבָּה כְּדֵי שֶׁבִּרְאוֹתְכֶם אוֹתוֹ תִּשְׂמְחוּ שׁוּב,‏ וְגַם אֲנִי אֶהְיֶה פָּחוֹת מֻדְאָג.‏ 29  עַל כֵּן קַבְּלוּהוּ כַּנָּהוּג בְּקֶרֶב תַּלְמִידֵי הָאָדוֹן בִּמְלוֹא הַשִּׂמְחָה,‏ וְהַמְשִׁיכוּ לְהוֹקִיר אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה,‏+ 30  כִּי לְמַעַן עֲבוֹדַת הַמָּשִׁיחַ* הוּא כִּמְעַט מֵת,‏ בְּסַכְּנוֹ אֶת חַיָּיו* כְּדֵי לְפַצּוֹת עַל כָּךְ שֶׁאֵינְכֶם כָּאן עַל מְנַת לִדְאֹג לִצְרָכַי.‏+

הערות שוליים

מילולית,‏ ”‏שותפות של רוח”‏.‏
או ”‏מאוחדים בנפש”‏.‏
מילולית,‏ ”‏נהיה בדמות בני אדם”‏.‏
מילולית,‏ ”‏כאשר נמצא בדמות אדם”‏.‏
ראה מונחון‏.‏
או אולי ”‏עבודת האדון”‏.‏
או ”‏את נפשו”‏.‏