צפניה 2:1-15
ב הֵאָסְפוּ, כֵּן, הֵאָסְפוּ,+הָאֻמָּה שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת בּוּשָׁה.+
2 בְּטֶרֶם יִתְמַמֵּשׁ הַחֹק,בְּטֶרֶם יַעֲבֹר הַיּוֹם כְּמוֹץ,בְּטֶרֶם יָבוֹא עֲלֵיכֶם כַּעֲסוֹ הַבּוֹעֵר שֶׁל יְהֹוָה,+בְּטֶרֶם יָבוֹא עֲלֵיכֶם יוֹם כַּעֲסוֹ שֶׁל יְהֹוָה,
3 בַּקְּשׁוּ אֶת יְהֹוָה,+ כָּל עַנְוֵי הָאָרֶץ,הַשּׁוֹמְרִים אֶת מִשְׁפָּטָיו.*
בַּקְּשׁוּ צְדָקָה, בַּקְּשׁוּ עֲנָוָה.
אוּלַי* תֻּסְתְּרוּ בְּיוֹם כַּעֲסוֹ שֶׁל יְהֹוָה.+
4 כִּי עַזָּה תִּהְיֶה עִיר עֲזוּבָה;וְאַשְׁקְלוֹן תִּהְיֶה לִשְׁמָמָה.+
אַשְׁדּוֹד תְּגֹרַשׁ בְּאוֹר הַיּוֹם,*וְעֶקְרוֹן תֵּעָקֵר.+
5 ”הוֹי לְיוֹשְׁבֵי חוֹף הַיָּם, אֻמַּת הַכְּרֵתִים!+
דְּבַר יְהֹוָה נֶגְדְּכֶם.
כְּנַעַן, אֶרֶץ הַפְּלִשְׁתִּים, אַשְׁמִידֵךְ,וְלֹא יִוָּתֵר בָּךְ יוֹשֵׁב.
6 וְחוֹף הַיָּם יִהְיֶה אַדְמוֹת מִרְעֶה,עִם בְּאֵרוֹת לָרוֹעִים וּמִכְלְאוֹת אֶבֶן לַצֹּאן.
7 הוּא יִהְיֶה אֵזוֹר לִשְׁאֵרִית בֵּית יְהוּדָה;+שָׁם הֵם יִרְעוּ.
בְּבָתֵּי אַשְׁקְלוֹן יִרְבְּצוּ בָּעֶרֶב.
כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם יִזְכְּרֵם,*וְיָשִׁיב אֶת שְׁבוּיֵיהֶם”.+
8 ”שָׁמַעְתִּי אֶת חֵרוּפֵי מוֹאָב+ וְאֶת גִּדּוּפֵי בְּנֵי עַמּוֹן,+אֲשֶׁר חֵרְפוּ אֶת עַמִּי וְהִתְרַבְרְבוּ נֶגֶד שִׁטְחָם.+
9 לָכֵן חַי אֲנִי”,* מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,”מוֹאָב כִּסְדוֹם תִּהְיֶה,+וּבְנֵי עַמּוֹן כַּעֲמֹרָה,+מָקוֹם לְסִרְפָּדִים, בּוֹר מֶלַח, שִׁמְמַת עוֹלָם.+
הַנִּשְׁאָרִים מִקֶּרֶב עַמִּי יִבְזְזוּ אוֹתָם,וּשְׁאֵרִית אֻמָּתִי תְּנַשֵּׁל אוֹתָם.
10 זֹאת תִּהְיֶה לָהֶם בִּמְקוֹם גַּאֲוָתָם,+כִּי חֵרְפוּ וְהִתְנַשְּׂאוּ עַל עַם יְהֹוָה צְבָאוֹת.
11 יְהֹוָה יִהְיֶה נוֹרָא* כְּלַפֵּיהֶם;כִּי הוּא יְמַגֵּר* אֶת כָּל אֱלֹהֵי הָאָרֶץ,וְכָל אִיֵּי הָאֻמּוֹת יִשְׁתַּחֲווּ* לוֹ,+אִישׁ אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ.
12 גַּם אַתֶּם, הַכּוּשִׁים,* תִּהְיוּ חַלְלֵי חַרְבִּי.+
13 הוּא יַטֶּה אֶת יָדוֹ אֶל הַצָּפוֹן וְיַשְׁמִיד אֶת אַשּׁוּר,וְיַהֲפֹךְ אֶת נִינְוֵה לִשְׁמָמָה,+ צְחִיחָה כַּמִּדְבָּר.
14 עֲדָרִים יִרְבְּצוּ בְּתוֹכָהּ, כָּל מִינֵי חַיּוֹת בַּר.*
גַּם שַׂקְנַאי וְגַם דָּרְבָּן יָלוּנוּ בֵּין כּוֹתְרוֹת עַמּוּדֶיהָ.
קוֹל יָשִׁיר בַּחַלּוֹן.
חֻרְבָּן יִהְיֶה בַּסַּף;כִּי הוּא יַחְשֹׂף אֶת לוּחוֹת הָאֶרֶז.
15 זֹאת הָעִיר הַגַּאַוְתָנִית אֲשֶׁר יָשְׁבָה לָבֶטַח,אֲשֶׁר אָמְרָה בִּלְבָבָהּ, ’אֲנִי הָאַחַת, וְאֵין אַחֶרֶת’.*
אֵיךְ הָיְתָה לְדָבָר מַזְוִיעַ,מַרְבֵּץ לְחַיּוֹת הַבַּר!
כָּל הַחוֹלֵף עַל פָּנֶיהָ יִשְׁרֹק וִינוֹפֵף בְּאֶגְרוֹפוֹ”.+
