פיליפים 3‏:1‏-21

  • איננו שמים מבטחנו בבשר ‏(‏1–11‏)‏

    • מחשיב את הכול להפסד למען המשיח ‏(‏7–9‏)‏

  • מטיל את גופי קדימה אל המטרה ‏(‏12–21‏)‏

    • אזרחות בשמיים ‏(‏20‏)‏

ג  לְסִיּוּם,‏ אַחַי,‏ שִׂמְחוּ תָּמִיד בָּאָדוֹן.‏+ אֵין זוֹ טִרְחָה עֲבוּרִי לִכְתֹּב לָכֶם אֶת אוֹתָם הַדְּבָרִים,‏ וְזֶה לְמַעַן בִּטְחוֹנְכֶם.‏  הִזָּהֲרוּ מִן הַכְּלָבִים;‏ הִזָּהֲרוּ מֵעוֹשֵׂי הָרַע;‏ הִזָּהֲרוּ מֵאֵלֶּה הַמְּטִילִים מוּם בַּבָּשָׂר.‏+  כִּי לָנוּ הַמִּילָה הָאֲמִתִּית,‏+ אָנוּ הָעוֹבְדִים אֶת אֱלֹהִים עַל־יְדֵי רוּחוֹ וּמִתְפָּאֲרִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ+ וְאֵינֶנּוּ שָׂמִים מִבְטַחֵנוּ בַּבָּשָׂר.‏  אֲבָל אִם יֵשׁ לְמִישֶׁהוּ יְסוֹד לָשִׂים מִבְטָחוֹ בַּבָּשָׂר,‏ הֲרֵי זֶה אֲנִי.‏ אִם מִישֶׁהוּ חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְסוֹד לָשִׂים מִבְטָחוֹ בַּבָּשָׂר,‏ לִי יֵשׁ יוֹתֵר:‏  נִמֹּלְתִּי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי,‏+ מֵעַם יִשְׂרָאֵל אֲנִי,‏ מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין,‏ עִבְרִי בֶּן עִבְרִים;‏+ בַּאֲשֶׁר לַתּוֹרָה,‏ הָיִיתִי פָּרוּשׁ;‏+  בַּאֲשֶׁר לַקַּנָּאוּת,‏ רָדַפְתִּי אֶת הַקְּהִלָּה;‏+ בַּאֲשֶׁר לַצְּדָקָה שֶׁעַל יְסוֹד הַתּוֹרָה,‏ הָיִיתִי לְלֹא דֹּפִי.‏  אַךְ אֶת מָה שֶׁהָיָה בְּעֵינַי רֶוַח הֶחְשַׁבְתִּי לְהֶפְסֵד* לְמַעַן הַמָּשִׁיחַ.‏+  זֹאת וְעוֹד,‏ אֲנִי גַּם מַחְשִׁיב אֶת הַכֹּל לְהֶפְסֵד לְעֻמַּת עֶרְכּוֹ הַנַּעֲלֶה שֶׁל הַיֶּדַע עַל אוֹדוֹת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדוֹנִי.‏ לְמַעֲנוֹ הֶחְלַטְתִּי לְהַפְסִיד אֶת כָּל הַדְּבָרִים וַאֲנִי מַחְשִׁיבָם לַעֲרֵמַת פְּסֹלֶת,‏ וְזֹאת כְּדֵי לְהַרְוִיחַ אֶת הַמָּשִׁיחַ  וּלְהִמָּצֵא בְּאַחְדוּת אִתּוֹ,‏ לֹא בִּזְכוּת צִדְקָתִי שֶׁלִּי הַנּוֹבַעַת מִקִּיּוּם הַתּוֹרָה,‏ אֶלָּא בִּזְכוּת הַצְּדָקָה שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הָאֱמוּנָה+ בַּמָּשִׁיחַ,‏+ צְדָקָה מֵאֵת אֱלֹהִים הַמְּבֻסֶּסֶת עַל אֱמוּנָה.‏+ 10  מַטְּרָתִי הִיא לְהַכִּיר אוֹתוֹ וְאֶת כּוֹחַ תְּחִיָּתוֹ+ וּלְהִשְׁתַּתֵּף בְּסִבְלוֹתָיו+ בִּהְיוֹתִי מוּכָן לָמוּת מָוֶת הַדּוֹמֶה לְמוֹתוֹ,‏+ 11  בְּתִקְוָה שֶׁאַצְלִיחַ לִזְכּוֹת בַּתְּחִיָּה הַמֻּקְדֶּמֶת מִן הַמֵּתִים.‏+ 12  לֹא שֶׁכְּבָר קִבַּלְתִּי זֹאת אוֹ שֶׁכְּבָר הִגַּעְתִּי לִשְׁלֵמוּת;‏ אַדְּרַבָּה,‏ אֲנִי מִתְאַמֵּץ בְּכָל מְאוֹדִי+ כְּדֵי שֶׁאוּלַי גַּם אוּכַל לְהַשִּׂיג אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר לִשְׁמוֹ בָּחַר בִּי* הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.‏+ 13  אַחִים,‏ עֲדַיִן אֵינֶנִּי מַחְשִׁיב אֶת עַצְמִי כְּמִי שֶׁכְּבָר הִשִּׂיג זֹאת;‏ אֲבָל דָּבָר אֶחָד בָּטוּחַ:‏ אֲנִי שׁוֹכֵחַ אֶת מָה שֶׁמֵּאֲחוֹרַי+ וּמֵטִיל אֶת גּוּפִי קָדִימָה לְעֵבֶר מָה שֶׁלְּפָנַי.‏+ 14  אֲנִי חוֹתֵר אֶל הַמַּטָּרָה כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת הַפְּרָס+ — הַקְּרִיאָה שֶׁל מַעְלָה,‏+ קְרִיאָתוֹ שֶׁל אֱלֹהִים בְּאֶמְצָעוּת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.‏ 15  לָכֵן יְאַמְּצוּ נָא הַבּוֹגְרִים+ שֶׁבֵּינֵינוּ הֲלַךְ חֲשִׁיבָה זֶה,‏ וְאִם בְּעִנְיָן כָּלְשֶׁהוּ אֵין זוֹ גִּישַׁתְכֶם,‏ יְגַלֶּה לָכֶם אֱלֹהִים מַהוּ הֲלַךְ הַחֲשִׁיבָה הַנָּכוֹן.‏ 16  עַל כָּל פָּנִים,‏ כְּפִי שֶׁכְּבָר הִתְקַדַּמְנוּ,‏ הָבָה נַמְשִׁיךְ לְהִתְקַדֵּם כַּיָּאוּת בְּאוֹתוֹ מַסְלוּל.‏ 17  אַחִים,‏ חַקּוּ כְּאִישׁ אֶחָד אֶת דֻּגְמָתִי+ וְהִתְמַקְּדוּ בְּמִי שֶׁמִּתְהַלְּכִים עַל־פִּי הַדֻּגְמָה שֶׁהִצַּבְנוּ לָכֶם;‏ 18  שֶׁכֵּן יֵשׁ רַבִּים — נָהַגְתִּי לְהַזְכִּירָם תְּכוּפוֹת אֲבָל כָּעֵת אֲנִי מַזְכִּיר אוֹתָם גַּם בִּדְמָעוֹת — הַמִּתְהַלְּכִים כְּאוֹיְבֵי עַמּוּד הַהוֹקָעָה* שֶׁל הַמָּשִׁיחַ.‏ 19  סוֹפָם אֲבַדּוֹן,‏ בִּטְנָם הִיא אֱלֹהֵיהֶם,‏ תִּפְאַרְתָּם הִיא לְמַעֲשֶׂה חֶרְפָּתָם וּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם מְמֻקָּדוֹת בִּדְבָרִים אַרְצִיִּים.‏+ 20  אֲבָל אֶזְרָחוּתֵנוּ+ בַּשָּׁמַיִם הִיא,‏+ וְאָנוּ מְצַפִּים בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לְמוֹשִׁיעַ אֲשֶׁר יָבוֹא מִשָּׁם — הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ,‏+ 21  שֶׁיַּהֲפֹךְ אֶת גּוּפֵנוּ הַנָּחוּת לְגוּף הַדּוֹמֶה* לְגוּפוֹ הַמְּפֹאָר+ בְּאֶמְצָעוּת כּוֹחוֹ הֶעָצוּם,‏ אֲשֶׁר עַל־יָדָיו הוּא מַכְנִיעַ הַכֹּל תַּחְתָּיו.‏+

הערות שוליים

או אולי ”‏זנחתי מרצון”‏.‏
מילולית,‏ ”‏אחז בי”‏.‏
ראה מונחון‏.‏
מילולית,‏ ”‏כדי שיתאים בצורתו”‏.‏